ביאור:בבלי נדרים דף ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מנין שנשבעין לקיים את המצוה? - שנאמר (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך.

והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא?

אלא הא קא משמע לן: דשרי ליה לאיניש לזרוזי נפשיה [1].

ואמר רב גידל אמר רב: האומר "אשכים ואשנה פרק זה" "אשנה מסכתא זו" - נדר גדול נדר לאלהי ישראל.

והלא מושבע ועומד הוא [2] ואין שבועה חלה על שבועה!? מאי קא משמע לן - דאפילו זרוזי בעלמא? היינו דרב גידל קמייתא?

הא קא משמע לן: כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית [3] - משום הכי חייל שבועה עליה [4].

אמר רב גידל אמר רב: האומר לחבירו "נשכים ונשנה פרק זה" - עליו להשכים, שנאמר [יחזקאל ג,כב: ותהי עלי שם יד ה’] ויאמר אלי: קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך [5] [ואקום] ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד [ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר; ואפל על פני].

[6]

אמר רב יוסף: נידוהו בחלום - צריך עשרה בני אדם להתיר לו; והוא - דתנו הלכתא, אבל מתנו [7] ולא תנו [8] – לא; ואי ליכא דתנו הלכתא - אפילו מתנו ולא תנו; ואי ליכא - ליזיל וליתב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי עשרה [לפחות] עד דמקלעי ליה עשרה דגמרי הלכתא [9].

אמר ליה רבינא לרב אשי: ידע מאן שמתיה [בחלום] - מהו דלישרי ליה [כלומר: שיגש אל האיש שנידהו בחלום, והאיש יתיר את הנדוי]?

אמר ליה: לשמותיה שויוה שליח [בחלום, מן השמים], למישרי ליה - לא שויוה שליח.

אמר ליה רב אחא לרב אשי: שמתיה ושרו ליה בחלמיה מאי?

אמר ליה: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן


עמוד ב

כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים [10].

רבינא הוה לה נדרא לדביתהו לאשתו [11]. אתא לקמיה דרב אשי. אמר ליה: בעל, מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו?

אמר ליה: אי מכנפין [12] – אִין, אי לא – לא.

שמע מינה תלת: שמע מינה [13] בעל נעשה שליח לחרטת אשתו, ושמע מינה [14] לא שרי למישרי נדרא באתרא דרביה [15], ושמע מינה [16] כי מכנפין שפיר דמי.

[ומוסיפה הגמרא הלכה נוספת:] ושמתא - אפילו באתרא דרביה; ויחיד מומחה שרי שמתא [17].

אמר רבי שמעון בר זביד, אמר רבי יצחק בר טבלא, אמר רבי חייא אריכא דבי רבי אחא, אמר רבי זירא, אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא, אמר רבי מיאשה משמיה דרבי יהודה בר אילעאי: מאי דכתיב (מלאכי ג כ) וזרחה לכם יראי שמי [שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק]? - אלו בני אדם שהן יראין להוציא שם שמים לבטלה [18].

'שמש צדקה ומרפא' - אמר אביי: שמע מינה: חרגא דיומא [19] מסי [20].

ופליגא דרבי שמעון בן לקיש דאמר: אין גיהנם לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה: צדיקים מתרפאין בה [21] ורשעים נידונין בה, שנאמר: (מלאכי ג כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש [צדקה ומרפא בכנפיה, ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק]; ולא עוד אלא שמתעדנין בה, שנאמר ויצאתם ופשתם כעגין, כדי להפריש האדם מן העבירה</ref>; מר [בפסוק הקודם, מלאכי ג,יט: כי] הנה יום בא בוער כתנור [והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש, ולהט אתם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף] [22].

הערות[עריכה]

  1. ^ לישבע כדי לזרז עצמו לקיים את המצוה
  2. ^ דכתיב ושננתם (דברים ו ז): דצריך אדם לשנות בתורה! לישנא אחרינא: והלא מושבע ועומד מהר סיני, דכתיב (יהושע א ח) לא ימוש ספר התורה הזה וגו'
  3. ^ דכיון דקרא קרית שמע - קיים לא ימוש, דאמר רבי שמעון בן יוחי במסכת מנחות (צט,ב): 'כל הקורא קרית שמע שחרית וערבית - הרי זה קיים [מצות] לא ימוש'; וכיון דאי בעי פטר נפשיה מ'ושננתם' בקרית שמע, דיוצא בה ידי חובתו מאותה שבועה דהר סיני - משום הכי כי אמר "אשנה פרק זה", דלא הוי מושבע בהכי, דכבר פטר נפשיה
  4. ^ ואהכי חל עליה שבועה
  5. ^ כג
  6. ^ רש"י ד"ה והנה שם כבוד: אלהי ישראל עומד: ## כנראה שבוש, מהפסוק ביחזקאל ח,ד: והנה שם כבוד אלהי ישראל, כמראה אשר ראיתי בבקעה.
  7. ^ משנה
  8. ^ גמרא
  9. ^ וכד מתיבין ליה - הוו מתירין ליה נדויו [לכאורה: כלומר: עצם העובדה שהשיבו לו מהווה היתר הנדוי שבחלום]
  10. ^ ושמא הא דשדרו ליה דברים בטלים הוו
  11. ^ ואיהו לא הפיר לה בו ביום ששמע
  12. ^ תלתא מומחין דשרו ליה שפיר דמי
  13. ^ 1
  14. ^ 2
  15. ^ משום הכי לא בעי רבינא למישרא לה מקמיה רביה
  16. ^ 3
  17. ^ דלא בעי עשרה ככמו לנידוי
  18. ^ [זרחה השמש] למי שיראין להוציא שם שמים
  19. ^ זיהרא דשימשא; והיינו 'לא' (יומא כ ב) דכתיב: וכל דארי ארעא כ'לא' חשיבין
  20. ^ מרפא, כדכתיב 'שמש צדקה ומרפא'
  21. ^ באותו השמש דלעתיד לבא, אבל בהאי שמש לית ביה רפואה
  22. ^ ולהט אותם היום הבא - שמש של אותו יום