ביאור:בבלי נדרים דף יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ותיובתא דרב הונא [1]!?

לא! לעולם "הריני נזיר היום" "הריני למחר", ומאי עלתה לו - לבר מההוא יומא יתירא [2]!

אי נמי [3]: כגון שקיבל שתי נזירות בבת אחת [4].

מתיב רב המנונא: ’[במדבר ו,ב: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: איש או אשה כי יפלא לנדר נדר] נזיר להזיר [לה’] - מכאן שהנזירות חל על הנזירות; שיכול והלא דין הוא [5]: ומה שבועה חמורה [6] - [7] אין שבועה חלה על שבועה - נזירות קלה לא כל שכן!? - תלמוד לומר: 'נזיר להזיר' - מכאן שהנזירות חלה על הנזירות' - היכי דמי?: אילימא דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר" - הא - קרא בעיא [8]? אלא - לאו דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום" וקתני נזירות חל על נזירות!

לא!: הכא במאי עסקינן? - כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת.

ומאי חומרא דשבועה מנדר?: אילימא משום דחיילא אפילו על דבר שאין בו ממש - נדר נמי חמור, שכן חל על המצוה כרשות!?

אלא משום דכתיב בה בשבועה (שמות כ ו: לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא כי) לא ינקה [ה' את אשר ישא את שמו לשוא].

שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל - אינו חייב אלא אחת:

אמר רבא: אם נשאל על הראשונה [9] - שניה חלה עליו [10]; ממאי? - מדלא קתני 'אינו אלא אחת' [11], וקתני 'אינו חייב אלא אחת' [12]; רווחא [מקום לחול] הוא דלית לה [לשבועה השניה, ולכן אינה חלה]: כי מיתשיל על חבירתה [13] – חיילא [14].

לישנא אחרינא:

חיובא הוא דליכא [15], הא שבועה איכא [16].

למאי הלכתא?

לכדרבא, דאמר רבא: נשאל על הראשונה - עלתה לו שניה תחתיה [17].

לימא מסייע ליה: מי שנדר שתי נזירות, ומנה את הראשונה, והפריש קרבן, ונשאל עליה - עלתה לו שניה בראשונה - כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת.


עמוד ב

משנה:

סתם נדרים [18] - להחמיר [19], ופירושם [20] – להקל [21].

כיצד?

אמר "הרי עלי כבשר מליח" "כיין נסך" - אם בשל שלמים [ס"א: שמים] נדר [22] – אסור [23]; אם בשל עבודת כוכבים [24] נדר – מותר [25]; ואם סתם [26] – אסור [27]. [28]

[29].[30]

"הרי עלי כחרם": אם כחרם של שמים [31] – אסור [32]; ואם כחרם של כהנים [33] – מותר [34]; ואם סתם – אסור.

"הרי עלי כמעשר" - אם כמעשר בהמה נדר [35] – אסור; ואם של גורן [36] – מותר; ואם סתם - אסור.

"הרי עלי כתרומה" - אם כתרומת הלשכה נדר [37] – אסור; ואם של גורן – מותר; ואם סתם – אסור.

- דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: סתם תרומה ביהודה אסורה, בגליל מותרת: שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה [38].

סתם חרמים ביהודה מותרין, בגליל אסורין, שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים [39].

גמרא:

והתנן: ספק נזירות להקל [40]?

אמר רבי זירא: לא קשיא: הא רבי אליעזר [שמקל] הא רבנן [שמחמירים], דתניא: 'המקדיש חייתו ובהמתו [41], הקדיש את הכוי [42].

רבי אליעזר אומר: לא הקדיש את הכוי:

[ומסבירה הגמרא את המחלוקת:] מאן דאמר ממונו מעייל לספיקא [תנא קמא בברייתא, שאומר שכוי נדור] גופיה נמי מעייל [ונעשה נזיר בספק, במשנתנו], ומאן דאמר ממונו לא מעייל לספיקא [רבי אליעזר בברייתא] גופיה <נמי>

הערות[עריכה]

  1. ^ דמדקתני עלתה לו שניה בראשונה - מכלל דנזירות שניה נמי חיילא עליה
  2. ^ דמשלים אותו, ושוב מקריב קרבנו, ונמצא נזיר אותו יום שנדר עם ימי נזירות של שלשים יום
  3. ^ להכי חייב נזירות שניה
  4. ^ דאמר "הרי עלי שתי נזירות" - להכי חייב שתים אי לאו שנשאל, אבל אי אמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום" - אין נזירות חל על נזירות
  5. ^ שלא תהא נזירות חל על נזירות ולא שאר נדרים נדר על נדר
  6. ^ מפרש לקמן
  7. ^ אפילו הכי
  8. ^ פשיטא: ודאי דהא איכא חד יומא יתירא
  9. ^ שבא לפני חכם ושאל על שבועה ראשונה והתיר
  10. ^ שאם עובר - חייב משום שבועה שניה
  11. ^ דאילו קתני 'חייב אחת' - הוה משמע נמי שעל כולן חייב אחת, וכן אי קתני 'אינה אלא אחת' - הוה משמע נמי שכולן - שבועה אחת היא, ואי בצרה לה - אזיל ליה חיובא
  12. ^ אלא מדקתני 'אינו חייב' - שמע מינה דחיובא חדא מיהא איתיה
  13. ^ דאי נשאל על הראשונה
  14. ^ שניה חלה עליו, דהא דלא חיילא - כי לא מיתשיל אראשונה, משום דלית רווחא, דראשונה עומדת, דחייב עליה, אבל כשנשאל על הראשונה - חיילא השניה
  15. ^ על השניה במקום הראשונה
  16. ^ כלומר: שם שבועה עליה לכי מיתשיל אקמייתא
  17. ^ כשנשאל על הראשונה - חיילא השניה
  18. ^ דאינו יודע באיה ענין נדר
  19. ^ דאזלינן לחומרא, ואמרינן: על כל דבר הנדור נדר
  20. ^ אבל אי מפרש ואמר דבדבר איסור נדר
  21. ^ דהכי הוא: כדקאמר
  22. ^ כי שיילינן ליה אמר "על של שלמים נדרתי" "על שם בשר שלמים שצריכין מלח" - דכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח [ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח], ועל יין המתנסך על גבי המזבח לשמים
  23. ^ שהרי נדר בדבר הנדור
  24. ^ על שם יין נסך של עבודת כוכבים וכבשר מליח
  25. ^ שהרי נדר בדבר האסור
  26. ^ דאמר "אין ידוע לי אם על שם שמים או על שם טומאה נדרתי"
  27. ^ דאמרינן: לא נתכוון זה אלא בדבר הנדור
  28. ^ והיינו 'סתם להחמיר ופירושן להקל': דאם פירש ואמר "לשם עבודת כוכבים נדרנא" – מותר;
  29. ^ לשון אחר: סתם נדרים דאמר "ככר זו עלי כבשר מליח וכיין נסך" - דלא הזכיר לא לשם שמים ולא לשם עבודת כוכבים – להחמיר, ופירושן - דאם מפרש בשעה שנדר ואמר: "כבשר מליח של שלמים" - משלמים ודאי קאמר, שצריכות מלח יותר משאר קרבנות, שהרי נאכלין לשני ימים ולילה אחת! ו"כיין נסך שעל המזבח" - דהיינו בדבר הנדור; ואם כיין נסך של עבודת כוכבים וכבשר מליח של עבודת רוכבים – להקל
  30. ^ לכאורה כפירוש הראשון קשה ממשניות רבות להלן במסכת שמבררות פירוש שאינו מחמיר בנדר סתם; ויש לומר שבמשניות הללו הכוונה היא לברר לשון בני אדם, ואין הנדר מסוג "סתם" אלא המשנה מבררת כוונת הנודר, למה התכוון.
  31. ^ נדר, כגון שהתפיס במה שהקדיש לגבוה לקדשי בדק הבית
  32. ^ הלכך אסור, דלא ניתן לפדות, כדכתיב (ויקרא כז) כל חרם קדש קדשים הוא
  33. ^ שהתפיס כחרם של חרמי כהנים דכתיב כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח יד), דהאי הוי ממון כהנים: חרם של כהנים שמותר בהנאה לאחר שבא ליד כהנים
  34. ^ והוי מותר כחולין לכל דבריהן לאחר שבא ליד כהן; ודין חרמים מפרש במסכת תמורה (לב,א)
  35. ^ היינו דבר הנדור: שאינו אסור עד שיקרא עליו שם מעשר
  36. ^ מעשר דגן: דבר האסור, שמעשר ותרומה בשבלין אסור
  37. ^ דהיינו דבר הנדור מעיקרא, דמפריש להו לשקלים
  38. ^ [לפי שהיו] רחוקים מירושלים
  39. ^ שלא היו כהנים ביניהם וכשמחרימין אין מחרימין אלא לשמים
  40. ^ דאמרינן במסכת נזיר (לב,ב) "הריני נזיר אם זהו פלוני שבא נגדי נזיר" והלך לו אותו שאין יודע אם נזיר אם לא אינו נזיר; ונזירות - היינו כנדרים, והיכי קתני 'סתם נדרים להחמיר'
  41. ^ שהקדיש כל חיות ובהמות שיש לו
  42. ^ ואם היה לו כוי ביניהן הקדיש נמי דכוי בכלל חיה ובהמה