ביאור:בבלי נדרים דף פג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הרי זו סופגת את הארבעים; הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומיטמאה למתים - אינה סופגת את הארבעים' [1]; ואי אמרת 'מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה' [2] - דלמא מן יין: דאית לה צערא [3] - הפר לה, מן חרצן ומן זג לא הפר לה, דהא לא אית לה צערא, ותספוג את הארבעים [4]!?

אמר רב יוסף: אין נזירות לחצאין [5].

אמר ליה אביי: הא קרבן לחצי נזירות איכא [6]? [7]

אלא אמר אביי: אין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין [8].

מיתיבי: 'האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה, ואחר כך הפר לה בעלה - מביאה חטאת העוף [9], ואינה מביאה עולת העוף [10]' [11], ואי אמרת 'אין קרבן לחצי נזירות' - אמאי מביאה חטאת העוף? ואלא מאי 'יש קרבן לחצי נזירות'? - שלש בהמות בעי לאתויי: חטאת עולה ושלמים [במדבר ו,יד: והקריב את קרבנו לה': כבש בן שנתו תמים אחד לעלה, וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת; ואיל אחד תמים לשלמים, [12] וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן, ורקיקי מצות משחים בשמן; ומנחתם ונסכיהם]!?

אלא לעולם אין קרבן לחצי נזירות, וחטאת העוף דמתיא - משום דחטאת על הספק [13].

איתיביה [14]: האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך הפר לה בעלה - מביאה חטאת העוף ואין מביאה עולת העוף, ואי אמרת 'מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה' [כלומר: יש הפרה למחצה] -


עמוד ב

דלמא מיין - דאית לה צערא - הפר לה, מטומאת מת - דלית לה צערא - לא הפר לה? [15]

אמרי: טומאת מת [16]נמי אית לה צערא, דכתיב (קהלת ז ב: טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה, באשר הוא סוף כל האדם) והחי יתן אל לבו [17] ותניא: היה רבי מאיר אומר: מאי דכתיב 'והחי יתן אל לבו'? דיספוד יספדון ליה, דיבכון יבכון ליה, דיקבר יקברוניה [18].

משנה:

"קונם שאני נהנה [במשנה בירושלמי: נהנית] לבריות [19]" - אינו יכול להפר, ויכולה היא ליהנות בלקט שכחה ובפאה [20].

"קונם כהנים לוים נהנים לי" - יטלו על כרחו; "כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי" - יטלו אחרים.

גמרא:

[21] אלמא אפשר דמתזנה מדיליה [22]!? מכלל דבעל לאו בכלל 'בריות' הוא!?

אימא סיפא: יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה, אבל מדבעל לא אכלה, אלמא בעל בכלל 'בריות' הוא!?

אמר עולא: לעולם [23] לאו בכלל 'בריות' הוא, ועוד [24]: אין יכול להפר מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה [25].

רבא[26] אמר: לעולם בעל בכלל 'בריות' הוא, ומה טעם קאמר: מה טעם 'אין יכול להפר'? - מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה.

רב נחמן21 אמר: לעולם בעל לאו בכלל 'בריות' הוא [27], והכי קתני: נתגרשה - יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה [28].

הערות[עריכה]

  1. ^ ואמאי אינה סופגת? אף על גב דהפר לה – תספוג! דהא אמרינן במסכת נזיר בפרק 'מי שאמר הריני נזיר': 'אישה הפרם וה' יסלח לה' (במדבר ל יג) - באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר, שהיא צריכה סליחה וכפרה, דקסבר בעל מיעקר עקר
  2. ^ הא הוי נמי 'יין זג וחרצן' דומיא ד'שתי ככרות', דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן, ואמאי קתני אינה סופגת את הארבעים, דמשמע דמפר לה מכל וכל
  3. ^ דאית ביה משום עינוי
  4. ^ אלא מדקתני אינה סופגת שמע מינה דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין, וקשיא לרבי יוחנן
  5. ^ כדאמרינן בפרק 'הריני נזיר מן הגרוגרות' (נזיר פ"ב מ "א, דף יא,א); והכי איתא התם: האומר "הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים" - הרי זה נזיר, ואסור בכולן, ומפרש בברייתא: מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה; הכא נמי: כי מפר לה בעלה - מפר הכל
  6. ^ בתמיה: דאי אמר "הריני חצי נזיר" מביא חצי קרבן?
  7. ^ והא קיימא לן דלא אשכחן נזירות לפלגא!
  8. ^ אלא אי לרבנן - הוי נזיר גמור, ואסור מכל; אי לרבי שמעון, דפליג עלייהו - לא הוי נזיר כלל, דאמר 'אינו נזיר עד שיזיר מכולן'! ואי בעית למימר דיש קרבן לחצי נזירות - אמינא נמי דיש נזירות לחצאין, אפילו לענין מלקות, ואיכא לפרוכיה נמי כדמעיקרא
  9. ^ היום
  10. ^ ואינה צריכה להביא עולת העוף
  11. ^ והתם מפרש בגמרא למאי הלכתא מביאה חטאת העוף טפי מחטאת בהמה: מביאה חטאת העוף משום נזירות שעשתה קודם שהפר לה בעלה: דכיון דמפר בעלה - הוה כחצי נזירות, דאילו כי מפר בעל - אינו מפר אלא מה שעתיד לבא, אבל מעיקרא אינו מפר, דקודם הפרה - כדקאי קאי; והתם במסכת נזיר קא דייק דבעל מיגז גייז, והיכא דהפר לה ונמצאו דברים שעשתה קודם הפרה: שנטמאת למתים - סופגת את הארבעים; וחטאת העוף אהכי מתיא: דמשום הכי אינה צריכה להביא ולא כלום, דהא הפר לה, אלא משום דרבי אלעזר הקפר, דאמר: הנזיר מביא חטאת על שציער עצמו מן היין, ומביאה זו חטאת העוף נמי
  12. ^ פסוק טו
  13. ^ דאמור: ציערה עצמה מן היין מתחלת הנדר עד שעת הפרה, דאשכחן דחטאת העוף אתיא נמי על הספק: דיולדת שהפילה ואין ידוע מה הפילה: אם חתיכה אם ולד - מביאה חטאת העוף; והואיל דאשכחן בעלמא דחטאת העוף באה על הספק - הכא נמי מתיא היא חטאת העוף
  14. ^ אהכי קאמר 'דלמא מיין דאית לה צערא וכו' - דלא אפשר למידק כדדייקינן לעיל
  15. ^ מזג וחרצן לא הפר לה, דהא אמרת: 'אין נזירות לחצאין', אהכי קאמר דמפר כולו, ולא שייר אלא טומאת מת משום דלא אפשר ליה להפר לה, ותייתי נמי עולת העוף דהא חייל עלה אכתי נזירות לענין טומאה!?
  16. ^ ודאי הוי נמי בכלל הפרה משום ד
  17. ^ והויא עינוי נפש
  18. ^ כלומר: יספוד לאינשי כי היכי דיספדון ליה נמי, והיינו 'והחי יתן אל לבו': שישתדל לעשות עם אחרים כדי שיזכה ויעשה לו כמו כן, ולעיל מיניה כתיב 'טוב ללכת אל בית אבל וגו'
  19. ^ קונס יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות
  20. ^ דלא של בריות הן, אלא של הפקר
  21. ^ מדקאמר ד'אין יכול להפר'
  22. ^ משמע דאין בנדר הזה עינוי נפש, משום דיכולה להתפרנס משלו
  23. ^ בעל
  24. ^ חדא ועוד קתני
  25. ^ ואין יכול להפר דמתניתין – אכולי עלמא קמהדר: דאין יכול להפר אליבא דכולי עלמא, משום דלאו נדרי עינוי נפש הויין ולאו דברים שבינו לבינה
  26. ^ נראה לי שצ"ל 'רבה', שהרי דבריו מובאים לפני דברי רב נחמן. או לחילופין: רב נחמן כאן הוא רב נחמן בר יצחק, מדור תלמידיו של רבא; אך לפי ההמשך: איתיביה רבא לרב נחמן – נראה שמדובר ברב נחמן בר יעקב, שבדור לפני רבא, ומלך בנהרדעה בדור שלפני לפני של רבה, אך רבא הספיק ללמוד אצלו; ולכן נראה לומר שבתחילה הגמרא הביאה את הויכוח בין רבה לרב נחמן, אחר כך את דברי הויכוח של התלמיד רבא עם מורו רב נחמן.
  27. ^ והאי דקאמר 'אין יכול להפר' – אין צריך להפר קאמר
  28. ^ משנתגרשה קאמר, דהתם לא מציא לאי הנויי מבעל