ביאור:בבלי נדרים דף פ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואלא דאמרה "קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ" [1] משום הכי מיפר לה, דהיכי תעביד?: תרחץ - מתסרא הנאת רחיצה עלה! לא תרחץ - אית לה ניוולא [2]!?

ורבי יוסי סבר אפשר דלא רחצה, ולניוול [3] לא חיישינן [4].

אי הכי [5] - ליתני הכי 'רבי יוסי אומר: תנאי זה אין בו ענוי נפש' [6]!

אלא [7] דאמרה "הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום", ורבי יוסי סבר ניוול דחד יומא לא שמיה ניוול [8]. [9]


עמוד ב

שָניתָ "אם ארחץ" [10]; "אם לא ארחץ" [11] היכי דמי?: אלימא דאמרה "תיתסר הנאת רחיצה לעולם עלי אם לא ארחץ היום" - למה לה הפרה? תתסחי!?

אמר רב יהודה: דאמרה "הנאת רחיצה עלי לעולם אם לא ארחץ במי משרה" [12].

דכוותיה דקתני [13] "אם לא אתקשט [14] - אם לא אתקשט בנפט" לכלוך הוא [15]!? אמר [רב יהודה]: דאמרה "הנאת רחיצה לעולם [16] עלי אם ארחץ היום, ושבועה שלא ארחץ" [17], [18] "הנאת קישוט [19] עלי לעולם אם אתקשט היום [20], ושבועה שלא אתקשט" [21]! [22]

אמר ליה רבינא לרב אשי: האי 'אלו נדרים ושבועות' מיבעי ליה למיתני!

אמר ליה: תני 'אלו נדרים ושבועות'

ואיבעית אימא: שבועות נמי היינו נדרים, דתנן [נדרים פ"א מ"א]: '"כנדרי רשעים" - נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה'.

ואמרו רבנן: רחיצה אית בה ענוי נפש כי לא רחצה? ורמינהי: אף על פי שאסור [ביום הכפורים] בכולן [23] - אין ענוש כרת אלא באוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד [24], ואי אמרת כי לא רחצה איכא ענוי - ביום הכיפורים כי רחץ ליחייב כרת!

אמר רבא: מענינא דקרא:

גבי יום הכיפורים דכתיב (ויקרא טז כט: והיתה לכם לחקת עולם: בחדש השביעי בעשור לחדש) תענו את נפשותיכם [וכל מלאכה לא תעשו: האזרח והגר הגר בתוככם] מילתא דידע עינויא השתא, רחיצה לא ידע עינויא השתא [25]!

גבי נדרים דכתיב (במדבר ל יד) כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש [אישה יקימנו ואישה יפרנו]: מילתא דאתיא ליה לידי ענוי [26], וכי לא רחצה אתיא לידי ענוי [27].

ורמי דרבי יוסי אדרבי יוסי: מעיין של בני העיר [28]: חייהן וחיי אחרים [29] - חייהן קודמין לחיי אחרים [30]; בהמתם ובהמת אחרים [31] - בהמתם קודמת לבהמת אחרים; כביסתן וכביסת אחרים [32] - כביסתן קודמת לכביסת אחרים; חיי אחרים וכביסתן [33] - חיי אחרים קודמין לכביסתן [34]; רבי יוסי אומר: כביסתן קודמת לחיי אחרים [## הגמרא תתיחס לאימרה זו של רבי יוסי להלן] - השתא כביסה אמר רבי יוסי יש בה צער [35]

הערות[עריכה]

  1. ^ פעם אחת שיאסרו לה לעולם כל הנאת רחיצה כגון כיחול ופירכוס וסיבה שהן צרכי רחיצה ואף רחיצה עצמה
  2. ^ דקסברי רבנן דרחיצה היינו ענוי נפש
  3. ^ דרחיצה
  4. ^ ואהכי קאמר דאין אלו נדרי ענוי נפש
  5. ^ הואיל דאוקמת נדרה ברחיצה, לרבי יוסי, דלא חייש לניוול דרחיצה דליכא ענוי נפש
  6. ^ דהא כל הנדר הזה אינו אלא על תנאי: בתנאי שעוברת - עוברת על הנדר, דאי אפשר בשום ענין להיות בו ענוי נפש (הואיל) דניוול הוא לה, ולא הוי ענוי נפש לרבי יוסי, ואמאי קנסיב לה בלשון 'ענוי נפש' דקאמר 'אין אלו נדרי ענוי נפש'? מכלל דרבי יוסי סבר איכא ענוי נפש בהאי נדרא במקצת
  7. ^ לעולם לרבי יוסי - רחיצה נמי הויא ענוי נפש, ומתניתין דהכא בהאי עסקינן: כגון
  8. ^ דהיינו טעמא דרבי יוסי דאמר 'אין אלו נדרי ענוי נפש' - דאפשר דלא אתיא לידי ענוי נפש, דלא רחצה היום ולא מיתסרא הנאת רחיצה עלה, וליכא אלא ניוול דיומיה, דמכאן ואילך רחצה כל אימת דבעיא
  9. ^ והשתא ליכא למיפרך 'לרבי יוסי ליתני 'תנאי זה' דקאמר לרבי יוסי ניוול רחיצה לזמן מרובה הוי נדרי ענוי נפש, ולהכי קתני בלשון הנדר, והיינו טעמא דלא פריך הכא כפרכינן לעיל לרבי יוסי דלמא רחצה היום ומיתסרא הנאת רחיצה עלה: דרבי יוסי חייש לניוול מרובה משום דהתם לא אמרה אלא "אם ארחץ" סתם ואיכא למיחש דדלמא רחצה, אבל הכא - דאמרה "היום" ותו לא - ליכא למיחש לדלמא רחצה באותו היום; והוא הדין דאפשר לאוקמה נמי דאמרה הכי בתירוץ זה "קונם פירות עולם עלי אם ארחץ היום" אלא משום דשבקה לההיא ואיירי בהנאת רחיצה מוקים זה נמי בהנאת רחיצה.
  10. ^ זהו דהוי ענוי נפש לרבי יוסי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו
  11. ^ דקתני
  12. ^ תרחץ - איכא ניוול, ואף על גב דרחצה! מיהו משום דאין המים יפים ויש להן ריח רע הויא ניוול; ורבי יוסי סבר תרחץ ואין בכך כלום: דבההיא יומא לא שמיה ניוול
  13. ^ דאמרה
  14. ^ תיתסר עלי הנאת קישוט" כגון כיחול ופירכוס
  15. ^ שהנפט מסריח
  16. ^ כדאמר מעיקרא: דאסרה הנאת רחיצה עלה לעולם
  17. ^ ומתניתין חדא קתני דהכי אמרה אם ארחץ [ושבועה שלא] ארחץ דאיתסר עלה רחיצה לגמרי אפילו בזימנא חדא
  18. ^ ואי נמי דאמרה
  19. ^ כגון קישוט דבגדי צבעונין וקישוט בשמים
  20. ^ אפילו פעם אחת
  21. ^ כלל
  22. ^ ורבי יוסי לטעמיה: דלניוול לא חייש כלל, וליכא ענוי נפש; וליכא למיפרך נמי כדפרכינן לעיל: דליתני 'תנאי זה אין בו ענוי נפש' דהכא ליכא תנאי כלל, מדאתיא שבועה אבתריה ועקרה לה!
  23. ^ בכל הני דאית בהו צד ענוי: ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה
  24. ^ דלא חייבה תורה אלא בהני דכתיבי בהדיא גבי יום הכיפורים; דכתיב 'תענו את נפשותיכם' (ויקרא טז כט) משמע שהנפש יודעת הענוי, וזהו ענוי: אכילה ושתיה דרגיל בהו, וכיון דלא אכיל ההוא יומא ידיעה עינויא
  25. ^ דלאו כל יומא רגיל למירחץ והשתא נמי כי לא רחיץ לא הוי ניכר הענוי
  26. ^ משמע שעתיד לענות
  27. ^ והיינו נמי רחיצה דאתיא לידי ענוי נפש ואהכי מיפר לה
  28. ^ שמושך והולך לעיר אחרת
  29. ^ ואיןבו אלא כדי סיפוק שתייתן של בני אותה העיר
  30. ^ הרשות בידן לסותמו שלא ילך לאותה עיר אחרת שלמטה הימנה, לפי שהמים שלהן הם, והמים ברשותן- חייהן קודמין לחיי אחרים
  31. ^ ואם יש בה כדי חייהן של אלו ושל אלו, ואין בה להסתפק ממה שנשאר מאותו מעיין אלא כדי בהמתן של בני אותה העיר
  32. ^ אם יש בו כדי חיותן וכדי בהמתן של בני אותה העיר ואין במה שנשאר במעיין אלא כדי כביסת בגדיהן של בני העיר
  33. ^ שיש לבני העיר ולבהמתן להשקות ממעין אחד, ואין כביסה להם אלא זה, ואף חיי אחרים תלויין בו, ואין בו אלא כדי שיעור של אחד מהן
  34. ^ ויניחום לבני אותה עיר אחרת לחייהן, ואל יכבסו בו בגדיהן
  35. ^ דבגדים קאמר רבי יוסי דאית ביה צערא, ולהכי כביסת קודמת