ביאור:בבלי נדרים דף נט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אמרי ^[1]: מעשר ^[2] - דיגון הוא דקא גרים ליה ^[3]!

מתיב רמי בר חמא [ממשנתנו]: "קונם פירות האלו עלי", "קונם הן על פי", "קונם הן לפי" - אסור בחילופיהן ובגידוליהן; "שאני אוכל", ו"שאני טועם" - מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין ^[4]!?

אמר רבי אבא: שאני קונמות הואיל ואי בעי מתשיל עלייהו הוו להו כדבר שיש לו מתירין, ואין בטיל ברוב ^[5].

[הגמרא מניחה כאן שהחכם תמיד צריך להתיר, וכדלהלן, משום דרבי נתן! ]

והרי תרומה, דאי בעי מיתשיל עלה ^[6], ^[7] ובטלי ברוב, דתנן [תרומות פ"ה מ"א]: 'סאה תרומה טמאה, שנפלה לפחות ממאה חולין - תרקב ^[8]' - הא ^[9] למאה – תעלה [שם משנה ב?] ^[10]!!

אמרי ^[11]: ^[12] בתרומה ביד כהן עסקינן ^[13], דלא מצי מיתשיל עלה ^[14].

אי הכי - אימא סיפא: 'אם היתה טהורה תמכר לכהן ^[15]'!?

אלא בישראל שנפלו לו מבית אבי אמו כהן עסקינן ^[16].

[והא] קתני סיפא: '^[17] תימכר לכהן ^[18] חוץ מדמי אותה סאה' ^[19]!?

אלא אימא ^[20] ^[21]

^[22] בשלמא קונמות ^[23] - מצוה לאיתשולי עליהן ^[24], משום דרבי נתן, דאמר רבי נתן: כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקטיר עליה!, ^[25] תרומה מאי מצוה ^[26] לאיתשולי עלה ^[27].

גופא אמר רבי יוחנן: ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה - מתעשרת לפי כולה ^[28].

יתיב רבה וקאמר להא שמעתא; אמר ליה רב חסדא: מאן צאית לך ולרבי יוחנן רבך? היתר שבהן ^[29] להיכן הלך ^[30]?

אמר ליה: מי לא תנן דכוותה [שביעית פ"ו מ"ג] 'בצלים ^[31] שירדו עליהם גשמים וצימחו -

עמוד ב

אם היו עלין שלהן שחורין – אסורין; הוריקו – מותרין.'

וכי שחורין אמאי אסורין? לימא היתֵר שבהן ^[32] להיכן הלך ^[33]?

אמר ליה: מי סברת על עיקר קתני? אתוספת קתני 'אסורין' ^[34].

אי הכי - מאי אתא רבן שמעון בן גמליאל למימר, דתניא [בהמשך שם]: רבן שמעון בן גמליאל אומר: הגדל בחיוב ^[35] - חייב ^[36]; הגדל בפטור ^[37] - פטור - תנא קמא נמי הכי אמר!

^[38] כולה מתניתין - רבן שמעון בן גמליאל קתני לה ^[39].

^[40] ועד כאן לא שמעת ליה לרבן שמעון בן גמליאל ^[41] דלא קא טרח ^[42], אבל היכא דקא טרח ^[43] - בטיל ברובא ^[44].

וכל היכא דקא טרח - בטיל ברובא? והרי ליטרא מעשר טבל דקטרח, וקתני ואותה ליטרא - מעשר עליו ממקום אחר לפי חשבון ^[45]?

שאני גבי מעשר, דאמר קרא (דברים יד כב) עשר תעשר [את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה]’, והיתירא זרעי אינשי ^[46], ^[47] איסורא ^[48] לא זרעי אינשי ^[49].

[ר"ן ד"ה שאני אומר גבי מעשר: '... ומדאורייתא ליכא מידי שאין זרעו כלה דליחייב במעשר, וכיון שכן היכי דייק מ'זרעך' דגידולין שאין זרעו כלה אין מעלין את העיקר, דבדאורייתא לענין מעשר לא משכחת לה? ונראה בעיני דקרא אסמכתא בעלמא הוא דקיהיב למילתיה, דבדין הוא ליבטל היתר דזרעי אינשי לגבי גידולין דאיסורא משום דהוה ליה תערובת היתר באיסור, ודברים שאינם שוין מבטלין זה את זה וכו’]

גופא אמר רבי חנינא תירתאה אמר רבי ינאי: 'בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר' - למימרא דגידולי

הערות

^ תריץ
^ תרומת מעשר
^ דלא מחייב בתרומת מעשר עד דמידגן, והאי מאשתקד נידגנה; הלכך מעשר עליה משל אשתקד, ולא הוי איסורו על ידי קרקע - הלכך לא הוי בטילתו ע"י קרקע
^ אלמא דאין גידולי היתר מעלין את האיסור, וקשיא לרבי אמי
^ כלומר ברוב מדתו בגדוליו רבים
^ שאם היה בדעתו להפריש תרומה ומעשר על פירותיו מפירות קופה זו, וטעה ונתן מקופה אחרת - יכול לשאל עליה לפני חכם ולומר לו "לא היה בדעתי ליתן מקופה זו אלא מזו" - ולא הויא תרומה
^ ואפילו הכי
^ הכל: שאין לה תקנה לא לכהן ולא לישראל
^ אם נפל
^ סאה אחת, ושאר מותר, אלמא דבטלה ברוב דידיה כמו האי, דהיינו במאה; ואכתי קשיא לרבי אמי מתניתין דנדרים
^ [ומשני]
^ הא תרומה -
^ דמאחר שזכה בה כהן
^ אינש, ולא דמי לקונמות
^ הרי ביד כהן היא ואין צריך לו למוכרה
^ דלא מצי איהו מיתשיל עלה, שכבר זכה בה כהן
^ אם היתה טהורה
^ שהרי ביד ישראל היא
^ אם נפלה לו מבית אבי אמו כהן - אמאי אמר חוץ מדמי אותה סאה? אפילו אותה סאה נמי תימכר, הואיל ובאתה לו בירושה
^ לעולם בתרומה ביד ישראל עסקינן, ומצי מתשיל [עליה], ואפילו הכי בטלה ברובא
^ והדרא קושיא לדוכתיה!
^ תריץ:
^ הכי גרסינן: אלא גבי קונמות
^ וכמאן דאיתשיל עלייהו דמי והוה ליה דבר שיש לו מתירין ואין בטל ברוב
^ אבל
^ איכא
^ וכיון דלאו מצוה היא - לא אתי לאיתשולי עלה, וכדבר שאין לו מתירין דמי - להכי בטיל ברובא
^ אפילו מן הליטרא של עיקר
^ אותה ליטרא של עיקר שהיתה מתוקנת
^ הואיל ואיתיה בעין - אין צריך לעשרם
^ של ששית
^ העיקר שגדלו בששית
^ ותשתרי העיקר
^ דאסורין לאכלן בשמינית, דחייב לבערן; אבל העיקר שרי, דאמרינן היתר שבהן להיכן הלך
^ בשביעית
^ בביעור
^ דזהו העיקר הגדל בששית
^ תריץ:
'^ והכי קתני שרשב"ג אומר: הגדל כו', ולעולם אמרינן היתר שבהם להיכן הלך
^ וקא מהדר גמרא: לעולם ואפילו לרבי שמעון לא אמרינן היתר שבהן להיכן הלך;
^ ועד כאן לא אמר רבן שמעון בן גמליאל 'הגדל בפטור פטור', דאמרינן 'היתר שבהן להיכן הלך', דלא קא בטיל היתר - היכא
^ כגון התם, שירדו עליהן גשמים וצמחו מאיליהן
^ כגון הכא דנטען, כדקתני 'שתיקנה וזרעה' הואיל ועבד בה מעשה
^ גידולין של איסור מבטלין את ההיתר והוי הכל אסור להכי מתעשר לפי כולה
^ ואף על גב דקא טרח לגבי שאר גידולין
^ דבר שהוא מתוקן - רגילים בני אדם לזרוע, וסגי ליה בשני מעשרות: במעשר ראשון ומעשר שני
^ אבל
^ דבר של איסור
^ אין רגילין בני אדם לזרוע; והואיל ואיהו קא זרע באיסורא, שזרעה בלא תרומה ומעשר - קנסינן ליה השתא שמעשר אותו עישור שהיה לו ליתן אשתקד, שלא ישתכר בכך

[1] תריץ

[2] תרומת מעשר

[3] דלא מחייב בתרומת מעשר עד דמידגן, והאי מאשתקד נידגנה; הלכך מעשר עליה משל אשתקד, ולא הוי איסורו על ידי קרקע - הלכך לא הוי בטילתו ע"י קרקע

[4] אלמא דאין גידולי היתר מעלין את האיסור, וקשיא לרבי אמי

[5] כלומר ברוב מדתו בגדוליו רבים

[6] שאם היה בדעתו להפריש תרומה ומעשר על פירותיו מפירות קופה זו, וטעה ונתן מקופה אחרת - יכול לשאל עליה לפני חכם ולומר לו "לא היה בדעתי ליתן מקופה זו אלא מזו" - ולא הויא תרומה

[7] ואפילו הכי

[8] הכל: שאין לה תקנה לא לכהן ולא לישראל

[9] אם נפל

[10] סאה אחת, ושאר מותר, אלמא דבטלה ברוב דידיה כמו האי, דהיינו במאה; ואכתי קשיא לרבי אמי מתניתין דנדרים

[11] [ומשני]

[12] הא תרומה -

[13] דמאחר שזכה בה כהן

[14] אינש, ולא דמי לקונמות

[15] הרי ביד כהן היא ואין צריך לו למוכרה

[16] דלא מצי איהו מיתשיל עלה, שכבר זכה בה כהן

[17] אם היתה טהורה

[18] שהרי ביד ישראל היא

[19] אם נפלה לו מבית אבי אמו כהן - אמאי אמר חוץ מדמי אותה סאה? אפילו אותה סאה נמי תימכר, הואיל ובאתה לו בירושה

[20] לעולם בתרומה ביד ישראל עסקינן, ומצי מתשיל [עליה], ואפילו הכי בטלה ברובא

[21] והדרא קושיא לדוכתיה!

[22] תריץ:

[23] הכי גרסינן: אלא גבי קונמות

[24] וכמאן דאיתשיל עלייהו דמי והוה ליה דבר שיש לו מתירין ואין בטל ברוב

[25] אבל

[26] איכא

[27] וכיון דלאו מצוה היא - לא אתי לאיתשולי עלה, וכדבר שאין לו מתירין דמי - להכי בטיל ברובא

[28] אפילו מן הליטרא של עיקר

[29] אותה ליטרא של עיקר שהיתה מתוקנת

[30] הואיל ואיתיה בעין - אין צריך לעשרם

[31] של ששית

[32] העיקר שגדלו בששית

[33] ותשתרי העיקר

[34] דאסורין לאכלן בשמינית, דחייב לבערן; אבל העיקר שרי, דאמרינן היתר שבהן להיכן הלך

[35] בשביעית

[36] בביעור

[37] דזהו העיקר הגדל בששית

[38] תריץ:

[39] '^ והכי קתני שרשב"ג אומר: הגדל כו', ולעולם אמרינן היתר שבהם להיכן הלך

[40] וקא מהדר גמרא: לעולם ואפילו לרבי שמעון לא אמרינן היתר שבהן להיכן הלך;

[41] ועד כאן לא אמר רבן שמעון בן גמליאל 'הגדל בפטור פטור', דאמרינן 'היתר שבהן להיכן הלך', דלא קא בטיל היתר - היכא

[42] כגון התם, שירדו עליהן גשמים וצמחו מאיליהן

[43] כגון הכא דנטען, כדקתני 'שתיקנה וזרעה' הואיל ועבד בה מעשה

[44] גידולין של איסור מבטלין את ההיתר והוי הכל אסור להכי מתעשר לפי כולה

[45] ואף על גב דקא טרח לגבי שאר גידולין

[46] דבר שהוא מתוקן - רגילים בני אדם לזרוע, וסגי ליה בשני מעשרות: במעשר ראשון ומעשר שני

[47] אבל

[48] דבר של איסור

[49] אין רגילין בני אדם לזרוע; והואיל ואיהו קא זרע באיסורא, שזרעה בלא תרומה ומעשר - קנסינן ליה השתא שמעשר אותו עישור שהיה לו ליתן אשתקד, שלא ישתכר בכך

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]