נדרים פב א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
יפר חלקו ומשמשתו ותהא נטולה מן היהודים ואי אמרת נדר ענוי נפש הוי אמאי תהא נטולה מן היהודים ש"מ דברים שבינו לבינה הויין לרבנן תבעי לך משום דנטולה אני מן היהודים ר' יוסי קתני לה דאמר רב הונא כוליה פירקין רבי יוסי היא ממאי כיון דקתני ר' יוסי אומר אין אלו נדרי עינוי נפש למה ליה תו למיתנא הרי זה יפר דברי רבי יוסי שמע מינה מכאן ואילך רבי יוסי היא אמר שמואל משמיה דלוי כל נדרים בעל מפר לאשתו חוץ מן הנאתי על פלוני שאינו מפר אבל הנאת פלוני עלי מפר תנן פירות מדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחרת אמר רב יוסף דקאמרה שתביא ת"ש פירות חנוני זה עלי אין יכול להפר הכא נמי דקא אמרה שתביא אתה לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר ואי אמרת דקא אמרה שתביא אתה אמאי יפר אלא מדסיפא דלא מייתי בעל הוי רישא דקא מייתא היא אלא רישא אין יכול להפר ודקא מייתא היא
רש"י (ריב"ן)
[עריכה]יפר חלקו - שתהא מותרת לו:
ותהא נטולה מן היהודים - לכשתתגרש שתהא אסורה לעלמא:
ואמאי תהא נטולה מן היהודים - כשמגרשה והאמר לעיל דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין לעצמו בין לאחרים אלא מדקתני ותהא נטולה מן היהודים דאינו יכול להפר ש"מ משום דדברים שבינו לבינה הויין:
לרבנן תבעי לך - אי עינוי נפש הוא אי דברים שבינו לבינה דמהכא ליכא למשמע מינה מידי אליבייהו: משום דנטולה אני מן היהודים רבי יוסי קתני לה דיאמר רב הונא כוליה פירקין. כולהו סתמי דמתניתין ר' יוסי תני להו: ממאי מדקתני ר' יוסי אומר אין אלו וכו' למה לי תו למיתני הרי זה יפר דברי ר' יוסי. דלא צריך דהא אכתי ליכא מאן דפליג ש"מ דמכאן ואילך הוויין כולהו סתמי כרבי יוסי:
כל נדרים - של עינוי נפש:
חוץ מן הנאתי על פלוני שאינו מפר - דלא הוי לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה:
אבל אמרה הנאת פלוגי עלי - שלא אהנה ממנו יפר דהוי ליה נדרי עינוי נפש:
פירות מדינה זו עלי - היינו דומיא דהנאת פלוני עלי וקתני יביא לה ממדינה אחרת דאין יכול להפר:
אמר רב יוסף - כי קתני יביא לה ממדינה אחרת דאמרה פירות מדינה זו שתביא מן השוק עלי אבל מה שמביאין לה אחרים או היא עצמה יכולה ליהנות מהן הלכך לא יפר דלא הוי עינוי כלל דלא אסרה לגמרי פירות המדינה עליה אלא אותן שיביא לה הוא אבל הנאת פירות עלי דקאסרה על נפשה לגמרי בין ע"י עצמו בין ע"י אחרים התם הוי עינוי הלכך יפר:
פירות חנווני - היינו דומיא דהנאת פלוני עלי וקתני לא יפר:
הכא נמי כו' והא מדקתני סיפא אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו - שהבעל אינו רגיל ליקח אלא מאותו חנווני ולא מאחר לפי שאינו מאמינו וזה אינו מאמין אלא לבעל ולא לשלוחו:
הרי זה יפר - ויביא לה ומדהך רישא דקא אתיא איהי תו לא אפשר לאוקומה שתביא אתה דאם איתא דקא מייתי הוא מיתוקמא כשתביא והדר קושיין לדוכתה:
אלא - לעולם ודאי כדקאמרת רישא דקא מייתא היא ואפי' הכי לא קשיא ליה לשמואל דמתני' ר' יוסי היא:
מאי אינו יכול להפר דקתני - ואע"ג דקאמר פירות מדינה זו ופירות חנווני זה סתם לאו למשמע דאינו יפול להפר לגמרי אלא אעינוי נפש קאמר אבל מפר משום דברים שבינו לבינה שאפשר לעצמו ולא לאחרים והא דאמר שמואל משמיה דלוי דהנאת פלוני עלי מפר בין לעצמו בין לאחרים רבנן היא דעינוי נפש הוי: נ"א אלא הא דקתני סיפא אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו שהחנווני מהנהו לבעל בחנם הוי רישא דקתני פירות חנווני זה עלי כגון דקא מייתא היא כלומר דאורחיה דחנווני למיתב ליה בחנם ומאי איכא בין בבא דרישא לבבא דסיפא אלא בבא דסיפא הוי מן חנווני כדקתני אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו ובבא דרישא לא רמיא פרנסתו עילויה אלא זימנא הוי דקא יהיב ליה מפירותיו וקאמר דאינו יכול להפר ואע"ג דהוי כמאן דאמר הנאת פלוני עלי והוי תיובתא דשמואל דאמר הנאת פלוני עלי מפר והא דקא מייתא איהי לאו דוקא דהוא הדין דקמייתי בעל אלא איידי דסיפא נקט בשל בעל נקיט ברישא בדידה וקאמר כגון דאתיא איהי:
אלא רישא - דקתני פירות חנווני זה עלי רבי יוסי היא כדקאמר לעיל:
ר"ן
[עריכה]כולהו סתמי דהאי פירקא ר' יוסי קתני להו. דכיון דקתני ר' יוסי אומר אין אלו נדרי עינוי נפש ואיהו גופיה אמר אלו הן נדרי ענוי נפש למה ליה למיתנא תו הרי זה יפר דברי ר' יוסי אלא לאשמועינן דכוליה פרקין ר' יוסי היא ואכתי לרבנן תבעי לך דדלמא תשמיש עינוי נפש הוא ומפר בין לעצמו בין לאחרים:
ולענין הלכה כיון דבעיין לא אפשיטא נקטינן לחומרא ואינו מפר אלא משום דברים שבינו לבינה ואיכא מ"ד דנהי דלא אפשיטא הכא אפ"ה אפשיטא לה ממימריה דשמואל דאמר בסמוך אבל הנאת פלוני עלי מפר ואי מהא לא אריא דכי קאמר מפר דברים שיש בהן ענוי נפש קאמר ואכתי מצינן למימר דתשמיש המטה אין בו עינוי:
אמר שמואל משמיה דלוי כל נדרים בעל מפר לאשתו. והוא דהוו נדרי ענוי נפש:
חוץ מהנאתי על פלוני. דהא לא הוי לה עינוי נפש:
אבל הנאת פלוני עלי מפר דכיון דאית בה עינוי נפש אע"פ שלא נדרה אלא מאחר יפר:
יביא ממדינה אחרת. אבל פירות אותה מדינה מיתסרי עלה ואינו יכול להפר וכ"ש באומרת הנאת פלוני עלי שאינו יכול להפר:
דקאמרה שתביא אתה. כגון דקאמרה פירות מדינה זו עלי אם תביאם אתה אבל כשיביאם אחר לא אסרתם עליה וכיון דיש לה תקנה באותן פירות של אותה מדינה ע"י אחר לא דמי להנאת פלוני עלי דלית לה תקנה ליהנות מאותו פלוני וכ"ת א"כ הוה ליה למיתני יביא לה אחר מפירות אותה מדינה איכא למימר דמש"ה קתני יביא לה ממדינ' אחר' משום שאם לא היתה לה תקנה ע"י בעל אע"ג דאית לה תקנתא ע"י אחר מפר דהא רישא דאמרה קונם פירות עולם עלי דקתני הרי זה יפר באמרה שתביא אתה מתוקמא דומיא דסיפא ואפ"ה אע"ג דאית לה תקנתא ע"י אחר כיון דלית לה תקנתא ע"י בעל קתני הרי זה יפר משום דה"ל כאומרת הנאת פלוני עלי ומש"ה קתני סיפא יביא לה ממדינה אחרת לומר דטעמא דמצי מפר ברישא ליתיה בסיפא דאילו רישא משום דלית לה תקנה ע"י בעל מצי מפר אבל בסיפא כיון דאית לה תקנה ע"י בעל לא יפר:
תא שמע מסיפא וכו' ה"נ דאמרה ליה שתביא אתה. ומש"ה כיון דאפשר לה לאתהנויי מפירות ההוא חנווני גופיה ע"י אחר ואיהו נמי מצי מייתי לה מדוכתא אחרינא אין יכול להפר:
ואי אמרת דאמרה ליה שתביא אתה אמאי יפר. הא מצי לאתהנויי מההוא חנווני ע"י אחר אלא מדסיפא דקא מייתא היא הוי רישא נמי דקא מייתא היא כך היא עיקר הגירסא וה"פ מדסיפא דקתני הרי זה יפר מתוקמא ע"כ שאסרה עליה פירותיו אפי' היכא דקמייתא היא דאי לא אסרינהו עילוה אלא היכא דקמייתי להו בעל אמאי יפר אלא ודאי בכל ענין אסרה על עצמה רישא נמי דקתני פירות חנווני זה עלי אין יכול להפר בההוא גוונא נמי מתוקמא ואפ"ה קתני אין יכול להפר דהא ליכא מידי בין רישא לסיפא אלא דברישא מיירי שלא היתה פרנסתו ממנו בלבד וסיפא קתני אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו ואיכא נסחי דגרסי אלא מדסיפא דלא מייתי בעל הוי רישא דקא מייתא היא והכל הולך לטעם אחד דה"ק מדסיפא ע"כ מיירי דמתסרא אע"ג דלא מייתי להו להנהו פירות בעל רישא נמי מיירי בההוא גוונא גופיה דאע"ג דמייתי להו היא גופה מתסרו עלה ואיכא תו נסחי אחרינא דגרסי מדסיפא דקא מייתי בעל הוי רישא דקא מייתי איהי וה"פ מדסיפא ע"כ בשאי אפשר לה ליהנות מאותן פירות אלא ע"י בעל כגון שאין החנווני רוצה להקיפה ע"י אחר אלא לו ובכה"ג אי אפשר לה ליהנות מן הפירות אלא אם תעבור על נדרה וע"כ לדידך דמוקמת ליה בדאמרה ליה שתביא אתה בכי ה"ג עסקינן דאי לא אמאי יפר רישא נמי דקא מייתא איהי דרישא נמי ע"כ דומיא דסיפא היא בשאי אפשר לה ליהנות אלא באיסור כגון שנדרה הנאת פירותיו ואפי' תקנם היא בעצמה וכל הנסחאות עולות לטעם אחד אלא דנסחא קמייתא מיחוורא טפי:
אלא רישא אין יכול להפר ודקמייתא היא. כלומר אין ודאי קושטא קאמרת דרישא מיתוקמא בשאסרה עליה פירותיו של אותו חנווני אפי' כשתביאם היא ומיהו לא קשיא לשמואל דמתני' כולה ר' יוסי היא ולר' יוסי אין הכי נמי דאינו יכול להפר משום נדרי עינוי נפש ושמואל דאמר מפר סתמא ואפילו משום עינוי נפש משמע כרבנן ס"ל.
תוספות
[עריכה]שמע מינה דברים שבינו לבינה הוי. דאי עינוי נפש הוה מיפר אף לאחרים:
(ואכתי) לרבנן תבעי לך. ומתניתין דנטולה אני מן היהודים רבי יוסי קתני לה דלדידיה פשיטא דדברים שבינו לבינה הוו כדאמר לעיל:
כוליה פרקין רבי יוסי. כל סתמות השנויות בפירקין ממילתא דרבי יוסי קתני להו: למה לי תו למתני הרי זה יפר דברי רבי יוסי ש"מ מכאן ואילך רבי יוסי היא: כל נדרים של עינוי נפש חוץ מהנאתי על פלוני דלא הוי עינוי נפש אבל הנאת פלוני עלי מיפר דהוי עינוי נפש:
תנן פירות מדינה עלי יביא כו'. ואינו יכול להפר ואמאי והא לא גרע מהנאת פלוני עלי:
דאמרה ליה שתביא אתה. כלומר מתניתין מיירי דלא נדרה אלא מאותם שיביא הבעל דכיון דאיכא תקנה בהבאת אחרים ליכא עינוי דאפשר שאחרים יקנו ויתנו לה אבל שמואל מיירי שנדרה מפלוני לגמרי דהוא הדין דבמתניתין מצי למיתני תקנה דאחרים שיכולין לקנות לה אף מאותה העיר אלא אשמעינן רבותא דאף על ידי בעלה יכולה ליהנות על ידי פירות מדינה אחרת ולא הוי כנודרת הנאה מבעלה ורישא דאמרה קונם פירות העולם אע"ג דאמרה שתביא אתה בפירות מדינה כיון דאינה יכולה ליהנות מבעלה משום מקום הוי עינוי נפש:
ת"ש מסיפא פירות חנוני זה אינו יכול להפר. ואמאי ליהוי כהנאת פלוני עלי: ה"נ שתביא אתה דהוי כהנאת אחרים:
אם היתה פרנסתו כו'. ומדסיפא דמייתי בעל [דקתני] אם לא היה פרנסתו אלא ממנו פי' ולפי מאי דמוקמא פירות חנווני דאינו מיפר משום דאפשר בהנאת אחרים הך סיפא דקתני יפר ע"כ [בדאי] אפשר [אלא] על ידי הנאת הבעל' שאין החנווני מקיף כ"א לבעל גופיה ולא ימסרם לאחר ומדסיפא דמייתי בעל רישא דמייתי איהי פי' מדסיפא דאי אפשר להביא הפירות אלא באיסור על ידי בעל רישא נמי פירות מדינה עלי מיירי בהך גוונא בין יביאם הבעל בין יביאם אחר וליכא בהו אלא הבאה דאיסור וקתני אינו מיפר וקשיא לשמואל דמוקי לה כשתביא אתה ועל כרחך לא מיירי הכי דאם כן אמאי מפליג בזה הענין דאם אין פרנסתו אלא ממנו דמיירי דליכא הנאה דהיתר [נפלוג] וניתני בפירות דאי אפשר בהן הנאה דהיתר כגון שאמרה כל פירות שיובאו מאותה מדינה יפר והכי משמעות הלשון מדסיפא דמייתי בעל באיסור רישא דמייתי איהי באיסור ולחנם החליף הלשון וה"ה דאסיפא גרידא בלא רישא מצי לאותובי כיון דבסיפא אי אפשר על ידי הבאת אחרים מאי איריא אין פרנסתו אלא ממנו כי נמי מתפרנס מאחרים יפר לשמואל אלא רישא דמייתי איהי באיסור כלומר שנדרה פירות מדינה לגמרי בין יביאם בעל בין יביאם אחר:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק יא (עריכה)
יג א מיי' פי"ב מהל' נדרים הל' א, סמג לאוין רמב, טוש"ע י"ד סימן רלד סעיף סו:
יד ב מיי' שם, טוש"ע שם סעי' נה ועיין בכ"מ:
ראשונים נוספים
ר' יוסי קתני לה. כדמפרש דכוליה פירקין ר' יוסי היא ולדידיה הוי דברים שבינו לבינה כמו קישוט ורחיצה ולרבנן קא מיבעי ליה דסברי דקישוט ורחיצה הוי עינוי נפש מאי סבירי להו בתשמיש:
כל נדרים בעל מפר לאשתו. פירוש כל נדרים של עינוי נפש מפר הפרה גמורה:
אבל הנאת פלוני עלי מפר. דהוי עינוי נפש שמא תצטרך ממנו:
תנן פירות מדינה זו עלי יביא ממדינה אחרת. אלמא אפי' הנאת מדינה לא חשיב עינוי נפש דיכולה להביא ממדינה אחרת כ"ש הנאת פלוני יחיד:
דקאמרה שתביא. דלא אסרה עליה אלא שהבעל מביא לה אבל היא או אחר יכולין להביא אבל פירות העולם אע"ג דאמרה שתביא הוי עינוי נפש כיון דאי אפשר לה ליהנות משום פירי שיביא הבעל וה"ה דמצי למתני יביא לה אחר מאותה מדינה אלא לרבותא קאמר אפי' אין לה אחר להביא אפשר שהבעל יביא לה ממדינה אחרת:
ומדסיפא דקמייתי בעל הוי רישא דקא מייתא איהי. כלומר לפי מאי דמוקמת רישא דאינו מפר משום דאפשר בהבאת אחרים וע"כ סיפא דמפר משום דאי אפשר בהבאת אחרים דכיון דהחנווני נותן לה בהקפה לא יתנם אלא ליד הבעל ומדסיפא דאי אפשר להביא הפירות אלא בהבאת איסור דהיינו על ידי הבעל רישא נמי מיירי שא"א אלא בהבאת איסור כגון דאסרה עליה אפילו דמתיא איהי דאי לא תימא הכי נפלוג בדידיה אפי' אין פרנסתו ממנו בין אמרה שתביא בין אמרה כל הבאות אלא ודאי רישא נמי איירי דאסרה עליה כל מי שיביאם ואפי' הכי קתני אין יכול להפר וקשיא לשמואל ומשני דמתניתין ר' יוסי היא דמחמיר בהפרה אבל לרבנן מפר ושמואל דאמר כרבנן:
אמר רב יוסף דקאמרה שתביא אתה: וכי קתני יביא ממדינה אחרת. הוא הדין דמצי למיתני יביאו לה אחרים אפילו מאותה מדינה, אלא דעדיפא מינה קאמר, דאילו אמר יביאו לה אחרים הוה אמינא דהרי זה כאילו נדרה הנאה מבעלה, דמסתמא כל פירותיו של בעל מאותה מדינה, קא משמע לן שלא נדרה הנאה מבעלה, ויכול הוא להביא לה ממדינה האחרת.
דקאמרה שתביא אתה: אבל רישא דאמרה קונם פירות עולם עלי, אף על גב דאמרה שתביא אתה, כיון דמבעלה אינה יכולה ליהנות משום מקום הוי עינוי נפש.
הכי גרסינן ברוב הספרים: מדסיפא דקא מייתי בעל הוי רישא דקא מתיא איהי: ויש מפרשים מדסיפא באיסור, כלומר למאי דסבירא לך ודאי סיפא בשאי אפשר להביא על ידי אחר, אלא ודאי בשאי אפשר וכגון שאין מקיפו אלא על ידו, הוי רישא שאי אפשר להביא אלא באיסור, כלומר שנדרה הנאת פירותיו (ואמר תקים) [ואפילו תקנם _ לפי השי"מ] היא בעצמה, והוא הדין דהוה מצי לאקשויי ליה בקוצר מסיפא לבד, ולומר מדאמרינן יפר אלמא בשאי אפשר על ידי אחרים, והרי זו כנדרה הנאה לגמרי מפירות אותו חנוני. ולדבריך מאי שנא אין פרנסתו אלא ממנו, אפילו היתה פרנסתו (ממנו אחר) [מאחר _ לפי השי"מ] יפר, כיון שאסר הנאת פירות חנוני עליה. ומורי הרב ז"ל פירש, מדסיפא הנאת בעל מכלל דרישא הנאת חנוני, ולא יפר דסיפא הנאת בעל הוא, כיון דלית ליה פירות אלא מאותו חנוני. ומקצת פירושים ראיתי דגרסי, מדסיפא דלא קא מייתי בעל הוי רישא דקא מתיא איהי. וזו גירסא פשוטה יותר אילו היו רוב הספרים מודים לה.
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/נדרים (עריכה)
אי הכי סיפא דקתני אם לא היתה פרנסתו אל אממנו כו' נ"ל דה"ג אי הכי סיפא דקתני אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר ניפלוג בין היכא דמייתי בעל ובין היכא דקא מתיא איהי אבל רישא דאין יכול להפר דקא מתיא איהי ומתני' ר' יוסי היא כו' וה"פ אי הכי דמפרשת מתני' דקתני לא יפר כגון שאל נדרה אלא שאל יביא לה הוא אבל אם נדרת שאל הביא גם היא יכול להפר א"כ בסיפא דקתני אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר הו"ל לפלוגי בין היכא דנדרה שאל יביא הוא לבד ובין היכא דנדרה שאל תביא גם היא אלא ש"מ מדנקט אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר טעמא הכא מפרש מפני שאין לה פרנסה אלא ממנו אבל אם הי' לו פרנסה ממקום אחר אע"פ שנדרה שאל תביא גם היא אינו יכול להפר אלא ודאי רישא הכי משמע דנדרה הנאה ממנו לגמרי ולא תיקשי מינה לשמואל דמתני' ר' יוסי היא ושמואל קאמר לרבנן ולר' יוסי נמי מצי מיפר משום דברים שבינו לבינה ואתיא מילתי' דשמואל אליבא דכ"ע:
דאמר רב הונא כולי פרקין וכו'. לא שמעתי עיקר דברי רב הונא היכן. למה לי למתנא תוב וכו' דכיון דרבי יוסי פליג ברישא ובסיפא לא פליג ממילא ידענא דרבי יוסי מודי. והא לא מצינו למימר דתנא דברי רבי יוסי למימר דרבנן פליגי עלה כלומר דברי רבי יוסי ולא רבנן דכיון דאין פרנסתו אלא הימינו לכולי עלמא יפר הילכך דברי יוסי משנה יתירא היא דשמעינן מיניה דכולה מתניתין השנויין בכל הפרק רבי יוסי היא.
כל נדרים בעל מיפר. כללא לאו דוקא ולא בא להוסיף אלא הנאת פלוני עלי. וכענין הזה אמרינן בשלהי עבודה זרה כל שבזב טהור בגוי אינו עושה יין נסך ולא בא ללמד אלא זרק גוי. ולא מקשינן וכללא הוא כדמקשינן בקדושין על הא דתנן וכל מקום וכו' דאפילו על משנה שדרכה לדקדק יותר אמרינן בפרק בכל מערבין אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בו חוץ. שטה.
דקאמרה שתביא שלא נדרה אלא מבעלה שלא יביא שאינה רוצה שיהנה לה כל כך הימנו שיהא לוקח מהם פירות לצורכה דהיינו הנאתה על פלוני לכך לא יפר. עד כאן. פירוש.
ומתרץ מתני' דקאמרה שתביא אותה שנדרה ואמרה לבעלה פירות שתביא אתה ממדינה אבל אם יביאו אחרים לא נאסרה הילכך לא יפר דאפשר דהבאת אחרים או אפילו בהבאת עצמו ממדינה אחרת. ובדין הוא דהוה למיתלי איסורא דלא יפר משום דאפשר בהבאת אחרים אפילו מאותה מדינה כאשר הוא תולה ביביא לה הוא ממדינה אחרת אלא הימנו פירוש על ידי הבאתו יפר וסובר התלמוד דטעמא דיפר דכיון שהוא רגיל להביא ונדרה דרך הבעל להקפיד שנראה כמבזה הבאתו ועבודתו ומהאי טעמא מיקרו דברים שבינו לבינה ואם כן כל שכן כשאמרה שתביא אחר שבפירוש הזכירתו דיפר מהאי טעמא הילכך ליכא לאוקמי למתניתין כשתביא אתה והדרא לדוכתא מדסיפא דקא מייתי בעל ומהאי טעמא יפר כדפ' הוי רישא דמתיא היא או אחריני דכשתביא אתה ליכא לאוקמי דכל שכן הוא דיפר כדפ'. שטה.
הכי גרסינן ברוב הספרים: מדסיפא דקא מייתי בעל הוי רישא דקא מתיא איהי. ויש מפרשים מדסיפא באיסור כלומר למאי דס"ל ודאי סיפא בשאי איפשר להביא על ידי אחר אלא על ידי בעל דאי לא אפילו כשאין פרנסתו אלא ממנו אמאי יפר הא אפשר להביא על ידי אחרים אלא ודאי בשאי אפשר וכגון שאין מקיפו אלא על ידו הוי רישא שאי אפשר להביא אלא באיסור כלומר שנדרה הנאת פירותיו ואפילו תקנם היא בעצמה. והוא הדין דהוה מצי לאקשויי ליה בקוצר מסיפא לבד ולימא מדאמרינן יפר אלמא בשאי אפשר על ידי אחרים והרי זו כאלו נדרה הנאה לגמרי מפירות אותו חנוני. ולדבריך (אמ' ר') מאי שנא אין פרנסתו אלא ממנו אפילו היתה פרנסתו (ממנו אחר) מאחר יפר כיון שאסר הנאת פירות חנוני עליה. ומורי הרב זצ"ל פירש מדסיפא הנאת בעל מכלל דרישא הנאת חנוני ולא יפר דסיפא הנאת בעל הוא כיון דלית ליה פירות אלא מאותו חנוני. ומקצת פירושים ראיתי דגרסי מדסיפא דלא קמייתי בעל הוי רישא דקא מתיא איהי. וזו גירסא פשוטה יותר אלו היו רוב הספרים מודין לה. הרשב"א ז"ל.
תוספתא נדרה שלא תטעום אחד מכל המינין בין מאכל רע בין מאכל יפה אפילו לא טעמה אותו המין מימיה יפר פירוש דנדרי ענוי נפש הוא. אמרה קונם פלפלין שאני טועמת גלוסקא שאני טועמת אפילו לא היה לה אותה המין מימיה יפר פירוש משמע דכל שאסרה עליה שום הנאה הרי זה זה מפר משום ענוי נפש אף על פי שאפשר לה בלאו ההיא הנאה.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה