ביאור:בבלי פסחים דף קט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת פסחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
קליות [1] ואגוזין בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו;
אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו.
תניא: 'רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו [2]'; [3]
תניא: אמרו עליו על רבי עקיבא: מימיו לא אמר "הגיע עת לעמוד בבית המדרש" חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים: בערב פסח בשביל תינוקות כדי שלא ישנו [4], וערב יום הכפורים כדי שיאכילו את בניהם.
תנו רבנן: 'חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר (דברים טז יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ [אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ];
במה משמחם?
ביין;
רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן.'
אנשים בראוי להם = ביין; ונשים במאי?
תני רב יוסף: בבבל - בבגדי צבעונין; בארץ ישראל - בבגדי פשתן מגוהצין.
תניא: 'רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים - אין שמחה אלא בבשר, שנאמר (דברים כז ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ; ועכשיו שאין בית המקדש קיים - אין שמחה אלא ביין, שנאמר (תהלים קד טו) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ [לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד].'
אמר רבי יצחק: קסתא דמוריסא [5] דהוה בציפורי - היא הות כמין לוגא דמקדשא, ובה משערין רביעית של פסח.
אמר רבי יוחנן: תמנייתא קדמייתא דהוה בטבריא [6] הות יתירה על דא [7] ריבעא, ובה משערין רביעית של פסח [8].
אמר רב חסדא: רביעית של תורה = אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע [9], כדתניא: '(ויקרא טו טז) [וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע] וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ [וְטָמֵא עַד הָעָרֶב] - שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים; בַּמַּיִם - במי מקוה; אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ - מים שכל גופו עולה בהן, וכמה הן? -
אמה על אמה ברום שלש אמות, ושיערו חכמים שיעור מי מקוה ארבעים סאה. [10]
אמר רב אשי: אמר לי רבין בר חיננא: שולחן של מקדש [רשב"ם: שולחן של זהב שעשה משה, וכתיב ביה (שמות כה כג) [וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים] אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ] - של פרקים הוה [11], דאי סלקא דעתא הדוקי הוה מיהדק [12], אמתא באמתא היכי מטבליה [13]? [רשב"ם: דמקוה היה שם בעזרה כדאיתא בסדר יומא [14]; אי נמי באמת המים שבעזרה שבה מטבילין כלי שרת שנטמאו, והיתה רחבה אמה, ועל שם כך נקראת 'אמה' כדתנן [15] אלו ואלו מתערבין באמה; ולשון ראשון - לשון רבינו יעקב, מדאמר רב אשי למלתיה גבי מקוה.]
מאי קושיא?: דילמא בים שעשה שלמה הוה מטביל ליה, דתני רבי חייא: ים שעשה שלמה מחזיק מאה וחמשים מקוה טהרה [רשב"ם: במסכת עירובין מפרש מנא לן]!
ולא יפחתו לו מארבעה [כוסות]:
היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה, והתניא: לא יאכל אדם תרי [16] ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו [17] תרי'?
אמר רב נחמן: אמר קרא: (שמות יב מב) לֵיל שִׁמֻּרִים [הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם] - ליל המשומר ובא מן המזיקין.
רבא אמר: כוס של ברכה [18] מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה! [19]
רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות: כל חד וחד
הערות
[עריכה]- ^ קָלִי מחִטִּים ישנים
- ^ מגביהין את הקערה בשביל תינוקות שישאלו
- ^ ואית דמפרש חוטפין מצה = אוכלין מהר, וזה הלשון עיקר - מדמייתי הא דרבי עקיבא בהדה:
- ^ כדי שישנו התינוקות ביום ולא בלילה בשעת הגדה
- ^ מדה שמוכרין בה את המורייס
- ^ מדה שהיתה בה כבר בטבריא
- ^ על תמנתא דהשתא
- ^ שהיו ממלאין אותה ומנערין אותה לתוך אותה של עכשיו עד שהיא מליאה, ומים הנשארים בתמנתא הן הן רביעית
- ^ וברום חצי אצבע ורום חומש אצבע, גירסת רש"י: ברברבתא: בגודל, שיש בטפח ארבע אצבעים מהן
- ^ אמה על אמה ברום שלש אמות מחזיקין ארבעים סאה: חלקהו תחלה כולו ברומו שלש אמות - יש בהן שמונה עשר טפחים; חלקם לי"ו חלקים [רבדים, לגובה] - ותמצא לכל חלק וחלק טפח וחצי אצבע [טפחיים שנותרו = 8 אצבעות] ומחזיק אחד מי"ו בארבעים סאה - כמה הן? - שני סאין וחצי סאה; טפח וחצי אצבע [מהחישוב לעיל] - כמה חומשי אצבעות הן? עשרים ושנים וחצי חומש; הטפח = עשרים חומשים, חצי אצבע = שני חומשין וחצי; חלוק כ"ב חומשים וחצי לחמשה חלקים - תמצא בכל חלק ארבעה חומשין וחצי; חלוק שני סאין וחצי סאה לחמשה חלקים - תמצא בכל חלק חצי סאה; נמצא דארבע חומשין וחצי חומש מחזיק חצי סאה, ועוד ארבעה חומשין וחצי חומש מחזיק חצי סאה, [ועוד ארבעה חומשין וחצי חומש מחזיק חצי סאה] - נמצא כל אמה על אמה ברום י"ג חומשין וחצי חומש מחזיק סאה וחצי סאה; חשוב סאה וחצי סאה ללוגין - תמצא ל"ו לוגין, כיצד? - סאה וחצי סאה = תשעה קבין: ששה קבים לסאה; והקב = ארבעה לוגין, הרי ל"ו לוגין בכלי אמה על אמה ברום י"ג חומשים וחצי חומש; חלוק הכלי באורך ורוחב לטפחים - תמצא האמה על אמה = ל"ו טפחים בטפח על טפח: שהאמה ששה טפחים; וכשתחלקנו לאורכו ברצועות שהן רחבות טפח - תמצא בו שש רצועות, כל אחת ואחת רחבה טפח וארכה ששה; חלוק כל רצועה לארכה לשש - תמצא בשש רצועות ל"ו טפחים בטפח על טפח, ומחזיק ל"ו לוגין! נמצא כלי שהוא טפח על טפח ברום י"ג חומשים וחצי חומש - מחזיק לוג; וטפח = ארבע אצבעות; חלוק ארבע אצבעות על ארבע אצבעות שתי וערב לארבע - נמצא כל רביעית אצבעים על אצבעים, נמצא כל אצבעים על אצבעים ברום י"ג חומשים וחצי חומש מחזיק רביעית הלוג חשוב י"ג חומשים וחצי, ותמצא בהן אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע.
- ^ שיכולין לפרוק רחבו לשנים; רשב"ם: וכן רגלי השלחן אינן מחוברין יפה ויכולין לפרקן
- ^ שאין יכולין לפרוק רחבו
- ^ הואיל ורחבו אמה - בכלי שהוא אמה על אמה [רשב"ם: השלחן מקבל טומאה, כדאמרינן ב'חומר בקודש' (חגיגה כו ב), דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר (ויקרא כד ו) - מכלל שהוא טמא]
- ^ לא,א
- ^ יומא פ"ה מ"ו דף נח,ב
- ^ זוגות
- ^ תשמיש
- ^ ברכת המזון [רשב"ם: שהוא שלישי]
- ^ אבל בעלמא – מצטרף, כגון אם שתה שני כוסות והוא שלישי; ולרעה אין מצטרף - כגון אם שתה שלש והוא רביעי.