ביאור:בבלי נדרים דף פח
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אמר רבא: [1] הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא [2]: רבי יהודה סבר: גבי רוצח כתיב (דברים יט ה) ואשר יבא את רעהו ביער [לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת - הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי] כל דבר מיעל ליער [3], וסומא נמי בר מיעל ליער הוא [4], ואי אמרת 'בלא ראות' לרבות את הסומא – מ'יער' נפקא ליה [5]! אלא שמע מינה 'בלא ראות' פרט לסומא [6];
רבי מאיר סבר: כתיב (דברים יט ד: וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו) בבלי דעת [והוא לא שנא לו מתמל שלשם] - כל דבר מידע [7], וסומא לאו בר מידע הוא; ואי אמרת 'בלא ראות' - פרט לסומא [8], מ'בלי דעת' נפקא ליה! אלא שמע מינה 'בלא ראות' - [9] לרבות את הסומא [10].
משנה:
המדיר הנאה מחתנו, והוא רוצה לתת לבתו מעות, אומר לה "הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן, אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך".
גמרא:
אמר רב: לא שנו [11] אלא דאמר לה [12]: "[13] מה שאת נושאת ונותנת בפיך [14]" [15], אבל אמר "מה שתרצי עשי" - [16] קנה יתהון בעל [17];
ושמואל אומר: אפילו אמר "מה שתרצי עשי" - לא קנה יתהון בעל [18].
מתקיף לה רבי זירא:
כמאן אזלא הא שמעתא דרב [19]? - כרבי מאיר, דאמר [20] 'יד אשה כיד בעלה'? ורמינהו [21]: כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית ואומר "הרי זה לכל בני מבוי" ומזכה להן על ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי אשתו[22] ואי אמרת קנה יתהון בעלה - עירוב לא נפיק מרשותיה דבעל?
אמר רבא: אף על גב דאמר רבי מאיר 'יד אשה כיד בעלה' - מודה רבי מאיר לענין שיתוף: דכיון דלזכות לאחרים הוא - מיד בעלה זכיא [23].
איתיביה רבינא לרב אשי: אלו [24] שזכין להן [על ידי] בנו ובתו הגדולים [25] ועבדו ושפחתו העברים; ואלו שאין זכין להן: [על ידי] בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ואשתו [26]!
אלא אמר רב אשי: מתניתין [27] - בשיש לה [28] חצר באותו מבוי עסקינן [29], דמגו דזכיא לנפשה [30] - זכיא לאחריני [31].
משנה:
'(במדבר ל י) ונדר אלמנה וגרושה [כל אשר אסרה על נפשה] יקום עליה – כיצד [32]?
אמרה "הריני נזירה לאחר שלשים יום" [33] - אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום [34] [35] אינו יכול להפר [36].
הערות
[עריכה]- ^ לא קשיא:
- ^ גבי רוצח: לאו במקצת ידיעה בכלל ידיעה פליגי, אלא מדיוקא דקרא דדייק הכי
- ^ כל מי שיכול ליכנס ליער – גולה
- ^ ואפילו סומא במשמע
- ^ ואתא 'בלא ראות' - דלא איצטריך, דכי היכי דמתרבי מ'בלא ראות' - מתרבי נמי מ'יער', והוי רבוי אחר רבוי, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט
- ^ ו'בלא ראות' ממעט לסומא
- ^ כלומר: כל שיש לו ידיעה: כשזורק אבן להיכן נופלת
- ^ דאינו גולה הוי מיעוט אחר מיעוט
- ^ דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות
- ^ ואתא בלא ראות ומרבה סומא
- ^ דיכול ליתן לה אף על גב דהוא מודר הנאה ממנו
- ^ בענין זה
- ^ אין לך רשות בהן אלא
- ^ מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך
- ^ דכיון דאמר לה הכי לא קנה בעל ויכול ליהנות מהן דמשל אשתו הוא אוכל
- ^ אף על גב דאמר לה ש"אין לבעליך רשות בהן"
- ^ דמי כמי שקנה הבעל מיד האב, דיד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי, שהרי הרשה לה בהן לעשות מהם כל דבר, ואסור הבעל בהן
- ^ קסבר לא אמרינן 'יד אשה כיד בעלה'
- ^ דמתרץ למתניתין דיד אשה כיד בעלה
- ^ בעלמא
- ^ במשנה עירובין [פ"ז מ"ו]: וסתם מתניתין רבי מאיר
- ^ ובמשנה עירובין פ"ז,מ"ו: כיצד משתתפין במבוי: מניח את החבית ואומר "הרי זו לכל בני המבוי" ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים, ועל ידי עבדו ושפחתו העבריים, ועל ידי אשתו; אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנעניים, מפני שידם כידו.
- ^ כלומר: כיון דבעל, דעתו הוי לזכות לאחרים על ידי אשתו - נמי יצא מיד בעלה, ואין לו רשות בהן כלום, ואהכי מזכי להו על ידה; אבל בעלמא: כגון דיהיב מתנה לאשתו - אימא לך דיד אשה כיד בעלה
- ^ גבי שיתוף מבוי קמיירי שמזכה משלו לכל בני מבוי
- ^ שכבר יצאו מרשותו, אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים [כדלהלן], שידן כידו
- ^ וכן לא על ידי אשתו; אלמא לרבי מאיר אפילו על ידי שיתוף - יד אשה כיד בעלה דמיא
- ^ דלעיל, דקאמר דיכול לזכות לכל בני מבוי על ידי אשתו
- ^ לאותה אשה
- ^ שאין חצרה זקוקה לבעלה
- ^ לההוא חצר
- ^ את השיתוף
- ^ באיזה ענין אמר קרא ש'נדר אלמנה וגרושה יקום עליה'
- ^ ובשעת שנדרה היתה אלמנה או גרושה
- ^ קודם שיחול הנדר עליה, ואיכא למימר: הואיל ולא חל הנדר עליה - יפר לה בעל
- ^ אפילו הכי
- ^ דבתר אמירה אזלינן והוי להו 'קודמין', ואין הבעל מפר בקודמין