ביאור:בבלי נדרים דף סח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דבי רבי ישמעאל תנא: ’[במדבר ל,יז: אלה החקים אשר צוה ה' את משה] בין איש לאשתו בין אב לבתו [בנעריה בית אביה] [1] - מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה [2].

ולתנא דבי רבי ישמעאל – 'ואם היו תהיה לאיש' מאי עביד ליה?

מוקים לאידך דרבה [3].

ורבה - האי דתני דבי רבי ישמעאל מאי עביד ליה?

מיבעי ליה לומר שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינה [4].

איבעיא להו: בעל מיגז גייז [5]? או מקליש קליש [6]?

היכא קא מיבעיא לן?

כגון דנדרה מתרין זיתין [7], ושמע ארוס והיפר לה [8], ואכלתנון [9]: אי אמרינן מיגז גייז [10] – לקייא [11]! אי אמרינן מקליש קליש [12] - איסורא בעלמא הוא [13]!

מאי?

תא שמע [תוספתא מסכת נדרים [14] פרק ו הלכה ב-ג]:

1. 'אימתי אמרו [15] 'מת הבעל [16] - נתרוקנה רשות לאב' [17]?

1א. בזמן שלא שמע הבעל [18] קודם שימות [19],

1ב. או ששמע והפר [20] [הגירסא על פי הב"ח],

1ג. או ששמע ושתק [21]

ומת בו ביום [22] - זו היא [23] ששנינו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב' [24]

[הנערה היתה כל הזמן בבית אביה, ואינה ארוסה שהרי מת בעלה – ולכן חזר המצב לקדמותו והאב מפר לבדו ביום שמעו [במדבר ל,ו: ואם הניא אביה אותה ביום שמעו]]


עמוד ב

2. אבל

2א. אם שמע [25] וקיים [26],

2ב. או ששמע ושתק [27],

ומת ביום שלאחריו – אין [28] יכול להפר [29];

3. שמע אביה והפר לה, ולא הספיק בעל לשמוע עד שמת האב - זו היא ששנינו 'מת האב - לא נתרוקנה רשות לבעל; [כי הבעל מפר רק יחד עם האב, ואם האב איננו – אין הבעל מפר, כי הנערה רק ארוסה לו, וטרם היתה לאשתו, ורשות הבעל להפר לבדו היא רק אחרי הנישואין]

4. שמע בעלה והפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל - זו היא ששנינו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב';

5. שמע בעלה והפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת - אין הבעל יכול להפר, שאין הבעל מיפר אלא בשותפות ;

[גם בדינים 4 ו-5, כמו בדין 1: הנערה היתה כל הזמן בבית אביה, ואינה ארוסה שהרי מת בעלה – ולכן חזר המצב לקדמותו והאב מפר לבדו ביום שמעו [במדבר ל,ו: ואם הניא אביה אותה ביום שמעו]]

הערות[עריכה]

  1. ^ 'איש' ו'אב' דכתיבי בהאי קרא לא צריכי: דאי משום איש לאשתו ואב לבתו - הרי כבר נאמר למעלה; אלא
  2. ^ דבין אב ובין איש מפירין נדריה, דאיש מיפר חלקו באשתו, ואב מיפר חלקו בבתו
  3. ^ דאמר (לקמן ע,א) מקיש קודם הויה שניה כו'
  4. ^ כגון שלא אשמש מטתו, ושלא אכחול ושלא אתקשט
  5. ^ מה שהוא מיפר - קוצץ החצי של נדר, ועוקרו לגמרי, וחלק אחר כדקאי קאי עד דאתי אב ומיפר לאותו חלק
  6. ^ דהפרתו פשטה בכולי נדר, וקלש ליה במעט, והנדר קל ממה שהיה עד עכשיו
  7. ^ שלא תאכלם
  8. ^ חלקו
  9. ^ ואכלתן לזיתים
  10. ^ דכי שמע ארוס ומיפר חלקו הוי נדר מופר, דהויא כאילו חלקו באמצע לשנים
  11. ^ הא איתתא, דאכלתן לזיתים, משום לאו דלא יחל: דכי אכלה להנך תרי זיתים - חד הוה מותר בהפרת הארוס, דמיגז גייז לנדרה, ואידך אסור משום חלק האב; דנמצא דאכלה זית שלם באיסור
  12. ^ דאינו חותך לשנים אלא למעט מיקל לה דלא הוי הנדר חמור כדהוה עד השתא הא כי אכלה הנהו תרי זיתי כיון שהנדר נקלש ומיקל ליה
  13. ^ דעבדא, ולא לקיא, דהנדר אינו גמור
  14. ^ ליברמן
  15. ^ בנערה קא נקט לה מתניתין
  16. ^ כשהוא ארוס
  17. ^ כאדם שמריק יין מכלי אל כלי, כלומר: שיצא כל הרשות מן הבעל ובא לרשות האב
  18. ^ את נדרה
  19. ^ ד'ביום שמעו' בעינן וליכא
  20. ^ חלקו בו ביום ששמע
  21. ^ ואפילו שמע ושתק: שלא הפר ולא קיים, ולא הספיק להראות דעתו
  22. ^ עד שמת בו ביום; דהואיל ואכתי איכא שהות ביום - דאי הוה בעל מצי מיפר, איכא למימר דמיתה גרמה לו, דדלמא אי הוה קיים אכתי הוה מיפר לה מיקמי דליעבר יומא. 'ומת בו ביום' קאי א'שמע ושתק'
  23. ^ על כל הני קאי
  24. ^ והאב עצמו מיפר כולו בזמן שלא היפר הבעל; וכן בזמן שהיפר הבעל - חוזר האב ומיפר את חלקו כדתני עלה במתניתין: בזה יפה כח האב מכח הבעל: שהאב מיפר בלא שותפות אבל הבעל אינו מיפר אלא בחיי האב
  25. ^ הבעל
  26. ^ אף על פי שמת בו ביום
  27. ^ כל אותו היום
  28. ^ האב
  29. ^ הואיל ועבר יום שמעו [של הבעל, ולא הפר – הרי זה כאילו שהקים]