(קהלת א יב): "אֲנִי, קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָים"

הפסוק הראשון בספר מציג את קהלת כמלך הנוכחי, (קהלת א א): "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָים"( פירוט ), אבל בפסוקנו הוא אומר הייתי מלך, כאילו עכשיו כבר אינו מלך. מדוע?

1. הספר נכתב בסוף ימי שלמה, לאחר שה' אמר לו שיקרע את הממלכה מעליו בימי בנו, (מלכים א יא יא): "וַיֹּאמֶר ה' לִשְׁלֹמֹה 'יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ, וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ - קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ;   אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ; מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה". אז בעיני אחרים הוא עדיין מלך על כל ישראל, אבל בעיני עצמו הוא כבר מרגיש שהממלכה נקרעה מעליו, והוא כבר לא מלך על כל ישראל.

2. ולפי אגדת חז"ל (מובאת בתרגום הארמי על הפסוק ונרמזת בפירוש רש"י ) , הספר נכתב בתקופה שבה אשמדאי מלך השדים גירש את שלמה מכיסא מלכותו וישב במקומו. שלמה היה אז נווד, שהסתובב בעולם עם מקלו וזכר את הימים שבהם היה מלך.