ביאור:בבלי נדרים דף פח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אמר רבא: ^[1] הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא ^[2]: רבי יהודה סבר: גבי רוצח כתיב (דברים יט ה) ואשר יבא את רעהו ביער [לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת - הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי] כל דבר מיעל ליער ^[3], וסומא נמי בר מיעל ליער הוא ^[4], ואי אמרת 'בלא ראות' לרבות את הסומא – מ'יער' נפקא ליה ^[5]! אלא שמע מינה 'בלא ראות' פרט לסומא ^[6];

רבי מאיר סבר: כתיב (דברים יט ד: וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו) בבלי דעת [והוא לא שנא לו מתמל שלשם] - כל דבר מידע ^[7], וסומא לאו בר מידע הוא; ואי אמרת 'בלא ראות' - פרט לסומא ^[8], מ'בלי דעת' נפקא ליה! אלא שמע מינה 'בלא ראות' - ^[9] לרבות את הסומא ^[10].

משנה:

המדיר הנאה מחתנו, והוא רוצה לתת לבתו מעות, אומר לה "הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן, אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך".

גמרא:

אמר רב: לא שנו ^[11] אלא דאמר לה ^[12]: "^[13] מה שאת נושאת ונותנת בפיך ^[14]" ^[15], אבל אמר "מה שתרצי עשי" - ^[16] קנה יתהון בעל ^[17];

ושמואל אומר: אפילו אמר "מה שתרצי עשי" - לא קנה יתהון בעל ^[18].

מתקיף לה רבי זירא:

(נדרים פח ב)

כמאן אזלא הא שמעתא דרב ^[19]? - כרבי מאיר, דאמר ^[20] 'יד אשה כיד בעלה'? ורמינהו ^[21]: כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית ואומר "הרי זה לכל בני מבוי" ומזכה להן על ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי אשתו^[22] ואי אמרת קנה יתהון בעלה - עירוב לא נפיק מרשותיה דבעל?

אמר רבא: אף על גב דאמר רבי מאיר 'יד אשה כיד בעלה' - מודה רבי מאיר לענין שיתוף: דכיון דלזכות לאחרים הוא - מיד בעלה זכיא ^[23].

איתיביה רבינא לרב אשי: אלו ^[24] שזכין להן [על ידי] בנו ובתו הגדולים ^[25] ועבדו ושפחתו העברים; ואלו שאין זכין להן: [על ידי] בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ואשתו ^[26]!

אלא אמר רב אשי: מתניתין ^[27] - בשיש לה ^[28] חצר באותו מבוי עסקינן ^[29], דמגו דזכיא לנפשה ^[30] - זכיא לאחריני ^[31].

משנה:

'(במדבר ל י) ונדר אלמנה וגרושה [כל אשר אסרה על נפשה] יקום עליה – כיצד ^[32]?

אמרה "הריני נזירה לאחר שלשים יום" ^[33] - אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום ^[34] ^[35] אינו יכול להפר ^[36].

הערות

^ לא קשיא:
^ גבי רוצח: לאו במקצת ידיעה בכלל ידיעה פליגי, אלא מדיוקא דקרא דדייק הכי
^ כל מי שיכול ליכנס ליער – גולה
^ ואפילו סומא במשמע
^ ואתא 'בלא ראות' - דלא איצטריך, דכי היכי דמתרבי מ'בלא ראות' - מתרבי נמי מ'יער', והוי רבוי אחר רבוי, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט
^ ו'בלא ראות' ממעט לסומא
^ כלומר: כל שיש לו ידיעה: כשזורק אבן להיכן נופלת
^ דאינו גולה הוי מיעוט אחר מיעוט
^ דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות
^ ואתא בלא ראות ומרבה סומא
^ דיכול ליתן לה אף על גב דהוא מודר הנאה ממנו
^ בענין זה
^ אין לך רשות בהן אלא
^ מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך
^ דכיון דאמר לה הכי לא קנה בעל ויכול ליהנות מהן דמשל אשתו הוא אוכל
^ אף על גב דאמר לה ש"אין לבעליך רשות בהן"
^ דמי כמי שקנה הבעל מיד האב, דיד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי, שהרי הרשה לה בהן לעשות מהם כל דבר, ואסור הבעל בהן
^ קסבר לא אמרינן 'יד אשה כיד בעלה'
^ דמתרץ למתניתין דיד אשה כיד בעלה
^ בעלמא
^ במשנה עירובין [פ"ז מ"ו]: וסתם מתניתין רבי מאיר
^ ובמשנה עירובין פ"ז,מ"ו: כיצד משתתפין במבוי: מניח את החבית ואומר "הרי זו לכל בני המבוי" ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים, ועל ידי עבדו ושפחתו העבריים, ועל ידי אשתו; אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנעניים, מפני שידם כידו.
^ כלומר: כיון דבעל, דעתו הוי לזכות לאחרים על ידי אשתו - נמי יצא מיד בעלה, ואין לו רשות בהן כלום, ואהכי מזכי להו על ידה; אבל בעלמא: כגון דיהיב מתנה לאשתו - אימא לך דיד אשה כיד בעלה
^ גבי שיתוף מבוי קמיירי שמזכה משלו לכל בני מבוי
^ שכבר יצאו מרשותו, אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים [כדלהלן], שידן כידו
^ וכן לא על ידי אשתו; אלמא לרבי מאיר אפילו על ידי שיתוף - יד אשה כיד בעלה דמיא
^ דלעיל, דקאמר דיכול לזכות לכל בני מבוי על ידי אשתו
^ לאותה אשה
^ שאין חצרה זקוקה לבעלה
^ לההוא חצר
^ את השיתוף
^ באיזה ענין אמר קרא ש'נדר אלמנה וגרושה יקום עליה'
^ ובשעת שנדרה היתה אלמנה או גרושה
^ קודם שיחול הנדר עליה, ואיכא למימר: הואיל ולא חל הנדר עליה - יפר לה בעל
^ אפילו הכי
^ דבתר אמירה אזלינן והוי להו 'קודמין', ואין הבעל מפר בקודמין

[1] לא קשיא:

[2] גבי רוצח: לאו במקצת ידיעה בכלל ידיעה פליגי, אלא מדיוקא דקרא דדייק הכי

[3] כל מי שיכול ליכנס ליער – גולה

[4] ואפילו סומא במשמע

[5] ואתא 'בלא ראות' - דלא איצטריך, דכי היכי דמתרבי מ'בלא ראות' - מתרבי נמי מ'יער', והוי רבוי אחר רבוי, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט

[6] ו'בלא ראות' ממעט לסומא

[7] כלומר: כל שיש לו ידיעה: כשזורק אבן להיכן נופלת

[8] דאינו גולה הוי מיעוט אחר מיעוט

[9] דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות

[10] ואתא בלא ראות ומרבה סומא

[11] דיכול ליתן לה אף על גב דהוא מודר הנאה ממנו

[12] בענין זה

[13] אין לך רשות בהן אלא

[14] מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך

[15] דכיון דאמר לה הכי לא קנה בעל ויכול ליהנות מהן דמשל אשתו הוא אוכל

[16] אף על גב דאמר לה ש"אין לבעליך רשות בהן"

[17] דמי כמי שקנה הבעל מיד האב, דיד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי, שהרי הרשה לה בהן לעשות מהם כל דבר, ואסור הבעל בהן

[18] קסבר לא אמרינן 'יד אשה כיד בעלה'

[19] דמתרץ למתניתין דיד אשה כיד בעלה

[20] בעלמא

[21] במשנה עירובין [פ"ז מ"ו]: וסתם מתניתין רבי מאיר

[22] ובמשנה עירובין פ"ז,מ"ו: כיצד משתתפין במבוי: מניח את החבית ואומר "הרי זו לכל בני המבוי" ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים, ועל ידי עבדו ושפחתו העבריים, ועל ידי אשתו; אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנעניים, מפני שידם כידו.

[23] כלומר: כיון דבעל, דעתו הוי לזכות לאחרים על ידי אשתו - נמי יצא מיד בעלה, ואין לו רשות בהן כלום, ואהכי מזכי להו על ידה; אבל בעלמא: כגון דיהיב מתנה לאשתו - אימא לך דיד אשה כיד בעלה

[24] גבי שיתוף מבוי קמיירי שמזכה משלו לכל בני מבוי

[25] שכבר יצאו מרשותו, אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים [כדלהלן], שידן כידו

[26] וכן לא על ידי אשתו; אלמא לרבי מאיר אפילו על ידי שיתוף - יד אשה כיד בעלה דמיא

[27] דלעיל, דקאמר דיכול לזכות לכל בני מבוי על ידי אשתו

[28] לאותה אשה

[29] שאין חצרה זקוקה לבעלה

[30] לההוא חצר

[31] את השיתוף

[32] באיזה ענין אמר קרא ש'נדר אלמנה וגרושה יקום עליה'

[33] ובשעת שנדרה היתה אלמנה או גרושה

[34] קודם שיחול הנדר עליה, ואיכא למימר: הואיל ולא חל הנדר עליה - יפר לה בעל

[35] אפילו הכי

[36] דבתר אמירה אזלינן והוי להו 'קודמין', ואין הבעל מפר בקודמין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]