ביאור:בבלי פסחים דף קב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מאן תנא 'עקירות' [1]? - רבי יהודה, דתניא: חברים שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש, כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה; אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים? - בזמן שהניחו שם מקצת חברים, אבל לא הניחו שם מקצת חברים: כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה. [2]

[3] אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן, דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה, אבל דברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן - אפילו לרבנן, כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחילה [4]!?

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן [5]?

ולאו מי אותביניה חדא זימנא [6]?

נימא מהא נמי תיהוי תיובתא [7]?

אמר לך רבי יוחנן: הוא הדין דאפילו דברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומן נמי אין צריכין לברך, והא דקתני 'עקרו רגליהן [8]' - להודיעך כחו דרבי יהודה: דאפילו דברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן - טעמא דהניחו מקצת חברים, אבל לא הניחו מקצת חברים - כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה.

תניא כוותיה דרב חסדא: חברים שהיו מסובין לשתות יין ועקרו רגליהן וחזרו - אין צריכין לברך [9]

תנו רבנן: 'בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום - מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום [10], ושני [11] אומר עליו ברכת המזון [12] - דברי רבי יהודה [13]; רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך [14];


עמוד ב

גמרו [15], כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון, והשני אומר עליו קדושת היום' [16]; אמאי? ונימרינהו לתרוייהו [17] אחדא כסא? [18]

אמר רב הונא אמר רב ששת: אין אומרים שתי קדושות [19] על כוס אחד;

מאי טעמא?

אמר רב נחמן בר יצחק: לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות [20].

ולא? והא תניא [תוספתא ברכות פ"ה ה"ל [21]]: 'הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין [22] ועל המאור ועל הבשמים, ואחר כך אומר הבדלה על הכוס [23]; ואם אין לו אלא כוס אחד - מניחו לאחר המזון ומשלשלן [24] כולן לאחריו [25]' [26]!

אין לו שאני [27].

והא יום טוב שחל להיות אחר השבת [28], דאית ליה [29], ואמר רב: יקנ"ה [ברכת היין, קידוש, ברכת נר, ברכת הבדלה] [30]!?

אמרי [31]: מדלא אמר זמן [32] - מכלל דבשביעי של פסח עסקינן [33], דכל מאי דהוה ליה - אכיל ליה, ולית ליה.

והא יום טוב ראשון, דאית ליה [34], ואמר אביי: יקזנ"ה [ברכת היין, קידוש, ברכת נר, ברכת הבדלה, שהחיינו], ורבא אמר יקנה"ז!?

אלא הבדלה וקידוש - חדא מילתא היא [35], ברכת המזון וקידוש - תרי מילי נינהו.

גופא: יום טוב שחל להיות אחר השבת [36], רב אמר יקנ"ה [37] ושמואל אמר ינה"ק [38]

הערות[עריכה]

  1. ^ מאן תנא להך ברייתא דקתני אף על גב דדברים הטעונין ברכה לאחריהן (רשב"ם: במקומן) צריך לברך
  2. ^ רשב"ם: במה דברים אמורים כו'. מכלל דרבנן פליגי עליה ברישא: דאף על גב דלא הניחו שם מקצת חברים - אין צריך לברך, כרב חסדא; דאמר רבי יוחנן בעירובין בפרק 'חלון' (פב,א) כל מקום שאמר רבי יהודה 'במה' – לחלוק; 'אימתי' - לפרש דברי חכמים בא.
  3. ^ ומקשינן:
  4. ^ משום הכי פליגי רבנן עליה דרבי יהודה: הא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן - אפילו רבנן מודו דצריך לברך פעם אחרת בתחלה
  5. ^ דאמר לעיל 'שינוי מקום אין צריך לברך', ולא מפליג בין דברים הטעונין לדברים שאינן טעונין
  6. ^ לעיל
  7. ^ רשב"ם: שאם יבא אדם ויתרץ להך קמייתא, או ישבש אותה על ידי ברייתות אחרות - נותביה מהך
  8. ^ רשב"ם: ...כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע כו'
  9. ^ והיינו כרב חסדא, דאמר: דברים שטעונין ברכה לאחריהן (רשב"ם: במקומן) - אין צריך לברך, והא בהדיא מסייעא לרב חסדא מדקתני 'יין', אבל בההיא דלעיל - לא תנא 'יין' בהדיא.
  10. ^ באמצע סעודתו
  11. ^ מיד
  12. ^ ומפסיק
  13. ^ כדאמר רבי יהודה לעיל; ומיהו הואיל והגיע עונת קידוש - צריך לקדש תחלה. לא גרסינן 'ראשון אומר עליו ברכת המזון שני אומר עליו קדושת היום
  14. ^ רשב"ם: עד שתגמר סעודתן, אי נמי הולכין ואוכלין משתחשך; ורבי יוסי לטעמיה: דלדידיה אין מפסיקין כלל
  15. ^ סעודתן
  16. ^ רבי יוסי קאמר לה; רשב"ם: ורבותא הוא: שאינו צריך לקדש מיד אלא יגמור סעודתו ויברך ברכת המזון ואחר כך יקדש, ומיהו אם פרס מפה וקידש - מודה רבי יוסי דכל שכן דשפיר טפי, דאי לא תימא הכי אלא דוקא קאמר רבי יוסי 'ראשון מברך עליו ברכת המזון' - אם כן שמואל דאמר כמאן? (לעיל ק,א)
  17. ^ קידוש היום וברכת המזון
  18. ^ רשב"ם: ולרבי יוסי קא פריך, דאילו לרבי יהודה, כיון דמפסיקין וצריך עקירת שלחן - צריך שני כוסות;
  19. ^ ברכת המזון קורא 'קדושה', כקידוש היום; כלומר: שתי מצות
  20. ^ רשב"ם: דמיחזי עליה כמשוי
  21. ^ ליברמן
  22. ^ רשב"ם: תחלה, לפי שהוא תדיר, ותדיר קודם
  23. ^ רשב"ם: כבית שמאי מוקמינן לה במסכת ברכות (נב,א) בפרק 'אלו דברים', דאמר מאור ברישא ואחר כך בשמים והבדלה לבסוף, לפי שאלו הראשונות קצרות וברכת הבדלה ארוכה - לפיכך אומרה לבסוף
  24. ^ רשב"ם: לשון שלשלת: שמחברם יחד עם ברכת המזון
  25. ^ עד לאחר המזון
  26. ^ אלמא אמרינן שתי ברכות על כוס אחד: הבדלה וברכת המזון
  27. ^ רשב"ם: דלית ליה יין לשני כוסות, ואנן בדאית ליה עסקינן
  28. ^ רשב"ם: מוצאי השבת
  29. ^ רשב"ם: קא סלקא דעתא ביום טוב הראשון של פסח שחל להיות אחר השבת עסקינן, דאית ליה כוסות הרבה, דתנן (לעיל צט,ב) 'אפילו עני שבישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות'
  30. ^ כדמפרש: בשביעי עסקינן, ובשביעי ליכא זמן; ומכל מקום שמעינן מינה קידוש והבדלה על כוס אחד
  31. ^ ומשנינן
  32. ^ רשב"ם: מדלא אמר רב 'יקנה"ז'
  33. ^ דשמא עני הוא ואין לו אלא כוס אחת
  34. ^ דאפילו עני שבישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות
  35. ^ דתרוייהו משום קדושת יום טוב נינהו, ובהבדלה עצמו הוא מזכיר קדושת יום טוב: ד"המבדיל בין קדש לקדש" קא מברך
  36. ^ רשב"ם: יום טוב שחל להיות אחר השבת צריך להבדיל ולקדש, ומשמע שאם לא היה יום טוב לא היו חולקין האמוראין הללו, אלא כולי עלמא מודו יין מאור והבדלה, והשתא דאיכא קדושת היום – פליגי; ולפיכך צריך ליתן טעם לכל דבריהם ולומר שהקידוש גורם לשנות את הסדר מכמות שרגיל
  37. ^ רשב"ם: סבירא ליה קדושת היום עדיפא מהבדלה; אי נמי דכי מבדיל ברישא - מיחזי דהוי עליה קדושת היום כמשוי, ולפיכך יין קודם לקידוש, כבית הלל (ברכות נא ב) דתדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם, ואחר הקידוש - נר והבדלה, כשאר מוצאי שבתות שהנר קודם להבדלה
  38. ^ רשב"ם: שמואל סבירא ליה הבדלה קודם לקידוש, כדמפרש טעמא לקמיה