ביאור:בבלי נדרים דף עח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

זה הדבר [1]: חכם מתיר ואין בעל מתיר [2].

תניא אידך: ’’זה הדבר' - בעל מפר ואין חכם מפר; שיכול: ומה בעל שאין מתיר מפר – חכם, שמתיר - אינו דין שמפר! תלמוד לומר: 'זה הדבר' [3]: בעל מפר ואין חכם מפר [4] נאמר כאן 'זה הדבר' ונאמר להלן (ויקרא יז ב: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם) זה הדבר [אשר צוה ה' לאמר] בשחוטי חוץ: מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל [5] - אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל [6]; ומה כאן ראשי המטות - אף להלן ראשי המטות.'

בפרשת נדרים למאי הלכתא?

אמר רב אחא בר יעקב: להכשיר שלשה הדיוטות [7].

והא (במדבר ל ב) 'ראשי המטות' כתיב [8]?

אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה [9].

ראשי המטות בשחוטי חוץ - למאי הלכתא [10]?

אמר רב ששת: לומר שיש שאלה בהקדש [11].

לבית שמאי דאמר 'אין שאלה בהקדש' [12], 'ראשי המטות' דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא?

בית שמאי - לית להו גזירה שוה [13].

'זה הדבר' בפרשת נדרים למאי כתיב?

לומר: חכם מתיר ואין בעל מתיר, בעל מפר ואין חכם מפר.

[14] 'זה הדבר' בשחוטי חוץ למאי [15] כתיב?

לומר: על השחיטה חייב, ואין חייב על המליקה [16].

אלא לבית שמאי - להכשיר שלשה הדיוטות מנלן?

נפקא להו מדרב אסי בר נתן, דכתיב: (ויקרא כג מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, והתניא: רבי יוסי הגלילי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן. בן עזאי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמר פרשת נדרים עמהן. רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא; אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת, ולא אשכחיה; אתא אבתריה למחוזא, אמר ליה: 'מועדי ה’’ נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן [17]? והא כתיב שבת עמהן! ותו: מועדי ה' נאמרו, ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן!

והא מסיטרא [18] כתיבא [19]?

אמר ליה: הכי קתני:


עמוד ב

מועדי ה' צריכין קידוש בית דין [20], שבת בראשית אין צריכה קידוש בית דין [21]; מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים צריכין מומחה: אפילו בית דין הדיוטות.

והא בפרשת נדרים 'ראשי המטות' כתיב?

אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה.

אמר רבי חנינא: השותק על מנת למיקט [22] - מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים [23].

מתיב רבא [תוספתא נדרים פ"ו ה"ב [ליברמן]]: אימתי אמרו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב'? - בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום, אבל שמע וקיים או ששמע ושתק 'ומת ביום של אחריו - אין 'יכול להפר מאי לאו - בשותק על מנת למיקט [24]?

לא! בשותק על מנת לקיים [25].

אי הכי היינו 'או שמע וקיים' [26]!? אלא בשותק סתם [27].

מתיב רב חסדא [תוספתא נדרים פ"ז ה"ה [ליברמן]]: 'חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם: חומר בהקם

הערות[עריכה]

  1. ^ אשר צוה ה'
  2. ^ דברים ככתבן: דאין בעל מתיר, דכתיב 'אם הפר יפר אותם אישה' (במדבר ל יג)
  3. ^ ואי אפשר לשַנות בדבר
  4. ^ וחכם מתיר, כדכתיב 'אלה ראשי המטות' (במדבר ל ב) וכתיב 'לא יחל דברו' (במדבר ל ג); אבל ראשי המטות מוחלין לו; ומסיים הברייתא:
  5. ^ דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ
  6. ^ ולקמן מפרש למאי הלכתא
  7. ^ בהפרת נדרים: דאהרן – חד, ובניו – חד, וכל ישראל - הרי תלתא; ומדכתיב בהו 'כל ישראל' - שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות
  8. ^ בהפרת נדרים, דמשמע מומחין
  9. ^ להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים
  10. ^ דהא אקשינן להו להפרת נדרים
  11. ^ דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש, וקמ"ל ראשי המטות דנשאלין עליו, דהקדש טעות אינו הקדש
  12. ^ דהקדש טעות הוי הקדש
  13. ^ ולא הוה כתיב 'ראשי המטות' בשחוטי חוץ, דלא גמרינן גזרה שוה [’זה הדבר' - 'זה הדבר' להביא ראשי המטות לשחוטי חוץ]
  14. ^ וקא מקשינן לבית שמאי:
  15. ^ הלכתא
  16. ^ שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב
  17. ^ בסמוך לאותו פסוק: וידבר משה את מועדי ה' בפרשת 'אמור אל הכהנים', וכתיב לעיל מינה: 'מלבד שבתות ה' וגו' (ויקרא כג לח)
  18. ^ בצד אותה הפרשה דפנחס
  19. ^ פרשת נדרים
  20. ^ דכתיב (ויקרא כג ד) אשר תקראו אתם במועדם
  21. ^ דחיילא וקדשה מאליה
  22. ^ שאינו שותק כדי לקיים הנדר, אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה, כדי שלא תרגיל עוד בנדרים, שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו
  23. ^ הואיל ולא היה דעתו לקיים
  24. ^ וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד, דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר - ותיובתא דרבי חנינא
  25. ^ ולכך אינו יכול להפר
  26. ^ ותרי זימני למה לי
  27. ^ ולחומרא אזלינן