ביאור:בבלי נדרים דף עו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אימא סיפא: 'אמרו לו לרבי אליעזר: אם מטבילין כלי טמא ליטהר - יטבילו כלי לכשיטמא ליטהר [1]? שמע מינה חיילין [2]! [3]!?

אמרי: רבנן לא קיימי להון בטעמיה דרבי אליעזר, והכי קאמרי ליה: מאי סבירא לך?: אי סבירא לך דחיילין ובטלין - תהוי כלי תיובתך [4], אי לא סבירא לך דחיילין [5] - תהוי מקוה תיובתך [6]!

תא שמע: 'אמר להם רבי אליעזר: ומה זרעים טמאים - כיון שזרען בקרקע טהורין [7], זרועין ועומדים [8] לא כל שכן [9] - [10] שמע מינה לא חיילין [11]!

ורבנן לא דרשי קל וחומר [12]? והא תניא: 'יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה [13]? - אמרת קל וחומר: מכורה - כבר יוצאה [14], אינה מכורה אינו דין שלא תימכר [15]!?


עמוד ב

אין, בעלמא דרשי קל וחומר [16], ושאני הכא [17] דאמר קרא (במדבר ל יד: כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש) אישה יקימנו ואישה יפרנו: את שבא לכלל הקם - בא לכלל הפר; את שלא בא לכלל הקם - לא בא לכלל הפר [18].

משנה:

הפרת נדרים כל היום; יש בדבר להקל ולהחמיר.

כיצד?

נדרה בלילי שבת - יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך; נדרה עם חשכה - מפר עד שלא תחשך, שאם חשכה ולא הפר - אינו יכול להפר [19].

גמרא:

תניא: הפרת נדרים כל היום; רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אמרו: מעת לעת.

מאי טעמא דתנא קמא? - אמר קרא ביום שמעו (במדבר ל ו,ח,יג,טו).

ורבנן מאי טעמייהו? דכתיב (במדבר ל טו) מיום אל יום [20].

ולתנא קמא - הא כתיב 'מיום אל יום'?

איצטריך: דאי 'ביום שמעו' - הוה אמינא ביממא - אִין, בליליא - לא [21]! [22] כתיב 'מיום אל יום' [23].

ולמאן דאמר 'מיום אל יום' - הא כתיב 'ביום שמעו' [24]?

איצטריך: דאי כתיב 'מיום אל יום' - הוה אמינא מחד בשבא לחד בשבא ליפר לה [25] - כתיב 'ביום שמעו' [26].

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי: אין הלכה כאותו הזוג [27].

לוי סבר למיעבד כהני תנאי. אמר ליה רב: הכי אמר חביבי [רבי חייא]: אין הלכה כאותו הזוג.

חייא בר רב [28] שדי גירא ובדיק [29];

רבה ב"ר הונא יתיב וקאים [30].

הערות[עריכה]

  1. ^ שיטהר על ידי טבילה זו, דכוותיה גבי נדרים: אם מפר אדם בנדרי אשתו לאחר שחלו עליה - תאמר שיפר קודם שחלו, לכשיחולו שיהיו מופרין
  2. ^ אלמא מיחל חיילי
  3. ^ והשתא קשיא רישא לסיפא
  4. ^ מסיפא דברייתא, דמכלי טמא יש תשובה להשיב: דדייקינן מיניה דחיילי ולא בטלי
  5. ^ אלא מעיקרא נמי לית בהו מששא
  6. ^ הוי רישא דמקוה תיובתיך, דדייקינן מינה דחיילי
  7. ^ שעלו מטומאתן והזרעים טהורים
  8. ^ במחובר
  9. ^ שלא יקבלו טומאה, שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע
  10. ^ אף בנדרים מופרים ועומדים
  11. ^ לא כל שכן דלא חיילי
  12. ^ בתמיה: כי האי גוונא דדריש ר"א בנדרים
  13. ^ אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים
  14. ^ עכשיו, כיון שהגיע ימי נערות, כדאמרינן (קדושין ד,א): ויצאה חנם (שמות כא יא) - אלו ימי נערות
  15. ^ לאחר כשהיא נערה, משום האי טעמא: שאם מכורה - כבר יוצאה עכשיו; אף כאן נמי: יהא יכול להפר לה קודם שנדרה, הואיל ויפה כחו שאפילו לאחר שנדרה והגיע לכלל איסור יכול להפר לה ביום שמעו
  16. ^ כי האי גוונא, כדאשכחן לגבי נערה וזרעים טמאים
  17. ^ להכי לא דרשי בנדרים קל וחומר
  18. ^ הלכך לא מצי מפר אלא לאחר שנדרה, שבא לכלל הקם
  19. ^ נדרה בלילי שבת יכול להפר לה כל אותו ליל שבת ויום שבת; והוא הדין נמי כי נדרה במוצאי שבת - שיפר כל אותו היום באחד בשבת; אלא הא דנקיט 'לילי שבת' - משום דאשמועינן במה שאמרו 'הפרת נדרים כל היום' - כלילי שבת ויומו, שהלילה הולך אחר היום, כדכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום אחד' (בראשית א ה); אבל לא ליום ולילה: שאם נדרה ביום ולא הפר לה שוב אינו יכול להפר לה משתחשך, שאין הפרת נדרים אלא אותו יום שנדרה, ומשחשכה כבר נכנס יום אחר
  20. ^ משמע מאותה שעה ביום זה עד יום המחרת באותה שעה
  21. ^ ד'יום שמעו' משמע יממא ולא לילה
  22. ^ להכי
  23. ^ דמשמע יום שלם
  24. ^ דמשמע אותו היום בלבד ולא למחר
  25. ^ דהכי משמע: מיום אל יום שכמוהו, דהיינו שבוע שלם
  26. ^ ביום אחד שלם מעת לעת
  27. ^ רבי יוסי ורבי אלעזר דאמרי מעת לעת
  28. ^ הוה
  29. ^ שלא היה מעיין כל כך בנדר, אלא כמו שהיה עוסק במלאכתו שהיה יורה החץ - מתוך כך בדיק ליה לנדר
  30. ^ שלא היה יושב במקום אחד, אלא עומד ויושב ובדיק ליה