קטגוריה:קהלת א ח

<< | ספר קהלת • פרק א' • פסוק ח' | >>

כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע.

כׇּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.

כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַדְּבָרִ֣ים הַ - מילית, ה' הידיעה
דְּבָרִ֣ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/1697
מורפ': HTd/Ncmpa יְגֵעִ֔ים יְגֵעִ֔ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 3023
מורפ': HAampa לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יוּכַ֥ל יוּכַ֥ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi3ms אִ֖ישׁ אִ֖ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa לְדַבֵּ֑ר לְ - מילת יחס
דַבֵּ֑ר - פועל, פיעל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/1696
מורפ': HR/Vpc לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תִשְׂבַּ֥ע תִשְׂבַּ֥ע - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 7646
מורפ': HVqi3fs עַ֨יִן֙ עַ֨יִן֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbsa לִרְא֔וֹת לִ - מילת יחס
רְא֔וֹת - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/7200
מורפ': HR/Vqc וְלֹא וְ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־תִמָּלֵ֥א תִמָּלֵ֥א - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 4390
מורפ': HVNi3fs אֹ֖זֶן אֹ֖זֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 241
מורפ': HNcfsa מִשְּׁמֹֽעַ מִ - מילת יחס
שְּׁמֹֽעַ - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: m/8085
מורפ': HR/Vqc׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כָּל־הַדְּבָרִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) יְגֵעִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לֹא־יוּכַ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אִ֖ישׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

לְדַבֵּ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לֹא־תִשְׂבַּ֥ע מרכא (משרת, דרגא 5) עַ֨יִן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לִרְא֔וֹת זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְלֹא־תִמָּלֵ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אֹ֖זֶן טפחא (מלך, דרגא 2)

מִשְּׁמֹֽעַ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כָּל הַדְּבָרִים תופעות הטבע שהוזכרו יְגֵעִים מיגעים, מעייפים מלהבין את כולם, לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לספר על כולם, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת מלראות אותם (במיוחד את שלושת התופעות שהוזכרו כי הן מחזוריות) וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כל הדברים יגעים וגו' לא תשבע עין ולא תמלא אזן" - מוסב על מה יתרון אם מחליף הוא עסק התורה לדבר בדברים בטלים הרי הם יגעים ולא יוכל להשיג את כולם ואם במראי' העין בא לעסיק עינו לא תשבע ואם בשמיעת אזן אזנו לא תמלא

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

"כל הדברים" - יש מפרשים "יגעים" כמו מַלְאִים מעייפים - מהשורש לאה. וזה לא ייתכן, בעבור היות יגעים פועל עומד, כמו (דברים כה יח): "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ". ואילו היה כעניין פירושם, היו "מייגעים" מבניין פיעל הדגוש, מן (יהושע ז ג): "אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה".

אכן, ישוב "יגעים" על הדברים בעצמם, והחפץ, שהם נלאים וחסרים, אין כח בהם, על כן "לא יוכל איש לדבר".

ואחר שהודיע הארבעה השרשים שהם עומדים על מתכונתם, ואם תקרה להם תנועה בסוף ישובו כשהיו, אמת ידענו הכלל, והפרטים הנולדים מהם לא יעמדו רגע אחת, על כן לא יוכל אדם לספור אותם, והעין לא תשבע מראות, כי סבת ראות העין התמונות שהם מתדמות באויר הזך ולא יעמדו רגע אחת, והאזן לא תמלא משמוע הפרטים, כי גם סבת השמיעה הכנסת האויר שיש בו תמונות הקולות, גם הם לא יעמדו. על כן לא תוכל העין לשלוט בפרטם, ולא האזן לשמוע מספרם כי אין קץ ומספר לה אצל בני אדם; לכן היוצר לבדו ידע הכלל והפרט, כי מעשה ידיו כלם: