מ"ג קהלת ז יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג קהלת · ז · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וְאַל תְּהִי סָכָל לָמָּה תָמוּת בְּלֹא עִתֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּרְשַׁ֥ע הַרְבֵּ֖ה וְאַל־תְּהִ֣י סָכָ֑ל לָ֥מָּה תָמ֖וּת בְּלֹ֥א עִתֶּֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תרשע הרבה" - אפי' רשעת מעט אל תוסיף להרשיע "למה תמות בלא עתך" - כשאול שנאמר (דברי הימים א י) וימת שאול במעלו אשר מעל בנוב עיר הכהנים ובעמלק

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יז) "אל תרשע "- בעבור שרוב הרשע יביא האדם לידי סכנה אמר למה תמות בלא עתך ודע כי הרשעות היא להתעסק בדברי העולם אמר שתתעסק במה שיספיק לך ואל תהי סכל כלל כי הסכלות ממית בלא עת:

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יז) אך הזהר גם כן מהקצה האחר. והוא, אל תרשע הרבה, אל תעשה באופן יהיו חטאיך יתרים על זכיותיך, וזהו אומרו הרבה. וגם על דבר החכמה שאמרתי אל תתחכם יותר, השמר מהקצה והוא אל תהי סכל עם הארץ מסכל החכמה לגמרי. למה תמות בלא עתך. והוא, כי הנה דרך אנשים שלא יקראו מתים עד עת למות בצאת נפשם, אך אתה אם תהיה רשע או עם הארץ שחזקתו לחטא תמיד כי אין בור ירא חטא (אבות ב ה), תהיה מת טרם יבא עתך לצאת נפשך. והוא, כי הרשע בחייו קרוי מת, כמו שאמרו ז"ל (ברכות יח ב) על פסוק (שמואל ב כג כ) ובניהו כו' בן איש חי. והוא, כי נפסק ונפרד דביקות נפשך מאלהים חיים, כמאמר הנביא (ישעיה נט ב) עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם. וזהו למה תמות טרם עתך הוא עת למות הקצוב לך שתקרא מת בחייך. וידוע כי רשע יקרא אשר רובו עונות. והוא אל תרשע הרבה כמדובר באופן שהקצוות מסוכנות. (יח) אך בחר במצוע והוא אחוז בזה, הוא הצדקות יתר על העונות, וגם מזה היא החכמה אל תנח [את] ידך שהוא המצוע בשני הדברים:

ושמא תאמר, אם כן איפא לא אשב באותו העולם לא בין הצדיקים גמורים ולא בין חכמים גדולים, כי לא נשלמתי באחת מהן. אל תירא, כי הנה ירא אלהים יצא את כלם. והוא, כי מלת את תשמש במקום עם ברוב המקומות. והענין, כי אחר שמה שאתה בוחר במצוע הוא בסיבת יראת אלהים לבל תאבד מאחרי ה' אלהיך, צדקה תחשב לך וירא אלהים תקרא ותצא את כלם. הנה זאת הראשונה אשר יפול לב אדם עליה לתקן החורבה הנזכרת:

<< · מ"ג קהלת · ז · יז · >>