ביאור:בבלי פסחים דף קח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'בין הכוסות הללו [1] אם רצה לשתות ישתה; בין שלישי [2] לרביעי לא ישתה [3]' ואי אמרת מסעד סעיד - אמאי ישתה? הא קא אכיל למצה אכילה גסה? אלא שמע מינה מגרר גריר!

רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא.

נימא קא סבר רב ששת סמוך למנחה גדולה תנן, ומשום פסחא הוא: דילמא מימשך ואתי לאימנועי מלמעבד פיסחא הוא, וסבר לה כי הא [4] דאמר רבי אושעיא אמר רבי אליעזר: מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו, [5] ומצפרא זמן פסחא הוא, דכולי יומא חזי לפסחא, דסבר: בין הערבים = בין ערב דאתמול [6] לערב דהאידנא [7]?

אמרי: לא! שאני רב ששת דאיסתניס הוה [8]: דאי טעים בצפרא מידי - לאורתא לא הוה מהני ליה מיכלא [9].

ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב [10]:

איתמר: מצה צריך הסיבה [11], מרור אין צריך הסיבה [12]; יין - איתמר משמיה דרב נחמן צריך הסיבה, ואיתמר משמיה דרב נחמן אין צריך הסיבה,

ולא פליגי: הא בתרתי כסי קמאי, הא בתרתי כסי בתראי.

אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא:

אמרי לה להאי גיסא: תרי כסי קמאי בעו הסיבה, דהשתא הוא דקא מתחלא לה חירות; תרי כסי בתראי לא בעו הסיבה: מאי דהוה הוה! ואמרי לה להאי גיסא: אדרבה תרי כסי בתראי בעו הסיבה: ההיא שעתא דקא הויא חירות; תרי כסי קמאי לא בעו הסיבה, דאכתי עבדים היינו קאמר!

השתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי - אידי ואידי בעו הסיבה.

פרקדן [13] לא שמיה הסיבה; הסיבת ימין לא שמה הסיבה [14]; ולא עוד, אלא [15] שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה [16];

אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה [17], ואם אשה חשובה היא - צריכה הסיבה;

בן אצל אביו בעי הסיבה [18].

איבעיא להו: תלמיד אצל רבו מאי?

תא שמע: דאמר אביי: כי הוינן בי מר [19] - זגינן אבירכי דהדדי [20]; כי אתינן לבי רב יוסף [21] - אמר לן: לא צריכתו: מורא רבך כמורא שמים [22]!

מיתיבי: עם הכל אדם מיסב, ואפילו תלמיד אצל רבו!?

כי תניא ההיא - בשוליא דנגרי [23].

איבעיא להו: שמש מאי?

תא שמע, דאמר רבי יהושע בן לוי: 'השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב – יצא'; מיסב – אין, לא מיסב – לא!

שמע מינה בעי הסיבה!

שמע מינה.

ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בארבעה כוסות הללו [24],


עמוד ב

שאף הן היו באותו הנס [25].

אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן [26] כדי מזיגת כוס יפה [27] [28]; שתאן חי [29] – יצא [30]; שתאן בבת אחת [31] – יצא; השקה מהן לבניו ולבני ביתו [32] – יצא.

שתאן חי - יצא?

אמר רבא: ידי יין יצא [33], ידי חירות לא יצא [34].

שתאן בבת אחת - רב אמר: ידי יין יצא [35], ידי ארבעה כוסות לא יצא [36];

'השקה מהן לבניו ולבני ביתו - יצא' - אמר רב נחמן בר יצחק: והוא דאשתי רובא דכסא.

מיתיבי: ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן [37] כדי רביעית [38], אחד חי [39] ואחד מזוג [40] אחד חדש ואחד ישן [41]; רבי יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם ומראה יין [42]'; קתני מיהת כדי רביעית' [43] ואת אמרת כוס יפה [44]!?

אמרי: אידי ואידי חד שיעורא הוא; מאי 'כדי מזיגת כוס יפה' דקאמר [45] לכל חד וחד? דהוי להו כולהו רביעית. [46]

רבי יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם ומראה;

אמר רבא: מאי טעמא דרבי יהודה? - דכתיב (משלי כג לא) אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם [כִּי יִתֵּן בכיס בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים] [47]. [48]

תנו רבנן: 'הכל חייבין בארבעה כוסות הללו, אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות [49];

אמר רבי יהודה: וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין [50]? אלא מחלקין להן

הערות[עריכה]

  1. ^ בין הראשון לשני; רשב"ם: [ו]בין השני לשלישי, ומשום דחמרא מגרר גריר ליה הוא, כדמפרש ואזיל
  2. ^ רשב"ם: דברכת המזון
  3. ^ רשב"ם: דכיון דלא חיישינן עוד לגרירי ליבא - לא שרינן ליה, דנראה כמוסיף על ארבעה כוסות; ובגמרת ירושלמי נמצא: למה? כדי שלא ישתכר, דתו לא חזי למיגמר הלילא; ופריך התם: הלא כבר משוכר הוא, שהרי שתה הרבה בסעודתו? ומשני: יין שבתוך המזון לא משכר, שלאחר המזון משכר
  4. ^ כרבי יהודה בן בתירא
  5. ^ וקסבר כרבי יהודה בן בתירא דאמר
  6. ^ משכלה ערב דאתמול דהיינו משעלה עמוד השחר
  7. ^ משום הכי מתענה כולי יומא ואף על פי שלא היה פסח בימיו, הואיל ומיתסרא בכך
  8. ^ מעונג היה
  9. ^ לא מצי למיטעם מצה לתיאבון לאורתא
  10. ^ הסיבה על צד שמאל
  11. ^ כבני חורין: שהוא זכר לגאולה
  12. ^ שהוא זכר לעבדות
  13. ^ רשב"ם: פניו כלפי למעלה ושוכב על אחוריו
  14. ^ רשב"ם: שהרי בימינו הוא צריך לאכול
  15. ^ אפרקדן קאי:
  16. ^ שמתוך שצוארו שוחה לאחוריו - שיפוי כובע הסותם את פי הקנה נפתח ומתקפל למעלה, והקנה פושט למעלה, והמאכל נכנס לתוכו ונחנק
  17. ^ רשב"ם: מפני אימת בעלה וכפופה לו ומפרש בשאילתות דרב אחאי לאו דרכייהו דנשי למיזגא
  18. ^ רשב"ם: דלא הוי כפוף כל כך
  19. ^ רשב"ם: רבה
  20. ^ נשענין כל אחד על ברכי חבירו
  21. ^ רשב"ם: דרבה מלך מקמי דרב יוסף
  22. ^ רשב"ם: דכתיב (דברים ו יג; י,כ) אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא - לרבות תלמידי חכמים (לעיל כב,ב) השוה מורא רבו למורא שמים
  23. ^ תלמידו של נגר המלמדו אומנות
  24. ^ שלשה כנגד שלש כוסות שנאמרו בפסוק זה: וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה (בראשית מ יא), ורביעי - ברכת המזון
  25. ^ כדאמרינן (סוטה יא ב) בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה נמי אמרינן הכי: דמשום דעל ידי אסתר נגאלו, וכן גבי נר חנוכה במסכת שבת (דף כג,א)
  26. ^ רשב"ם: בכל אחד
  27. ^ [רשב"ם: כוס של ברכת המזון, משום דעשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה כו' כדאיתא במסכת ברכות (נא,א)
  28. ^ שיעורו רובע רביעית [לוג], כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית לוג: דחמרא דלא דרי על חד תלת מיא - לאו חמרא הוא [רשב"ם: הכי מפרשינן לה במסכת שבת ב'המוציא יין' (עז,א)]! וקא סלקא דעתך דבין כולם קאמר שמואל דליהוי רובע רביעית יין
  29. ^ שלא מזגו במים
  30. ^ רשב"ם: וכגון שיש בו רביעית לוג, דבבציר מרביעית - לאו כלום הוא: דכי היכי דמזוג בעינן רביעית בין הכל - הכי נמי חי בעינן רביעית
  31. ^ עירה ארבעתן לתוך כוס אחד [רשב"ם: ולא נהירא: דאפילו שותה הרבה בכלי אחד לא חשיב אלא כוס אחד, דהאי 'רביעית' אינו אלא למעוטי פחות מרביעית, אבל טפי מרביעית בכוס אחד חשוב כוס אחד! ונראה לי דהכי פירושו בבת אחת: שלא על סדר משנתינו אלא שתאן רצופין]
  32. ^ רשב"ם: מכל כוס וכוס: שלא שתה כולו, כדמפרש לקמן
  33. ^ רשב"ם: ששתה ארבעה כוסות
  34. ^ כלומר: אין זו מצוה שלימה [רשב"ם: שאין חשיבות אלא ביין מזוג; והני מילי ביינות שלהן, דדרו על חד תלת מיא, אבל יינות שלנו לא בעי מזיגה]
  35. ^ רשב"ם: משום שמחת יום טוב, כדתניא (לקמן קט,א): ושמחת בחגך - במה משמחו? - ביין
  36. ^ רשב"ם: וכולן חשובין כוס ראשון ולא יותר, וצריך להביא עוד שלשה כוסות על הסדר
  37. ^ רשב"ם: כלומר: בכל אחד ואחד
  38. ^ הלוג
  39. ^ רשב"ם: חי צריך רביעית, דבציר מרביעית לא חשיבא שתייה, כדנפקא לן מוְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה (ויקרא יא לד)
  40. ^ רשב"ם: שהיה בו רובע רביעית יין ושלשה רבעין מים, דהוי בין כולהו רביעית
  41. ^ רשב"ם: שאין בו טעם יין כל כך, שנעשה חלש; אי נמי חדש אין בו טעם יין
  42. ^ רשב"ם: 'טעם יין' - למעוטי חדש וישן; 'מראה יין' - שיהא אדום
  43. ^ בין כולן
  44. ^ קשיא לשמואל דאמר 'רובע רביעית', דהיינו כוס יפה
  45. ^ שמואל
  46. ^ רשב"ם: הכי גרסינן כמו שכתוב בספרים אידי ואידי חד שיעורא כדי מזיגת כוס יפה היינו רביעית תירוצא היא לומר שלשון שמואל ולשון הברייתא אחד הן, ו'כדי מזיגת כוס יפה' דקאמר שמואל - היינו רובע רביעית יין כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית, כדאמר ב'המוציא יין' (שבת עו ב); כך נראית שיטה בעיני, ועיקר; ורבינו פירש שכך מקשה הגמרא: דקא סלקא דעתא דשמואל קאמר רביעית בין כולן, וברייתא קאמר לכל אחד ואחד, ותירץ הגמרא דשמואל נמי קאמר לכל אחד ואחד; וקשיא לי: והלא ברייתא סתמא קתני 'צריך שיהא בהן', ואיכא לפרושי נמי דבין כולן קאמר.
  47. ^ אלמא יין מראה בעי
  48. ^ רשב"ם: אל תרא יין - אל תחמוד להיות רגיל בו כי יתאדם, מכלל דיין נמי מראה בעי, וטעמא נמי בעי, כדמזהר עליה שלא להשתכר בו.
  49. ^ רשב"ם: שגם הם נגאלו
  50. ^ רשב"ם: הלא פטורין מן המצות