ביאור:בבלי פסחים דף צז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

יכול אף לפני הפסח כן ^[1]?

תלמוד לומר (שמות יב כז) [וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח] הוּא [לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ]: הוא ^[2] קרב, ואין תמורת הפסח קריבה ^[3]; היכי דמי?: - אילימא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה – פשיטא ^[4], למה לי קרא? אלא לאו שנמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה, תיובתא דרבה!

תיובתא.

אמר שמואל: כל שבחטאת מתה - בפסח קרב שלמים, וכל שבחטאת רועה - בפסח נמי רועה ^[5];

ורבי יוחנן אמר: אין הפסח קרב שלמים אלא שנמצא אחר שחיטה, אבל קודם שחיטה – לא.

מתקיף לה רב יוסף: וכללא הוא ^[6]? והרי חטאת שעברה שנתה, דלרעיה אזלא, דאמר רבי שמעון בן לקיש: 'חטאת שעברה שנתה - ^[7] רואין אותה כאילו היא עומדת בבית הקברות ^[8], ורועה ^[9]' ^[10], ואילו בפסח כי האי גוונא קרב שלמים, דתניא: ’[דומה לספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשתא יד פרק יח ה"ד]: '(ויקרא ג ז) [אִם] כֶּשֶׂב [הוּא מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיב אֹתוֹ לִפְנֵי ה’] - לרבות את הפסח לאליה; כשהוא אומר אִם כֶּשֶׂב - לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאין מחמת פסח לכל מצות שלמים: שטעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק; [דומה לספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשתא יד פרק כ ה"א] וכשהוא אומר [וְ]אִם עֵז [קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה’] (ויקרא ג יב) - הפסיק הענין: לימד על העז שאין טעונה אליה' ^[11]!?

אמר ליה: כי קאמר שמואל ^[12] – באבודין, בדחויין לא אמר ^[13].

ואבוד מי משכחת לה? והרי אבודה בשעת הפרשה ^[14] לרבנן ^[15], ^[16] דלרעיה אזלא, דתנן [תמורה פ"ד מ"ג]: הפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה, ונמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות [במשניות: תמימות] - אחת מהן תקרב ושניה תמות, דברי רבי; וחכמים אומרים: אין חטאת מתה ^[17] אלא ^[18] שנמצאת לאחר שנתכפרו בעלים הא ^[19] קודם שנתכפרו בעלים ^[20] – רועה ^[21], ואילו בפסח ^[22] היכא דאבד ^[23] ונמצא אחר חצות קודם שחיטה קרב שלמים ^[24]!?

שמואל - כרבי סבירא ליה, דאמר אבודה למיתה אזלא ^[25]. ^[26]

והא כל אבודה לרבי מתה, ואילו בפסח היכא דאבד קודם חצות ונמצא קודם חצות ^[27] רועָה ^[28]!

קודם חצות ^[29] - לאו אבוד הוא ^[30], כדרבא, דאמר רבא ^[31]: אבידת לילה ^[32] - לאו שמה אבידה ^[33];

אלא רועה לרבי ^[34] היכי משכחת לה ^[35]?

עמוד ב

כדרבי אושעיא, דאמר רבי אושעיא: הפריש שתי חטאות לאחריות ^[36] מתכפר באחת מהן ושניה תרעה.

^[37]

והא אילו בפסח כי האי גוונא קרב שלמים ^[38]!?

אלא ^[39]שמואל - כרבי שמעון סבירא ליה, דאמר ^[40] 'חמש חטאות מתות ^[41]';

והא רועה לרבי שמעון לית ליה כלל ^[42]?!

שמואל נמי חדא קאמר: כל שבחטאת מתה ^[43] - ^[44] בפסח קרב שלמים ^[45];

ומאי קא משמע לן ^[46]?

לאפוקי מדרבי יוחנן ^[47], דאמר: אין הפסח קרב שלמים אלא שנמצא אחר שחיטה, אבל קודם שחיטה – לא ^[48], אלמא שחיטה קבע ^[49] - קא משמע לן חצות קבע. ^[50]

לישנא אחרינא: ואילו בפסח היכא דאבד ונמצא אחר חצות קודם שחיטה יקרב שלמים ^[51]

^[52] שמואל כרבה סבירא ליה, דאמר שחיטה קבע ^[53].

^[54] והא מדקאמר רבי יוחנן עלה 'אין הפסח קרב שלמים אלא שנמצא אחר שחיטה, אבל קודם שחיטה - לא' אלמא שחיטה קבע, מכלל דשמואל סבר חצות קבע ^[55]!?

אלא שמואל - כרבי סבירא ליה, דאמר אבודה למיתה אזלא; ^[56]

והא כל אבודין לרבי – מֵתין, ואילו בפסח היכא דאבד קודם חצות ונמצא קודם חצות רועה!?

קסבר קודם חצות - לאו אבוד הוא, וקסבר חצות קבע.

משנה:

המפריש נקבה לפסחו, או זכר בן שתי שנים ^[57] - ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה לשלמים ^[58];

הערות

^ תמורת הפסח שנמצא לפני פסח, תהא קריבה שלמים
^ הפסח כשר
^ לאו תמורת ההוא דקרב קא ממעט, אלא הכי קאמר: יש תמורת פסח שאינה קריבה
^ דלא קרבה, דהא הוקבעה ונדחה בפסח; ואף על גב דלעיל אמר: 'מתניתין הא קא משמע לן: דאיכא תמורת פסח דלא קרבה' - קרא מיהא לא איצטריך לאשמעינן הכי
^ כל שבחטאת מתה: חמש חטאות מתות הלכה למשה מסיני, כונסן לכיפה והן מתות: ולד חטאת, ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה, וחטאת שנתכפרו בעליה על ידי האחרת: שאבדה זאת ואחר כך נמצאת, ושעברה שנתה; ונקט שמואל גבי פסח סימנא ביה, ואמר: כל שבחטאת מתה, אי מיתרע הכי בפסח - קרב שלמים; וקא סלקא דעתך דאכולהו מתות דחטאת דאשתכחן גבי פסח - קרב שלמים, דהיינו: תמורת פסח, ופסח שמתו בעליו, ושכיפרו בעליו, ושעברה שנתו - קריבין שלמים; וכל שבחטאת רועה לקמן מפרש מאי היא; ומיתה ורעיה - לאו קולא וחומרא איכא בחדא מאידך, והאי דנקט גבי מיתה דחטאת בפסח קרב, וגבי רעיה דחטאת בפסח רעיה - לאו טעמא קא יהיב ביה דמשום דהכא מתה הכא קרב, אלא סימנא בעלמא הוא
^ דכל שבחטאת רועה בפסח רועה
^ כל מקום שהיא
^ שאין כהן נכנס שם לשוחטה
^ עד שתסתאב ותימכר ויפלו דמיה נדבה לשופרות שכתוב עליהן 'נדבה' ומקייצים בה את המזבח; זה מדרשו של יהוידע הכהן במסכת תמורה (דף כג,ב): שכל מותר חטאת ואשם - לקיץ המזבח חוץ מחטאות מתות, שהן הלכה למשה מסיני
'^ דריש לקיש במסכת תמורה בפרק 'ולד חטאת' (דף כב,א), והתם מותיב לה ממתניתין דהתם דקתני ושעברה שנתה כו', ומתרץ לה דהכי קתני 'שעברה שנתה ואבדה [או אבדה] ונמצאת בעלת מום'
^ קתני מיהת פסח שעברה שנתו קרב
^ 'כל שבחטאת מתה'
^ לאו אכולהו קאי אלא אכיפרו בעליה לחודא, שהיא על ידי איבוד, ואמֵתוּ בעליה לא קאי: דלא משכחת ביה רועָה, אלא אכיפרו בעליה לחוד קא משכחת ליה לרועָה, כדלקמן; וגבי פסח נמי אכיפרו בעליו קאי, וכללא הוא דכל פסח שכיפרו בעליו באחֵר - רועה אם כיוצא בו בחטאת רועה, וקרב שלמים אם כיוצא בו בחטאת מתה; אבל אם חטאת דחויה - כגון עברה שנתה שעומדת בפנינו והרי היא דחויה מהקריב - לא אמר
^ חטאת שאבדה עד שהפריש אחרת תחתיה, ונמצאת קודם הקרבת השניה
^ דפליגי עליה דרבי במסכת תמורה (דף כב,ב)
^ ואמרי
^ משום כיפרו בעליה
^ האבודה בשעת כפרה
^ נמצאת
^ כיון דאמרי רבנן 'לא מתה' - הויא לה 'מותר חטאת'
^ ודמיה לשופרות
^ כי האי גוונא
^ בשעת הפרשה
^ כרבי זירא, דאמר: 'קודם חצות ואחר חצות' שנינו; אלמא פסח שהיה לפנינו בשעת כפרה ובלבד שיהא אבוד בחצות - קרב שלמים
^ ו'רועה בחטאת' דקאמר שמואל - לקמיה מפרש
^ והוא הדין דמצי לתרוצי: שמואל כרבה סבירא ליה, דאמר: קודם שחיטה שנינו, ובפסח נמי אבוד בשעת הפרשה רועה; ולקמן מפרש לה בלישנא אחרינא הכי.
^ אפילו לרבי זירא
^ דקבעתיה חצות
^ שהיא שעה שאינה ראויה לו להקרבה
^ ואפילו הפריש אחר תחתיו קודם שנמצא - לאו אבוד חשיב ליה
^ גבי חטאת
^ והפריש אחרת תחתיה בלילה, ונמצאת לאור הבוקר - אפילו לרבי לאו למיתה אזלא אלא לרעיה
^ הואיל ולילה לאו שעת הקרבה היא
^ באבודין
^ דתיקום 'כל שבחטאת רועה' דשמואל
^ שאם תאבד האחת יביא חבירתה
^ והכא איכא לאקשויי: הא לאו אבודה היא!? אלא דקא מותיב ליה קושיא אחריתי:
^ דהיינו מותר הפסח גמור, שהרי לכך הופרש, ואין כאן דחוי
^ לא תיבעי רועה בחטאת היכא משכחת לה, ד
^ במסכת תמורה
^ חמש חטאות הנזכרות למיתה מתות הן בכל ענינים שאתה מוצא, וחטאת שכיפרו בעליה מתה בכל שהיא, בין שנמצאת קודם כפרה בין שנמצאת לאחר כפרה, בין שהפרישה לאחריות - מתה הנותרת
^ ומאי היא דקאמר שמואל 'כל שבחטאת רועה'
^ דהיינו כיפרו בעליה
^ מכל מקום
^ ותו לא אמר מידי, ועל כרחין - כיון דכל אבודין בפסח קריבין שלמים, ושמואל חדא קאמר - מוקמינן לה כרבי שמעון, דאי כרבי או כרבנן דאית להו רועה בחטאת - מאי סימנא קא נקיט שמואל למימר חדא 'כל שבחטאת מתה בפסח קרב שלמים'? הלא אף הרועה בחטאת קריבה שלמים בפסח! אבל השתא, דסבירא ליה כרבי שמעון, הוי סימן שלם: דאין לך אבוד בחטאת שאינו מת, ואין לך אבוד בפסח שאינו קרב
^ שמואל?: כיון דכל אבודין בחטאת מתין, ואתא שמואל למימר כל אבודין בפסח קריבין שלמים - מתניתין היא: 'הפסח שנמצא אחר שחיטה', ומתרצינן לה לעיל אחר זמן שחיטה - יקרב, אלמא קסבר האבוד בחצות יקרב
^ דפליג עליה
^ ואף על גב דאבוד היה בחצות - רועה
^ דשחיטת השניה קבעה ליה לקמא בדחוי
^ קא משמע לן שמואל, דאמר 'כל שבחטאת מתה', וכרבי שמעון, דאמר 'אבודה בשעת הפרשה מתה' ואשמעינן שמואל 'אבוד בשעת הפרשה – ובחצות - שהוא נקרא 'אבוד' אפילו נמצא קודם שחיטה - קרב שלמים: דחצות הוא דקבעיה בדחוי; והשתא, אף על גב דאוקימנא לשמואל חדא קאמר - ליכא לאוקומא כל שבחטאת מתה אמֵתוּ לה בעליה, דהא כל מתו בעליה – מתות, ואלו פסח - מתו בעליו אחר חצות רועה, וקבעתיה חצות; וליכא למימר דסבירא ליה שמואל חצות לא קבעה, דהא רבי יוחנן בר פלוגתיה הא סברא אית ליה, הלכך על כרחיך באבודין מוקמינן ליה; ועוד: דרבי יוחנן בר פלוגתיה אאבודין פליג, דקאמר 'נמצא'.
^ ולעיל קא מיהדר: והרי אבודה בשעת הפרשה לרבנן וכו', ואלו בפסח האבוד בחצות והפריש אחר תחתיו ונמצא זה אחר חצות קרב שלמים, כרבי זירא, ואף על גב דאבוד היה בשעת הפרשה
^ ומשני בלישנא אחרינא:
^ דאמר 'קודם שחיטה שנינו': שהנמצא קודם שחיטה רועה בפסח, כרבנן בחטאת
^ ופרכינן:
^ מכלל דשמואל אמר אפילו נמצא קודם שחיטה קרב שלמים, דלאו שחיטה קבעה אלא חצות קבעה, וְזֶה, כיון דבחצות אבוד היה - קרב שלמים, אלמא לשמואל אבוד בשעת הפרשה אף על פי שהיה בשעת כפרה קרב שלמים
^ כדלעיל, עד 'קא משמע לן חצות קבע';
^ דאינו ראוי לפסח
^ ויביא בדמיו שלמים, דקבעתיה הפרשה; אף על פי שמעיקרו דחוי הוא - הרי הוא כקבוע שנדחה: שאין הוא עצמו קרב שלמים אלא דמיו

[1] תמורת הפסח שנמצא לפני פסח, תהא קריבה שלמים

[2] הפסח כשר

[3] לאו תמורת ההוא דקרב קא ממעט, אלא הכי קאמר: יש תמורת פסח שאינה קריבה

[4] דלא קרבה, דהא הוקבעה ונדחה בפסח; ואף על גב דלעיל אמר: 'מתניתין הא קא משמע לן: דאיכא תמורת פסח דלא קרבה' - קרא מיהא לא איצטריך לאשמעינן הכי

[5] כל שבחטאת מתה: חמש חטאות מתות הלכה למשה מסיני, כונסן לכיפה והן מתות: ולד חטאת, ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה, וחטאת שנתכפרו בעליה על ידי האחרת: שאבדה זאת ואחר כך נמצאת, ושעברה שנתה; ונקט שמואל גבי פסח סימנא ביה, ואמר: כל שבחטאת מתה, אי מיתרע הכי בפסח - קרב שלמים; וקא סלקא דעתך דאכולהו מתות דחטאת דאשתכחן גבי פסח - קרב שלמים, דהיינו: תמורת פסח, ופסח שמתו בעליו, ושכיפרו בעליו, ושעברה שנתו - קריבין שלמים; וכל שבחטאת רועה לקמן מפרש מאי היא; ומיתה ורעיה - לאו קולא וחומרא איכא בחדא מאידך, והאי דנקט גבי מיתה דחטאת בפסח קרב, וגבי רעיה דחטאת בפסח רעיה - לאו טעמא קא יהיב ביה דמשום דהכא מתה הכא קרב, אלא סימנא בעלמא הוא

[6] דכל שבחטאת רועה בפסח רועה

[7] כל מקום שהיא

[8] שאין כהן נכנס שם לשוחטה

[9] עד שתסתאב ותימכר ויפלו דמיה נדבה לשופרות שכתוב עליהן 'נדבה' ומקייצים בה את המזבח; זה מדרשו של יהוידע הכהן במסכת תמורה (דף כג,ב): שכל מותר חטאת ואשם - לקיץ המזבח חוץ מחטאות מתות, שהן הלכה למשה מסיני

[10] '^ דריש לקיש במסכת תמורה בפרק 'ולד חטאת' (דף כב,א), והתם מותיב לה ממתניתין דהתם דקתני ושעברה שנתה כו', ומתרץ לה דהכי קתני 'שעברה שנתה ואבדה [או אבדה] ונמצאת בעלת מום'

[11] קתני מיהת פסח שעברה שנתו קרב

[12] 'כל שבחטאת מתה'

[13] לאו אכולהו קאי אלא אכיפרו בעליה לחודא, שהיא על ידי איבוד, ואמֵתוּ בעליה לא קאי: דלא משכחת ביה רועָה, אלא אכיפרו בעליה לחוד קא משכחת ליה לרועָה, כדלקמן; וגבי פסח נמי אכיפרו בעליו קאי, וכללא הוא דכל פסח שכיפרו בעליו באחֵר - רועה אם כיוצא בו בחטאת רועה, וקרב שלמים אם כיוצא בו בחטאת מתה; אבל אם חטאת דחויה - כגון עברה שנתה שעומדת בפנינו והרי היא דחויה מהקריב - לא אמר

[14] חטאת שאבדה עד שהפריש אחרת תחתיה, ונמצאת קודם הקרבת השניה

[15] דפליגי עליה דרבי במסכת תמורה (דף כב,ב)

[16] ואמרי

[17] משום כיפרו בעליה

[18] האבודה בשעת כפרה

[19] נמצאת

[20] כיון דאמרי רבנן 'לא מתה' - הויא לה 'מותר חטאת'

[21] ודמיה לשופרות

[22] כי האי גוונא

[23] בשעת הפרשה

[24] כרבי זירא, דאמר: 'קודם חצות ואחר חצות' שנינו; אלמא פסח שהיה לפנינו בשעת כפרה ובלבד שיהא אבוד בחצות - קרב שלמים

[25] ו'רועה בחטאת' דקאמר שמואל - לקמיה מפרש

[26] והוא הדין דמצי לתרוצי: שמואל כרבה סבירא ליה, דאמר: קודם שחיטה שנינו, ובפסח נמי אבוד בשעת הפרשה רועה; ולקמן מפרש לה בלישנא אחרינא הכי.

[27] אפילו לרבי זירא

[28] דקבעתיה חצות

[29] שהיא שעה שאינה ראויה לו להקרבה

[30] ואפילו הפריש אחר תחתיו קודם שנמצא - לאו אבוד חשיב ליה

[31] גבי חטאת

[32] והפריש אחרת תחתיה בלילה, ונמצאת לאור הבוקר - אפילו לרבי לאו למיתה אזלא אלא לרעיה

[33] הואיל ולילה לאו שעת הקרבה היא

[34] באבודין

[35] דתיקום 'כל שבחטאת רועה' דשמואל

[36] שאם תאבד האחת יביא חבירתה

[37] והכא איכא לאקשויי: הא לאו אבודה היא!? אלא דקא מותיב ליה קושיא אחריתי:

[38] דהיינו מותר הפסח גמור, שהרי לכך הופרש, ואין כאן דחוי

[39] לא תיבעי רועה בחטאת היכא משכחת לה, ד

[40] במסכת תמורה

[41] חמש חטאות הנזכרות למיתה מתות הן בכל ענינים שאתה מוצא, וחטאת שכיפרו בעליה מתה בכל שהיא, בין שנמצאת קודם כפרה בין שנמצאת לאחר כפרה, בין שהפרישה לאחריות - מתה הנותרת

[42] ומאי היא דקאמר שמואל 'כל שבחטאת רועה'

[43] דהיינו כיפרו בעליה

[44] מכל מקום

[45] ותו לא אמר מידי, ועל כרחין - כיון דכל אבודין בפסח קריבין שלמים, ושמואל חדא קאמר - מוקמינן לה כרבי שמעון, דאי כרבי או כרבנן דאית להו רועה בחטאת - מאי סימנא קא נקיט שמואל למימר חדא 'כל שבחטאת מתה בפסח קרב שלמים'? הלא אף הרועה בחטאת קריבה שלמים בפסח! אבל השתא, דסבירא ליה כרבי שמעון, הוי סימן שלם: דאין לך אבוד בחטאת שאינו מת, ואין לך אבוד בפסח שאינו קרב

[46] שמואל?: כיון דכל אבודין בחטאת מתין, ואתא שמואל למימר כל אבודין בפסח קריבין שלמים - מתניתין היא: 'הפסח שנמצא אחר שחיטה', ומתרצינן לה לעיל אחר זמן שחיטה - יקרב, אלמא קסבר האבוד בחצות יקרב

[47] דפליג עליה

[48] ואף על גב דאבוד היה בחצות - רועה

[49] דשחיטת השניה קבעה ליה לקמא בדחוי

[50] קא משמע לן שמואל, דאמר 'כל שבחטאת מתה', וכרבי שמעון, דאמר 'אבודה בשעת הפרשה מתה' ואשמעינן שמואל 'אבוד בשעת הפרשה – ובחצות - שהוא נקרא 'אבוד' אפילו נמצא קודם שחיטה - קרב שלמים: דחצות הוא דקבעיה בדחוי; והשתא, אף על גב דאוקימנא לשמואל חדא קאמר - ליכא לאוקומא כל שבחטאת מתה אמֵתוּ לה בעליה, דהא כל מתו בעליה – מתות, ואלו פסח - מתו בעליו אחר חצות רועה, וקבעתיה חצות; וליכא למימר דסבירא ליה שמואל חצות לא קבעה, דהא רבי יוחנן בר פלוגתיה הא סברא אית ליה, הלכך על כרחיך באבודין מוקמינן ליה; ועוד: דרבי יוחנן בר פלוגתיה אאבודין פליג, דקאמר 'נמצא'.

[51] ולעיל קא מיהדר: והרי אבודה בשעת הפרשה לרבנן וכו', ואלו בפסח האבוד בחצות והפריש אחר תחתיו ונמצא זה אחר חצות קרב שלמים, כרבי זירא, ואף על גב דאבוד היה בשעת הפרשה

[52] ומשני בלישנא אחרינא:

[53] דאמר 'קודם שחיטה שנינו': שהנמצא קודם שחיטה רועה בפסח, כרבנן בחטאת

[54] ופרכינן:

[55] מכלל דשמואל אמר אפילו נמצא קודם שחיטה קרב שלמים, דלאו שחיטה קבעה אלא חצות קבעה, וְזֶה, כיון דבחצות אבוד היה - קרב שלמים, אלמא לשמואל אבוד בשעת הפרשה אף על פי שהיה בשעת כפרה קרב שלמים

[56] כדלעיל, עד 'קא משמע לן חצות קבע';

[57] דאינו ראוי לפסח

[58] ויביא בדמיו שלמים, דקבעתיה הפרשה; אף על פי שמעיקרו דחוי הוא - הרי הוא כקבוע שנדחה: שאין הוא עצמו קרב שלמים אלא דמיו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]