לדלג לתוכן

ביאור:בבלי גיטין דף לד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'יתומין [1] שבאו לחלוק בנכסי אביהן - בית דין מעמידין להן אפוטרופוס [2] ובוררים להן [3] חלק יפה; הגדילו יכולין למחות', ורב נחמן דידיה אמר 'הגדילו אין יכולין למחות, דאם כן מה כח בית דין [4] יפה '?

התם ממונא [5], הכא איסורא [6].

גידול בר רעילאי שדר לה גיטא לדביתהו; אזל שליחא אשכחה דהוה יתבה ונוולה [7] [מלשון 'נול’]; אמר לה "הא גיטיך!" [8]; אמרה ליה "זיל השתא מיהא ותא למחר!" אזל לגביה ואמר ליה; פתח ואמר "ברוך הטוב והמטיב [9]".

אביי אמר: 'ברוך הטוב והמטיב' - ולא בטל גיטא [10]; רבא אמר 'ברוך הטוב והמטיב' - ובטל גיטא.

במאי קמיפלגי?

בגלוי דעתא בגיטא [11] קמיפלגי: דאביי סבר: גלוי דעתא בגיטא - לאו מלתא היא, ורבא סבר: גלוי דעתא בגיטא - מילתא היא.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דרב ששת אשקליה גיטא לההוא גברא בעל כרחיה, ואמר להו [האיש המגרש] לסהדי: הכי אמר לכו רב ששת [12] "לבטל גיטא [13]", ואצרכיה רב ששת גיטא אחרינא [14].

ואביי: אטו רב ששת מבטל גיטא דאינשי הוה [15]? איהו בטלה [16]! והאי דקאמר להו הכי - משום דפנוי [17].

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דרב יהודה אשקליה גיטא לחתניה דרבי ירמיה ביראה [18] ובטליה; תנא [19] אשקליה [20] – ובטליה, הדר תנא ואשקליה על כרחיה, ואמר להו לסהדי "אותיבו קרי באוניכו [21] וכתובו ליה"; ואי סלקא דעתך גלוי דעתא בגיטא מילתא היא - הא חזו ליה דקא רהיט בתרייהו!

ורבא?

האי דקא רהיט בתרייהו - דאמר להו "אשור [22] הבו לה הייא [23] כי היכא דמשלם צערא דההוא גברא".

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דההוא דאמר להו "אי לא אתינא עד תלתין יומין - ליהוי גיטא", אתא ופסקיה מברא, אמר להו "חזו דאתאי!", "חזו דאתאי!" ואמר שמואל: לא שמיה מתיא!

ורבא?

אטו התם לבטולי גיטא בעי [24]? התם לקיומי תנאיה קא בעי [25], והא לא איקיים תנאיה!

ההוא דאמר להו [26] "אי לא נסיבנא עד תלתין יומין - ליהוי גיטא" [27], כי מטו תלתין יומין אמר להו "הא טרחנא [28]!": למאי ניחוש לה? אי משום אונסא - אין אונס בגיטין [29]; אי משום גלויי דעתא בגיטא - פלוגתא דאביי ורבא הוא!

ההוא דאמר להו "אי לא נסיבנא לריש ירחא דאדר - ליהוי גיטא"; כי מטא ריש ירחא דאדר אמר להו "אנא לריש ירחא דניסן אמרי"; למאי ניחוש לה? אי משום אונס - אין אונס בגיטין; אי משום גלויי דעתא - פלוגתא דאביי ורבא.

והלכתא כנחמן [30], והלכתא כנחמן [31]


עמוד ב

והלכתא כנחמני [32].

משנה:

בראשונה היה משנה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה [33] התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב "איש פלוני וכל שום שיש לו", "אשה פלונית וכל שום שיש לה" - מפני תיקון העולם [34].

גמרא:

אמר רב יהודה אמר שמואל: שלחו ליה בני מדינת הים לרבן גמליאל: בני אדם הבאים משם לכאן, שמו 'יוסף' וקוראין לו 'יוחנן', 'יוחנן' וקוראין לו 'יוסף' - היאך מגרשין נשותיהן? עמד רבן גמליאל והתקין שיהו כותבין "איש פלוני" וכל שום שיש לו, "אשה פלונית" וכל שום שיש לה מפני תיקון העולם.

אמר רב אשי: והוא דאתחזק בתרי שמי [35].

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: רבי מרי ורבי אלעזר קיימי כוותך.

תניא כוותיה דרב אשי: 'היו לו שתי נשים, אחת ביהודה ואחת בגליל, ולו שני שמות, אחד ביהודה ואחד בגליל, וגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה, ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל - אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו, ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודה עמו; יצא למקום אחר [36] וגרש באחד מהן - מגורשת [37]' והאמרת 'שם דגליל עמו'! אלא שמע מינה: הא דאתחזק, הא דלא אתחזק - שמע מינה.

ההיא דהוו קרו לה 'מרים' ופורתא [38] 'שרה': אמרי נהרדעי 'מרים [39] וכל שום שיש לה' ולא 'שרה וכל שום שיש לה'.

משנה:

אין אלמנה נפרעת [40] מנכסי יתומים אלא בשבועה [41]; נמנעו מלהשביעה [42] - התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו [43] וגובה כתובתה [44].

[45] העדים חותמין על הגט

- מפני תיקון העולם [46].

והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם:

גמרא:

מאי איריא 'אלמנה' - אפילו כולי עלמא נמי, דהא קיימא לן 'הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה'?

אלמנה אצטריכא ליה: סלקא דעתך אמינא

הערות

[עריכה]
  1. ^ קטנים
  2. ^ לכל אחד
  3. ^ כל אפוטרופוס יברור חלק יפה שלו שמתוך כך יהיו החלקים שוים
  4. ^ שמינו להם האפוטרופוס
  5. ^ והפקר ב"ד היה הפקר
  6. ^ דאשת איש, ומשום 'מה כח בית דין יפה' לא אפקעו רבנן קידושין
  7. ^ אורגת
  8. ^ הראהו לה ולא מסרו לה
  9. ^ שלא מסרת לה
  10. ^ ואם בא שליח זה ומסרו לה למחר - מגורשת
  11. ^ שאינו חפץ עוד בשליחות זה
  12. ^ רב ששת אמר לכם ואני שמעתי
  13. ^ דלבטיל גיטא
  14. ^ אלמא משום דגליא דעתיה בביטולא
  15. ^ אפילו גלוי דעתא ליכא, דהא לא אמר "אנא בטלתיה", אלא "רב ששת" - והכא ליכא גלוי דעתא דידיה
  16. ^ ואמר בהדיא "ליבטיל"
  17. ^ בני אדם המכין וחובטין אותו במצוַת רב ששת, ואומר לו "למה אתה מבטלו" אמר להו הכי "רב ששת צוה כן" [כדי שהשוטרים של רב ששת יפסיקו לרדות בו]
  18. ^ כך שמו
  19. ^ שנה שנית
  20. ^ וכפהו לצוות לכתוב אחר
  21. ^ שימו קניבת ירק דק של דלועין באזניכם שלא תשמעו ביטולו
  22. ^ 'אשור' כמו אשרתא דדייני (לעיל כו,א) וכמו 'אשרו חמוץ' (ישעיהו א) - לשון חיזוק
  23. ^ התחזקו לתתו מהר
  24. ^ זה שגילה בדעתו שאינו חפץ בגירושין הללו - כלום גילה שהוא בא להפקיען על ידי ביטול גט
  25. ^ על ידי קיום תנאי הוא בא להפקיע לומר "התניתי לבא עד שלשים, ואם לאו יהא גט, והרי באתי וקיימתי תנאי"
  26. ^ כתב גט ונתן לארוסתו על מנת
  27. ^ שאם לא יכנס עד שלשים יום יהא גט
  28. ^ בצרכי חופה ואנוס אני
  29. ^ והוי גיטא
  30. ^ דאמר לעיל ביטול בפני שנים
  31. ^ נמי בהא דאמר הלכה כרבי בשתיהן
  32. ^ אביי, דאמר 'גלוי דעתיה בגיטא - לאו מלתא היא' וזו היא אחת מהלכות של סימן יע"ל קג"ם דהלכתא כאביי. ונראה בעיני דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום - השיאו את שם אביו 'נחמני'. 'רבה' סתם הוא רבה בר נחמני
  33. ^ כשהיו לו שני שמות אחד כאן ואחד במדינת הים - היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט, ולא היה מקפיד לכתוב שניהם
  34. ^ שלא יוציאו לעז על בניה מן השני, לאמר 'לא גירשה בעלה, שאין זה שמו'
  35. ^ אבל לא אתחזק כאן שיש לו שני שמות - אין צריך לכתוב וכל שום שיש לו, ואפילו נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר - הוי הגט כש,ר שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו
  36. ^ שאינו ביהודה וגליל
  37. ^ משום דבאותו מקום לא היו מוחזקין שיהיו לו שני שמות; אבל ביהודה היו יודעים שיש לו שם אחר, לפיכך הוצרכו כל שמותיו שהחזיק עצמו בהם לפניהם, דבתר חזקה אזלינן
  38. ^ מיעוט בני עירם היו קוראין את שמה
  39. ^ צריך לכתוב בגט, שהוא עיקר והדר
  40. ^ את כתובתה
  41. ^ שלא נתקבלה כלום
  42. ^ והיתה מפסדת כתובתה, ובגמרא מפרש מאי טעמא
  43. ^ יבחרו להם דבר קשה להדירה בו, כגון 'קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי'
  44. ^ ואם נתקבלה תחילה הרי היא נאסרת בכל מזון, הילכך לא הות הדרה ושקלה, דלא חשידא לעבור על נדרה
  45. ^ כל אלו מתקנות רבן גמליאל הזקן:
  46. ^ אכולהו קאי: גבי אלמנה שיהו נשים נשאות לבעלים ולא תדאגנה להפסיד כתובתן, וגבי חותמין מפרש בגמרא מאי תיקון איכא