אבן עזרא על קהלת ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אבן עזרא על קהלת · ב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

(א) אמרתי - ידבר עם נפשו בעיקר ההוללות לכה נא אנסכה בשמחה אם החכמה תוליד כעס תעזב ואשוב להתעסק בדברי שמחה ולנסך היין, כעניין ושתו ביין מסכתי ואם הם שנישרשים והוא מהבניין הדגוש כמו אדברה, וינסך כמו וידבר, ויש אומרים כי הוא מן נסה והכ"ף לדמות הנוכח כענין אנסה אותך כמו אחתוך שמע לי, אכנך ולא ידעתני:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ב) לשחוק - ואמרתי כי הנוט' לשחוק שהוא מהולל ואמרתי בעבור השמח' מה זה עושה מה תועיל ומה טוב תעשה והלמ"ד כמו למ"ד אמרי לי אחי הוא ואמר פרע' לבני ישראל:

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג) תרתי - כאשר ראיתי שהחכמה לבדה תוליד כאב והשחוק לבדו לא יועיל חפשתי דרך לחבר בין שניהם ומשכתי בשרי ביין כדי שאשמח ועניין בשרי גופי ולבי נוהג בחכמה לבי תמורתשכלי ונשמתי, ונוהג פועל יוצא והפעול חסר וענינו ולבי נוהג דבריו בחכמה ויאחז מעט מהסכלות שהוא תאות זה העולם וכל זה עד שיורה אי זה דרך הטוב:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ד) הגדלתי - עשיתי מעשים גדולים או הגדלתי הוני כמו עשה את כל הכבוד הזה:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ה) עשיתי - גן לשון זכר גן נעול ולשון נקבה לעבדה ולשמרה ורבי' גנים וגנות והגן יש בו אילנים רבים ממינים רבים והפרדס הוא ממין אחד והראיה פרדס רמונים:

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ו) עשיתי לי ברכות מים - שיתחברו ממטר השמים להשקות יער צומח עצים שאין להם פירות כמו ארזים וברושים:

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ז) קניתי - ובני בית שנולדו בביתי ומלת צאן כלל לכשבים ולעזים והראיה משכו וקחו לכם צאן:

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ח) כנסתי - חברתי כמו לך כנוס את כל היהודים, ומלת סגולה דבר נחמד שמור להתפאר בו כמו האבנים היקרות הנמצאות אצל המלכים ודברים נחמדים ימצאו במדינה אחת לבדה,וענין שדה ושדות הם הנשים ויורה עליו ותענוגות בני האדם, ועוד שהזכיר דברי כל תאוות העולם, מבניין ונטיעה ומקנה וסגולה ושמוע שירים ואין זכרון לנשים, ונחלקו המפרשי' במלתשדה והטוב שבכולם שהוא מן שדד הנשים השדודות הנלקחות בחזק בשוד ושביה שיבחר מהן כפי תאותו וענין שדה ושדו' אחת ורבות כמו רחם רחמתים לראש גבר בעלת רחם אשהאחת ושתים והענין שלא תאמר אחת לבדה כי יש מי שתפש שתים:

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ט) וגדלתי - פועל עומד הייתי גדול בכל דברי והוספתי גדולה בדברי העולם אף חכמתי עמדה לי:

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

(י) וכל - יש אומרים אצלתי שהוא מן אצל והעניין לקחתי כך מאצלו והוא מהבניין הקל ומלת ויאצל מהבניין הכבד והיה ראוי להראות האל"ף כמו יחזק במעוזי שהוא מן החזיק, ושמחתיבעמלי היתה שכר יגיעתי והיא לבדה היתה חלקי:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יא) ופניתי - וכמו שפניתי בכל מעשי ראה לבי שהכל הבל:

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יב) ופניתי - הענין, אני התעסקתי בחכמה ובהוללות, שהוא היין בעבור שהמשתכר ממנו יתהולל וישתגע, וסכלות הוא הבנין וקנות ההון. כי מה האדם, כענין ה' מה אדם ותדעהו וכן מה אנוש כי תזכרנו. והענין, כאשר ראיתי שמיך וירח וכוכבים, שהעולם כמו תחת כוכב אחד עומד, אמרתי מה אנוש כי תזכרנו ועשית לו גדולה ומעלה יתירה. והענין, כי מה יכולת תהיה באדם שיבוא אחרי המלך, וכל מה שיעשה כבר עשוהו אחרים. ויחסר מלת העושים, כמו ויאמר ליוסף שלא זכר שם האומר, וכן אשר ילדה אותה ללוי ורבים כמוהם. ויש אומרים כי המלך מן וימלך לבי עלי, והענין כי מה הענין והתשובה שיבא אחרי העצה וירדוף אחרי כל אשר עשו הקדמונים. ואיננו נכון:

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יג) וראיתי - כמו שיבדיל האור הצורות ויראה הקרובים והרחוקים ויעמיד כל דבר על מתכונתו כן דרך החכמה:

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יד) החכם - דמה החכם לפקח שיש לו עינים בראשו שילך לכל מקום שירצ' ויראה הדרך הישרה והעקלקלות והכסיל בחשך ילך לא ידע במה יכשל וזה ידעתי וגם ידעתי שמקרה אחדיקרה את כולם:

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טו) ואמרתי - זה המקרה הוא שיקרא לכל באי העולם מטוב ומרע וענין ולמה חכמתי בכל מה שהתעסקתי בדברי העולם שעמלתי ושחכמתי תחת השמש ודברתי בלבי שגם זו החכמההיא הבל:

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טז) כי - בעבור שהכל יסור גם ישכח והוא שאמר שגם זה הבל בעבור שאין זכרון לחכם עם הכסיל ואם היה לו זכר ימים או שנים מעטים בימים הבאים הכל נשכח והרעה הקשה שימותהחכם עם הכסיל ומלת בשכבר בענינה אינה נמצאת בכל המקרא רק בספר הזה ואמר אחד מן המפרשים שהיא תורה על דבר עבר וכאשר עמד בפניו בשכבר הימים הבאים אמר היה ראוילהיות כשכבר וענין כי הכל יהיה נשכח בימים הבאים כמו בזמן שעבר ויותר נכון היות פירושו כמו הן:

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יז) ושנאתי - יש חיים בלשון הקדש שם התואר לרבי' כמו חיים כלכם היום ויש חיים שהוא שם ולא תואר כמו מות וחיי' ולא בא ממנו לשון יחיד כמו נעורים וזקונים ושלמים ומלואים ורבים כמוהם והחיים בפסוק הזה הוא שם התואר:

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יח) ושנאתי - כל עמל בספר הזה ברוב יגיעת מעשה כמו אשר לא עמלת בו ויפרד ממנו מעט, עמל ואון, והביט אל עמל, ורהבם עמל ואון, וענינו ימי שנותינו ספורים יש להם תחלהוסוף וימי הממשלת והרהב רובם עמל ואון, והם ימי הנעורים וחיש יכרתו ויגוזו מהרה כאילו נעוף:

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יט) ומי - לעולם ה"א התימה בשוא ופתח חוץ אם יהיה אחריו שוא נע ופתח כמו הבמחנים ומלת הייטב בעיני יי' ואחר ה"א הידיעה דגש ואם אחרי הה"א אחת מאותיות אחה"ע ופתחשל ה"א התימ' ופעמי' בעין ה"א הידיע' והרוב קמוץ ובא החכם בפתח קטן בעבור כובד הלשון בעבור שיש אחריו שני קמצין ואין הפרש בין החכם עיניו בראשו ובין החכם יהיה ובלשוןרבים יפתח של ה"א התימה ושל ה"א הידיעה קמץ:

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כ) וסבותי - כאדם שהוא מסב פניו לדרך אחרת והוא ליאש הפך הדרך הראשונה ומלת ליאש מן הבנין הכבד והיה ראוי להדגש לולי היות האל"ף מן הגרון וכמוהו ונואש ממני שאול:

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כא) כי יש - שעמל בדברי העולם ברוב חכמתו והשיג אל תאו' לבו שרדף אחריה ואדם אחר שלא עמל בו יתננו לו חלקו וזה הענין הוא שלמעלה שאמר שאני עמלתי וחכמתי תחתהשמש ודע שמלת חכמתי מהפעלי' העומדים ופירוש שעמלתי בחכמה והיורש אותו יקח הכל בלא עמל ויתכן היות מלת יתננו כמו יתן לו כי הוא פועל יוצא לשנים פעולים וכמוהו כי ארץהנגב נתתני וענין חלקו החלק שיצא בגורלו מן השמים כמו שאמרו קדמוננו ז"ל בני חיי ומזוני:

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כב) כי - מה יהיה לו היתרון בכל עמלו ברוב מחשבותיו כי ידוע שהעשיר בפחד ומחשבות רבות:

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כג) כי - כל היום שהוא בהקיץ כל עניניו בכאב נפש וכעס בעבור שלא יתכנו לו דבריו תמיד כפי מחשבתו גם בלילה לבו בחלום לא ינוח כי רוב החלומות כפי מחשבות היום:

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כד) אין טוב - טוב לא מצא זה העמל בכל יגיעתו חוץ מן המאכל והמשתה ויחסר מקום רק או הדומה לו וכן הוא אין טוב באדם רק שיאכל וישתה וכמוהו כי אינם ידעים לעשות רעוענין כי מיד האלהים היא שהמקבץ הממון הוא כמו שומר ואין לו רשות לגעת בו עד שיתן לו האלהים רשות:

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כה) כי - זה תימה למה לא יחשוב העמל לקבץ ממון ולא יאכל כל מה שיתאוה כי מי יאכל ממונו לבד ממנו והענין היש מי שהוא ראוי לאכול אותו כמוני וידוע כי האומר לבד מזה ענינוהבל ודבר זה לבדו יצא מזה הכלל וכן ענין חוץ ואין כלשון הזה במקרא כי אם בדברי הקדמונים מעתיקי המצות ז"ל, ויחוש הוא כמו ימהר לכל תאותו, כמו מהרה חושה:

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כו) כי לאדם - יש אדם שהוא טוב לפני האלהים ולא נתן לו עמל רק נתן לו חכמה ודעת ושמחה בממון אחר שייגע בו כעניין יכין וצדיק ילבש או יהיה פירוש שמח' שמחתו בחלקו אם רב אם מעט ולחוטא נתן עסק להתעסק לאסוף ממון ויתננו בסוף לאדם שהוא טוב לפני האלהים והנה נמצא המתעסק בקבוץ ממון המתעסק בהבל ורעות רוח: