לדלג לתוכן

ביאור:בבלי נדרים דף מה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

איבעית אימא [1]: הא דאפקריה באנפי תרין והא דאפקריה באפי תלתא, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר, בפני שנים לא הוי הפקר [2]; ורבי יהושע בן לוי אמר: דבר תורה אפילו באחד הוי הפקר [3], ומה טעם אמרו 'בשלשה'? כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין. [4]

הדרן עלך אין בין המודר


נדרים פרק חמישי השותפין


עמוד ב

משנה:

השותפין שנדרו הנאה זה מזה [5] - אסורין ליכנס לחצר [6].

רבי אליעזר בן יעקב אומר: זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו [7].

הערות

[עריכה]
  1. ^ כי פליג רבי יוסי עלייהו דרבנן דאמרי לא הוי הפקר
  2. ^ גירסת רש"י: כגון דלא אפקריה אלא באפי תרי. ואדהכי הכי קתני רבי יוסי במתניתין דאסור: דלא הוי הפקר כל זמן דלא אתא ליד זוכה, אבל היכא דאפקריה באפי בי תלתא - הוי הפקר ואף על גב דלא אתא ליד זוכה; וכי קתני דפטור מן המעשר - דאפקריה באפי בי תלתא
  3. ^ דאף על גב דלא הגיע לרשות זוכה - הוי הפקר לאלתר
  4. ^ דאי ליכא אלא תרי - כי זכי חד - מאן מעיד עליה דהלה הפקירו? ולעולם לאלתר הוי הפקר, והיינו כרבנן: דרבי יהושע בן לוי סבירא ליה כרבנן.
  5. ^ מפרש בגמרא אי בנדרו אי בהדירו מיירי
  6. ^ בחצר של שניהן, דכל חד אסור בדריסת הרגל של חבירו, וקא סבר אין ברירה, דאימור [אלא אנו אומרים]: האי לחלק חבירו עייל והאי לחלק חבירו עייל
  7. ^ דקסבר יש ברירה