ביאור:קהלת א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת א ח.


המילים עייפות[עריכה]

(קהלת א ח): "כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ"

כל הדיבורים יגעים (עייפים) מרוב שאנשים חוזרים עליהם שוב ושוב; אף איש לא יכול לדבר דברים חדשים.   האדם רואה ושומע, אבל כל דבר שהוא מגלה רק מעורר אצלו שאלות ותהיות חדשות, ולכן העין אף פעם לא שבעה מלראות, והאוזן אף פעם לא מלאה מלשמוע.

דקויות[עריכה]

מי עייף?[עריכה]

בלשון המקרא יגע הוא עייף מרוב מאמץ, כמו ב (דברים כה יח): "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ"( פירוט ),  (יהושע ז ג): "אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם",  (יהושע כד יג): "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ",  (שמואל ב כג י): "הוּא קָם וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד כִּי יָגְעָה יָדוֹ וַתִּדְבַּק יָדוֹ אֶל הַחֶרֶב", ועוד. מיהם הדברים העייפים?

1. דברים הם העצמים (thing) שנזכרו בפסוקים הקודמים - הארץ, השמש, הרוח והמים - ההולכים במחזוריות בלי סוף. אמנם מדובר בעצמים דוממים, אבל בהשאלה מייחסים להם עייפות כמו לאדם ההולך בלי הפסקה באותו מסלול מעגלי, ובפרט כשאינו משיג שום מטרה: "הנה, כשהאדם עמל ומשיג תוחלתו, אז ינוח ולא ייגע עוד; אבל כשאינו משיג, אז הוא עמל ויגע עד אין תכלית. ולזה אמר: הנה כל העניינים שבעולם המה יגעים, כי אין שום דבר מוצא תוחלתו" (מצודת דוד) .

2. אולם בלשון המקרא, דברים הם דיבורים , מילים. המילים כביכול עייפות, כי בני-האדם חוזרים על אותן מילים שוב ושוב - אין שום חידוש. הפסוקים הקודמים תיארו את המחזוריות האינסופית בטבע, והפסוק שלנו מתאר את אותה מחזוריות בעולם האנושי - בדיבור, בראיה ובשמיעה אין כל חדש.

מדוע העין אינה שבעה והאוזן אינה מלאה?[עריכה]

שבע ומלאות מבטאים סיפוק, ולכן מקובל לתרגם את הפסוק: "Everything leads to weariness - a weariness too great for words. Our eyes can never see enough to be satisfied; our ears can never hear enough." אבל למה העין והאוזן אינן מסופקות?

1. "וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ" מזכיר את (קהלת א ז): "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא": האדם שומע המון דיבורים, אבל האוזן שלו אף-פעם לא מלאה - הוא שוכח את רוב הדברים ששמע (כמו הביטוי המודרני "נכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השניה") , וגם את הדברים שהוא זוכר אינו מבין עד הסוף. כך גם לגבי העין.   כמו בטבע, כך גם במדע יש מחזוריות אינסופית של לימוד ושכחה, פתרון שאלות והעלאת שאלות חדשות, ואף פעם לא מגיעים למסקנה סופית. מעין דבריו של יצחק ניוטון: "לעצמי נדמה אני כילד, שכל ימיו שיחק על שפת הים ונהנה במוצאו מדי פעם חלוק אבן ממורט יותר, או קונכייה יפה מן האחרות – בעוד שים האמת הגדול משתרע לפניו, ועדיין לא חקרוֹ איש ולא חשף את סודותיו".

2. "והפרטים הנולדים מהם לא יעמדו רגע אחת, על כן לא יוכל אדם לספור אותם, והעין לא תשבע מראות, כי סבת ראות העין התמונות שהם מתדמות באויר הזך ולא יעמדו רגע אחת, והאזן לא תמלא משמוע הפרטים, כי גם סבת השמיעה הכנסת האויר שיש בו תמונות הקולות, גם הם לא יעמדו. על כן לא תוכל העין לשלוט בפרטם, ולא האזן לשמוע מספרם כי אין קץ ומספר לה אצל בני אדם; לכן היוצר לבדו ידע הכלל והפרט, כי מעשה ידיו כלם" ( אבן עזרא ) .

3. "אחז במשל מבן-אדם השבע מאד, עד שאי-אפשר לו לאכול עוד, כלומר: אם העניינים האלה יראה בעיניו, הנה העין לא תשבע במה שראה מאז עד שיהיה מן הנמנע לראות עוד כי כולן כלו ואין עוד מה לראות; כי לא כן הוא, כי באמת יש עוד מה לראות" (מצודת דוד) .

4. "אם מחליף הוא עסק התורה לדבר בדברים בטלים, הרי הם יגעים ולא יוכל להשיג את כולם; ואם במראית העין בא לעסיק, עינו לא תשבע; ואם בשמיעת אזן - אזנו לא תמלא" ( רש"י . וראו שיעור של הרב מיכאל לסרי המרחיב בנושא זה ) .

הקבלות[עריכה]

1. פרקנו (פסוקים 4-8) מדגיש את השיעמום וחוסר-השינוי בעולם הפיסיקלי ובעולם האנושי. בפרק יא ישנו קטע מקביל, שבו הפסוק המקביל לפסוקנו הוא (קהלת יא ט): "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ; וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ; וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ; כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל".

2. ראו פסוקים נוספים על שמירת העיניים בתנ"ך.


תגובות[עריכה]

יפה, במיוחד אהבתי את פירוש רשי. ובאמת כל הדיבורים יגעים.

-- hagai hoffer, 2020-10-08 19:47:26


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המילים עייפות


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-01-08