ביאור:בבלי נדרים דף כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

והוו מצטערי רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא [1]; אמר ליה בטנית - בריה דאבא שאול בן בטנית: מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא? אמר "לא"! – ושריוה.

רבי ישמעאל בר רבי יוסי הוה ליה נדרא למישרא; אתא לקמייהו דרבנן, אמרו ליה: "נדרת אדעתא דהכי"? אמר להו "אין"! "נדרתא אדעתא דהכי"? אמר להו "אין"! כמה זימנין; כיון דחזא ההוא קצרא [כובס] דמצטערי רבנן [שרבי ישמעאל ברבי יוסי גורם צער לחכמים] מחייה [הכה הכובס את רבי ישמעאל ברבי יוסי] באוכלא דקצרי [2].

אמר [רבי ישמעאל ברבי יוסי]: "אדעתא דמחי לי קצרא [על דעת שאקבל מכות מכובס] - לא נדרי"; ושריה לנפשיה.

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: האי - נולד הוא: דלא מסיק אדעתיה דמחי ליה קצרא, ותנינא: 'אין פותחין לו בנולד [3]'?

אמר ליה: האי - לאו נולד הוא, דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן [4].

דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא. הוא אמר "לקריבאי" היא אמרה לקריבה. אמר לה: "תיתסרא הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך"!

אזלת, ועברת על דעתיה, ואינסבא לקריבה.

אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: אילו הוה ידעת דעברת על דעתך ומנסבא לה לקריבה - מי אדרתה? אמר "לא" - ושרייה רב יוסף.

ומי שרי כי האי גוונא?

אין, והתניא [והנה ברייתא שמאשרת פסק זה]: 'מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל, ועברה על דעתו ועלתה לרגל, ובא לפני רבי יוסי; אמר לו: ואילו היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל כלום הדרתה?

אמר לו: "לא"! - והתירו רבי יוסי.'

משנה:

רבי אלעזר בן יעקב אומר: אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו [5] יאמר לו [לעצמו; ורש"י אינו גורס "לו" אלא 'יאמר':] "כל נדר שאני עתיד לידור הוא [6] בטל" ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.

גמרא:

וכיון דאמר "כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל" - לא שמע ליה [7] ולא אתי בהדיה [8]!?


עמוד ב

חסורי מיחסרא [9] והכי קתני: הרוצה שיאכל אצלו חבירו, ומסרב [ומפציר] בו, ומדירו - נדרי זירוזין הוא; והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר: "כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל" ובלבד שיהא זכור [10] בשעת הנדר.

אי זכור [11] - [12] עקריה לתנאיה, וקיים ליה לנדריה!?

אמר אביי: תני 'ובלבד שלא יהא זכור [13] בשעת הנדר'.

רבא אמר: לעולם כדאמרינן מעיקרא [14]; הכא במאי עסקינן? - כגון שהתנה בראש השנה [15], ולא ידע במה התנה [16], והשתא קא נדר: אי זכור [17] בשעת הנדר, ואמר "על דעת הראשונה אני נודר [18]" - נדריה לית ביה ממשא; לא אמר [19] "על דעת הראשונה אני נודר" [20] - עקריה לתנאיה וקיים לנדריה.

רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא [21]; אמר ליה רבא: תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים [22], ואת דרשת ליה בפירקא?

איבעיא להו: פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בן יעקב [23] או לא? ואם תימצי לומר פליגי - הלכתא כותיה או לא?

תא שמע, דתנן [נדרים פ"ח מ"ז]: 'האומר לחבירו

הערות[עריכה]

  1. ^ והיו נוסעים משמש לצל ומצל לשמש מרוב תוגה שלא היו יודעין לומר דבר פתח לחרטתו
  2. ^ כלי שמשימין בו הכובסין בגדיהן
  3. ^ שאין ראוי ליארע כזה, אבל הני דאמרן דמצטערי רבנן - לאו מילתא דנולד הוא
  4. ^ כי האי, ולא דמי לנולד
  5. ^ שאומר לו "קונם שאין אתה נהנה לי אם לא תאכל עמי" - היינו נמי נדרי זרוזין, שאינו מדירן אלא כדי לזרזו שיאכל עמו
  6. ^ יהא
  7. ^ האי מודר
  8. ^ הואיל והנדר בטל
  9. ^ מתניתין
  10. ^ התנאי שהתנה בר"ה
  11. ^ ואף על פי כן נדר
  12. ^ אם כן
  13. ^ התנאי
  14. ^ ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר
  15. ^ "כל נדר שאני עתיד לידור", והיה יודע בשעת התנאי דברים שהוא רגיל לידור בהן ועל דעת כן התנה
  16. ^ ושוב שכח ממה שהתנה
  17. ^ שהתנה אבל לא יודע שבשביל אותו נדר נמי התנה
  18. ^ שלא יהא מקוים כמו שהתניתי עליו
  19. ^ בשעת הנדר
  20. ^ שלא יהא מקוים
  21. ^ בדרשה: 'הרוצה שלא יתקייימו נדריו [וכו’]
  22. ^ סתמה תנא דמתניתין כדי שלא ילמדו ממנה
  23. ^ בהא דסברי דלא הוי נדרי זירוזין