ביאור:בבלי נדרים דף עט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; קיים בלבו – קיים, הפר בלבו אינו מופר [1]; קיים - אין יכול להפר [2], הפר - אין יכול לקיים'[3] קתני [4] 'שהשתיקה מקיימת' - מאי לאו בשותק על מנת למיקט?

לא, בשותק על מנת לקיים.

היינו 'קיים בלבו – קיים'!

אלא בשותק סתם.

אשכחן 'חומר בהקם מבהפר'; בהפר מבהקם מנא לן?

אמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם [5], ואין נשאלין על ההפר [6].

מתיב רב כהנא: (במדבר ל טו) ואם החרש יחריש לה אישה [מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה - הקים אֹתם כי החרש לה ביום שמעו]: בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר [7]; אתה אומר בשותק על מנת למיקט? או אינו אלא בשותק על מנת לקיים!? - כשהוא אומר [8] 'כי החריש לה' - הרי בשותק על מנת לקיים הכתוב מדבר; הא מה אני מקיים 'אם החרש יחריש לה אישה? - בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר.!

תיובתא!!

ולוקים הא בשותק על מנת לקיים, הא בשותק סתם!?

קראי יתירי כתיבי [9].

מתיב רבא [ממשנתנו]: נדרה עם חשכה - מפר לה עד שלא חשכה, שאם לא הפר וחשכה - אינו יכול להפר - אמאי? להוי כשותק על מנת למיקט?

תיובתא.

מתיב רב אשי: '[10] "יודע אני שיש נדרים [11], אבל איני יודע שיש מפירין [12]" – יפר [13]; [14] "יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר [15]": רבי מאיר אומר: לא יפר [16], וחכמים אומרים: יפר [17]'; ואמאי [אינו יכול להפר לפי רבי מאיר?] ליהוי כשותק על מנת למיקט?!

תיובתא.

הדרן עלך נערה המאורסה

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-[עריכה]

נדרים פרק אחד עשר ואלו נדרים (נדרים עט א)

משנה:

ואלו נדרים שהוא מפר: דברים שיש בהן ענוי נפש [18]: "אם ארחץ" ו"אם לא ארחץ", "אם אתקשט", ו"אם לא אתקשט";


עמוד ב
[המשך המשנה]  

אמר רבי יוסי: אין אלו נדרי ענוי נפש! ואלו הן נדרי ענוי נפש: אמרה "קונם פירות העולם עלי" - הרי זה יכול להפר; "פירות מדינה זו עלי [19]" [20]יביא לה ממדינה אחרת; "פירות חנווני זה עלי" - אינו יכול להפר; ואם לא היתה פרנסתו [21] אלא ממנו [22] - הרי זה יפר, דברי רבי יוסי [23].

[24].

גמרא:

נדרי ענוי נפש הוא דמפר [25], [26] שאין בהן ענוי נפש [27] אינו מפר?

והא תניא [28] (במדבר ל יז: אלה החקים אשר צוה ה' את משה) בין איש לאשתו בין אב לבתו [בנעריה בית אביה] - מלמד שהבעל מפר נדרים שבינו לבינה'?!

אמרי: הלין והלין מפר [29], מיהו ענוי נפש מפר לעולם [30], אבל אין בהן ענוי נפש - כדאיתה תחותיה הויא הפרה, מכי מגרש לה [31] חייל עלה נדרה בדברים שבינו לבינה שאין בהן ענוי נפש, [32] אבל יש בהן ענוי נפש - לא חייל עליה נדרה; [33] ודברים שאין בהן ענוי נפש כי מגרש לה חיילא עלה.

והא תנן [נדרין פ"יא מ"ד]: '[34] רבי יוחנן בן נורי אומר: יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה לו [35] - אלמא כי מגרש לה ומפר לה מעיקרא [36] הויא הפרה [37]!

אמרי: הלין והלין [38] הויא [39] הפרה [40] אלא נדרי ענוי נפש מפר [41] בין לעצמו [42] ובין [43] לאחרים; אין בהן ענוי נפש - לעצמו מפר [44], [45] לאחרים אינו מפר [46]; והכי קתני: אלו נדרים שהוא מפר בין לעצמו ובין לאחרים: נדרים שיש בהן ענוי נפש.

"אם ארחץ":

[47] היכי קאמר [48]: אילימא דאמרה "קונם פירות עולם עלי אם ארחץ" [49] - למה לה הפרה [50]? [51] לא תרחץ ולא ליתסרן [52]פירות עולם [אלו] עלה!? [53] ועוד [54] בהא לימא רבי יוסי 'אין אלו נדרי ענוי נפש [55]' [56]?: דלמא רחצה ואיתסרו פירות עולם עלה!?

הערות[עריכה]

  1. ^ והיינו חומר בהקם מבהפר
  2. ^ אלא אם כן נשאל לחכם על הקמתו
  3. ^ דומה לתוספתא נדרים ז,ח: חומר בהקם שאין בהפר ובהפר שאין בהקם: שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; האיש מקים בלבו ואין האשה [מבטל בלבו]; יש בהקם שאין בהפר ויש בהפר שאין בהקם: משהקם אין יכול להפר ומשהפר אין יכול להקם.
  4. ^ מיהת
  5. ^ שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה, והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו, ואחר כך הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו
  6. ^ אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו - אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר, כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר
  7. ^ וכתיב בההוא קרא 'והקים את כל נדריה' דשוב אינו יכול להפר
  8. ^ למעלה הימנו שם
  9. ^ מדכתיב החרש כמה פעמים - שמע מינה בשותק על מנת למיקט אינו מפר; ענין אחר: קראי כתיבי: 'החרש יחריש' ו'כי החריש' - הרי שלשה: חד בשותק על מנת לקיים, וחד על מנת למיקט, וחד בסתם
  10. ^ הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה, ואמר לאחר מכן
  11. ^ שאשה נודרת אסורה במה שנדרה
  12. ^ דאפשר בתקנה, לכך לא הפרתי לה
  13. ^ דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין - מאי הוה ליה למיעבד? נעשה כמי שלא שמע!
  14. ^ אבל
  15. ^ חשוב וצריך לבטלו
  16. ^ דכיון דידע דנדרה ויש מפירין - כשמיעה בעלמא דמי, ואיבעי ליה למפר מעיקרא
  17. ^ עכשיו, דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה - כמי ששמע עכשיו דמי, ולא לכתחלה
  18. ^ כדכתיב: לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל יד)
  19. ^ בקונם
  20. ^ מפורש בברייתא דרבי חייא: אם יש לו חלק בהן - זהו ענוי נפש; אין לו חלק בהן - אין אלו ענוי נפש, ו
  21. ^ של בעל
  22. ^ שהחנווני הזה מעלה לו מזונות
  23. ^ דהיינו ענוי נפש
  24. ^ ובגמרא מפרש דאין ענוי נפש אלא כגון "קונם שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין", וכדגרסינן במסכת כתובות בפרק 'המדיר', לרבי יוסי; ולרבנן דברים שאין בהן ענוי נפש: כגון שנדרה שלא לאכול עמו בקערה, דהיינו דברים שבינו לבינה. בגמרא מפרש היאך מפירן בעל
  25. ^ מדקתני 'ואלו נדרים שמפר', וקמפרש בהו ענוי נפש
  26. ^ -מכלל
  27. ^ כגון דברים שבינו לבינה
  28. ^ בספרי [דומה לספרי במדבר פסקה קנה]
  29. ^ הני והני: בין נדרי ענוי נפש בין שבינו לבינה מפר
  30. ^ אפילו לאחר שתצא מתחתיו שתתגרש או תתאלמן והכי קאמר מתניתין: אלו נדרים שהוא מפר לעולם
  31. ^ או תתאלמן, דנפקא מרשותיה
  32. ^ הש"ס הוא דקא פשיט למילתא:
  33. ^ ומי מצית אמרת
  34. ^ במתניתין: "קונס שאני עושה לפיך" "כל מה שאני עושה להנאת פיך יהא עלי כקרבן"
  35. ^ דבמה שנדרה השתא [בהיותה נשואה] אין בדבריה כלום, דאינה יכולה לאסור עליו מה שתקנו לו חכמים ממנה, אבל אם יגרשנה - מיד חל הנדר, ותהא אסורה לחזור לו, שהיא מודרת הנאה ממנו; והיינו דברים שבינו לבינה, וקאמר רבי יוחנן בן נורי: יפר
  36. ^ דכי מפר והדר מגרש לה
  37. ^ תו לא חייל עלה נדר
  38. ^ בין יש בהן ענוי נפש ובין אין בהן ענוי נפש
  39. ^ להו
  40. ^ לעולם, אפילו לאחר שתתגרש
  41. ^ מופרין לעולם
  42. ^ אם יגרשנה ויחזירנה
  43. ^ תנשא
  44. ^ [בהיותו נשוי, והפרה זו חלה גם] כשיגרשנה ויחזירנה
  45. ^ אבל ניסת
  46. ^ חיילי עלה
  47. ^ וקא מהדר אליבא דרבנן:
  48. ^ היכי קתני דאמרה "אם ארחץ"
  49. ^ דכיון דלא אמרה "קונס פירות עלי" סתם אלא תליא נדרה בהנאה
  50. ^ אמאי מצי מפר
  51. ^ והא אפשר דלא הוי ענוי נפש:
  52. ^ דלא תרחץ ולא תתסר ב
  53. ^ והשתא לא סבירא ליה דרחיצה עצמה הוי ענוי נפש;
  54. ^ אי דקאמרה כהאי גוונא -
  55. ^ כלל
  56. ^ והא ודאי נדרי ענוי נפש הן