ביאור:בבלי נדרים דף סב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

תנא: 'הוקפלו רוב המקצועות - מותרות משום גזל [1], ופטורות מן המעשרות [2]'.

רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות; רבי הוה קא אכיל, רבי יוסי בר רבי יהודה לא אכיל. אתא מרהון [3], אמר להו: אמאי לא אכלי רבנן - הוקפלו רוב המקצועות הוא [4]? ואף על פי כן לא אכיל רבי יוסי בר רבי יהודה; קסבר: משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא [5].

רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות, הוה קאכיל, יהיב לשמעיה, לא אכיל.

אמר ליה: "אכול! כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו: הוקפלו רוב המקצועות - מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר"!

רבי טרפון - אשכחיה ההוא גברא [6] בזמן שהוקפלו המקצועות, דקאכיל [7]; אחתיה [8] בשקא [9], ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא; אמר לו "אוי לו לטרפון שזה הורגו"! שמע ההוא גברא - שבקיה וערק.

אמר רבי אבהו משום רבי חנניה בן גמליאל: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה [10], אמר [11]: "אוי לי [12] שנשתמשתי בכתרה של תורה".

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל המשתמש בכתרה של תורה - נעקר מן העולם, קל וחומר: ומה בלשצר, שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר (יחזקאל ז כב: והסיבותי פניי מהם וחיללו את צפוני) ובאו בה פריצים וחיללוה - כיון שפרצום [13] נעשו חול, נעקר מן העולם [14], דכתיב (דניאל ה ל) בה בליליא קטיל בלשצר [מלכא כשדיא] - המשתמש בכתרה של תורה, שהוא חי וקיים לעולם - על אחת כמה וכמה.

ורבי טרפון - כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה, אמאי צעריה ההוא גברא [15]?

משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא, וכיון דאשכחיה לרבי טרפון - סבר היינו דגנבן [16].

אי הכי - אמאי ציער [17] נפשיה [18]?

משום דרבי טרפון - עשיר גדול הוה, והוה ליה לפייסו בדמים [19].

תניא: '(דברים ל כ) לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו [כי הוא חייך וארך ימיך: לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך: לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם]: שלא יאמר אדם "אקרא, שיקראוני חכם", "אשנה שיקראוני רבי", "אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה"; אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבא, שנאמר (משלי ז ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך; ואומר (משלי ג יז) דרכיה דרכי נועם [וכל נתיבותיה שלום], ואומר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר;

רבי אליעזר בר רבי צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם [20], ודבר בהם לשמם [21]; אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו [22], וקל וחומר: ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול - נעקר מן העולם, המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה!

אמר רבא: שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה דכתיב (מלכים א יח יב) [והיה אני אלך מאתך ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע, ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני] ועבדך ירא את ה' מנעוריו; אלא קשיא דרבי טרפון [23] - דעשיר גדול היה, והוה ליה לפייסיה בדמים.

רבא רמי: כתיב 'ועבדך ירא את ה' מנעוריו' וכתיב (משלי כז ב) יהללך זר ולא פיך [נכרי, ואל שפתיך]!?

הא באתרא דידעי ליה, הא באתרא דלא ידעי ליה.

אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר "צורבא מרבנן אנא, שרו לי תיגראי ברישא [24], דכתיב (שמואל ב ח יח: ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי,) ובני דוד כהנים היו - מה כהן נוטל בראש, אף תלמיד חכם נוטל בראש.

וכהן - מנא לן?

דכתיב (ויקרא כא ח) וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב [קדש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם], ותנא דבי רבי ישמעאל: 'וקדשתו - לכל דבר שבקדושה:


עמוד ב

לפתוח ראשון [25] ולברך ראשון [26] וליטול מנה יפה ראשון [27]'.

אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר "לא יהיבנא אכרגא [28]", דכתיב [ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה] מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון [29]; אמר רב יהודה: 'מנדה' - זו מנת המלך; 'בלו' - זו כסף גולגלתא; 'והלך' - זו ארנונא.

ואמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר "עבדא דנורא אנא, לא יהיבנא אכרגא [30]".

מאי טעמא? לאברוחי אריא מיניה קאמר.

רב אשי - הוה ליה ההוא אבא [31], זבניה לבי נורא; אמר ליה רבינא לרב אשי: האיכא (ויקרא יט יד) [לא תקלל חרש] ולפני עור לא תתן מכשול [ויראת מאלהיך אני ה’] [32]?

אמר ליה: רוב עצים להסקה ניתנו [33].

משנה:

[34] "[35] עד הקציר" - עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין [36], אבל לא קציר שעורין [37];

הכל לפי מקום נדרו: אם היה בהר [38] - [39] בהר; ואם היה בבקעה – בבקעה.

[40] "[41] עד הגשמים", [42]: "[43] עד שיהו הגשמים" - [44] עד שתרד רביעה שניה [45] [46].

רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד שיגיע זמנה של רביעה [47].

[48] "[49] עד שיפסקו גשמים" - [50] עד שיצא ניסן כולו, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח.

[51].

גמרא:

תניא: 'הנודר "עד הקיץ" בגליל, וירד לעמקים - אף על פי שהגיע הקיץ בעמקים - אסור עד שיגיע הקיץ בגליל;

"עד הגשמים" - עד שיהו גשמים;

"עד שתרד רביעה שניה": רבן שמעון בן גמליאל אומר [עד שיגיע זמנה של רביעה]’:

אמר רבי זירא: מחלוקת דאמר "עד הגשמים" [52]; אבל אמר "עד הגשם" - [53] עד זמן גשמים [54] קאמר [55].

הערות[עריכה]

  1. ^ שנתיאשו מהן הבעלים
  2. ^ משום דהפקירא נינהו
  3. ^ בעלים של תאנים
  4. ^ דשרו למיכל כל אדם
  5. ^ כלומר: מרוע לב היה אומר כן ולא משום עין יפה, דעדיין לא הפקירן
  6. ^ לרבי טרפון גופיה
  7. ^ מן התאנים, דקסבר דהפקירא נינהו
  8. ^ לרבי טרפון
  9. ^ ההוא גברא, שהיה משמרן
  10. ^ שהציל עצמו בכבוד תורתו
  11. ^ דקאמר
  12. ^ גירסת רש"י: "אוי לו לטרפון"
  13. ^ שהוציאו מבית המקדש
  14. ^ ואף על פי כן נהרג עליהם בלשצר
  15. ^ לרבי טרפון? הא מהפקירא קא אכיל
  16. ^ להכי צעריה
  17. ^ רבי טרפון
  18. ^ כיון שתפסו כגנב - מאי הוה ליה למעבד
  19. ^ בממון
  20. ^ לשם שמים
  21. ^ ודבר בהן לשם שמים: שתהא כל כוונתך לשמים
  22. ^ להשתכר ממנו כדי לאכול
  23. ^ אם שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה שהוא חכם במקום שאין מכירין אותו - אמאי ציער נפשיה בשביל שהודיע לזה שהוא חכם?
  24. ^ הקדימו דיני לשל אחרים בשביל כבוד תורתי
  25. ^ לקרוא בספר תורה
  26. ^ בברכת המוציא ובברכת המזון
  27. ^ כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים
  28. ^ איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם
  29. ^ מקרא הוא בספר עזרא (ז,כד)
  30. ^ של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס; 'נורא' - שם עבודת כוכבים
  31. ^ יער
  32. ^ דאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים
  33. ^ וכמוכר להסקה דמי, ולא לעבודת כוכבים
  34. ^ אמר:
  35. ^ קונס שאיני טועם
  36. ^ קאמר
  37. ^ וקציר שעורים הוי מוקדם
  38. ^ בשעת הנדר
  39. ^ אף על פי שירד בבקעה - אסור עד שיתחילו לקצור
  40. ^ אמר:
  41. ^ קונס שאיני טועם
  42. ^ או שאמר"
  43. ^ שאיני טועם
  44. ^ אסור
  45. ^ ד'גשמים' משמע שנים
  46. ^ 'רביעה שניה' מפרש בגמרא
  47. ^ אף על פי שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר
  48. ^ אמר:
  49. ^ קונס שאיני טועם
  50. ^ אסור
  51. ^ רבי מאיר לטעמיה, דאמר במסכת תענית בפרק קמא: עד מתי שואלין את הגשמים? - רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן; רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח - ותו לא
  52. ^ דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד
  53. ^ דברי הכל
  54. ^ של רביעה ראשונה
  55. ^ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה (עד שיגיע זמנה כו'), ד'גשם' - חדא רביעה משמע