ביאור:בבלי נדרים דף כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

[המשך משנה]  

חוץ מבשבועה [1]; ובית הלל אומרים: אף בשבועה.

בית שמאי אומרים: לא יפתח לו בנדר [2],

ובית הלל אומרים: אף יפתח לו;

בית שמאי אומרים: במה שהוא מדירו [3],

ובית הלל אומרים: אף במה שאינו מדירו!

כיצד?

אמר לו: "אמור: קונם אשתי נהנית לי" ואמר "קונם אשתי ובני נהנין לי" - בית שמאי אומרים: אשתו מותרת [4] ובניו אסורין [5], ובית הלל אומרים: אלו ואלו מותרין.

גמרא:

והאמר שמואל 'דינא דמלכותא דינא' [6]?!

אמר רב חיננא אמר רב כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה [7].

דבי רבי ינאי אמר: במוכס העומד מאליו [8].

"שהן של בית המלך" ואע"פ שאינן של בית המלך:

היכי נדר?

אמר רב עמרם אמר רב: באומר "יאסרו פירות העולם עלי אם אינן של בית המלך".

כיון דאמר "יאסרו" [9] - איתסרו עליה כל פירי עלמא!?

באומר "[10] היום" [11].

אי דאמר "היום" - לא מקבל מיניה מוכס [12]!?

באומר בלבו "היום" ומוציא בשפתיו סתם; ואף על גב דסבירא לן [13] 'דברים שבלב אינן דברים' - לגבי אונסין שאני.

בית שמאי אומרים: בכל [נודרין, חוץ מבשבועה; ובית הלל אומרים: אף בשבועה. בית שמאי אומרים: לא יפתח לו בנדר; ובית הלל אומרים: אף יפתח לו]:

בית שמאי אומרים: במה שהוא מדירו, ובית הלל אומרים: אף בשאינו מדירו. כיצד? אמר לו "קונם אשתי נהנית לי" ואמר "קונם אשתי ובני נהנין לי" - בית שמאי אומרים: אשתו מותרת ובניו אסורין, ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:

אמר רב הונא: תנא: בית שמאי אומרים: לא יפתח לו בשבועה [14], ובית הלל אומרים: אף יפתח לו בשבועה לבית שמאי - בשבועה הוא דלא יפתח לו, הא בנדר יפתח לו [15]!? והא תנן: בית שמאי אומרים: לא יפתח לו בנדר!? ותו - מיפתח הוא דלא יפתח לו בשבועה, הא מידר - נדר בשבועה [16]!? והתנן: בית שמאי אומרים: בכל נודרין חוץ מבשבועה [17]!?

[18] תנא מתניתין בנדר להודיעך כחן דבית שמאי [19]; תנא ברייתא בשבועה, להודיעך כחן דבית הלל [20].

רב אשי אמר: הכי קתני [21]: [22] בית שמאי אומרים: 'אין שאלה בשבועה' [23], ובית הלל אומרים 'יש שאלה בשבועה'.

משנה:

[24] "הרי נטיעות האלו קרבן [25] אם אינן נקצצות" [26], "טלית זו קרבן אם אינה נשרפת" [27][28]יש להן פדיון [29]; [30] "הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו", "טלית זו קרבן עד שתשרף" -


עמוד ב
[המשך המשנה]  

אין להם פדיון [31].

גמרא:

וליתני [32] 'קדושות ואין קדושות' [33].

[34] איידי דבעי למיתנא סיפא 'אין להם פדיון' - תנא נמי רישא 'יש להם פדיון'.

היכי נדר?

אמר אמימר: באומר "אם אינן נקצצות היום", ועבר היום ולא נקצצו.

אם כן למה לי למימר [35]? פשיטא!?

לא, צריכא: כגון דאיכא זיקא נפישא [36].

והא קתני לה גבי [סמוך ובאותו ענין כמו] טלית, וטלית לשריפה קיימא [37]?

[אִין], כגון דאיכא דליקה - הכא נמי דאיכא זיקא נפישא, וסלקא דעתא דמסיק אדעתיה דלא מיתנצלן, ומשום הכי קא נדר [38] - קא משמע לן [39].

הרי נטיעות האלו קרבן [עד שיקצצו", "טלית זו קרבן עד שתשרף" - אין להם פדיון]:

ולעולם [40]?

אמר בר פדא: פדאן - חוזרות וקודשות, פדאן חוזרות וקודשות עד שיקצצו [41]; נקצצו - פודן פעם אחת ודיו [42].

ועולא אמר: כיון שנקצצו - שוב אין פודן.

הערות[עריכה]

  1. ^ שלא יאמר "יאסרו פירות שבעולם עלי בשבועה אם אינן של תרומה"
  2. ^ אם הליסטים אינו מזקיקו שידור - לא יפתח לו הוא בעצמו
  3. ^ בלבד ידור, ולא בדבר אחר, כדמפרש
  4. ^ דהיינו במה שהוא מדירו
  5. ^ דהיינו במה שלא מדירו
  6. ^ ולאו נדרי אונסין נינהו, ואמאי נודרין למוכסין להבריח המכס של מלכות
  7. ^ שנוטל כל מה שרוצה
  8. ^ שאינה של מלכות
  9. ^ ולא אמר מילתא דהערמה
  10. ^ יאסרו
  11. ^ דהיינו הערמה: דההוא יומא לחוד אסר נפשיה
  12. ^ ואינו מניחו בשביל אותו נדר שלא יטול הפירות שהרי שומע דבהערמה נדר
  13. ^ בעלמא
  14. ^ שלא יאמר לו "אם תרצה אשבע לך"
  15. ^ שיאמר לו "אם תרצה אדור לך נדר"
  16. ^ אם הליסטים מזקיקו לכך וידור לו כן בלשון שבועה, כדאמרן לעיל
  17. ^ ואמאי קתני בברייתא דלא יפתח לו בשבועה
  18. ^ תריץ הכי:
  19. ^ דאפילו בנדר גרידא לא, וכל שכן בנדר שבועה
  20. ^ דאפילו בשבועה יפתח לו; וברייתא - משום בית הלל נשנית, ולאו דוקא היא, ולא מצית למימר 'התם בשבועה הוא דלא יפתח וכו', ולא מקשינן דבית שמאי אדבית שמאי
  21. ^ האי לא יפתח דברייתא - לא משמע כדאמרינן, דבאונסין קאי
  22. ^ אלא
  23. ^ האי 'לא יפתח' דבית שמאי סברי לא יפתח לו החכם פתח לחרטה להשאל על שבועתו, דאין שאלה לשבועה לפני החכם, וליכא למידק מינה שום קושיא
  24. ^ אמר
  25. ^ כלומר שיהו הקדש
  26. ^ "אם אינן נקצצות היום" מוקי לה בגמרא, ועבר היום ולא נקצצו
  27. ^ ולא נשרף הטלית
  28. ^ הרי הן הקדש, ו
  29. ^ והדמים יכנסו להקדש, והם יצאו לחולין
  30. ^ אבל אם אמר
  31. ^ לעולם, כל זמן שלא נקצצו, ואין יוצאין לחולין, אלא קדושות הן, שהן בקדושת הגוף לעולם, ואין להם תקנה עולמית; שאפילו פדאן - חוזרות וקדושות; דכיון דאמר "עד שיקצצו" - אין להם פדיון לעולם כל זמן שלא נקצצו - משמע דלעולם יהיו קרבן עד שיקצצו
  32. ^ בהאי לישנא ברישא - דהיכא דאמר "הרי הפירות האלו קרבן [אם אינם נקצצות]"
  33. ^ קדושות, דחל קדושה עלייהו; ואינן קדושות - דיש להן פדיון; דלפי ההוא עניין [כלומר: בהשוואה עם הסיפא] דקתני סיפא [שאמר "עד שיקצצו" ולא "אם אינן נקצצות"] - הויין [הפירות במקרה המתואר ברישא] קדושות ואינן קדושות: דאילו בסיפא דהתם, דאמר "עד שיקצצו" - הוי קדושה גמורה, שהרי הן בקדושת הגוף שאין להם פדיון כל זמן שאין נקצצות - אף על גב דקדושת דמים הוא; ואילו כי אמר [כמו ברישא] "אם אינן נקצצות" - ליכא קדושה חמורה, שהרי יש להם פדיון; ולהכי - כי אמר "אם אינן נקצצות" - לענין [בהשוואה עם הענין] כי אמר "עד שיקצצו" [שבסיפא] – [הרי שאלה ברישא] 'קדושות ואינן קדושות' הן
  34. ^ תריץ אין הכי נמי הוה ליה למתני, אלא
  35. ^ דחל קדושה עלייהו כיון שעבר היום ולא נקצצו
  36. ^ שמנשבת רוח קשה בעולם, דמסיק אדעתיה דמיתבר להו זיקא - דהיינו נקצצות – וסלקא דעתן אמינא: לא גמר בלבו להקדישו, אלא אדעתא דמיתבר להו זיקא אמר הכי, ולא צריכי פדיון, דלא חל עלייהו קדושה, וכחולין דמי [כלומר שכל כוונתו היתה שיוקדשו אם לא השיר הרוח את הפירות, וזה פירוש דבריו במלה "נקצצות"] - קא משמע לן דחל קדושה עלייהו דלהקדש גמור מתכוין
  37. ^ כלומר: היכי מצית אמרת דאיכא זיקא נפישא? והקתני לה דומיא דטלית, וטלית מי קיימא לשרפה - בתמיה
  38. ^ ולהכי קאמר "אם אינה נשרפת", וסלקא דעתא אמינא דלא מתכוין להקדש כלל כדפרשינן
  39. ^ דחל קדושה עלייהו
  40. ^ בתמיה: מדקתני 'אין להן פדיון' - משמע שלעולם אין להם פדיון, אפילו לאחר קציצה
  41. ^ כל זמן שלא נקצצו עדיין חוזרות וקדושות
  42. ^ ויצאו לחולין ושוב אינו פודן דהא חולין הן