המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
(יט) ומי - לעולם ה"א התימה בשוא ופתח חוץ אם יהיה אחריו שוא נע ופתח כמו הבמחנים ומלת הייטב בעיני יי', ואחר ה"א הידיעה דגש. ואם אחרי הה"א אחת מאותיות אחה"ע ופתח של ה"א התימ' ופעמים בעין ה"א הידיעה, והרוב קמוץ. ובא החכם בפתח קטן בעבור כובד הלשון בעבור שיש אחריו שני קמצין. ואין הפרש בין החכם עיניו בראשו ובין החכם יהיה. ובלשון רבים יפתח של ה"א התימה, ושל ה"א הידיעה קמץ:
"ומי יודע, החכם יהיה" באופן שאקווה להיות זוכה במה שאניח עמלי וקנייני לחכם, שישתדל בהם להשלים את נפשו השכלית עד שתקנה נצחיות לרצון בוראה, באופן שאזכה גם אני, בהיותי עוזר לזה?
"ומי יודע" - כאומר: אם חכם יהיה, אין להצטער על זה, אבל מי יודע מה יהיה, אם חכם או סכל, ואיך שיהיה ישלוט בכל הקניינים שאספתי בעמלי ובתחבולות חכמתי עודי בזה העולם.
"גם זה הבל" - אסיפת הקניינים להניח לרשת להבא אחריו הוא הבל.