ביאור:בבלי נדרים דף סט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

6. שמע אביה והפר לה [1], ולא הספיק הבעל לשמוע [2] עד שמת - חוזר האב ומפר חלקו של בעל [3]; [גם כאן, כמו בדין 1: הנערה היתה כל הזמן בבית אביה, ואינה ארוסה שהרי מת בעלה – ולכן חזר המצב לקדמותו והאב מפר לבדו ביום שמעו (במדבר ל ו: ואם הניא אביה אותה ביום שמעו); אבל ההפרה הראשונה אינה מספיקה, כי לא היה בכוחה להפר לגמרי;]

אמר רבי נתן: הן הן דברי בית שמאי; בית הלל אומרים: אין יכול להפר [4].

שמע מינה: לבית שמאי מיגז גייז [5], לבית הלל מקלש קליש - שמע מינה [6].

בעי רבא: יש שאלה בהקם [7] או [8] אין שאלה בהקם [הר"ן פירש שהשאלה היא גם במקרה שהנמערה טרם התארסה, וכולה ברשות אביה, והוא חוזר בו ממה שהקים לה]? אם תימצי לומר יש שאלה בהקם - יש שאלה בהפר [9] או אין שאלה בהפר?

[10]

[בנוסף על הסימטריה הפר-הקים, יש ללמוד זה מזה, שהרי התורה הקישה: אישה יקימנו ואישה יפרנו [במדבר ל,יד]]

תא שמע, דאמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם [11] ואין נשאלין על ההפר [12].

[13]

[הלכה של רבי יוחנן ניתן להסבר פשוט: לאחר הפרה - בטל הנדר, ואין אפשרות להקים נדר בטל על ידי ביטול ההפרה.]

בעי רבה: "קיים ליכי!", "קיים ליכי!" [14], ונשאל על הקמה ראשונה [15], מהו [16]?

תא שמע דאמר רבא [17]: אם נשאל על הראשונה - שניה חלה עליו [18].

בעי רבה: "קיים ליכי [19] "ומופר ליכי" [20] ולא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה" – מהו [21]?


עמוד ב

תא שמע [22] מפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי, דתנן [23]: "הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה, דברי רבי מאיר; ורבי יוסי אומר: אם לכך נתכוין מתחלה - הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד - דבריו קיימין [24]; ואפילו רבי מאיר לא קאמר [25] דלא אמר 'לא תיחול זו אלא אם כן חלה זו' [26], אבל הכא - דאמר "לא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה" – רבי מאיר נמי מודה דהפרה חלה [27].

בעי רבה: "קיים ומופר ליכי בבת אחת" – מהו [28]?

תא שמע, דאמר רבה [29]: כל [דבר] שאינו בזה אחר זה [30] - [31] אפילו בבת אחת [32] אינו [33]' [34].

בעי רבה: "קיים ליכי היום" – מהו?: מי אמרינן [35] כמאן דאמר לה "[36] מופר ליכי למחר [37]" [38]? או דלמא - הא לא אמר לה [39]?

הערות[עריכה]

  1. ^ בו ביום
  2. ^ שיפר לה
  3. ^ ואין צריך להפר חלקו הואיל וכבר הפר
  4. ^ חלקו של בעל בלבד אלא אם כן חוזר ומיפר חלקו עמו, משום דסבירא להו מקליש היכא דהפר חד בלא חבריה, ואכתי הוי הנדר שלם, אלא שאין איסורא חמור כבתחלה; וכיון דאכתי הנדר שלם הוא - מיבעי ליה לבטל חלקו וחלק הבעל, דנתרוקנה רשותו לו
  5. ^ כי קדם האב והפר חלקו - חתכו לשנים ונתבטל חציו, ועדיין חציו קיים וכשמיפר עכשיו חלקו של בעל הוי שלו מופר
  6. ^ דתנאי היא, ומקלש קליש כבית הלל
  7. ^ שאם קיימו לה נדרה האב והארוס, ונשאלו על הקמתן – מהו? מי יש שאלה ויכולין להפר לה
  8. ^ לא,
  9. ^ היכא דקיים האחד והיפר האחד - יכול האחר לשאול על הקמתו במקום שהפר כבר השני והוי מופר
  10. ^ ענין אחר יש שאלה בהפר: כלומר: אם תמצי לומר 'יש שאלה בהקם' - מי הוי מופר הנדר באותה שאלה דהקמה, דאין צריך לומר לה בהפרתו - או אין שאלה בהפר, דלא הוי מופר אלא אם כן מפר לה בעל או האב לאחר שנשאל, דבאותה שאלה דהקמה לא הוי מופר לה [ובין אם צריך להפר, ובין אם לא - ברור שכל התהליך חייב להסתיים ביום שומעו!]
  11. ^ ללישנא קמא נשאלין על ההקס ומותרין להפר לה
  12. ^ דהיכא דקיים אחד והפר אחד - אין נשאל, אלא או כולו בשאלה או כולו בהפרה בעינן. וללישנא בתרא נשאלין על ההקם: ומותרין להפר לה אחר כך, ואין נשאלין על ההפר דאין הנדר מופר במה שמתיר החכם לבטל ההקמה אלא אם כן מיפר לה בעל או אב לאחר כך
  13. ^ ענין אחר: יש שאלה בהקם שקיים לה הבעל או האב הנדר, ואחר כך הלך ונשאל עליו לחכם והתירו החכם - מי אמרינן דכיון שקיים את הנדר שוב אין נשאלין עליו, ולא הוי שאלה מעליא? או דלמא: כיון שהתירו חכם - בטלה הקמתו, וביטל הנדר? אם תימצי לומר יש שאלה בהקם - יש (לה) שאלה בהפר: כלומר: במקום הפר, שאם שמע את נדרה ולא רצה להפר, אלא הלך ונשאל בו ביום על אותו נדר לחכם – מאי? מי אמרינן 'הואיל אם היא הולכת לחכם ונשאלת לו שיהא מתירה, דהא לדברי הכל אם נשאלת לחכם יכול להתיר לה' - הכא נמי אם נשאל האב לחכם על נדר בתו יהא מותר, הואיל ואי בעי מצי מיפר? תא שמע דאמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם: באותו ענין שפירשתי, ואין נשאלין על ההפר כמו כן.
  14. ^ תרי זימני
  15. ^ וביטלה
  16. ^ כלומר: הקמה שניה, דלא נשאל עליה - בטלה באותו שאלה אי לא
  17. ^ בפרק 'ואלו מותרין' (לעיל יח,א) "שבועה שלא אוכל", "שבועה כו'
  18. ^ הכא נמי: אם נשאל על הקמה ראשונה - שניה חלה עליו
  19. ^ והדר אמר
  20. ^ בתוך כדי דבור; ובלשון הזה אמר בתוך כדי דבור ראשון:
  21. ^ מי ביטל ההקמה וקיים ההפרה אי לא
  22. ^ דכי האי גוונא
  23. ^ במסכת תמורה בפרק 'כיצד מערימין על הבכור' (כה,ב במשנה)
  24. ^ ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים
  25. ^ 'תפוס לשון ראשון' אלא
  26. ^ ועל מה נחלקו? באומר 'תמורת עולה ותמורת שלמים': רבי מאיר סבר דלמא מיהדר הוא דהדר ביה מתמורת עולה, ואמר "תמורת שלמים", והואיל וכן - תפוס תחלת דבריו, והרי היא עולה; ורבי יוסי סבר: אי אמר "תמורת עולה ושלמים" הוה אמינא: קדושה ואינה קריבה!? - קא משמע לן
  27. ^ ודאי הויא הפרה, כי ההוא טעמא דתמורה
  28. ^ ולא אמר "ליכי" בין "קיים" ל"מופר": מי אמרינן כיון דלא אמר "קיים ליכי ומופר לכי" - הויא כמאן דאמר "לא תיחול הקמה אלא כם כן חלה הפרה", דכיון דלא אמר "קיים ליכי" - גלי אדעתיה דבהפרה ניחא ליה? או דלמא לא שנא, וכמאן דאמר "קיים ליכי ומופר ליכי" דמי, ולא תהוי הפרה
  29. ^ [בקדושין נ,ב בעירובין נ,א] ואמעשר בהמה קאי
  30. ^ כגון שאם קרא לעשירי 'עשירי' וחזר וקרא לי"א 'עשירי' - אינו קדוש
  31. ^ וקאמר
  32. ^ שאם קרא לשניהן 'עשירי' סתם
  33. ^ אין האחד עשר קדוש
  34. ^ הכא נמי: כיון דאינו בזה אחר זה: שאם אמר לה "עכשיו קיים ליכי", ולאחר שעה אמר "מופר ליכי" - אין בהפרתו כלום - בבת אחת נמי: כי אמר "קיים ומופר ליכי" - אין באותה הפרה כלום, אע"ג דבבת אחת קאמר "קיים ומופר ליכי"
  35. ^ כיון דאמר "היום"
  36. ^ דאמר היום יהא מקויים אבל
  37. ^ למחר יהא מופר לה
  38. ^ והוי מופר
  39. ^ בפירוש "מופר ליכי למחר"