ביאור:בבלי נדרים דף פב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

יפר חלקו [1] ומשמשתו, ותהא נטולה מן היהודים [2]', ואי אמרת נדר ענוי נפש הוי - אמאי תהא נטולה מן היהודים [3]? [4] שמע מינה דברים שבינו לבינה הויין; לרבנן תבעי לך [5]: משום ד"נטולה אני מן היהודים" - רבי יוסי קתני לה, דאמר רב הונא: כוליה פירקין [6] - רבי יוסי היא [7]; ממאי? - כיון דקתני רבי יוסי אומר: אין אלו נדרי עינוי נפש - למה ליה תו למיתנא הרי זה יפר - דברי רבי יוסי [8]? - שמע מינה מכאן ואילך רבי יוסי היא [9].

אמר שמואל משמיה דלוי: כל נדרים [10] בעל מפר לאשתו חוץ מן "הנאתי על פלוני" שאינו מפר [11], אבל [12] "הנאת פלוני עלי" [13] – מפר [14].

תנן: "פירות מדינה זו עלי" [15] יביא לה ממדינה אחרת [16]!

אמר רב יוסף: דקאמרה [17] שתביא [18].

תא שמע: "פירות חנוני זה עלי" [19] אין יכול להפר!

הכא נמי: דקא אמרה "שתביא אתה".

[20] '[21] לא היתה פרנסתו אלא ממנו [22] - הרי זה יפר [23]' - ואי אמרת דקא אמרה "שתביא אתה" - אמאי יפר? אלא מדסיפא דלא מייתי בעל - הוי רישא דקא מייתא היא [24]!

אלא [25] רישא אין יכול להפר, ודקא מייתא היא,

נ"א אלא הא דקתני סיפא אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו שהחנווני מהנהו לבעל בחנם - הוי רישא נמי, דקתני 'פירות חנווני זה עלי' - כגון דקא מייתא היא, כלומר: דאורחיה דחנווני למיתב ליה בחנם, ומאי איכא בין בבא דרישא לבבא דסיפא? אלא בבא דסיפא הוי פרנסתו מן חנווני תדיר,כדקתני אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו; ובבא דרישא לא רמיא פרנסתו עילויה, אלא זימנא הוי דקא יהיב ליה מפירותיו, וקאמר דאינו יכול להפר, ואף על גב דהוי כמאן דאמר "הנאת פלוני עלי", והוי תיובתא דשמואל, דאמר 'הנאת פלוני עלי - מפר'; והא דקאמר מייתא איהי - לאו דוקא, דהוא הדין דקמייתי בעל, אלא איידי דסיפא נקנו בשל בעל - נקיט ברישא בדידה, וקאמר כגון דאתיא איהי.

אלא רישא. דקתני 'פירות חנווני זה עלי' - רבי יוסי היא, כדקאמר לעיל.


עמוד ב

[26] ומתניתין [27] - רבי יוסי היא, דאמר רב הונא: כוליה פרקין רבי יוסי היא [28]; ומאי אין יכול להפר [29]? [30] משום עינוי נפש, אבל מפר [31] נדרים שבינו לבינה [32].

אמר רב יהודה אמר שמואל: נדרה משתי ככרות - באחת מתענה [33], ובאחת אין מתענה [34]; מתוך שהוא מפר למתענה [35] - מפר [36] לשאינו מתענה [37];

ורב אסי אמר רבי יוחנן: מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה [38].

ואיכא דאמרי: בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן: נדרה משתי ככרות, באחת מתענה ובאחת אין מתענה – מהו?

אמר ליה: מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה.

איתיביה [נזיר פ"ד מ"ג]: 'האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים

הערות[עריכה]

  1. ^ שתהא מותרת לו
  2. ^ לכשתתגרש שתהא אסורה לעלמא
  3. ^ כשמגרשה, והאמר לעיל 'דברים שיש בהן עינוי נפש – מפר, בין לעצמו בין לאחרים'
  4. ^ אלא מדקתני 'ותהא נטולה מן היהודים' - דאינו יכול להפר
  5. ^ אי עינוי נפש הוא אי דברים שבינו לבינה, דמהכא ליכא למשמע מינה מידי אליבייהו
  6. ^ כולהו סתמי דמתניתין
  7. ^ רבי יוסי תני להו
  8. ^ דלא צריך דהא אכתי ליכא מאן דפליג
  9. ^ שמע מינה דמכאן ואילך הוויין כולהו סתמי כרבי יוסי
  10. ^ של עינוי נפש
  11. ^ דלא הוי לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה
  12. ^ אמרה
  13. ^ שלא אהנה ממנו
  14. ^ דהוי ליה נדרי עינוי נפש
  15. ^ היינו דומיא ד"הנאת פלוני עלי", וקתני
  16. ^ דאין יכול להפר
  17. ^ כי קתני יביא לה ממדינה אחרת - דאמרה "פירות מדינה זו
  18. ^ מן השוק עלי", אבל מה שמביאין לה אחרים - או היא עצמה - יכולה ליהנות מהן; הלכך לא יפר, דלא הוי עינוי כלל, דלא אסרה לגמרי פירות המדינה עליה אלא אותן שיביא לה הוא, אבל "הנאת פירות עלי" - דקאסרה על נפשה לגמרי, בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים - התם הוי עינוי, הלכך יפר
  19. ^ היינו דומיא ד"הנאת פלוני עלי", וקתני
  20. ^ והא מדקתני סיפא
  21. ^ אם
  22. ^ שהבעל אינו רגיל ליקח אלא מאותו חנווני ולא מאחר לפי שאינו מאמינו וזה אינו מאמין אלא לבעל ולא לשלוחו
  23. ^ ויביא לה
  24. ^ ומדהך רישא רישא [תיקון הב"ח] דקא מתיא איהי - תו לא אפשר לאוקומה רישא 'שתביא אתה', דאם איתא דקא מייתי הוא מיתוקמא כשתביא והדר קושיין לדוכתה
  25. ^ לעולם ודאי כדקאמרת:
  26. ^ ואפילו הכי לא קשיא ליה לשמואל
  27. ^ [משום] דמתניתין
  28. ^ ואנא נמי הכי קא אמינא, דכי אמרה "הנאת פלוני עלי" – [לרבי יוסי] מפר לעצמו אבל לא לאחרים, כשאר דברים שבינו לבינה; אבל לרבנן יכול להפר אפילו לאחרים, כשאר ענוי נפש
  29. ^ דקתני
  30. ^ ואף על גב דקאמר "פירות מדינה זו" ו"פירות חנווני זה" סתם - לאו למשמע דאינו יכול להפר לגמרי, אלא
  31. ^ משום
  32. ^ שאפשר לעצמו ולא לאחרים; והא דאמר שמואל משמיה דלוי ד"הנאת פלוני עלי" - מפר בין לעצמו בין לאחרים - רבנן היא, דעינוי נפש הוי
  33. ^ שאם לא תאכל האחת תהא רעיבה, ואיכא עינוי
  34. ^ ואם תאכל האחת תהא שביעה, ושוב אין צריכה לשניה, ולית בה בשניה משום עינוי
  35. ^ לפי שהוא עינוי נפש
  36. ^ נמי
  37. ^ דבאותה הפרה שהפר למתענה - עלתה הפרה נמי לאותה שאינה מתענה, ומותרת בשניהן, הואיל ונדרה ביחד. ואית דמפרשי באחת מתענה שהאחת פת נקיה וטובה ואם אינה אוכלת ממנה איכא עינוי, ובאחת אינה מתענה, שהיא פת סובין ואינה חוששת ממנה וליכא עינוי אם לא תאכלנה - אפילו הכי מותרת כשמפר למתענה
  38. ^ דאינו מופר בהפרת האחרת, ויחזור ויפר לה אי אפשר: לפי שאינן לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה! אי נמי: למאן דאמר כל כי האי גוונא הוי דברים שבינו לבינה; ואי קשיא: הא קיימא לן נדר שהותר מקצתו הותר כולו - הני מילי בהפרת חכם, דעדיפא, אבל בהפרת בעל לא אמרינן הכי