ביאור:בבלי נדרים דף צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ושרקיה טינא [1] [הר"ן מפשר שלכלך אותו בטיט, שהיה זקוק לכובס] ואתייה לקמיה דרב חסדא [להתיר את נדרו].

אמר רבא: מאן חכים למיעבד כי הא מילתא [2] אי לאו דרב אחא בר רב הונא, דגברא רבה הוא, דקסבר דכי היכי דפליגי רבנן ורבי נתן בהפרה - הכי נמי פליגי בשאלה [3];

ורב פפי אמר: מחלוקת בהפרה: דרבי נתן סבר אין הבעל מיפר אלא אם כן חל נדר, דכתיב (ישעיהו כד כג) וחפרה הלבנה [ובושה החמה, כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד] [4];

ורבנן סברי: בעל מיפר אף על פי שלא חל נדר, דכתיב (איוב ה יב) מפר מחשבות ערומים [ולא תעשנה ידיהם תשיה] [5]; אבל בשאלה [6] - דברי הכל אין חכם מתיר כלום אלא אם כן חל נדר, דכתיב (במדבר ל ג: איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו) לא יחל דברו [ככל היצא מפיו יעשה] [7].

לימא מסייע ליה [8]: "קונם שאיני נהנה לפלוני, ולמי שאשאל עליו" [9]: נשאל על הראשון ואחר כך נשאל על השני ואי אמרת 'נשאל אף על פי שלא חל נדר' [10] - אי בעי [11] על האי [12] ניתשיל ברישא, אי בעי [13] על האי [14] ניתשיל ברישא!

ומי ידע אי האי קמא אי האי בתרא [15]?

אלא לימא מסייע ליה [16]: '"קונם שאיני נהנה לפלוני [17]הריני נזיר לכשאשאל עליו" - נשאל על נדרו [18] ואחר כך נשאל על נזרו [19]', ואי אמרת 'נשאל [20] אף על פי שלא חל נדר' [21] - אי בעי על נדרו איתשיל ברישא אי בעי על נזרו איתשיל ברישא [22]!?

רבי נתן היא.

אמר רבינא: אמר לי מרימר: הכי אמר אבוך משמיה דרב פפי: מחלוקת בהפרה, אבל בשאלה דברי הכל מפר ואף על פי שלא חל נדר, דכתיב 'לא יחל דברו'.


עמוד ב

למימרא דלא הוה ביה מעשה [23].

מיתיבי: "קונם שאיני נהנה לפלוני, ולמי שנשאל עליו" - נשאל על הראשון ואחר כך נשאל על השני – אמאי? אי בעי על האי ניתשיל ברישא ואי בעי על האי ניתשיל ברישא?

מי יודע הי ראשון [24] והי שני?

מיתיבי: "קונם שאיני נהנה, והריני נזיר לכשאשאל עליו - נשאל על נדרו ואחר כך נשאל על נזרו, ואמאי? אי בעי על נדרו ניתשיל ברישא ואי בעי על נזרו ניתשיל ברישא? [25]?

תיובתא.

משנה:

בראשונה היו אומרים: שלש נשים יוצאות [26] ונוטלות כתובה:

1</ref> האומרת "טמאה אני לך" [27],

2</ref> "שמים ביני לבינך" [28],

3</ref> ו"נטולה אני מן היהודים";

חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה.

האומרת "טמאה אני לך" - תביא ראיה לדבריה; "השמים ביני לבינך" - יעשו דרך בקשה [29]; ו"נטולה אני מן היהודים" - יפר לחלקו, ותהא משמשתו, ותהא נטולה מן היהודים.

גמרא:

איבעיא להו: אמרה לבעלה "טמאה אני" - מהו שתאכל בתרומה [30]?

רב ששת אמר: אוכלת, שלא תוציא לעז על בניה [31];

רבא אמר: אינה אוכלת: אפשר דאכלה חולין [32].

אמר רבא: ומודה רב ששת שאם נתארמלה [33] - שאינה אוכלת [34]: מידי הוא טעמא אלא משום תוציא לעז על בניה, נתארמלה ונתגרשה - אמרי השתא דאיתניסא.

אמר רב פפא: בדיק לן רבא: אשת כהן שנאנסה [35] יש לה כתובה או אין לה כתובה?: כיון דאונס לגבי כהן - כרצון לגבי ישראל דמי, אין לה כתובה? או דילמא מצי אמרה ליה "אנא הא חזינא [אני ראויה לבעלי מצד עצמי],

הערות[עריכה]

  1. ^ טח פניו בטיט כדי שלא יכירהו רב חסדא, כאילו היה אדם אחד שנדר שלא ישא אשה, כדי שיתיר לו, דאפשר אילו היה מכירו - לא היה מתיר לו
  2. ^ שדקדק בכך שהשיאו אשה קודם שישאל על נדרו, כדי שיחול הנדר עליו קודם שאלה, דקסבר כרבי נתן, דאמר: לא יפר הואיל ולא חל הנדר, דרבי נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא
  3. ^ שאין נשאלין לחכם עד שיהא הנדר חל עליו
  4. ^ דכתיב וחפרה הלבנה, והאי 'וחפרה' הכי משמע: אימתי הוי הפרה - בזמן ש'חל בנה' 'בנה' היינו נדר; רבי נתן לטעמיה, דאמר: הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כו' והיינו 'חל בנה': חל בנין הנדר. ענין אחר: מסיפיה דקרא וחפרה הלבנה ובושה החמה – כדכתיב: והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא (ישעיהו ל כו) דבההיא שעתא - חפרה נהורא דהלבנה דעד השתא, כי מלך ה' צבאות על ישראל - ולא קודם שימלך; והוא הדין גבי נדר: מכי חל עליה - הוא דמיפר, ולא קודם שיחול
  5. ^ דמשמע מפר אפילו מחשבה בעלמא אף על פי שלא חל הנדר עדיין
  6. ^ אבל בנדרים שצריך שאלה לחכם
  7. ^ דמשמע: כל זמן שאין שם מעשה בנוי אלא דיבור בעלמא, שעדיין לא חל הנדר - לא יחל החכם; והאי דדרשינן מיניה 'הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו' - בזמן שחל הנדר קאמר
  8. ^ לרב פפי דאילו בשאלה דברי הכל אינו [מתיר] עד שיחול הנדר
  9. ^ כלומר: אם אשאל עליו לשום חכם להתיר לי - יהא עלי קונם מה שאני נהנה לאותו חכם
  10. ^ דנשאלין לחכם עד שלא חל הנדר
  11. ^ למישאל
  12. ^ על המודר ברישא
  13. ^ מיתשיל
  14. ^ על חכם ברישא
  15. ^ מאי 'נשאל' דקאמר סתמא, דמשמע או על החכם או על מודר
  16. ^ מהכא
  17. ^ דחל עליה נדר לאלתר, ו
  18. ^ שחל עליו
  19. ^ נמי, שלא חל עד שישאל עליו
  20. ^ לחכם נמי
  21. ^ וכי היכי דפליגי בהפרה - פליגי בשאלה, ובדין הוא דלרבנן חל נזירותו
  22. ^ דליזיל לחכם לישאל על נזירותו תחילה ואחר כך על נדרו
  23. ^ כלומר: דלא הוה צריך למיעבד האי דעבד רב אחא בר רב הונא מההוא גברא דאתייה לקמיה דרב חסדא
  24. ^ דילמא האי דקאמר 'דנשאל על הראשון' - על ההוא דלא חל הנדר, אף נשאל עליו קאמר
  25. ^ ואי אמרת דנשאל לחכם לדברי הכל אף על גב דלא חל הנדר - הא מני? דלא כרבי נתן ודלא כחכמים
  26. ^ בעל כרחו של בעל
  27. ^ "בא עלי אדם אחד וטימאני לך", ובאונס קאמר, באשת כהן - דבאונס נמי אסורה לו, ולהכי נוטלת כתובתה, דלא פשעה; דאי באשת ישראל - אינה יוצאה, דאנוסה מותרת לו, כדנפקא לן (כתובות נא ב) מ'והיא לא נתפשה' (במדבר ה יג); דאי ברצון קמיירי - אפילו לישראל אסורה, ואין לה כתובה דהא פשעה; ובגמרא מפרש לה הכי
  28. ^ שאינו מזריע דדבר זה אינו גלוי לבריות אלא לשמים
  29. ^ יבקשו הימנו שיפטרנה בגט כראוי, ואין מכריחין אותו
  30. ^ כיון דלא מפקינא לה מיניה כל כמה דלא אתו סהדי דאמרי נאנסה
  31. ^ דאי אמרת 'לא תאכל בתרומה' - אתו למימר דבניה פסולין מן הכהונה, דהרי בני אנוסה נינהו, שהרי נפסלה מן התרומה מחמת אונס
  32. ^ דהואיל דאפשר בתקנתא - לא ספינא לה תרומה
  33. ^ או נתגרשה
  34. ^ דהשתא ליכא לעז, דמימר אמרי: השתא לאחר גירושין הוא דאיתניסא
  35. ^ בעדים כו'; מתניתין לא מיתוקמא אלא באשת כהן שנאנסה, ובין למשנה ראשונה ובין למשנה אחרונה יש לה כתובה