ביאור:בבלי נדרים דף עט
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; קיים בלבו – קיים, הפר בלבו אינו מופר [1]; קיים - אין יכול להפר [2], הפר - אין יכול לקיים'[3] קתני [4] 'שהשתיקה מקיימת' - מאי לאו בשותק על מנת למיקט?
לא, בשותק על מנת לקיים.
היינו 'קיים בלבו – קיים'!
אלא בשותק סתם.
אשכחן 'חומר בהקם מבהפר'; בהפר מבהקם מנא לן?
אמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם [5], ואין נשאלין על ההפר [6].
מתיב רב כהנא: (במדבר ל טו) ואם החרש יחריש לה אישה [מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה - הקים אֹתם כי החרש לה ביום שמעו]: בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר [7]; אתה אומר בשותק על מנת למיקט? או אינו אלא בשותק על מנת לקיים!? - כשהוא אומר [8] 'כי החריש לה' - הרי בשותק על מנת לקיים הכתוב מדבר; הא מה אני מקיים 'אם החרש יחריש לה אישה? - בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר.!
תיובתא!!
ולוקים הא בשותק על מנת לקיים, הא בשותק סתם!?
קראי יתירי כתיבי [9].
מתיב רבא [ממשנתנו]: נדרה עם חשכה - מפר לה עד שלא חשכה, שאם לא הפר וחשכה - אינו יכול להפר - אמאי? להוי כשותק על מנת למיקט?
תיובתא.
מתיב רב אשי: '[10] "יודע אני שיש נדרים [11], אבל איני יודע שיש מפירין [12]" – יפר [13]; [14] "יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר [15]": רבי מאיר אומר: לא יפר [16], וחכמים אומרים: יפר [17]'; ואמאי [אינו יכול להפר לפי רבי מאיר?] ליהוי כשותק על מנת למיקט?!
תיובתא.
הדרן עלך נערה המאורסה
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
[עריכה]נדרים פרק אחד עשר ואלו נדרים (נדרים עט א)
משנה:
ואלו נדרים שהוא מפר: דברים שיש בהן ענוי נפש [18]: "אם ארחץ" ו"אם לא ארחץ", "אם אתקשט", ו"אם לא אתקשט";
[המשך המשנה] |
אמר רבי יוסי: אין אלו נדרי ענוי נפש! ואלו הן נדרי ענוי נפש: אמרה "קונם פירות העולם עלי" - הרי זה יכול להפר; "פירות מדינה זו עלי [19]" [20]יביא לה ממדינה אחרת; "פירות חנווני זה עלי" - אינו יכול להפר; ואם לא היתה פרנסתו [21] אלא ממנו [22] - הרי זה יפר, דברי רבי יוסי [23].
[24].
גמרא:
נדרי ענוי נפש הוא דמפר [25], [26] שאין בהן ענוי נפש [27] אינו מפר?
והא תניא [28] (במדבר ל יז: אלה החקים אשר צוה ה' את משה) בין איש לאשתו בין אב לבתו [בנעריה בית אביה] - מלמד שהבעל מפר נדרים שבינו לבינה'?!
אמרי: הלין והלין מפר [29], מיהו ענוי נפש מפר לעולם [30], אבל אין בהן ענוי נפש - כדאיתה תחותיה הויא הפרה, מכי מגרש לה [31] חייל עלה נדרה בדברים שבינו לבינה שאין בהן ענוי נפש, [32] אבל יש בהן ענוי נפש - לא חייל עליה נדרה; [33] ודברים שאין בהן ענוי נפש כי מגרש לה חיילא עלה.
והא תנן [נדרין פ"יא מ"ד]: '[34] רבי יוחנן בן נורי אומר: יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה לו [35] - אלמא כי מגרש לה ומפר לה מעיקרא [36] הויא הפרה [37]!
אמרי: הלין והלין [38] הויא [39] הפרה [40] אלא נדרי ענוי נפש מפר [41] בין לעצמו [42] ובין [43] לאחרים; אין בהן ענוי נפש - לעצמו מפר [44], [45] לאחרים אינו מפר [46]; והכי קתני: אלו נדרים שהוא מפר בין לעצמו ובין לאחרים: נדרים שיש בהן ענוי נפש.
"אם ארחץ":
[47] היכי קאמר [48]: אילימא דאמרה "קונם פירות עולם עלי אם ארחץ" [49] - למה לה הפרה [50]? [51] לא תרחץ ולא ליתסרן [52]פירות עולם [אלו] עלה!? [53] ועוד [54] בהא לימא רבי יוסי 'אין אלו נדרי ענוי נפש [55]' [56]?: דלמא רחצה ואיתסרו פירות עולם עלה!?
הערות
[עריכה]- ^ והיינו חומר בהקם מבהפר
- ^ אלא אם כן נשאל לחכם על הקמתו
- ^ דומה לתוספתא נדרים ז,ח: חומר בהקם שאין בהפר ובהפר שאין בהקם: שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; האיש מקים בלבו ואין האשה [מבטל בלבו]; יש בהקם שאין בהפר ויש בהפר שאין בהקם: משהקם אין יכול להפר ומשהפר אין יכול להקם.
- ^ מיהת
- ^ שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה, והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו, ואחר כך הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו
- ^ אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו - אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר, כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר
- ^ וכתיב בההוא קרא 'והקים את כל נדריה' דשוב אינו יכול להפר
- ^ למעלה הימנו שם
- ^ מדכתיב החרש כמה פעמים - שמע מינה בשותק על מנת למיקט אינו מפר; ענין אחר: קראי כתיבי: 'החרש יחריש' ו'כי החריש' - הרי שלשה: חד בשותק על מנת לקיים, וחד על מנת למיקט, וחד בסתם
- ^ הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה, ואמר לאחר מכן
- ^ שאשה נודרת אסורה במה שנדרה
- ^ דאפשר בתקנה, לכך לא הפרתי לה
- ^ דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין - מאי הוה ליה למיעבד? נעשה כמי שלא שמע!
- ^ אבל
- ^ חשוב וצריך לבטלו
- ^ דכיון דידע דנדרה ויש מפירין - כשמיעה בעלמא דמי, ואיבעי ליה למפר מעיקרא
- ^ עכשיו, דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה - כמי ששמע עכשיו דמי, ולא לכתחלה
- ^ כדכתיב: לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל יד)
- ^ בקונם
- ^ מפורש בברייתא דרבי חייא: אם יש לו חלק בהן - זהו ענוי נפש; אין לו חלק בהן - אין אלו ענוי נפש, ו
- ^ של בעל
- ^ שהחנווני הזה מעלה לו מזונות
- ^ דהיינו ענוי נפש
- ^ ובגמרא מפרש דאין ענוי נפש אלא כגון "קונם שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין", וכדגרסינן במסכת כתובות בפרק 'המדיר', לרבי יוסי; ולרבנן דברים שאין בהן ענוי נפש: כגון שנדרה שלא לאכול עמו בקערה, דהיינו דברים שבינו לבינה. בגמרא מפרש היאך מפירן בעל
- ^ מדקתני 'ואלו נדרים שמפר', וקמפרש בהו ענוי נפש
- ^ -מכלל
- ^ כגון דברים שבינו לבינה
- ^ בספרי [דומה לספרי במדבר פסקה קנה]
- ^ הני והני: בין נדרי ענוי נפש בין שבינו לבינה מפר
- ^ אפילו לאחר שתצא מתחתיו שתתגרש או תתאלמן והכי קאמר מתניתין: אלו נדרים שהוא מפר לעולם
- ^ או תתאלמן, דנפקא מרשותיה
- ^ הש"ס הוא דקא פשיט למילתא:
- ^ ומי מצית אמרת
- ^ במתניתין: "קונס שאני עושה לפיך" "כל מה שאני עושה להנאת פיך יהא עלי כקרבן"
- ^ דבמה שנדרה השתא [בהיותה נשואה] אין בדבריה כלום, דאינה יכולה לאסור עליו מה שתקנו לו חכמים ממנה, אבל אם יגרשנה - מיד חל הנדר, ותהא אסורה לחזור לו, שהיא מודרת הנאה ממנו; והיינו דברים שבינו לבינה, וקאמר רבי יוחנן בן נורי: יפר
- ^ דכי מפר והדר מגרש לה
- ^ תו לא חייל עלה נדר
- ^ בין יש בהן ענוי נפש ובין אין בהן ענוי נפש
- ^ להו
- ^ לעולם, אפילו לאחר שתתגרש
- ^ מופרין לעולם
- ^ אם יגרשנה ויחזירנה
- ^ תנשא
- ^ [בהיותו נשוי, והפרה זו חלה גם] כשיגרשנה ויחזירנה
- ^ אבל ניסת
- ^ חיילי עלה
- ^ וקא מהדר אליבא דרבנן:
- ^ היכי קתני דאמרה "אם ארחץ"
- ^ דכיון דלא אמרה "קונס פירות עלי" סתם אלא תליא נדרה בהנאה
- ^ אמאי מצי מפר
- ^ והא אפשר דלא הוי ענוי נפש:
- ^ דלא תרחץ ולא תתסר ב
- ^ והשתא לא סבירא ליה דרחיצה עצמה הוי ענוי נפש;
- ^ אי דקאמרה כהאי גוונא -
- ^ כלל
- ^ והא ודאי נדרי ענוי נפש הן