ביאור:בבלי נדרים דף לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גמרא:

במאי עסקינן [1]? אי בשנכסי מבקר אסורין על חולה - אפילו יושב נמי [2]? אי בשנכסי חולה אסורין על המבקר [3] - אפילו עומד נמי לא [4]!

אמר שמואל: לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה [5] ואין נוטלין שכר על העמידה [6].

מאי פסקא [7]?

הא קא משמע לן: דאף במקום שנוטלין שכר: על הישיבה בעי למשקל, על העמידה לא בעי למשקל [8].

ואיבעית אימא [9] - כדרבי שמעון בן אליקים (לקמן מב,ב) לענין שביעית</ref>: גזירה שמא ישהא בעמידה הכא נמי: גזירה שמא ישהא בישיבה [10]. [11]

[## כאן אני חוזר על הגמרא עם הפירוש השני של רש"י:]

במאי עסקינן? אי בשנכסי מבקר אסורין על חולה - אפילו יושב נמי [12]! אי בשנכסי חולה אסורין על המבקר אפילו עומד נמי לא [13]!

אמר שמואל: לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה [14], ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה [15] ואין נוטלין שכר על העמידה [16].

מאי פסקא?

הא קא משמע לן: דאף במקום שנוטלין שכר, על הישיבה בעי למשקל [17], על העמידה לא בעי למשקל [18].

ואיבעית אימא [19] כדרבי שמעון בן אליקים [20]: גזירה שמא ישהא בעמידה - הכא נמי גזירה שמא ישהא בישיבה [21].

[22]

עולא אמר: לעולם בשנכסי חולה אסורין על המבקר [23], וכגון דלא אדריה מן חיותיה [24].

אי הכי אפילו יושב נמי?

הא אפשר [25] בעמידה [26].

מיתיבי [דומה לתוספתא מסכת נדרים [27] פרק ב הלכה ז]: 'חלה הוא [28] - נכנס לבקרו [29]; חלה בנו - [30] שואלו בשוק [31]'; בשלמא לעולא דאמר בשנכסי חולה אסורין על המבקר, וכגון דלא אדריה מן חיותיה – שפיר [32]; אלא לשמואל, דאמר בשנכסי מבקר אסורין על החולה - מאי שנא הוא [33] ומאי שנא בנו [34]?

אמר לך: מתניתין - בשנכסי מבקר אסורין על החולה; ברייתא [35] בשנכסי חולה אסורין על המבקר [36].

מאי פסקא [37]?

אמר רבא: <אמר> שמואל -


עמוד ב

מתניתין קשיתיה [38]: מאי איריא דתני עומד אבל לא יושב [39]? [40] שמע מינה דנכסי מבקר אסורין על החולה! [41]

אמר ריש לקיש: רמז לביקור חולין מן התורה מנין? - שנאמר (במדבר טז כט) אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם [42] [יפקד עליהם - לא ה' שלחני] [43].

מאי משמע?

אמר רבא: 'אם כמות כל האדם ימותון אלה' - שהן חולים ומוטלים בעריסתן, ובני אדם מבקרים אותן - מה הבריות אומרים? "לא ה' שלחני - לזה".

דרש רבא: (במדבר טז ל: ו)אם בריאה יברא ה' [ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם, וירדו חיים שאלה, וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה’]:

אם בריאה גיהנם – מוטב תהיה; אם לאו [44] - יברא ה'!

איני [45]!? והא תניא: 'שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם; אלו הן: 1</ref>תורה 2</ref>ותשובה 3</ref>גן עדן 4</ref>וגיהנם 5</ref>כסא הכבוד 6</ref>ובית המקדש 7</ref>ושמו של משיח:

תורה '– דכתיב (משלי ח כב) ה' קנני ראשית דרכו [קדם מפעליו מאז];

תשובה '– דכתיב (תהלים צ ב) בטרם הרים יולדו ותחולל [ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל] [ובפסוק הבא] (תהלים צ ג) תשב אנוש עד דכא [ותאמר שובו בני אדם];

גן עדן '– דכתיב (בראשית ב ח) ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם [וישם שם את האדם אשר יצר];

גיהנם '– דכתיב (ישעיהו ל לג) כי ערוך מאתמול תפתה [גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גפרית בערה בה] [46];

כסא כבוד '– דכתיב (תהלים צג ב) נכון כסאך מאז [מעולם אתה];

בית המקדש '– דכתיב (ירמיהו יז יב) כסא כבוד מרום מראשון [מקום מקדשנו];

שמו של משיח '– דכתיב (תהלים עב יד) יהי שמו לעולם [לפני שמש ינין שמו, ויתברכו בו, כל גוים יאשרוהו]’!

אלא הכי קאמר: אי איברי ליה פומא – מוטב, ואם לא - יברא ה';

והכתיב (קהלת א ט: מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ו)אין כל חדש תחת השמש?

הכי קאמר: אי הכא לא [47], מקרב פומא להכא ליקרב [48] [כלומר: אם אין לו פה כאן – שהקב"ה יקרב הנה את הפה של הגהנום].

דרש רבא - ואמרי לה אמר רבי יצחק: מאי דכתיב (חבקוק ג יא) שמש ירח עמד זבולה [לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך]? שמש וירח בזבול מאי בעיין, והא ברקיע קביעי [49]? - מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול, ואמרו לפניו: רבונו של עולם! אם אתה עושה דין לבן עמרם [50] - אנו מאירים, ואם לאו - אין אנו מאירין! באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות, אמר להם: בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים! בכבודי - לא מחיתם; בכבוד בשר ודם מחיתם!?

[51] ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות ומאירים, שנאמר [52] לאור חציך יהלכו [53].

תניא: ביקור חולים אין לה שיעור.

מאי אין לה שיעור?

סבר רב יוסף למימר 'אין שיעור למתן שכרה'.

אמר ליה אביי: וכל מצות מי יש שיעור למתן שכרן? והא תנן [אבות פ"ב מ"א] הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות?

אלא אמר אביי: אפילו גדול אצל קטן [54].

רבא אמר: אפילו מאה פעמים ביום.

אמר רבי אחא בר חנינא: כל המבקר חולה - נוטל אחד מששים בצערו. אמרי ליה: אם כן ליעלון שיתין [55] ולוקמוה [56]!?

אמר ליה: כעישורייתא דבי רבי [57], ובבן גילו [58],

דתניא: 'רבי אומר: בת הניזונית מנכסי אחין - נוטלת עישור נכסים. אמרו לו לרבי: לדבריך - מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום?

אמר להן: ראשונה נוטלת עישור נכסים, שניה במה ששיירה, שלישית במה ששיירה, וחוזרות וחולקות בשוה' [59].

רב חלבו חלש; נפק אכריז רב כהנא

הערות[עריכה]

  1. ^ נכנס לבקרו
  2. ^ יהא מותר, שהרי נכסי חולה אין אסורין על המבקר, ומותר ליהנות משלו
  3. ^ ולהכי אינו יושב בישיבה, שלא יהנה משלו
  4. ^ הנאה היא לו שנהנהו
  5. ^ שכר שהולך לבקר את החולה ויושב עמו לצוותא, ומשכירין אותו
  6. ^ ולהכי אינו יושב: שאם היה יושב שם המבקר בחנם - מוותר היה לו שכרו ומהנהו אם לא יטול שכר, אבל עומד - הואיל ואין נוטלין שכר על העמידה - מותר
  7. ^ דעל זה נוטלין שכר ולא על זה
  8. ^ דעראי הוא, דכך הוא בכל מקום, ולהכי עומד אבל לא יושב, דכיון דליכא שכר [על העמידה] - לא מהני ליה כלל
  9. ^ לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה, ואפילו במקום שאין נוטלין שכר על הישיבה; ודקאמרת 'אפילו יושב נמי'
  10. ^ ושהייה דישיבה ודאי הנאה היא לחולה, ולהכי לא ישב עמו
  11. ^ ואי קשיא 'אפילו עומד נמי לא - גזירה שמא ישהא בעמידה'? - הא לא קשיא: דהתם, כיון דאכל מפירי דשדה, איכא למימר דלמא אגב דאכיל - שהייה תמן אף על גב דקאי, והכא - דלא אכל - משום הכי קאי [עומד].
  12. ^ להוי, דהא מבקר מותר בנכסי חולה
  13. ^ דהא אסור בדריסת הרגל
  14. ^ ומשום הכי עומד אבל לא יושב, כדמפרש בגמרא
  15. ^ דהיושב לפני החולה משתכר פורתא משום דקעביד ליה צוותא בעלמא, והלכך בישיבה אסור, משום דקא מהני ליה ההוא אגרא דניתיב לאיניש אחרינא דיתיב קמיה
  16. ^ אבל בעמידה דמותר - משום דלא קמהני ליה ולא מידי, דהא לא עביד למיתב אגרא אעמידה
  17. ^ נוטלין
  18. ^ אבל לא על העמידה
  19. ^ והיינו טעמא דבעמידה מותר אבל לא בישיבה:
  20. ^ בשילהי פירקין גבי שביעית
  21. ^ גזירה שמא ישהא בישיבה מרובה, והוי הנאת חולה
  22. ^ ואי תימא: נגזור בעמידה כי היכי כגזרינן התם בעמידה - הא לא קשה: דאילו התם גזרינן בעמידה, אבל הכא, דלא מטיא ליה הנאה בעמידה - ליכא למיגזר שמא ירבה בעמידה אבל לא בישיבה, שנוח לו לזה לישב - גזירה שמא ישהא בישיבה [בלבד].
  23. ^ וכשאין נוטלין שכר על העמידה
  24. ^ ולהכי מותר בעמידה: דהא לאו מן חיותיה נדר, כדאמר לקמן: כל המבקר את החולה - גורם לו שיחיה, ואהכי מותר
  25. ^ מבקרו
  26. ^ דמהא לא אדריה, אבל בישיבה אדריה
  27. ^ ליברמן
  28. ^ המדיר
  29. ^ מותר לבקרו
  30. ^ מודר
  31. ^ על עסקי בנו
  32. ^ היינו דשני בין הוא לבנו: דאילו בשחלה הוא מותר ליכנס לשם, דהא לא אדריה מן חיותיה, אבל כשחלה בנו אינו נכנס לבקרו - דהא ליכא חיותא דמדיר
  33. ^ דמותר
  34. ^ דאסור? הא בעמידה ליכא הנאה כלל! אלא ודאי - בנכסי חולה אסורין על המבקר מיירי, וכדעולא, וקשיא לשמואל
  35. ^ וברייתא מודינא דהכי הוא, כדמוקי לה עולא:
  36. ^ מיהו בהא פליגנא עליה: דאיהו מוקי לה בעומד אבל לא ביושב, דהא אפשר בעמידה, ואנא אמינא דברייתא - אפילו יושב שפיר דמי, דאמר דלא אדריה מן חיותיה, לא שנא עומד ולא שנא יושב; ודיקא נמי מדקתני סתמא חלה הוא נכנס לבקרו - אפילו יושב
  37. ^ דמתניתין בשנכסי מבקר אסורין על החולה
  38. ^ מדוקיא קא משמע ליה
  39. ^ והרי אין מבקר אסור בנכסי חולה
  40. ^ אלא
  41. ^ ואי תימא: מאי טעמא דשמואל דמתרץ לה הכי? לוקמא כדעולא!? הא לא קשיא: דשמואל לא מוקי לה דכעולא, דקסבר האי שינויא דחיקא היא.
  42. ^ שבני אדם מבקרין אותן
  43. ^ לפי שהיו עדת קרח מלעיגין עליו ואומרים שהיה משה אומר להם מדעתו בלא ציווי של מקום
  44. ^ שאין גיהנם נברא עדיין
  45. ^ מי מספקא ליה למשה
  46. ^ איזהו יום שיש לו אתמול ולא שלשום – כלומר: שהיה לו לפניו ולא לפני פניו? הוי אומר זה יום שני שבו נברא גיהנם
  47. ^ אי הכא אין לו פומא
  48. ^ ואי לא מקרב הכא - יקריבנו המקום
  49. ^ למטה מזבול, כדאמרינן במסכת חגיגה (יב,ב)
  50. ^ מקֹרַח ועדתו
  51. ^ מאותו יום ואילך
  52. ^ שם
  53. ^ אינן יוצאין מפני שמשתחווין להם עובדי כוכבים עד שמורים בהן חיצים וחניתות
  54. ^ שלא יאמר "לא אבקר אלא גדול כמוני"; אין לו שיעור: דמצוה בקטן כמו בגדול
  55. ^ יכנסו ששים בני אדם כאחת לבקרו ויטול כל אחד ואחד מששים בצערו
  56. ^ ומיד מתרפא
  57. ^ דאמר: מי שיש לו עשר בנות ובן אחד: הראשונה נוטלת עישור נכסים, והשניה במה ששיירה, וכן לכולן; ומפרש בהש"ס ירושלמי: נמצאו בנות שנוטלות במנה תרי תילתי פחות ציבחר [מעט], והאי תלתא ומוסיף ציבחר; וגבי חולה נמי: מבקר הראשון נוטל אחד מששים בחליו, והשני - אחד מששים במה ששייר
  58. ^ בחור כמותו, או זקן לזקן
  59. ^ וחוזרות וחולקות בשוה - מילתא אחריתי: דהיכא דיצאו לישא כאחת - כל אחת נוטלת עישורה במה ששיירה חבירתה, ואז חולקות בשוה; אבל כשבאו לינשא זו אחר זו - לא