ביאור:בבלי נדרים דף סא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אילימא כדקתני [1] - למה לי למימרא [2]; אלא - לאו דאמר "שנה", אלמא "שנה" כ"השנה" דמי – ו"יום" נמי כ"היום" דיניה?

לא, לעולם דאמר "השנה", ומהו דתימא 'הלך אחר רוב השנים ולא אית בהו עיבור [3]' - קא משמע לן.

איבעיא להו: [4]אמר: "[5] יין שאיני טועם יובל" – מאי? שנת חמשים כלפני חמשים [6] או כלאחר חמשים [7]?

תא שמע, דתניא פלוגתא דרבי יהודה ורבנן: '(ויקרא כה י) וקדשתם את שנת החמשים שנה [וקראתם דרור בארץ לכל ישביה; יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו] - שנת החמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת [8]; מכאן אמרו: יובל אינו עולה למנין שבוע. רבי יהודה אומר: יובל עולה למנין שבוע [9]!

אמרו לו לרבי יהודה: הרי הוא אומר (ויקרא כה ג) שש שנים תזרע שדך [ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה], ואין כאן אלא חמש [10]?

אמר להם: לדבריכם - הרי הוא אומר (ויקרא כה כא: וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית) ועשת את התבואה לשלש השנים [11] - [12] הרי כאן ארבע [13]!?' [14] אלא [15] איכא לאוקמה בשאר שני שבוע [16] דילי נמי איכא לאוקמה בשאר שני שבוע [17].

[18] עד הפסח" אסור [עד שיגיע; "עד שיהא" - אסור עד שיצא; "עד לפני הפסח" [19] - רבי מאיר אומר: אסור עד שיגיע; רבי יוסי אומר: אסור עד שיצא]:

למימרא [20] דרבי מאיר סבר לא מעייל איניש נפשיה


עמוד ב

לספיקא, ורבי יוסי סבר מעייל איניש נפשיה לספיקא? ורמינהי [21]: 'מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים [22], ואמר "קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות אם גדולה שבקטנות ואם קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות" - כולן אסורות - דברי רבי מאיר [23], חוץ מן הקטנה שבקטנות [24]; רבי יוסי אומר: כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות [25].'

אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה [26], והתניא [27]: זה הכלל: כל שזמנו קבוע [28] ואמר "עד לפני" - רבי מאיר אומר: עד שיצא [29], ורבי יוסי אומר: עד שיגיע.

משנה:

[30] עד הקציר", "... עד הבציר" [31], "... עד המסיק" [32] - אינו אסור אלא עד שיגיע.

זה הכלל: כל שזמנו קבוע, ואמר "עד שיגיע" - אסור עד שיגיע; אמר "עד שיהא" - אסור עד שיצא; וכל שאין זמנו קבוע [33], בין אמר "עד שיהא" בין אמר "עד שיגיע" - אינו אסור אלא עד שיגיע.

"עד הקיץ" [34], [35] "עד שיהא הקיץ", - [36] עד שיתחילו העם להכניס [37] בכלכלות [38]; "עד שיעבור הקיץ" - עד שיקפילו המקצועות [39].

גמרא:

תנא: '"כלכלה" שאמרו: כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים' [40].

תניא: 'הנודר מ"פירות הקיץ" - אין אסור אלא בתאנים; רבן שמעון בן גמליאל אומר: ענבים בכלל תאנים [41]'.

מאי טעמא דתנא קמא?

קסבר: תאנים מיקצצן בידא, ענבים לא מיקצצן בידא [42]; רבן שמעון בן גמליאל סבר: ענבים נמי - כי מירדדן [43] – מיקצצן [44] בידא [45].

עד שיעבור הקיץ, עד שיכפלו המקצועות:

תנא: 'עד שיכפילו רוב המקצועות.' [46]

הערות[עריכה]

  1. ^ דאמר "השנה"
  2. ^ פשיטא: כיון דאמר "השנה" - משמע השנה זו קאמר, ועיבורה נמי בכלל הוי
  3. ^ ולא ליתסר בעיבורה
  4. ^ היה עומד בשנה של יובל ו
  5. ^ קונס
  6. ^ ומותר נמי בשנת חמשים, דאיהו לא קאסר עילויה אלא לאחר חמשים
  7. ^ בשנת חמשים נמי אסור דבשנת חמשים מתחיל יובל הבא
  8. ^ שלא התחיל למנות שבע שנים של שמיטה הבאה בשנת היובל עצמה, שלא תהא מונה 'אחת' לשנת חמישים [כלומר: ששנת החמישים ראשונה לשבע שנות השמיטה הבאה], ולשנה הבאה אחריה שנת חמישים ואחת 'שניה' [לשבע שנות השמיטה הבאה], אלא לשנת חמשים ואחת תהא מונה 'אחת' [לשבע שנות השמיטה הבאה], ושנת החמישים עצמה נמנית ליובל שעבר, שאין עולה למנין שבוע הבא, כדאמרינן
  9. ^ דשנת חמשים עולה לכאן ולכאן
  10. ^ אם כן: ששנת יובל עולה למנין שבוע - אינו אלא חמשה בשבוע ראשון של יובל: שהשנה שהיא ראשונה - שהיא יובל - אסור לזרוע בה; והשביעית נמי אסורה, שהיא שמיטה - ואינה אלא חמשה לזריעה
  11. ^ שנה ששית ושנה שביעית ושמינית עד קצירתה
  12. ^ ואי [נמי] אמרת אין יובל עולה למנין שבוע
  13. ^ שנים, שצריכה לעשות לארבע שנים; כיצד? שנת מ"ח היא ששית, ותבואה שלה צריכה לששית עצמה, ולשנת ארבעים ותשע - שהיא שמיטה, ולשנת חמשים - שהוא יובל, ולשנת חמשים ואחת עד הקציר, הרי ארבע שנים
  14. ^ והאי פירכא לדברי הכל היא, דלרבי יהודה נמי איכא למיפרך: דאף על גב דאמר 'יובל עולה למנין' - מכל מקום אסור הוא בזריעה, והוו נמי ארבע שנים!?
  15. ^ לדברי הכל ליכא לאוקמי להאי קרא אלא
  16. ^ בשש השמיטות, ולא בשמיטה שביעית של יובל, ולא קשיא כלל, לא לדידי ולא לרבנן:
  17. ^ לדידי נמי: דפרכת לי 'שש שנים' מוקמינן ליה לקרא בשאר שני שבוע - בשאר שמיטין, ולא בשמיטה ראשונה הסמוכה ליובל
  18. ^ אמר "קונס יין שאיני טועם
  19. ^ משמע עד שיגיע ומשמע עד שיצא
  20. ^ כדפרישית [במשנה]
  21. ^ קידושין פ"ג מ"ט; דף נא,ב;סד,ב
  22. ^ שנשא זו אחר זו, וכל אחת ילדה שתי בנות
  23. ^ דקסבר רבי מאיר מעייל איניש לספיקא, דלא איזדהר הארוס בשעת קידושין דלא ליתי לידי קלקול; והואיל דלא ידעינן הי מינייהו קידש - כולן אסורות
  24. ^ דלדברי הכל לית לה שם גדולה
  25. ^ דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא
  26. ^ אפיך מתניתין דנדרים, ואימא לרבי מאיר מעייל איניש כו'
  27. ^ בניחותא, דמוחלפת
  28. ^ כגון רגלים
  29. ^ דקסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא
  30. ^ אמר "קונס שאיני טועם יין
  31. ^ של ענבים
  32. ^ לקיטה של זיתים
  33. ^ כגון קציר ובציר, דזמנין הוו בחריפי וזמנין הוו באפלי
  34. ^ עד שעת לקיטת תאנים
  35. ^ או שאמר
  36. ^ שניהם משמע דאינו אוסר אלא
  37. ^ תאנים
  38. ^ וזהו בתחילת הקיץ
  39. ^ עד שמכפילין הסכינים שקצצו בהן התאנים ומצניעין אותן, כמו 'מקפלין את הכלים' (שבת קיג א); ענין אחר: שיקפלו: עד שחורץ אותן בקופיץ ועושין אותן שירטי"ט, כמו 'ליטרא קציעות'; ולשון 'יכפילו' - על שם שמניחין זו על זו; ותרוייהו - שיעבור ויקפילו - משמע בסוף הקיץ
  40. ^ אף על פי שהבציר הוי סמוך לאלתר לקיץ - לא אמרינן שזה נתכוון לכלכלה של ענבים, אלא ודאי אינו אסור אלא עד תאנים
  41. ^ ואסור עד כלכלה של ענבים
  42. ^ אלא בסכין, ולא דמו כלל לתאנים; הלכך לא הוו בכלל תאנים
  43. ^ כשמתבשלין יפה יפה שנושרין ענבים מן האשכול
  44. ^ נמי
  45. ^ כתאנים הלכך הוו תאנים
  46. ^ אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות