ביאור:בבלי נדרים דף עח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

זה הדבר ^[1]: חכם מתיר ואין בעל מתיר ^[2].

תניא אידך: ’’זה הדבר' - בעל מפר ואין חכם מפר; שיכול: ומה בעל שאין מתיר מפר – חכם, שמתיר - אינו דין שמפר! תלמוד לומר: 'זה הדבר' ^[3]: בעל מפר ואין חכם מפר ^[4] נאמר כאן 'זה הדבר' ונאמר להלן (ויקרא יז ב: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם) זה הדבר [אשר צוה ה' לאמר] בשחוטי חוץ: מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל ^[5] - אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ^[6]; ומה כאן ראשי המטות - אף להלן ראשי המטות.'

בפרשת נדרים למאי הלכתא?

אמר רב אחא בר יעקב: להכשיר שלשה הדיוטות ^[7].

והא (במדבר ל ב) 'ראשי המטות' כתיב ^[8]?

אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה ^[9].

ראשי המטות בשחוטי חוץ - למאי הלכתא ^[10]?

אמר רב ששת: לומר שיש שאלה בהקדש ^[11].

לבית שמאי דאמר 'אין שאלה בהקדש' ^[12], 'ראשי המטות' דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא?

בית שמאי - לית להו גזירה שוה ^[13].

'זה הדבר' בפרשת נדרים למאי כתיב?

לומר: חכם מתיר ואין בעל מתיר, בעל מפר ואין חכם מפר.

^[14] 'זה הדבר' בשחוטי חוץ למאי ^[15] כתיב?

לומר: על השחיטה חייב, ואין חייב על המליקה ^[16].

אלא לבית שמאי - להכשיר שלשה הדיוטות מנלן?

נפקא להו מדרב אסי בר נתן, דכתיב: (ויקרא כג מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, והתניא: רבי יוסי הגלילי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן. בן עזאי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמר פרשת נדרים עמהן. רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא; אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת, ולא אשכחיה; אתא אבתריה למחוזא, אמר ליה: 'מועדי ה’’ נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן ^[17]? והא כתיב שבת עמהן! ותו: מועדי ה' נאמרו, ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן!

והא מסיטרא ^[18] כתיבא ^[19]?

אמר ליה: הכי קתני:

עמוד ב

מועדי ה' צריכין קידוש בית דין ^[20], שבת בראשית אין צריכה קידוש בית דין ^[21]; מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים צריכין מומחה: אפילו בית דין הדיוטות.

והא בפרשת נדרים 'ראשי המטות' כתיב?

אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה.

אמר רבי חנינא: השותק על מנת למיקט ^[22] - מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים ^[23].

מתיב רבא [תוספתא נדרים פ"ו ה"ב [ליברמן]]: אימתי אמרו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב'? - בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום, אבל שמע וקיים או ששמע ושתק 'ומת ביום של אחריו - אין 'יכול להפר מאי לאו - בשותק על מנת למיקט ^[24]?

לא! בשותק על מנת לקיים ^[25].

אי הכי היינו 'או שמע וקיים' ^[26]!? אלא בשותק סתם ^[27].

מתיב רב חסדא [תוספתא נדרים פ"ז ה"ה [ליברמן]]: 'חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם: חומר בהקם

הערות

^ אשר צוה ה'
^ דברים ככתבן: דאין בעל מתיר, דכתיב 'אם הפר יפר אותם אישה' (במדבר ל יג)
^ ואי אפשר לשַנות בדבר
^ וחכם מתיר, כדכתיב 'אלה ראשי המטות' (במדבר ל ב) וכתיב 'לא יחל דברו' (במדבר ל ג); אבל ראשי המטות מוחלין לו; ומסיים הברייתא:
^ דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ
^ ולקמן מפרש למאי הלכתא
^ בהפרת נדרים: דאהרן – חד, ובניו – חד, וכל ישראל - הרי תלתא; ומדכתיב בהו 'כל ישראל' - שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות
^ בהפרת נדרים, דמשמע מומחין
^ להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים
^ דהא אקשינן להו להפרת נדרים
^ דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש, וקמ"ל ראשי המטות דנשאלין עליו, דהקדש טעות אינו הקדש
^ דהקדש טעות הוי הקדש
^ ולא הוה כתיב 'ראשי המטות' בשחוטי חוץ, דלא גמרינן גזרה שוה [’זה הדבר' - 'זה הדבר' להביא ראשי המטות לשחוטי חוץ]
^ וקא מקשינן לבית שמאי:
^ הלכתא
^ שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב
^ בסמוך לאותו פסוק: וידבר משה את מועדי ה' בפרשת 'אמור אל הכהנים', וכתיב לעיל מינה: 'מלבד שבתות ה' וגו' (ויקרא כג לח)
^ בצד אותה הפרשה דפנחס
^ פרשת נדרים
^ דכתיב (ויקרא כג ד) אשר תקראו אתם במועדם
^ דחיילא וקדשה מאליה
^ שאינו שותק כדי לקיים הנדר, אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה, כדי שלא תרגיל עוד בנדרים, שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו
^ הואיל ולא היה דעתו לקיים
^ וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד, דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר - ותיובתא דרבי חנינא
^ ולכך אינו יכול להפר
^ ותרי זימני למה לי
^ ולחומרא אזלינן

[1] אשר צוה ה'

[2] דברים ככתבן: דאין בעל מתיר, דכתיב 'אם הפר יפר אותם אישה' (במדבר ל יג)

[3] ואי אפשר לשַנות בדבר

[4] וחכם מתיר, כדכתיב 'אלה ראשי המטות' (במדבר ל ב) וכתיב 'לא יחל דברו' (במדבר ל ג); אבל ראשי המטות מוחלין לו; ומסיים הברייתא:

[5] דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ

[6] ולקמן מפרש למאי הלכתא

[7] בהפרת נדרים: דאהרן – חד, ובניו – חד, וכל ישראל - הרי תלתא; ומדכתיב בהו 'כל ישראל' - שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות

[8] בהפרת נדרים, דמשמע מומחין

[9] להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים

[10] דהא אקשינן להו להפרת נדרים

[11] דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש, וקמ"ל ראשי המטות דנשאלין עליו, דהקדש טעות אינו הקדש

[12] דהקדש טעות הוי הקדש

[13] ולא הוה כתיב 'ראשי המטות' בשחוטי חוץ, דלא גמרינן גזרה שוה [’זה הדבר' - 'זה הדבר' להביא ראשי המטות לשחוטי חוץ]

[14] וקא מקשינן לבית שמאי:

[15] הלכתא

[16] שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב

[17] בסמוך לאותו פסוק: וידבר משה את מועדי ה' בפרשת 'אמור אל הכהנים', וכתיב לעיל מינה: 'מלבד שבתות ה' וגו' (ויקרא כג לח)

[18] בצד אותה הפרשה דפנחס

[19] פרשת נדרים

[20] דכתיב (ויקרא כג ד) אשר תקראו אתם במועדם

[21] דחיילא וקדשה מאליה

[22] שאינו שותק כדי לקיים הנדר, אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה, כדי שלא תרגיל עוד בנדרים, שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו

[23] הואיל ולא היה דעתו לקיים

[24] וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד, דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר - ותיובתא דרבי חנינא

[25] ולכך אינו יכול להפר

[26] ותרי זימני למה לי

[27] ולחומרא אזלינן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]