ביאור:בבלי נדרים דף יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

תלמוד לומר (ויקרא ה ד: או נפש כי תשבע לבטא בשפתים) להרע או להיטיב [לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו, והוא ידע ואשם לאחת מאלה]: מה הטבה - רשות [1] - אף הרעה [2] – רשות [3]: יצא נשבע לבטל את המצוה - ולא ביטל, שאין הרשות בידו [4]': חד קרא [5] - למיפטריה מקרבן שבועה [6], וחד [7] - [8] למיפטריה מן לאו דשבועה.

Nedarim Chart Daf 8a, 16b and 18a

                      ______________________________________             |
                                                                         |
                      DOES A NEDER OR SHEVU'AH TO TRANSGRESS             |
                       OR TO FULFILL A MITZVAH TAKE EFFECT?              |
                      ______________________________________             |
                                                                         |
                                                                         |
                           [9]                     [10]                   |
                        SHEVU'AH                  NEDER                  |
                        ________                  _____                  |
TO TRANSGRESS                                                            |
A MITZVAH                                                                |
_____________                                                            |
                                                                         |
1a</ref> PASSIVELY              No                      Yes[11]                |
    [12]                                                             |
                                                                         |
1b</ref> ACTIVELY               No                      ---[13]                |
    [14]                                                         |
                                                                         |
                                                                         |
TO FULFILL                                                               |
A MITZVAH                                                                |
__________                                                               |
                                                                         |
2a</ref> PASSIVELY              No  [15][16]        No [17][18]|
    [19]               Yes [20][21]                                   |
                           No  [22][23]                                  |
                                                                         |
2b</ref> ACTIVELY               No  [24][25]                              |
                           Yes [26][27]                          |
                                                                         |
                           Yes [28]                      |

==========
FOOTNOTES:
==========
[29] The Gemara [30] derives this from the word, "*la'Shem*." The Gemara explains, based on logical grounds, that this word was only written with regard to a Neder, which is an Isur Cheftza and can therefore take effect on an Isur Gavra. [31] There appears to be disagreement among the Rishonim as to whether, when all is said and done, this Halachah is learned from the Pasuk in conjunction with the above-mentioned logic, or whether it is learned purely through logic and not from the Pasuk [32].

[33] No Neder can obligate a person to actively do something, as the Ran explains [34]. [35]

[36] See previous footnote. However, the Ba'al ha'Me'or [37], says that both a "Neder" and a Shevu'ah take effect to obligate him to actively fulfill a Mitzvah. The Ba'al ha'Me'or is learning the Gemara on 8a, "Neder Gadol Nadar," to be referring literally to a Neder, like the RITVA there, because Nidrei *Mitzvah* can obligate a person to actively do something; see previous footnote.

[38] Ba'al ha'Me'or in Shevuos, end of Perek 3, at the very end of his comments. This is also the opinion of the TOSFOS [39] and the Rashba [40], before he changed his mind. Their reasoning is that "Ein Isur Chal Al Isur," an Isur cannot take effect on another Isur, applies even for an Isur Cheftza taking effect on an Isur Torah [41]. The Rashba, though, raises the possibility that perhaps an Isur Neder does take effect on *another Isur Neder* [42]. He learns this from the Gezeiras ha'Kasuv of "Nazir l'Hazir," which, he maintains, teaches that a Neder can take effect on top of *any* Isur that comes as a result of a person, such as Nezirus or Neder. [43]

[44] Rashi in Shevuos [45], the Ramban in Milchamos [46] and the Ran [47]. This is also the conclusion of the Rashba [48]. Their reasoning is that all Isurim of the Torah are Isurei Gavra, and a Neder --
which is an Isur Cheftza -- can take effect on them, just like it can take effect to *override* a Mitzvah for this reason. Hence, "Ein Isur Chal Al Isur" is not applicable. However, if an object is already Asur because of a Neder, a second Neder cannot take effect on it, since the object is already Asur with an Isur Cheftza. This is why a Neder cannot take effect on a pre-existing Neder [49].
The MILCHAMOS [50], though, maintains that a Neder can even take effect on an object that was already prohibited through another *Neder*.
Rebbi Akiva Eiger, in his notes on the Shulchan Aruch [51], suggests that all of this applies only to an Isur Torah which has nothing to do with an Isur Cheftza, such as one who makes a Neder prohibiting himself from food on Yom Kipur [52], which is the case that Rashi discusses in Shevuos [53]. However, if one makes a Neder to prohibit Neveilos and Treifos, then everyone will agree that the Neder does not take effect, because the *Cheftza* is already prohibited by the Torah. A very strong proof for Rebbi Akiva Eiger's words can be adduced  from the Gemara in Kerisus that says that an Isur Hekdesh cannot take effect on an Isur Chelev, except through the mechanics of "Isur Kolel" or "Isur Mosif." We know that an Isur Hekdesh is a type of Isur Neder [54]. If so, why does it not take effect on an Isur Chelev [55]? According to Rebbi Akiva Eiger, it is clear -- Chelev is an Isur *Cheftza* and thus even a Neder cannot take effect on it.
However, Rav Yisrael Ze'ev Gustman zt'l points out [56] that according to this, the Isur of Neveilah should take effect if an animal dies on Yom Kipur, since the Isur of Neveilah has an added element of an Isur Cheftza just like a Neder. Yet the Gemara in Kerisus says that it does not take effect on top of another Isur without "Kolel" or "Mosif!" [57] Perhaps we might suggest that a prohibited object is not considered an Isur Cheftza unless it was Asur from its very inception, such as Chelev, Gid, and non-kosher animals. An animal that became a Neveilah, though, was not a Neveilah until it died [58].

[59] The opinion of Rebbi Yehudah ben Beseirah, that a Shevu'ah does not have to have the option of being made through both "Lav v'Hen," is recorded in the Mishnah in Shevuos [60], and Rashi appears to have understood that to mean that an Isur Shevu'ah can even take effect on an object that is already Asur mid'Oraisa [61]. Tosfos in Shevuos [62] also writes that a Shevu'ah may take effect on an Isur Torah according to Rebbi Yehudah ben Beseirah.

[63] Tosfos in Shevuos [64], in the name of the RIVA. His reasoning is that even Rebbi Yehudah ben Beseirah agrees that "Ein Isur Chal Al Isur" and therefore no special verse is needed to teach that a Shevu'ah cannot take effect on what is prohibited by the Torah. In Yevamos [65] it is clear that even though "Ein Isur Chal Al Isur" applies with regard to Malkus, the second Isur *does* take effect insofar as creating an additional Isur, such that the person who transgresses will be transgressing an additional Isur. [66] If so, a Shevu'ah too should take effect on an Isur Torah with regard to creating an additional Isur [67], as the Ketzos ha'Choshen indeed writes [68]. The Ketzos' conclusion is also supported by the Rambam [69] who implies that a Shevu'ah takes effect on another Shevu'ah insofar as creating an additional Isur. [70]
[71]

[72] The Rabanan's opinion also appears in the Mishnah in Shevuos [73]. The logic of the Rabanan is that a Shevu'ah cannot take effect unless it is able to be made both with "Lav v'Hen," [74] and a Shevu'ah cannot be made to *transgress* a Mitzvah [75]. According to the Ramban [76] and the Rosh, Tosfos, Ritva, and Rambam [77], the Rabanan hold that a Shevu'ah to fulfill a Mitzvah b'Kum v'Aseh [78] does not take effect at all -- neither for the Chiyuv Korban nor for Malkus. [79] They explain the Gemara in Nedarim [80] that says that a person may make such a Shevu'ah to motivate
himself, "l'Zaruzei Nafshei," to mean that a person is not deemed to be Motzi Shem Shamayim l'Vatalah, or swearing a Shevu'as Shav, in such a case.
Regarding a Shevu'ah to observe a Mitzvah through Shev v'Al Ta'aseh, all of the Rishonim agree that the Shevu'ah does not take effect even with regard to Malkus [81]. Their proof is from the Gemara in Makos [82], which does not enumerate a ninth set of Malkus [83] if a person *made a Shevu'ah* not to plow on Shabbos. The reason such a Shevu'ah does not take effect at all [84] is because of Ein Isur Chal Al Isur. [85]

[86] The Ba'al ha'Me'or in Shevuos [87] writes that even though such a Shevu'ah does not take effect with regard to a Chiyuv Korban, nevertheless it does take effect with regard to Malkus. He learns this from the Gemara [88] that explains that every Shevu'ah that cannot be made both "b'Lav v'Hen" [89] is excluded from bringing a Korban but not from Malkus. This is also the view of the Ran in Nedarim [90].
It seems that the Me'or and the other Rishonim [91] differ over the reading of the Gemara in Nedarim 16b. According to the Me'or and Ran, Shevu'os to override a Mitzvah do not take effect on logical grounds [92]. According to the Milchamos and others, though, the Torah *excludes* Shevu'os from taking effect on Mitzvos by saying "Devaro," implying that they do not take effect on "Cheftzei Shamayim" [93] even as far as Malkus is concerned.
Since the Torah excludes Shevu'os from taking effect on Mitzvos, they are not punishable with Malkus whether the Shevu'ah was to override a Mitzvah or to uphold it [94].

משנה:

יש נדר בתוך נדר [95] ואין שבועה בתוך שבועה.

כיצד?

אמר "הריני נזיר אם אוכל" [96] "הריני נזיר אם אוכל", ואכל - חייב על כל אחת ואחת [97];

[98] "שבועה שלא אוכל" [וחזר ואמר] "שבועה שלא אוכל", ואכל - אינו חייב [99] אלא [100] אחת.

גמרא:

אמר רב הונא: לא שנו [101] אלא דאמר "הריני נזיר היום" [וחזר ואמר] "הריני נזיר למחר": דמיגו דקא מיתוסף יומא יתירא [102] - [103] חיילא נזירות על נזירות [104], אבל [105] אמר "הריני נזיר היום" [וחזר ואמר] "הריני נזיר היום" - אין חלה נזירות על נזירות.

ושמואל אמר: אפילו אמר "הריני נזיר היום" [וחזר ואמר באותו יום] "הריני נזיר היום" – חלה נזירות עליה.

ולרב הונא, אדתנא אין שבועה בתוך שבועה [106] – ליתני [107] 'יש נדר בתוך נדר ואין נדר בתוך נדר: "הריני נזיר היום" "הריני נזיר למחר" - יש נדר בתוך נדר; "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום" -


עמוד ב

אין נדר בתוך נדר'?

קשיא.

תנן: יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה - היכי דמי?: אילימא דאמר "הריני נזיר היום" "הריני נזיר למחר", דכוותיה גבי "שבועה שלא אוכל תאנים" וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל ענבים" [108] אמאי לא חלה שבועה על שבועה [109]? אלא היכי דמי דלא חלה שבועה על שבועה? - כגון דאמר "שבועה שלא אוכל תאנים" וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל תאנים", דכוותה גבי נזירות - היכי דמי? - דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום" וקתני יש נדר בתוך נדר, קשיא לרב הונא!?

אמר לך רב הונא: מתניתין - [110] דאמר "הריני נזיר היום" "הריני נזיר למחר" [111], דכוותה גבי שבועה [112] דאמר "שלא אוכל תאנים" וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", [113] דלא חיילא [114].

[115] והאמר רבה: '"שבועה שלא אוכל תאנים" וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים" ואכל תאנים, והפריש קרבן [116], וחזר ואכל ענבים [117] - הויא להו [118] ענבים חצי שיעור [119] ואין מביאים קרבן על חצי שיעור' - אלמא [120] היכא דאמר "שבועה שלא אוכל תאנים" וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים" - מיגו דחל שבועה על ענבים [121] חיילא נמי על תאנים [122]!

רב הונא לא סבירא ליה כרבה [123].

מיתיבי: 'מי שנזר שתי נזירות מנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה [124] - עלתה לו שניה [125] בראשונה [126]'.

היכי דמי?: אילימא דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר" - אמאי עלתה לו שניה בראשונה, הא איכא יומא יתירא [127]!

אלא פשיטא [128] דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום"

הערות[עריכה]

  1. ^ דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל, חייב בקרבן על השבועה
  2. ^ דמחייב עלה קרבן
  3. ^ הרעה דרשות
  4. ^ ולא נשבע לבטל את המצוה, דהיא שבועה דהרעה לאו הרשות בידו
  5. ^ קא אתי
  6. ^ דהאי קרא דלהרע או להיטיב בקרבן מיירי
  7. ^ לא יחל דברו, דבלאו מיירי
  8. ^ אתי
  9. ^ A
  10. ^ B
  11. ^ 1
  12. ^ SHEV V'AL                                                           |
        TA'ASEH
  13. ^ 2
  14. ^ KUM V'ASEH
  15. ^ RABANAN
  16. ^ 8
  17. ^ Ba'al ha'Me'or
  18. ^ 4
  19. ^ SHEV V'AL                                     Yes (Rashi, Ramban)(5)|
        TA'ASEH
  20. ^ רבי יהודה בן בתירה,                      |
                                 according to                                |
                                 Rashi
  21. ^ 6
  22. ^ רבי יהודה בן בתירה                       |
                                 according to                                |
                                 Tosfos
  23. ^ 7
  24. ^ RABANAN,            ---(3)               |
        (KUM V'ASEH)             according to                                |
                                 the Ramban
  25. ^ 8
  26. ^ RABANAN,                                 |
                                 according to                                |
                                 Ba'al ha'Me'or
  27. ^ 9
  28. ^ רבי יהודה בן בתירה
  29. ^ 1
  30. ^ 16b
  31. ^ See Insights to 16:1.
  32. ^ see footnote #9
  33. ^ 2
  34. ^ 8a, DH v'ha'Lo
  35. ^ Even if Nidrei Mitzvah, just like Nidrei Hekdesh, *can* obligate a person to actively do something, as the RITVA and those who disagree with the Ran there write, they certainly cannot obligate a person to *transgress* a Mitzvah.
  36. ^ 3
  37. ^ Shevuos, end of Perek 3
  38. ^ 4
  39. ^ in Shevuos 20b, DH d'Chi
  40. ^ Nedarim 18a
  41. ^ such as the Isur of eating on Yom Kipur
  42. ^ to make him obligated twice
  43. ^ This is diametrically opposed to the opinion of the Ran, see footnote 5
    below, which the Rashba eventually adopted as well, that a Neder *cannot* take effect on another Neder, but it *does* take effect on an any other Isur Torah.
  44. ^ 5
  45. ^ 20b, DH Hachi Garsinan
  46. ^ Shevuos, end of Perek 3
  47. ^ Nedarim 18a
  48. ^ as cited from his TESHUVOS (1:615) and from the SHITAH MEKUBETZES in the "Hashmatos" of the Rashba, Nedarim 18a
  49. ^ except for an oath of Nezirus, like the Mishnah on 17a says
  50. ^ ibid.
  51. ^ YD 238
  52. ^ where the Isur Torah not to eat is solely an Isur Gavra
  53. ^ loc. cit.
  54. ^ i.e. it is a Davar ha'Nadur and an Isur Cheftza, since an object Hekdesh may be used for Hatfasah for Nidrei Isur
  55. ^ as the Avnei Milu'im indeed asks in Teshuvah #12
  56. ^ in Kuntresei Shiurim, Nedarim #9
  57. ^ Rav Gustman, Zatzal, leaves this question on Rebbi Akiva Eiger unanswered.
  58. ^ M. Kornfeld
  59. ^ 6
  60. ^ 27a, and Rashi there
  61. ^ see Tosfos there
  62. ^ 20b, DH d'Chi
  63. ^ 7
  64. ^ 27a, DH l'Kayem
  65. ^ 33b
  66. ^ The practical ramification of this is that one who transgresses the double Isur "will be buried among Resha'im Gemurim," the truly evil.
  67. ^ but not with regard to Malkus
  68. ^ 73:5
  69. ^ Hilchos Shevu'os 4:10 and 6:14
  70. ^ This is in contrast to what the Ketzos himself writes in Teshuvos Avnei Milu'im #12; see Insights; see also the notes of Rav Aharon Yaffen zt'l on the Ritva, Perek 1 footnote 171, and in his appendix 10:1, for a more lengthy discussion of this matter.
  71. ^ Referring to the words of the Rishonim, it would seem that this question depends on the Machlokes between the Ramban and Ba'al ha'Me'or whether a Shevu'ah to fulfill a Mitzvah takes effect for Malkus or not. According to the Ramban who says that it does *not* take effect at all, a Shevu'ah cannot take effect on something for which the person is already "Mushba" even where "Ein Isur Chal Al Isur" is not applicable (such as to fulfill a Mitzvah through Kum v'Aseh). If so, the same applies when one makes a Shevu'ah to observe a Mitzvah of Shev v'Al Ta'aseh -- the Shevu'ah does not take effect even with regard to adding an extra degree of Isur. According to the Ba'al ha'Me'or, on the other hand, a Shevu'ah *would* take effect on another Shevu'ah if not for the principle of "Ein Isur Chal Al Isur." Therefore, the second Shevu'ah *does* take effect with regard to adding an extra degree of Isur, like the Gemara in Yevamos says regarding every case of a second Isur taking effect on a previous Isur. However, the Avnei Milu'im (ibid.) proposes that according to those who hold like the Ba'al ha'Me'or, a Shevu'ah is entirely null and void when it cannot create a Chiyuv Malkus, unlike an Isur Torah.
  72. ^ 8
  73. ^ 27a
  74. ^ roughly, "in the positive and in the negative"
  75. ^ see 1a:A in the chart
  76. ^ Milchamos, Shevuos 27a and on the Torah, beginning of Matos
  77. ^ Hilchos Shevu'os 5:16
  78. ^ i.e. actively
  79. ^ This is also the implication of Tosfos in Shevuos 23b implies, as REBBI AKIVA EIGER points out in a Teshuvah.
  80. ^ 8a
  81. ^ and certainly not for Korban
  82. ^ 22a
  83. ^ see the Mishnah there
  84. ^ i.e. even for Malkus
  85. ^ Regarding whether the Shevu'ah takes effect at least with regard to adding an extra degree of Isur, see what we wrote in footnote #7.
  86. ^ 9
  87. ^ end of Perek 3
  88. ^ Nedarim top of 17a, Shevu'os 25a
  89. ^ see footnote #8
  90. ^ 8a
  91. ^ see above, #8
  92. ^ i.e. because an Isur Gavra cannot override a Mitzvah of the Torah
  93. ^ i.e. Mitzvos
  94. ^ see Milchamos ibid.
  95. ^ דנדר חל אחר נדר
  96. ^ וחזר ואמר
  97. ^ חייב על כל פעם ופעם [שאמר] נזירות אחת
  98. ^ ואם אמר
  99. ^ על אכילה אחת
  100. ^ קרבן שבועה
  101. ^ דיש נדר בתוך נדר
  102. ^ אנזירות ראשונה: דכי אמר "הריני נזיר היום" - קבל עליו נזירות שלשים, וכי הדר ואמר "הריני נזיר למחר" - משמע הריני נזיר שלשים יום ואחד
  103. ^ ואין נזירות ליום אחד, הלכך
  104. ^ והוי נזיר שלשים אחרים
  105. ^ אם
  106. ^ דקאמר דכי אמר "הריני נזיר היום" לא חיילי עליה שתי נזירות
  107. ^ אם כן ליפלוג בדידה בנדרים:
  108. ^ דאמר בדיבור שני מה שלא אמר בדבור ראשון
  109. ^ מי איכא למאן דאמר שלא תחול שבועה על שבועה כהאי גוונא
  110. ^ כגון
  111. ^ כדאמינא אנא, והיינו יש נדר בתוך נדר
  112. ^ כגון
  113. ^ וקסבר רב הונא דכהאי גוונא
  114. ^ לא חיילא שבועה על שבועה: הא דאמר בשבועה שניה "תאנים", שמושבע מהן, ומכל מקום דומיא דנדר הוא: שהוסיף בשניה ענבים
  115. ^ ומי לא חיילא שבועה על שבועה בכהאי גוונא?
  116. ^ על שבועה ראשונה שעבר ואכל תאנים
  117. ^ ולא תאנים
  118. ^ שאכל
  119. ^ חצי שיעור על שבועה שניה, לפי שהוא נשבע בשבועה שניה על תנאים וענבים, ועכשיו שלא אכל אלא ענבים - לא ביטל אלא חצי שיעור והיינו חצי שבועה
  120. ^ טעמא משום דלא אכל אלא חצי שיעור - משום הכי פטור מקרבן, הא אי אכל תאנים וענבים - דאכל כוליה שיעור דשבועה - חייב קרבן
  121. ^ דהוי חידוש שלא נשבע עליהן עדיין
  122. ^ אף על פי שכבר מושבע מהן, וקשה לרב הונא
  123. ^ לא סבירא ליה לרב הונא הא דרבה, וליכא למירמא ליה מיניה
  124. ^ וקודם שהפרישו נשאל על נזירות ראשונה שכבר נדר, ואמרו ליה שבטעות נדר ושלא לצורך [היה] נדר אותם שלשים
  125. ^ אותה נזירות שכבר נדר בשניה שעדיין חייב, ומקריב הקרבן על נזירות השניה
  126. ^ ביום שהשלים נזירות ראשונה
  127. ^ ד"הריני נזיר למחר" דקאמר: אותו יום דנזירות שניה אינו חל אלא לאחר שלשים, דהיינו לאחר נזירות ראשונה, ואמאי עלתה לו שניה בראשונה ויהא נפטר מנזירות שניה קודם שיבא יום שלשים ואחד? והא נדר להיות נזיר ביום שלשים ואחד, דהיינו "למחר"
  128. ^ כגון