ביאור:בבלי נדרים דף עא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

נדרה והיא ארוסה, נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום - אפילו למאה - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה [1].

זה הכלל: כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת [2] - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.

גמרא:

מנלן [גירסת הר"ן: מנא הני מילי] דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לארוס ראשון?

אמר שמואל אמר קרא: (במדבר ל ז) ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה [או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה [3] ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה: וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה – יקמו</ref> - נדרים שהיו עליה כבר.

דלמא הני מילי שלא נראו לארוס ראשון, אבל נדרים שנראו לארוס ראשון לא מצי מיפר ארוס אחרון?

'עליה' - קרא יתירא הוא [4].

תניא כוותיה דשמואל [5]: 'נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה. כיצד? - שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת [6], ונתארסה בו ביום, ואפילו מאה פעמים - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה; שמע בעלה והפר לה [7], ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל - חוזר האב ומפר חלקו של בעל [8];

אמר רבי נתן: הן הן [9] דברי בית שמאי, אבל בית הלל אומרים: אין [10] יכול להפר [11]'.

במאי פליגי [12]?


עמוד ב

בית שמאי סברי: נדרים נמי שנראו לארוס - נתרוקנה רשות לאב, ומיגז גייז; בית הלל סברי: אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה ולא מיגז גייז

[13].

איבעיא להו: גירושין כשתיקה דמיא או כהקמה דמיא?

למאי נפקא מינה?

כגון שנדרה, ושמע בעלה, וגרשה, ואהדרה ביומיה: אי אמר מר 'כשתיקה דמי' - מצי מיפר לה, ואי אמר מר 'כהקמה דמי' - לא מצי מיפר לה.

הערות[עריכה]

  1. ^ אפילו מה שנדרה באירוסי ראשון
  2. ^ שלא ניסת לאחד מהן או שלא בגרה בתוך הזמן
  3. ^ ח
  4. ^ דלא איצטריך למיכתב, דליכתוב רחמנא 'ואם היו תהיה לאיש ונדריה או מבטא שפתיה' אלא 'עליה' מופנה, משום נדרים שנראו לארוס הראשון דיכול להפר ארוס אחרון
  5. ^ דאפילו בנדרים שנראו לארוס ראשון מיפר בעל אחרון
  6. ^ דהיינו לא נראו לארוס ראשון
  7. ^ דהשתא נראו לארוס ראשון
  8. ^ לפי שאין הבעל מיפר אלא בשותפות: שבשעה שהפר עדיין לא שמע האב ובשביל הכי חוזר ומיפר חלקו של בעל עם חלקו
  9. ^ דאפילו נדרים שנראו לארוס מיפר האב לחודיה
  10. ^ אב
  11. ^ לא חלקו ולא חלק חבירו עד שיהא ארוס אחד עמו, הואיל ונראו לארוס
  12. ^ בית שמאי ובית הלל
  13. ^ התם [בברייתא שבתוספתא פ"ו [?] המובאת בדף סח,א] אמרי בית שמאי גבי שמע אביה והיפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת - חוזר האב ומיפר חלקו של בעל (סט,א) , ומפרשינן התם: אליבא דבית שמאי אינו צריך להפר חלקו [שוב] אלא חלק הבעל בלבד, ובית הלל אומרים: אין יכול להפר חלק הבעל בלבד אלא אם כן מיפר חלקו עמו; והכא מוחלפת השיטה: דבית שמאי סברי ד'שמע בעלה והיפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל, וחזר האב ומיפר חלקו של בעל - אינו הפרה עד שיכלול חלק הפרתו והפרת בעל בבת אחת', והכא קאמרי בית הלל 'אינו יכול להפר כלל בלא ארוס אחרון'!? אלא הכא בהא קמיפלגי: דהוו נדרים שנראו לארוס, כדקתני שמע בעלה והפר לה: הכא קאמרי בית שמאי נתרוקנה רשות לאב, וצריך להפר שניהן בבת אחת: שלו ושל בעל, והתם [בברייתא שמתחילה בסח,א ונמשכת עד סט,א] הוויין נדרים שלא נראו לבעל, כדקתני שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע וקאמרי בית שמאי מיגז גייז: דהואיל והפר האב - כבר לא אצטריך ליה להפר אלא חלקו של בעל; ובית הלל סברי: נדרים שנראו לארוס ראשון הכא - אביה ובעלה מפירין נדריה, דהאב אינו מיפר אלא עם ארוס אחרון; אבל התם, דהוויין נדרים שלא נראו לארוס - לא מיגז גייז אלא מיקלש קליש, ומיפר חלקו וחלק הבעל