ביאור:בבלי נדרים דף עו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אימא סיפא: 'אמרו לו לרבי אליעזר: אם מטבילין כלי טמא ליטהר - יטבילו כלי לכשיטמא ליטהר ^[1]? שמע מינה חיילין ^[2]! ^[3]!?

אמרי: רבנן לא קיימי להון בטעמיה דרבי אליעזר, והכי קאמרי ליה: מאי סבירא לך?: אי סבירא לך דחיילין ובטלין - תהוי כלי תיובתך ^[4], אי לא סבירא לך דחיילין ^[5] - תהוי מקוה תיובתך ^[6]!

תא שמע: 'אמר להם רבי אליעזר: ומה זרעים טמאים - כיון שזרען בקרקע טהורין ^[7], זרועין ועומדים ^[8] לא כל שכן ^[9] - ^[10] שמע מינה לא חיילין ^[11]!

ורבנן לא דרשי קל וחומר ^[12]? והא תניא: 'יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה ^[13]? - אמרת קל וחומר: מכורה - כבר יוצאה ^[14], אינה מכורה אינו דין שלא תימכר ^[15]!?

עמוד ב

אין, בעלמא דרשי קל וחומר ^[16], ושאני הכא ^[17] דאמר קרא (במדבר ל יד: כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש) אישה יקימנו ואישה יפרנו: את שבא לכלל הקם - בא לכלל הפר; את שלא בא לכלל הקם - לא בא לכלל הפר ^[18].

משנה:

הפרת נדרים כל היום; יש בדבר להקל ולהחמיר.

כיצד?

נדרה בלילי שבת - יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך; נדרה עם חשכה - מפר עד שלא תחשך, שאם חשכה ולא הפר - אינו יכול להפר ^[19].

גמרא:

תניא: הפרת נדרים כל היום; רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אמרו: מעת לעת.

מאי טעמא דתנא קמא? - אמר קרא ביום שמעו (במדבר ל ו,ח,יג,טו).

ורבנן מאי טעמייהו? דכתיב (במדבר ל טו) מיום אל יום ^[20].

ולתנא קמא - הא כתיב 'מיום אל יום'?

איצטריך: דאי 'ביום שמעו' - הוה אמינא ביממא - אִין, בליליא - לא ^[21]! ^[22] כתיב 'מיום אל יום' ^[23].

ולמאן דאמר 'מיום אל יום' - הא כתיב 'ביום שמעו' ^[24]?

איצטריך: דאי כתיב 'מיום אל יום' - הוה אמינא מחד בשבא לחד בשבא ליפר לה ^[25] - כתיב 'ביום שמעו' ^[26].

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי: אין הלכה כאותו הזוג ^[27].

לוי סבר למיעבד כהני תנאי. אמר ליה רב: הכי אמר חביבי [רבי חייא]: אין הלכה כאותו הזוג.

חייא בר רב ^[28] שדי גירא ובדיק ^[29];

רבה ב"ר הונא יתיב וקאים ^[30].

הערות

^ שיטהר על ידי טבילה זו, דכוותיה גבי נדרים: אם מפר אדם בנדרי אשתו לאחר שחלו עליה - תאמר שיפר קודם שחלו, לכשיחולו שיהיו מופרין
^ אלמא מיחל חיילי
^ והשתא קשיא רישא לסיפא
^ מסיפא דברייתא, דמכלי טמא יש תשובה להשיב: דדייקינן מיניה דחיילי ולא בטלי
^ אלא מעיקרא נמי לית בהו מששא
^ הוי רישא דמקוה תיובתיך, דדייקינן מינה דחיילי
^ שעלו מטומאתן והזרעים טהורים
^ במחובר
^ שלא יקבלו טומאה, שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע
^ אף בנדרים מופרים ועומדים
^ לא כל שכן דלא חיילי
^ בתמיה: כי האי גוונא דדריש ר"א בנדרים
^ אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים
^ עכשיו, כיון שהגיע ימי נערות, כדאמרינן (קדושין ד,א): ויצאה חנם (שמות כא יא) - אלו ימי נערות
^ לאחר כשהיא נערה, משום האי טעמא: שאם מכורה - כבר יוצאה עכשיו; אף כאן נמי: יהא יכול להפר לה קודם שנדרה, הואיל ויפה כחו שאפילו לאחר שנדרה והגיע לכלל איסור יכול להפר לה ביום שמעו
^ כי האי גוונא, כדאשכחן לגבי נערה וזרעים טמאים
^ להכי לא דרשי בנדרים קל וחומר
^ הלכך לא מצי מפר אלא לאחר שנדרה, שבא לכלל הקם
^ נדרה בלילי שבת יכול להפר לה כל אותו ליל שבת ויום שבת; והוא הדין נמי כי נדרה במוצאי שבת - שיפר כל אותו היום באחד בשבת; אלא הא דנקיט 'לילי שבת' - משום דאשמועינן במה שאמרו 'הפרת נדרים כל היום' - כלילי שבת ויומו, שהלילה הולך אחר היום, כדכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום אחד' (בראשית א ה); אבל לא ליום ולילה: שאם נדרה ביום ולא הפר לה שוב אינו יכול להפר לה משתחשך, שאין הפרת נדרים אלא אותו יום שנדרה, ומשחשכה כבר נכנס יום אחר
^ משמע מאותה שעה ביום זה עד יום המחרת באותה שעה
^ ד'יום שמעו' משמע יממא ולא לילה
^ להכי
^ דמשמע יום שלם
^ דמשמע אותו היום בלבד ולא למחר
^ דהכי משמע: מיום אל יום שכמוהו, דהיינו שבוע שלם
^ ביום אחד שלם מעת לעת
^ רבי יוסי ורבי אלעזר דאמרי מעת לעת
^ הוה
^ שלא היה מעיין כל כך בנדר, אלא כמו שהיה עוסק במלאכתו שהיה יורה החץ - מתוך כך בדיק ליה לנדר
^ שלא היה יושב במקום אחד, אלא עומד ויושב ובדיק ליה

[1] שיטהר על ידי טבילה זו, דכוותיה גבי נדרים: אם מפר אדם בנדרי אשתו לאחר שחלו עליה - תאמר שיפר קודם שחלו, לכשיחולו שיהיו מופרין

[2] אלמא מיחל חיילי

[3] והשתא קשיא רישא לסיפא

[4] מסיפא דברייתא, דמכלי טמא יש תשובה להשיב: דדייקינן מיניה דחיילי ולא בטלי

[5] אלא מעיקרא נמי לית בהו מששא

[6] הוי רישא דמקוה תיובתיך, דדייקינן מינה דחיילי

[7] שעלו מטומאתן והזרעים טהורים

[8] במחובר

[9] שלא יקבלו טומאה, שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע

[10] אף בנדרים מופרים ועומדים

[11] לא כל שכן דלא חיילי

[12] בתמיה: כי האי גוונא דדריש ר"א בנדרים

[13] אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים

[14] עכשיו, כיון שהגיע ימי נערות, כדאמרינן (קדושין ד,א): ויצאה חנם (שמות כא יא) - אלו ימי נערות

[15] לאחר כשהיא נערה, משום האי טעמא: שאם מכורה - כבר יוצאה עכשיו; אף כאן נמי: יהא יכול להפר לה קודם שנדרה, הואיל ויפה כחו שאפילו לאחר שנדרה והגיע לכלל איסור יכול להפר לה ביום שמעו

[16] כי האי גוונא, כדאשכחן לגבי נערה וזרעים טמאים

[17] להכי לא דרשי בנדרים קל וחומר

[18] הלכך לא מצי מפר אלא לאחר שנדרה, שבא לכלל הקם

[19] נדרה בלילי שבת יכול להפר לה כל אותו ליל שבת ויום שבת; והוא הדין נמי כי נדרה במוצאי שבת - שיפר כל אותו היום באחד בשבת; אלא הא דנקיט 'לילי שבת' - משום דאשמועינן במה שאמרו 'הפרת נדרים כל היום' - כלילי שבת ויומו, שהלילה הולך אחר היום, כדכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום אחד' (בראשית א ה); אבל לא ליום ולילה: שאם נדרה ביום ולא הפר לה שוב אינו יכול להפר לה משתחשך, שאין הפרת נדרים אלא אותו יום שנדרה, ומשחשכה כבר נכנס יום אחר

[20] משמע מאותה שעה ביום זה עד יום המחרת באותה שעה

[21] ד'יום שמעו' משמע יממא ולא לילה

[22] להכי

[23] דמשמע יום שלם

[24] דמשמע אותו היום בלבד ולא למחר

[25] דהכי משמע: מיום אל יום שכמוהו, דהיינו שבוע שלם

[26] ביום אחד שלם מעת לעת

[27] רבי יוסי ורבי אלעזר דאמרי מעת לעת

[28] הוה

[29] שלא היה מעיין כל כך בנדר, אלא כמו שהיה עוסק במלאכתו שהיה יורה החץ - מתוך כך בדיק ליה לנדר

[30] שלא היה יושב במקום אחד, אלא עומד ויושב ובדיק ליה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]