לדלג לתוכן

ביאור:בבלי פסחים דף קכא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

חד תני אפיגול, וחד תני אנותר [1];

מאן דתני אפיגול - משום חשדי כהונה [2], מאן דתני אנותר - משום עצלי כהונה [3];

חד אמר כזית [4] וחד אמר כביצה [5]; מאן דאמר כזית – כאיסורו [6]; ומאן דאמר כביצה – כטומאתו [7].

משנה:

בירך ברכת הפסח [8] פטר את של זבח; בירך את של זבח [9] - לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל; [10]

רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו. [11]

גמרא:

כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל - זריקה בכלל שפיכה [12] ולא שפיכה בכלל זריקה [13]; לדברי רבי עקיבא לא שפיכה בכלל זריקה ולא זריקה בכלל שפיכה.

רשב"ם:

הכי גרסינן: לכשת"ל לדברי ר"י זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה: במסכת זבחים בפרק 'בית שמאי' [14] שמעינן ליה לרבי ישמעאל דאמר דפסח בשפיכה ולא בזריקה, דתניא: רבי ישמעאל אומר: מתוך שנאמר (במדבר יח יז) אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר [אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה’] למדנו לבכור שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח; מעשר ופסח מנין? - תלמוד לומר: וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ (דברים יב כז); דאלו לשאר קרבנות לא צריך, דבכולהו כתיב זריקה; והשתא דקאמר רבי ישמעאל דפסח בשפיכה - ושמעית ליה במתניתין דאמר בברכת הפסח הוא נפטר מברכת הזבח ואינו נפטר משל פסח בברכת הזבח - אמור מעתה: הניתנין בזריקה - כגון שאר זבחים שניתנו בשפיכה כפסח – יצא, כדתניא בהדיא בפרק 'בית שמאי' [15]: 'מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא? - תלמוד לומר: וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ (דברים יב כז), אבל הניתנין בשפיכה - כגון פסח שנתנן בזריקה כשלמים וכל שאר זבחים - לא יצא, דומיא דברכת פסח; והזבח דקאמר נמי רבי ישמעאל במתניתין -כי האי גוונא.

ולדברי רבי עקיבא כו'. רשב"ם: כדאמרינן נמי במתניתין גבי ברכת הפסח והזבח שאין זו פוטרת את זו; ורבי עקיבא נמי סבר דפסח [16] בשפיכה, דלא אשכחן תנא דאמר בזריקה אלא לרבי יוסי הגלילי בפרק 'תמיד נשחט' (לעיל סד,ב) דנפקא ליה מאֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ; דבכור 'את דמו' לא נאמר אלא דָּמָם: לימד על בכור מעשר ופסח שטעונין זריקה; וההיא זריקה דפסח - מתנה אחת היא, כנגד היסוד, מרחוק, ולא כזריקת שאר קרבנות שהן שתי מתנות שהן ארבע, ומקראי מפיק להו במסכת זבחים בפרק 'איזהו מקומן' [17] מדכתיב סביב בעולה סביב בחטאת סביב באשם: דשלש כתובין הבאין כאחד אין מלמדין; זריקה מרחוק ושתי מתנות שהן ארבע ופסח מתנה אחת מרחוק – כדפרישית: שפיכה מקרוב: עומד על היסוד ושופך שם; בכולהו קרבנות כתיב זריקה לבד מחטאת, שמתנותיהן באצבע על הקרנות, כדכתיבי קראי.


עמוד ב

רבי שמלאי איקלע לפדיון הבן; בעו מיניה: פשיטא על פדיון הבן "אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן" - אבי הבן מברך; "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" - כהן מברך? או אבי הבן מברך?: כהן מברך דקמטי הנאה לידיה, או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה?

לא הוה בידיה; אתא שאיל ביה מדרשא, אמרו ליה: אבי הבן מברך שתים;

והילכתא אבי הבן מברך שתים.

[18]

הדרן עלך ערבי פסחים וסליקא לך מסכת פסחים

הערות

[עריכה]
  1. ^ חד מפרש טעמא דמתניתין מאי טעמא מטמא פיגול את הידים, וחד מפרש טעמא דנותר מאי טעמא נותר מטמא את הידים
  2. ^ גזרו עליו טומאה שלא יפגלוהו ברצון להפסיד את הבעלים [רשב"ם: ויאמרו "שוגגין היינו"]; ועוד: דשלמים הן, ואין לכהן בהן אלא חזה ושוק, וישחטם במזיד לשם חטאת כדי לאוכלן כולם, ומשום הכי גזרו טומאה; רשב"ם: ולא נהירא: דאין פיגול אלא בשוחט על מנת לאכול ממנו חוץ לזמנו, והשוחט שלמים לשם חטאת - אין כאן פיגול אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה!?
  3. ^ שלא יתעצלו באכילתן; רשב"ם: והוא הדין לישראל
  4. ^ כזית מהן מטמא את הידים
  5. ^ רשב"ם: ובהא לחוד הוא דפליגי
  6. ^ רשב"ם: איסור אכילתו בכזית
  7. ^ רשב"ם: טומאת אוכלין בכביצה לטמא אחרים
  8. ^ "על אכילת פסחים"
  9. ^ חגיגת ארבעה עשר, ומברכין "על אכילת שלמים"
  10. ^ רשב"ם: מפרש בתוספתא (פסחים פ"י ה"יג [ליברמן]): 'איזה ברכת הפסח? – "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח"; אי זו היא ברכת הזבח? – "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח"; והאי זבח היינו חגיגת י"ד הבאה עם הפסח; אי נמי נדרים ונדבות שהקריב ערב הפסח ואוכלן בלילי הפסח;
  11. ^ רשב"ם: פלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא מפרשינן טעמא בגמרא.
  12. ^ שירי דם - בזריקה מרחוק: דלא איכפת ליה אם נופלים שיריים על היסוד או לא; שירי דם הפסח - בשפיכה בנחת, כדי שיפלו על היסוד
  13. ^ כלומר: שאם נותן פסח בזריקה ושלמים בשפיכה - לא עשה כלום; וכיון דאין דומין זה לזה במתן דמים - אין ברכת האחד פוטרת האחר; ופירוש: אם נתן פסח בזריקה - לא עשה כלום, אבל אם נתן שלמים בשפיכה – יצא; לפיכך ברכת הפסח פוטרת את של שלמים: ששלמים בכלל פסח במתן דמים; ושל שלמים אינה פוטרת את של פסח לפי שאין פסח במתן דמו בכלל שלמים
  14. ^ דף לז,א
  15. ^ שם
  16. ^ נמי
  17. ^ דף נז,א
  18. ^ רשב"ם: משום דאיירי מתניתין בשני מיני ברכות באדם אחד ומעשה אחד התלוי זה בזה, כגון פסח וזבח, שחגיגה באה עם הפסח - משום הכי נקט נמי להאי עובדא דאבי הבן מברך שתים.