ביאור:בבלי פסחים דף קג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ורבה אמר יהנ"ק [1],

ולוי אמר קני"ה [2],

ורבנן אמרי קינ"ה [3],

מר בריה דרבנא אמר נקי"ה [4],

מרתא אמר משמיה דרבי יהושע ניה"ק [5].

שלח ליה אבוה דשמואל לרבי: ילמדנו רבינו סדר הבדלות היאך? שלח ליה: כך אמר רבי ישמעאל בר רבי יוסי שאמר משום אביו שאמר משום רבי יהושע בן חנניה: נהי"ק; אמר רבי חנינא: משל דרבי יהושע בן חנניה - למלך שיוצא ואפרכוס נכנס, מלווין את המלך ואחר כך יוצאים לקראת אפרכוס!

מאי הוי עלה?

אביי אמר: יקזנ"ה, ורבא אמר יקנה"ז [6];

והילכתא כרבא [7].

רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא [8]; אייתו לקמייהו מאור ובשמים; בריך רבא אבשמים ברישא [9], והדר אמאור; אמר ליה [10]: והא בין בית שמאי ובין בית הילל מאור ברישא והדר אבשמים, ומאי היא? – דתנן [ברכות פ"ח מ"ה]: בית שמאי אומרים: נר ומזון, בשמים והבדלה [11]; ובית הילל אומרים: נר ובשמים, ומזון והבדלה?

עני רבא בתריה ואמר: זו דברי רבי מאיר, אבל רבי יהודה אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על המזון שהוא בתחלה [12] ועל הבדלה שהיא בסוף, על מה נחלקו? - על המאור ועל הבשמים: בית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים, ובית הילל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ואמר רבי יוחנן: נהגו העם כבית הילל ואליבא דרבי יהודה.

רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבא, חזיה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא [13], והדר בריך [14] אכסא דברכתא [15] ואישתי. אמר ליה: למה לך כולי האי? הא בריך לן מר חדא זימנא?

אמר ליה: כי הוינן בי ריש גלותא - הכי עבדינן.

אמר ליה: תינח בי ריש גלותא, דהכי עביד, דספק מייתי לן ספק לא מייתי לן [16]; הכא הא מנח כסא קמן ודעתן עילויה!?

אמר ליה: אנא עבדי כתלמידי דרב, דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא,


עמוד ב

קאי עלייהו [17] רב ייבא סבא; אמרו ליה: "הב לן וניבריך [18]"! לסוף אמרו [19] ליה: "הב לן [20] ונישתי"!

אמר להו: הכי אמר רב: כיון דאמריתו "הב לן וניבריך [21]" - איתסרא לכו למישתי"; מאי טעמא? - דאסחיתו דעתייכו [22].

אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בסעודה [23], וקאי עלייהו רב אחא בריה דרבא; אמימר בריך על כל כסא וכסא [24], ומר זוטרא בריך אכסא קמא ואכסא בתרא [25], רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בריך.

אמר להו רב אחא בר רבא: אנן כמאן נעביד?

אמימר אמר: נמלך אנא [26];

מר זוטרא אמר: אנא - דעבדי כתלמידי דרב [27];

ורב אשי אמר: לית הילכתא כתלמידי דרב [28], דהא יום טוב שחל להיות אחר השבת, ואמר רב יקנ"ה [29]!

ולא היא: התם עקר דעתיה ממשתיא, הכא [30] לא עקר דעתיה ממשתיא. [31]

כי מטא [32] לאבדולי [33] - קם שמעיה [34] ואדליק אבוקה משרגא;

אמר ליה [35]: למה לך כולי האי? הא מנחא שרגא!?

אמר ליה: שמעא - מדעתיה דנפשיה קא עביד [36];

אמר ליה: אי לא שמיע ליה מיניה דמר - לא הוה עביד!

אמר ליה: לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר?

פתח ואמר "המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה".

אמר ליה: למה לך כולי האי?: והאמר רב יהודה אמר רב '"המבדיל בין קודש לחול" - זו היא הבדלתו של רבי יהודה הנשיא [37]'!?

אמר ליה: אנא כהא סבירא לי, דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע [38].

אמר ליה:

הערות[עריכה]

  1. ^ רשב"ם: סבירא ליה כרב, דמשוי מאור בין קידוש להבדלה, שאין נכון בעיניו של רבה לסמוך הבדלה לקידוש: שזה מכחיש כחו של זה: הקידוש עושהו קודש והבדלה עושהו קודש קל, וסבירא ליה כשמואל דהבדלה קודם לקידוש, ומיהו יין בראש כולן: דתדיר קודם! והכי נמי בברכות ירושלמי [פ"ח ה"א, עיין שם]: יום טוב שחל להיות במוצאי שבת: רבי יוחנן אמר יקנ"ה, ר' חנינא אמר ינה"ק, ולוי אמר יהנ"ק; מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן; ונראה לי דהכא גרסינן [נמי] ולוי אמר יהנ"ק; רבה אמר קני"ה, שכן דרך האמוראין רב ולוי ושמואל חברים הם, ורבה אחריהן
  2. ^ רשב"ם: סבירא ליה דקידוש קודם להבדלה, כרב; ולמה אינו רוצה לומר יין ברישא? - לפי שאם כן אינו נראה שמבדיל על היין הואיל ומרחיק הבדלה מעל ברכת היין, והרי עיקר הבדלה לא תיקנו אלא על היין! אבל קידוש - אפילו על הפת יכול לקדש, כד(לקמן קו,ב), הלכך קידוש ברישא, והדר מאור: לפי שאנו רוצין לסמוך יין להבדלה והבדלה על כרחך לבסוף תהיה, כשאר כל מוצאי שבתות; והאי דלא מקדים יין מקמי מאור כשאר מוצאי שבתות - שאם כך היה נראה על הקידוש ולא על הבדלה, אבל במוצאי שבת דעלמא דליכא קידוש - מקדמי ליה
  3. ^ רשב"ם: סבירא ליה כרב, דקידוש קודם להבדלה, ורוצה נמי לסמוך יין להבדלה טפי מקידוש, הלכך קידוש ברישא, והדר כל סדר הבדלה של סדר כל מוצאי שבת, דהוי: יין, מאור, והבדלה; אי נמי רוצין להבדיל בין קידוש להבדלה בכל היכולת
  4. ^ רשב"ם: קידוש קודם להבדלה, כרב, ויין נמי רוצה לסמוך להבדלה, כמו שפירשתי, הלכך נקי"ה בעינן; ומאור משוי ברישא מקמי קידוש, דהא כל מוצאי שבת קודם להבדלה לפי שנהנה בו תחלה - הכי נמי קודם לקידוש שהרי נהנה בו תחלה, והרי אי אפשר לאומרו בין יין להבדלה כדין שאר מוצאי שבת: שהיין קודם לו, בשביל שתדיר, דאם כן יש כאן הפסק בין יין להבדלה
  5. ^ רשב"ם: וטעמא כדמפרש לקמן: דהבדלה קודם לקידוש, והלכך נר תחלה, לפי שרוצה ליתן יין סמוך להבדלה ולקידוש, ששניהן נתקנו על היין, אבל מאור אומרו בלא יין אם אין לו כוס
  6. ^ רשב"ם: אביי ורבא סבירא להו כרב, דאמר יקנ"ה, ובזמן הוא דפליגי: אביי סבירא ליה יקזנ"ה: מאחר שמתחיל לקדש - יגמור כל הקידוש ויאמר זמן: שאם אין כאן קידוש אין כאן זמן, אבל הבדלה אינה גורמת לומר זמן; ורבא סבירא ליה: מה מצינו בכל מקום: זמן לבסוף - הכא נמי זמן לבסוף, וטעמו של דבר: דזמן אומרו אפילו בשוק, ועיקרו אינו על הכוס - הלכך אומר לבסוף
  7. ^ דקדושא והדר אבדלתא, דכי מבדיל ברישא - מיחזי עליה קדושת שבת כמשאוי
  8. ^ רשב"ם: במוצאי שבת של חול
  9. ^ רשב"ם: כמנהג שלנו
  10. ^ רשב"ם: רב הונא לרבא לאחר שגמר הבדלה
  11. ^ היכא דאין לו אלא כוס אחת
  12. ^ כיון דגמר סעודתו - בההוא איחייב ברישא ואין מעבירים על המצות
  13. ^ כשמתחיל לשתות על המזון שבתחלה
  14. ^ בורא פרי הגפן
  15. ^ דברכת המזון, כמו שאנו עושין בכל סעודה וסעודה; ובשאר סעודות עסקינן, דלאו במוצאי שבת
  16. ^ לא הוי ידעיתו אי משקו לכו בתר כסא קמא אי לא, (רשב"ם: וכי ברכיתו אקמא לא הוה דעתייכו אכסא אחרינא והוה ליה כל חד כתחלת סעודתו) ומשום הכי בעיתו למיהדר וברוכי
  17. ^ משמש עלייהו; רשב"ם: וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם (בראשית יח ח) מתרגמין 'והוא משמש'
  18. ^ ברכת המזון
  19. ^ והדר אמליכו ואמרו
  20. ^ הב ברישא
  21. ^ ברכת המזון
  22. ^ משתיה, ואסור למישתי עד לאחר ברכת המזון; אלמא ברכת המזון אסוחי דעתא הוא וצריך לחזור ולברך [רשב"ם: לאחר ברכת המזון; והכי נהיגינן; ואף על גב דשמעינן מהכא דברכת המזון אפסוקי סעודתא הוא - לא בעי ברוכי על היין לאחריו מיקמי דנבריך ברכת המזון, לפי שברכת המזון פוטרתו: דהשתא אחת מעין שלש סגי להו כל שכן שלש ברכות עצמן; ובהלכות גדולות נמי כתב דלא בעי לברוכי ברכת היין לאחריו עד לאחר ברכת המזון
  23. ^ רשב"ם: דחול
  24. ^ רשב"ם: על כל פעם שהיה שותה בתוך המזון
  25. ^ רשב"ם: ברכת המזון; סבירא ליה כרבא דבריך נמי לעיל אכסא קמא ואכסא דברכתא
  26. ^ רשב"ם: בכוס שני נמלכתי לשתות שכבר הוי לי היסח הדעת מששתיתי כוס ראשון וכן כל פעם ופעם ששתיתי - נמלכתי
  27. ^ רשב"ם: כי ההוא עובדא דלעיל דיליף רבא מיניה דמיבעי לברוכי אכסא דברכתא אף על פי שכבר בירך איין שבתוך המזון
  28. ^ רשב"ם: כלומר: כעובדא דתלמידי דרב לעיל, דברכת המזון לאו אסוחי דעתא הוא, ואף על גב דאמר "הב וניבריך" שרי למישתי
  29. ^ ולא בעי לברוכי ברכת היין תרי זימני: חדא אקידוש וחדא אהבדלה, והוא הדין לתרי כסי דקידוש היום וברכת המזון רשב"ם: וקשיא לרב ייבא סבא דאמר להו "הכי אמר רב הב וניבריך אסור לכו למישתי", דאם כן קשיא דרב אדרב
  30. ^ רשב"ם: גבי יקנ"ה
  31. ^ רשב"ם: ואפילו הכי לית הילכתא כרב אשי: דקמו להו רבא ומר זוטרא בחד שיטתא, וצריך לחזור ולברך על היין של ברכת המזון בורא פרי הגפן כמנהג שלנו; וכיון דאמר "הב וניבריך" - אסור למישתי עד לאחר ברכת המזון; ועוד: מדקא מייתי רב אשי סייעתא ממילתיה דרב להקשות על תלמידי דרב להכחישן מדברי רב רבן, וקא מהדר גמרא 'ולא היא' - מכלל דלית הילכתא כרב אשי.
  32. ^ רבא
  33. ^ לעיל קאי, אלא אגב גררא אייתינהו להנך תרתי עובדי, ועובדא ראשונה - בשבת הוה
  34. ^ רשב"ם: דרבא
  35. ^ רב יעקב בר אבא [רשב"ם: לאחר שהבדיל]
  36. ^ כלומר: מעצמו, אשר לא צויתיו
  37. ^ רשב"ם: ולא היה אומר יותר
  38. ^ מפרש להו לקמיה