ספורנו על קהלת ב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספורנו על קהלתפרק ב' • פסוק י"ט |
יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


קהלת ב', י"ט:

וּמִ֣י יוֹדֵ֗עַ הֶֽחָכָ֤ם יִהְיֶה֙ א֣וֹ סָכָ֔ל וְיִשְׁלַט֙ בְּכׇל־עֲמָלִ֔י שֶֽׁעָמַ֥לְתִּי וְשֶׁחָכַ֖מְתִּי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃


"ומי יודע, החכם יהיה" באופן שאקווה להיות זוכה במה שאניח עמלי וקנייני לחכם, שישתדל בהם להשלים את נפשו השכלית עד שתקנה נצחיות לרצון בוראה, באופן שאזכה גם אני, בהיותי עוזר לזה?