ביאור:בבלי נדרים דף פט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

[המשך המשנה]

נדרה והיא ברשות הבעל [1] - מפר לה [2][3] כיצד [4]?

אמרה "הריני נזירה לאחר שלשים" [5] - אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים - הרי זה מופר [6].

נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום החזירה בו ביום - אינו יכול להפר.

זה הכלל [7]: כל שיצאה לרשות עצמה שעה אחת - אינו יכול להפר.

גמרא:

תניא: 'אלמנה וגרושה שאמרה "הריני נזירה לכשאנשא", ונשאת: רבי ישמעאל אומר: יפר [8], ורבי עקיבא אומר: לא יפר [9]'.

וסימנא ילל"י [10].

אשת איש שאמרה [11] "הריני נזירה לכשאתגרש", ונתגרשה: רבי ישמעאל אומר: לא יפר [12], ורבי עקיבא אומר: יפר [13];

אמר רבי ישמעאל: הרי הוא אומר (במדבר ל י) ונדר אלמנה וגרושה [כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה] - עד שיהא נדר [14] בשעת אלמנות וגרושין'!

רבי עקיבא סבר: הרי הוא אומר [15] 'כל אשר אסרה על נפשה' - עד שיהא איסורי נדר [16] בשעת אלמנות וגרושין [17].

אמר רב חסדא: מתניתין - רבי עקיבא היא.

אביי אמר: אפילו תימא רבי ישמעאל: מתניתין תליא נפשה ביומי, ברייתא תליא נפשה בנישואין: שלמו יומי ולא נתגרשה, שלמו יומי ולא מיתנסבא [18].

'זה הכלל' דקתני [19] גבי נערה המאורסה [20] - לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל בנערה המאורסה, דאביה ובעלה מפירין נדריה [21];

'זה הכלל' דקתני גבי [22] 'ואלו נדרים' [23] - לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל [24], שאין הבעל מיפר בקודמין.

משנה:

תשע נערות נדריהן קיימין [25]: 1</ref>בוגרת והיא יתומה [26], 2</ref>נערה ובגרה [ע"פ הב"ח] והיא יתומה,


עמוד ב

[המשך המשנה]

3</ref>נערה שלא בגרה והיא יתומה, 4</ref>בוגרת ומת אביה, 5</ref>נערה בוגרת ומת אביה, 6</ref>נערה שלא בגרה ומת אביה, 7</ref>נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה, 8</ref>בוגרת ואביה קיים, 9</ref>נערה בוגרת ואביה קיים.

רבי יהודה אומר: אף המשיא בתו הקטנה, ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו - עדיין היא נערה.

[לפשט המשנה עיין תפארת ישראל.]

גמרא:

אמר רב יהודה אמר רב: זו [27] דברי רבי יהודה, אבל חכמים אומרים: שלש נערות נדריהן קיימין [28]: בוגרת, ויתומה, ויתומה בחיי האב.

[## כיצד אפשר לומר כן, כאשר המשנה מביאה את רבי יהודה כמוסיף על התשע? שלא כרש"י, על פי המאירי: ת"ק של המשנה הוא רבי מאיר; רבי יהודה מוסיף עליו; ואמר רב יהודה אמר רב: המשנה – דברי רבי מאיר ורבי יהודה, אבל חכמים אומרים שלש...

והר"ן אומר במשנה: הנך תשע – כולהו איתנהו בכלל תלת, דהיינו: יתומה בסחיי האב, ויתומה ממש, ובוגרת; דבכל חד מהנך תלתא גווני היא יוצאה מרשות אביה; ורבנן לא מנו אלא הנך תלתא דאמרן, כדאיתא בגמרא; אלא דרבי יהודה [צריך לומר לפי המאירי: רבי מאיר] פליג כל חד מהני תלת גווני לתלתא. ואמרינן בירושלמי שאף רבי יהודה לא אמרה אלא לחדד בהן את התלמידים.

משנה:

"קונם שאיני נהנה לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך", "שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך" [29] הרי זה יפר [30].

גמרא:

תניא: '"שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך" - רבי נתן אומר: לא יפר [31]; וחכמים אומרים: יפר [32];

"נטולה אני מן היהודים אם משמשתך" - רבי נתן אומר: לא יפר, וחכמים אומרים: יפר'.

ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה [33] אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא" [34] - רהיט בגפא ותובליא ולא אמצי למיתנא [35].

אתא רב אחא בר רב הונא, ושבשיה [בלבל אותו], ואינסיב איתתא,

הערות[עריכה]

  1. ^ שהיתה נשואה
  2. ^ והפר לה בעל
  3. ^ והשתא מפרש
  4. ^ נדרה
  5. ^ והפר לה בעל
  6. ^ ואף על גב דאיכא למימר 'הואיל ובשעת הנדר דינו שיחול, וכבר יצאה לרשות עצמה, ולא תועיל בו הפרה - להכי אשמעינן דהרי זה מופר, דאחר שעת אמירה קאזלינן; ואשמעינן [המשנה שני מקרים:] היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי
  7. ^ מפרש בגמרא לאיתויי מאי
  8. ^ דהפרה מועלת בו, הואיל ולא חל הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה
  9. ^ דבתר קבלת הנדר אזלינן
  10. ^ כלומר: בבא ראשונה [לעיל] תני יפר, והדר לא יפר, בבא אחרונה [להלן] תני לא יפר והדר יפר
  11. ^ בזמן שהיא אשת איש
  12. ^ אין הפרה מועלת בו, הואיל ובשעה שהנדר חל הויא ברשות עצמה
  13. ^ דבשעת קבלת הנדר הויא ברשות הבעל
  14. ^ כלומר: קיום הנדר
  15. ^ שם
  16. ^ קבלת הנדר
  17. ^ והכי נמי דייקינן במתניתין: כל אשר אסרה, ורבי עקיבא היא
  18. ^ [לכאורה גירסת רש"י בסדר הפוך: שלמו יומי ולא מיתנסבא, שלמו יומי ולא נתגרשה, ולפי סדר זה פירש:] מתניתין בדין הוא היכא דנדרה כשהיא אלמנה, ותלתה נדרה בימים: 'עד לאחר שלשים יום' - אהכי קאמר 'אינו יכול להפר', דליכא למימר 'כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת', דלא מסקא אדעתא דתינשא בתוך הזמן; אהכי אינו יכול להפר: דאימור: זימנין דשלמו כל שלשים יום ולא ניסת; וכי נדרה נמי ברשות בעלה ותלתה נדרה בימים - דין הוא שיפר - איכא למימר כל הנודרת כו', ולא מסקא אדעתא שתתגרש, דזימנין דשלמו יומי ולא מיגרשא, ואם הפר - הרי זה מופר; ודידי נמי: היכא דתלתה נדרה בנישואין - אהכי יפר, דעל דעת בעלה נדרה, והיכא דתלתה נדרה בגירושין ליכא למימר דתלתה עצמה בבעלה, ואהכי לא יפר
  19. ^ באידך פירקין (לעיל עא,א)
  20. ^ זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה כו'
  21. ^ דהתם לא יצאה לרשות עצמה, דאביה ובעלה מפירין נדריה
  22. ^ הכא
  23. ^ דמשמע דיוצאת לרשות עצמה
  24. ^ ולא הלך הוא עמהם, דאותה שעה יצאה מרשות האב [ו]עד שהגיעה לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה, ואין הבעל מיפר נדריה
  25. ^ שאין יכול להפר להן
  26. ^ בשעת הנדר היתה בוגרת וכבר היתה יתומה מבעלה, כלומר: יתומה דמתניתין - יתומה בחיי האב, כדמפרשי רבנן בגמרא: דיתומה דשייך למימר בבעל כבאב; דיקא נמי היכא דתני מיתת האב - תני לה בפירוש 'בוגרת ומת אביה'
  27. ^ דקתני תשע
  28. ^ וכולהו תשע דמתניתין נכללות בהני שלש
  29. ^ [גירסת רש"י:] קונם שאיני עושה לאבא ולאביך: כלומר: שאני נותן להם יהא עליהם קונם
  30. ^ הרי זה יכול להפר: אף על גב דלאו נדרי עינוי נפש אינון, דלאו כל כמיניה לאפקועי שיעבודא מינה - אפילו הכי דברים שבינו לבינה הויין, ויכול להפר; כלומר: הרשות בידו
  31. ^ דקסבר: הואיל ועדיין לא חל הנדר: שכל זמן שלא עשתה לפי בעלה ולא שימשתו - אינה אסורה לאביה ולאביו, ולא יפר
  32. ^ אף על פי שעדיין לא חל הנדר עליה
  33. ^ דאמר "תיתסר הנייתא דעלמא עליה
  34. ^ כלומר "תיתסר הנאת עולם עלי אם אקח אשה עד שאשנה הלכות"
  35. ^ 'גפא' קרי סולם שעולין בו באילן; 'תובליא' = חבל שתולין בדקל ומושכין להם למטה הענפים שבהן התמרים; ומשל של בני אדם הוא: רץ למעלה ולמטה לעסוק ולשנות הלכות, ולא איסתייעא מילתא; ואית דמפרש דהיינו בכפא: רץ יחידי למעלה ולמטה כאדם שעולה בחבל באילן; 'תובליא' = חבל, כדאמרינן בבבא בתרא (לג,ב): מאן דנקט מגליא ותובליא ואמר אזיל ואגזור דיקלא דפלניא