ביאור:בבלי נדרים דף לז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

^[1]הא קא משמע לן ^[2]: דאפילו במקום שנוטלין שכר: על המקרא – שרי למשקל, על המדרש לא שרי למשקל ^[3].

מאי שנא מדרש, דלא?

דכתיב (דברים ד יד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם [חקים ומשפטים, לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה] וכתיב (דברים ד ה) ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' [אלקי, לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה] - מה אני בחנם אף אתם נמי בחנם!

מקרא נמי בחנם!

רב אמר: ^[4] שכר שימור ^[5];

ורבי יוחנן אמר: שכר פיסוק טעמים ^[6].

תנן: לא ילמדנו מקרא: בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים - היינו דלא ילמדנו; אלא למאן דאמר 'שכר שימור' - גדול בר שימור הוא?

^[7] בקטן קתני ^[8].

אי בקטן - אימא סיפא: אבל מלמד את בניו מקרא - קטן בר בנים הוא?

חסורי מחסרא והכי קתני: 'לא ילמדנו מקרא - בקטן ^[9]; ^[10] אם היה גדול - מלמדו לו ולבניו מקרא ^[11].

מיתיבי: 'תינוקות לא קורין בתחילה בשבת ^[12] אלא ^[13] שונין בראשון ^[14]'; בשלמא למאן דאמר 'שכר פיסוק טעמים ^[15]' - היינו דאין קורין בתחילה בשבת ^[16]; אלא למאן דאמר 'שכר שימור' - אמאי אין קורין בתחילה בשבת, ואמאי שונין בראשון ^[17]? הא איכא שכר שימור דשבת ^[18]!?

וליטעמיך - שכר פיסוק בשבת מי אסור? הבלעה היא ^[19], והבלעה מישרא שרי, דתניא: 'השוכר את הפועל ^[20] לשמור את התינוק ^[21], לשמור את הפרה, לשמור את הזרעים ^[22] - אין נותנין לו שכר שבת, לפיכך

עמוד ב

אם אבדו ^[23] אינו חייב באחריותן ^[24]; ואם היה שכיר שבת ^[25], שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע - נותן לו שכר שבת, לפיכך אם אבדו ^[26] - חייב באחריותן ^[27]'; אלא גבי שבת ^[28] - ^[29] היינו טעמא דאין קוראין בתחילה: משום דיפנו ^[30] אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא ^[31].

ואיבעית אימא משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא ^[32], כדאמר שמואל: שינוי וסת - תחילת חולי מעיים.

ולמאן דאמר שכר פיסוק טעמים - מאי טעמא לא אמר שכר שימור?

קסבר בנות ^[33] - מי קא בעיין שימור ^[34]!

ולמאן דאמר שכר שימור - מאי טעמא לא אמר שכר פיסוק טעמים?

קסבר ~~<שכר>~~ פיסוק טעמים - דאורייתא הוא ^[35], דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב (נחמיה ח ח) ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושֹוּם שכל ויבינו במקרא? - 'ויקראו בספר תורת האלהים' - זה מקרא; 'מפורש' - זה תרגום; 'ושום שכל' - אלו הפסוקים ^[36]; 'ויבינו במקרא' - זה פיסוק טעמים; ואמרי לה: אלו המסורות.

אמר רבי יצחק: מקרא סופרים, ועיטור סופרים, וקריין ולא כתיבן, וכתיבן ולא קריין - הלכה למשה מסיני ^[37]:

'מקרא סופרים':

ארץ ^[38];

^[39] שמים ^[40]

^[41] מצרים;

'עיטור סופרים':

(בראשית יח ה: ואקחה פת לחם וסעדו לבכם) אחר תעבֹרו [כי על כן עברתם על עבדכם; ויאמרו: כן תעשה כאשר דברת] ^[42];

(בראשית כד נה: ויאמר אחיה ואמה: תשב הנער אתנו ימים או עשור) אחר תלך;

(במדבר לא ב: נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים) אחר תאסף [אל עמיך];

(תהלים סח כו) קדמו שרים אחר נוגנים [בתוך עלמות תופפות] ^[43];

(תהלים לו ז) צדקתך כהררי אל [משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה’] ^[44];

'קריין ולא כתיבן':

'פרת' ד'בלכתו' (שמואל ב ח ג: ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה, בלכתו להשיב ידו בנהר פרת [פרת – קרי ולא כתיב]);

'איש' ד'כאשר ישאל איש בדבר האלהים' ^[45] (שמואל ב טז כג: ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל איש [איש – קרי ולא כתיב] בדבר האלקים, כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם);

'באים' ד'נבנתה' ^[46] (ירמיהו לא לז: הנה ימים [באים – קרי ולא כתיב] נאם ה' ונבנתה העיר לה' ממגדל חננאל שער הפנה);

'לה' ד'פליטה' (ירמיהו נ כט: השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב, אל יהי [לה – קרי ולא כתיב] פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה, כי אל ה' זדה אל קדוש ישראל)^[47];

'את' ד'הגד הוגד' (רות ב יא: ויען בעז ויאמר לה: הגד הגד לי [כנראה היתה גירסא שאיננה במסורה שלנו, שיש כאן קרי של המילה 'את’] כל אשר עשית את חמותך, אחרי מות אישך; ותעזבי אביך ואמך, וארץ מולדתך, ותלכי, אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום) ; 'אלי' ד'הגורן' (רות ג ה: ותאמר אליה: כל אשר תאמרי [אלי – קרי ולא כתיב] אעשה; [פסוק ו] ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה); 'אלי' ד'השעורים' (רות ג יז: ותאמר שש השערים האלה נתן לי, כי אמר [אלי – קרי ולא כתיב] אל תבואי ריקם אל חמותך);

הלין ^[48] קריין ולא כתבן;

וכתבן ולא קריין:

'נא' דיסלח ^[49] (מלכים ב ה יח: לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי, והשתחויתי בית רמן; בהשתחויתי בית רמן, יסלח נא [’נא' כתיב ולא קרי] ה' לעבדך בדבר הזה);

הערות

^ ו
^ מתניתין
^ ולהכי לא ילמדנו מקרא: דהואיל ושרי למשקל שכר אם מלמדו בחנם - מהני ליה מן השכר שהיה לו ליתן
^ מאי טעמא התירו למשקל שכר מן המקרא?
^ מפני שאין נוטלין שכר אלא על שכר שימור: שמשמרין התינוקות, שאין מניחין אותן לצאת ולעסוק בדברים בטלים, ולא שכר לימוד המקרא; וקטנים דצריכין שימור למדין מקרא, ולא גדולים; ולהכי לא ילמדנו [מודר ההנאה] מקרא לקטנים בחנם: דהואיל ושרי למשקל עלייהו שכר - קמהני השכר שהיה לו ליתן; אבל מלמדו מדרש, דקטנים אין לומדים מדרש אלא לגדולים, וגדולים לית להו שכר שימור, ולא קמהני להו כלל, ולהכי שרי
^ שקיל מנייהו: שמלמדם ניקוד וטעמים; וההוא שכר מצי למשקל; ופיסוק טעמים אינו אלא במקרא, ולהכי לא ילמדנו מקרא
^ תריץ מתניתין דקתני 'לא ילמדנו מקרא'
^ משום דקא מהני ליה: שמניח לו את השכר שהיה לו ליתן
^ בחנם, משום דקא מהני ליה שכר השימור
^ אבל
^ גדול - משום דאיהו לא צריך שימור, ולא קמהני ליה; ולבניו נמי: הואיל ואביהן עמהם - הוא משמרם, וליכא שכר שימור
^ אין מתחילין ללמדם בתחילה בשבת בדבר שלא למדו מעולם
^ אבל
^ כלומר: בדבר שלמדוהו כבר פעם ראשונה - לומדים אותן פעם שניה בשבת; ולהכי קתני 'בראשון': דרבותא קא משמע לן: אף על פי שלא למדוהו התינוקות אלא פעם אחת - שונין
^ שרי למשקל
^ דהואיל ומעולם לא למדו דבר זה אלא עכשיו - אינו מלמדו אלא בשכר, ואתי למשקל שכר בשבת; אבל שונין - דעביד ליה בלא שכר
^ אפילו שונין לא
^ ואתי למשקל שכר בשבת
^ כדקתני
^ שנותן לו שכרו של כל יום
^ מטומאה
^ לצורך העומר
^ בשבת
^ הואיל ואינו שכיר ביום שבת
^ שנותנים לו שבעה פשיטים שכרו לשבוע, אע"פ שמגיע ליום שבת פשוט אחד - כיון דכל יום שבת נבלע עם שכירות שאר השבוע - זו היא הבלעה, ששכר שבת מבליע בתוך ימי השבוע - נותנין שכר שבת, דהבלעה שרי
^ בשבת
^ דהא נותנין לו שכר השבת
^ דקתני לא קורין בתחילה אבל שונין
^ לאו משום שכר פיסוק, ולא משום שכר שימור קאמר, דהא שרי בהבלעה!
^ כדי שיהו פנויין
^ דלהון, שאם היו עסוקין להקרותן בתחילה בדבר חדש - היו טרודין בהן, ולא היו פנויין למצות שבת: להתענג בו; אבל שונין, הואיל וכבר למדוהו - לא מטרדי בהו
^ שכבד עליהם ללמוד מפני המאכל, ולהכי אין קורין בתחילה בשבת, דמצער להו
^ שמלמדין אותן תורה
^ אינהו לאו אורחייהו למיפק אבראי, דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה יד) וליכא לאוקמא בה שכר שימור
^ ולא מצי למשקל עלייהו אגרא
^ עד היכן מסיים כל פסוק ופסוק; להכי קרי להו 'שום שכל': שיכול להשכיל בפסוק בין כל פיסוק ופיסוק
^ דנקראין הכי
^ גירסת רש"י: 'ארץ ארץ': כלומר מה שקורין 'ארץ' ארץ [בשני סגולים] דלא כתבינן ההברה דלא כתבינן יו"ד בין אל"ף לרי"ש ובין רי"ש לצד"י; וכן נמי ארץ [קמץ-פתח] דלא כתבינן ב' אלפי"ן או ה"א סמוך לאל"ף ויו"ד בין רי"ש לצד"י
^ וכן
^ דלא כתבינן שאמים אל"ף בין שי"ן למ"ם ובין מ"ם ליו"ד
^ וכן
^ ולא כתיב 'תעבורו אחר', והיינו 'עיטור': שמעטרין הדיבור דהכי משמע יפה
^ ולא כתיב 'אחר נוגנים קדמו שרים'
^ ולא כתיב 'כהררי אל צדקתך' דהכי מסתבר טפי, ובדווקא משתעי
^ באחיתופל כתיב
^ [קרי ולא] כתיב
^ שניהן כתובין בירמיהו
^ דכולהו הני
^ דנעמן

[1] ו

[2] מתניתין

[3] ולהכי לא ילמדנו מקרא: דהואיל ושרי למשקל שכר אם מלמדו בחנם - מהני ליה מן השכר שהיה לו ליתן

[4] מאי טעמא התירו למשקל שכר מן המקרא?

[5] מפני שאין נוטלין שכר אלא על שכר שימור: שמשמרין התינוקות, שאין מניחין אותן לצאת ולעסוק בדברים בטלים, ולא שכר לימוד המקרא; וקטנים דצריכין שימור למדין מקרא, ולא גדולים; ולהכי לא ילמדנו [מודר ההנאה] מקרא לקטנים בחנם: דהואיל ושרי למשקל עלייהו שכר - קמהני השכר שהיה לו ליתן; אבל מלמדו מדרש, דקטנים אין לומדים מדרש אלא לגדולים, וגדולים לית להו שכר שימור, ולא קמהני להו כלל, ולהכי שרי

[6] שקיל מנייהו: שמלמדם ניקוד וטעמים; וההוא שכר מצי למשקל; ופיסוק טעמים אינו אלא במקרא, ולהכי לא ילמדנו מקרא

[7] תריץ מתניתין דקתני 'לא ילמדנו מקרא'

[8] משום דקא מהני ליה: שמניח לו את השכר שהיה לו ליתן

[9] בחנם, משום דקא מהני ליה שכר השימור

[10] אבל

[11] גדול - משום דאיהו לא צריך שימור, ולא קמהני ליה; ולבניו נמי: הואיל ואביהן עמהם - הוא משמרם, וליכא שכר שימור

[12] אין מתחילין ללמדם בתחילה בשבת בדבר שלא למדו מעולם

[13] אבל

[14] כלומר: בדבר שלמדוהו כבר פעם ראשונה - לומדים אותן פעם שניה בשבת; ולהכי קתני 'בראשון': דרבותא קא משמע לן: אף על פי שלא למדוהו התינוקות אלא פעם אחת - שונין

[15] שרי למשקל

[16] דהואיל ומעולם לא למדו דבר זה אלא עכשיו - אינו מלמדו אלא בשכר, ואתי למשקל שכר בשבת; אבל שונין - דעביד ליה בלא שכר

[17] אפילו שונין לא

[18] ואתי למשקל שכר בשבת

[19] כדקתני

[20] שנותן לו שכרו של כל יום

[21] מטומאה

[22] לצורך העומר

[23] בשבת

[24] הואיל ואינו שכיר ביום שבת

[25] שנותנים לו שבעה פשיטים שכרו לשבוע, אע"פ שמגיע ליום שבת פשוט אחד - כיון דכל יום שבת נבלע עם שכירות שאר השבוע - זו היא הבלעה, ששכר שבת מבליע בתוך ימי השבוע - נותנין שכר שבת, דהבלעה שרי

[26] בשבת

[27] דהא נותנין לו שכר השבת

[28] דקתני לא קורין בתחילה אבל שונין

[29] לאו משום שכר פיסוק, ולא משום שכר שימור קאמר, דהא שרי בהבלעה!

[30] כדי שיהו פנויין

[31] דלהון, שאם היו עסוקין להקרותן בתחילה בדבר חדש - היו טרודין בהן, ולא היו פנויין למצות שבת: להתענג בו; אבל שונין, הואיל וכבר למדוהו - לא מטרדי בהו

[32] שכבד עליהם ללמוד מפני המאכל, ולהכי אין קורין בתחילה בשבת, דמצער להו

[33] שמלמדין אותן תורה

[34] אינהו לאו אורחייהו למיפק אבראי, דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה יד) וליכא לאוקמא בה שכר שימור

[35] ולא מצי למשקל עלייהו אגרא

[36] עד היכן מסיים כל פסוק ופסוק; להכי קרי להו 'שום שכל': שיכול להשכיל בפסוק בין כל פיסוק ופיסוק

[37] דנקראין הכי

[38] גירסת רש"י: 'ארץ ארץ': כלומר מה שקורין 'ארץ' ארץ [בשני סגולים] דלא כתבינן ההברה דלא כתבינן יו"ד בין אל"ף לרי"ש ובין רי"ש לצד"י; וכן נמי ארץ [קמץ-פתח] דלא כתבינן ב' אלפי"ן או ה"א סמוך לאל"ף ויו"ד בין רי"ש לצד"י

[39] וכן

[40] דלא כתבינן שאמים אל"ף בין שי"ן למ"ם ובין מ"ם ליו"ד

[41] וכן

[42] ולא כתיב 'תעבורו אחר', והיינו 'עיטור': שמעטרין הדיבור דהכי משמע יפה

[43] ולא כתיב 'אחר נוגנים קדמו שרים'

[44] ולא כתיב 'כהררי אל צדקתך' דהכי מסתבר טפי, ובדווקא משתעי

[45] באחיתופל כתיב

[46] [קרי ולא] כתיב

[47] שניהן כתובין בירמיהו

[48] דכולהו הני

[49] דנעמן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]