קטגוריה:קהלת א יג
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו.
וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחׇכְמָה עַל כׇּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.
וְנָתַ֣תִּי אֶת־לִבִּ֗י לִדְר֤וֹשׁ וְלָתוּר֙ בַּֽחׇכְמָ֔ה עַ֛ל כׇּל־אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁמָ֑יִם ה֣וּא ׀ עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃
וְ/נָתַ֣תִּי אֶת־לִבִּ֗/י לִ/דְר֤וֹשׁ וְ/לָ/תוּר֙ בַּֽ/חָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַ/שָּׁמָ֑יִם ה֣וּא׀ עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִ/בְנֵ֥י הָ/אָדָ֖ם לַ/עֲנ֥וֹת בּֽ/וֹ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְנָתַ֣תִּי מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־לִבִּ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)
לִדְר֤וֹשׁ מהפך (משרת, דרגא 5) וְלָתוּר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בַּֽחָכְמָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַ֛ל תביר (משנה, דרגא 3)
כָּל־אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) נַעֲשָׂ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
תַּ֣חַת מונח (משרת, דרגא 5) הַשָּׁמָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
ה֣וּא מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
עִנְיַ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) רָ֗ע רביעי (משנה, דרגא 3)
נָתַ֧ן דרגא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהִ֛ים תביר (משנה, דרגא 3)
לִבְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הָאָדָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
לַעֲנ֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) בּֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם - הוּא אבל גיליתי שהרצון ללמוד ולהבין הכל, הוא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת לעסוק (ויש מפרשים: להתענות) בּוֹ.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"ענין רע" - מנהג רע להם
"לענות בו" - להתנהג בו ענין יש לפותרו לשון מעון ודירה ויש לפותרו לשון עיון ומחשבה וכן לענות בו
"נתן" - הניח לפניהםאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ופירוש "לענות בו" מ"עניין", ויש אומרים שהוא מלשון "עינוי", ויאמר כי כמוהו "אני עניתי מאד", "וענה גאון ישראל". ויותר נכון הוא היות "וענה" מן "לא תענה ברעך", וגם "עניתי" כמו "ויען איוב", ויורה עליו הבא אחריו "אני אמרתי בחפזי", וכן "ישמע אל ויענם" - יענה בם, או ישיב תשובה להם.
וכאשר התעסק לראות שרשי המעשים, מצא שהם "הבל ורעות רוח".
ויהיה פירוש "תחת השמים" כמו תחת השמש, ויתכן שרמז במלת תחת השמים, כמו תחת השמש, לגלגל העליון, ששם כל צבא השמים וחכמת סוד המזלות על שמנה וארבעים צורות הגלגל. ואחר שהסתכל בדרך החכמה לדעת עיקר כל המעשים, שהם נולדים מכח השמים, וראה שהוא עניין רע וקשה בעבור קוצר דעת בני אדם לספור המולידים ואף כל נולדים, ואין מספר לגדודי שמים, ולא יכלו הקדמונים להכיר כי אם אלף ושנים ועשרים. ויורה על זה שאמר "תחת השמים", עת לכל זמן, וכן השני שהוא בפסוק "תרתי בלבי":
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "קהלת א יג"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.