ביאור:בבלי נדרים דף סג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מיתיבי: 'איזוהי זמנה של רביעה? - הבכירה בשלשה [1], בינונית בשבעה, אפילה בעשרים ושלשה - דברי רבי מאיר;

רבי יהודה אומר: בשבעה, ובשבעה עשר, ובעשרים ושלשה;

רבי יוסי אומר: בשבעה עשר, ובעשרים ושלשה, ובחודש כסליו;

וכן היה רבי יוסי אומר: אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חודש כסליו [2]', ואמרינן עלה: בשלמא רביעה ראשונה - לישאל [3], שלישית - להתענות [4], אלא שניה למאי? ואמר רבי זירא: לנודר [5]; ואמרינן עלה: כמאן אזלא הא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר: גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה? כמאן? כרבי יוסי [6]!

[7] ההוא [8] דאמר "עד הגשמים" [9].

משנה:

"קונם יין שאיני טועם לשנה" - נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה;

[10] "[11] עד ראש אדר" [12] - [13] עד ראש אדר הראשון; "עד סוף אדר" - עד סוף אדר הראשון.

גמרא:

[14] - אלמא סתמא דאדר דקאמר [15] - ראשון הוא [16].

לימא מתניתין רבי יהודה היא, דתניא: [17] 'אדר הראשון כותב [18] 'אדר הראשון'; [19] אדר שני - כותב אדר סתם - דברי רבי מאיר [20]; רבי יהודה אומר: אדר הראשון כותב סתם, אדר שני - כותב [21] תיניין [22].

אמר אביי: אפילו תימא [23] רבי מאיר - הא דידע דמעברא שתא הא דלא ידע [24]


עמוד ב

והתניא [25]: "עד ראש חודש אדר" [26] - עד ראש חודש אדר הראשון [27]; אם היתה שנה מעוברת - עד ראש חודש אדר השני; [28] מכלל דרישא [29] לאו במעוברת עסקינן [30]? [31] שמע מינה: הא [32] דפשיטא ליה דמעברא שתא [33], הא [34] דלא ידע [35].

משנה:

רבי יהודה אומר: "קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח" - לא נתכוון זה אלא עד ליל פסח, עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין [36].

אמר "קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום" - אינו אסור אלא עד לילי צום [37], שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר [38].

רבי יוסי בנו אומר: "קונם שום שאני טועם עד שתהא שבת" אינו אסור אלא עד לילי שבת [39], שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשום.

האומר לחבירו "קונם שאני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין ושתי חביות של יין" - הרי זה [הנידר] יכול להפר את נדרו [של הנודר] שלא על פי חכם, ויאמר לו "כלום אמרת אלא מפני כבודי? זהו כבודי [40]!"

וכן האומר לחבירו: "קונם שאת[ה] נהנ[ה] לי אם אין את[ה] בא ונותן לבני כור של חטין ושתי חביות של יין" – רבי מאיר אומר: אסור עד שיתן, וחכמים אומרים: אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם, ויאמר לו [41]: "הרי אני כאילו נתקבלתי [42]".

היה מסרב בו לשאת בת אחותו, ואמר "קונם שהיא נהנית לי לעולם", וכן המגרש את אשתו אומר "קונם אשתי נהנית לי לעולם" - הרי אלו מותרות להנות לו [43], שלא נתכוון זה אלא לשום אישות [44].

היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו, אמר "קונם לביתך שאני נכנס", "טיפת צונן שאני טועם לך" - מותר ליכנס לביתו ולשתות ממנו צונן, שלא נתכוון זה [45] אלא לשום אכילה ושתיה [46].

הדרן עלך קונם יין


=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

נדרים פרק תשיעי רבי אליעזר

הערות[עריכה]

  1. ^ במרחשון
  2. ^ בראש חדש כסליו הוי רביעה אחרונה
  3. ^ לשאול, להתפלל על הגשמים
  4. ^ לגזור תענית אם לא ירדו
  5. ^ דהנודר בין "עד הגשם" בין "עד הגשמים" - אסור עד זמן רביעה שניה, ומשמע בין שאמר "עד הגשם" בין דאמר "עד הגשמים"
  6. ^ דמיום י"ז עד יו כ"ג הוו שבעה ימים; דאי רבי מאיר לא הוו אלא חמשה ימים; אלמא דאפילו רבן גמליאל, דמקיל הכא גבי נדרים, דאמר 'עד שיגיע זמנה של רביעה', אע"פ שעדיין לא ירדה - סבירא ליה 'אתה מונה ראשונה ושניה', ולא ראשונה בלבד, לא שנא דאמר "עד הגשם" לא שנא דאמר "עד הגשמים", וקשיא לרבי זירא
  7. ^ אמר לך רבי זירא:
  8. ^ האי דאמר שניה לנודר היינו
  9. ^ ו'גשמים' - תרתי משמע; אבל אמר "עד הגשם" - לעולם אימא לך עד זמן גשמים, שהיא רביעה ראשונה קאמר, ולא שניה
  10. ^ אמר:
  11. ^ שאיני טועם
  12. ^ סתם
  13. ^ אין אסור אלא
  14. ^ מדקתני מתניתין 'אינו אסור אלא עד אדר הראשון'
  15. ^ דכל היכא דקאמר עד אדר סתמא
  16. ^ אדר הראשון משמע ולא שני
  17. ^ הרוצה לכתוב בשטר
  18. ^ בהדיא
  19. ^ אבל אם רוצה לכתוב
  20. ^ דסתם 'אדר' - השני משמעולא הראשון
  21. ^ בהדיא
  22. ^ אדר השני, דבסתם אדר - הראשון הוא
  23. ^ מתניתין
  24. ^ ומתניתין כגון דלא ידע דמיעברא שתא, הילכך כי אמר סתם אדר - הראשון משמע, ולא השני, שלא נתכוין אלא לאדר הסמוך לשבט; וברייתא דקתני 'אדר השני' כותב סתם - כגון דידע דמיעברא שתא, וכי אמר אדר סתם - משמע אדר השני
  25. ^ סיוע
  26. ^ סתם
  27. ^ קאמר
  28. '^ מדקתני אם היתה שנה מעוברת וכו'
  29. '^ דקתני עד ראש חודש כו'
  30. ^ בתמיה!? הא מדקתני עד אדר הראשון - מכלל דבמעוברת עסקינן, ומאי שנא רישא ומא שנא סיפא
  31. ^ אלא
  32. ^ סיפא מיירי
  33. ^ בדידע דשתא מעוברת היא, דהכי משמע אם היה יודע שהשנה מעוברת אסור עד ראש חודש אדר השני
  34. ^ רישא
  35. ^ דמיעברא שתא, וכי נדר - לשם אדר הסמוך לשבט קאמר, הילכך עד אדר הראשון
  36. ^ דודאי רוצה הוא לשתות ארבע כוסות של יין בלילי פסח, שכל אדם שותין
  37. ^ עד אותה לילה שיצום למחר, ואותה הלילה מותר לאכול בשר
  38. ^ ורוצה לאכול עמהן
  39. ^ ובלילי שבת מותר, שדרך בני אדם לאכול שום, והיינו לילי שבת
  40. ^ שלא אטול ממך
  41. ^ המדיר
  42. ^ מה שבקשתי ממך
  43. ^ שאר הנאה
  44. ^ שנדר שלא תהנה ממנו דרך אישות
  45. ^ המסרב בו
  46. ^ המרובה וכי אמר זה "קונס לביתך כו' - לא נתכוון לידור הנאה ממנו אלא לאכילה ושתיה מרובה נתכוון