ביאור:בבלי נדרים דף נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

הנודר מן הירק - מותר בדלועין; ורבי עקיבא אוסר [1].

אמרו לו לרבי עקיבא: והלא אומר אדם לשלוחו "קח לי ירק", והוא אומר "לא מצאתי אלא דלועין" [2]!?

אמר להם: כן הדבר? או שמא אומר הוא "לא מצאתי אלא קיטנית" [3]?

אלא שהדלועין בכלל ירק, וקיטנית אינו בכלל ירק.

ואסור בפול המצרי לח [4], ומותר ביבש [5].

גמרא:

הנודר מן הירק [מותר בדלועין, ורבי עקיבא אוסר]:

[6] והא מן ירק נדר [7]?

אמר עולא: באומר "ירקי קדירה עלי" [8].

ודילמא [9] "ירק הנאכל בקדרה" קאמר [10]?

באומר "ירק המתבשל בקדרה עלי" [11].

במאי קא מיפלגי?

רבנן סברי: כל מילתא דצריך שליחא לאמלוכי עלה [12] - [13] לאו מיניה הוא [14]; ורבי עקיבא סבר: כל מילתא דמימליך שליחא עלה [15] - מיניה הוא [16].

אמר אביי: מודה רבי עקיבא לענין מלקות, שאינו לוקה [17].

תנן התם [מעילה פ"ו מ"א]: השליח שעשה שליחותו - בעל הבית מעל; לא עשה שליחותו - שליח מעל. - מאן תנא?

אמר רב חסדא: מתניתין [18] דלא כרבי עקיבא [19], דתנן [מעילה פ"ו מ"א]: 'כיצד? אמר לו [20] "תן בשר לאורחים" ונתן להם כבד; "תן כבד" ונתן להם בשר - השליח מעל [21]', ואי רבי עקיבא - הא אמר רבי עקיבא: כל מילתא דמימליך עלה שליח - מיניה הוא [22], למעול בעל הבית [23] ולא למעול שליח?

אמר אביי: אפילו תימא רבי עקיבא -


עמוד ב

[24] מי לא מודה רבי עקיבא דצריך אימלוכי [25].
איתמר שמעתא [26] קמיה דרבא, אמר להון: שפיר אמר נחמני.

מאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא?

רבן שמעון בן גמליאל היא, דתניא: הנודר "מן הבשר" - אסור בכל מיני בשר [27], ואסור בראש וברגלים ובקנה ובכבד ובלב ובעופות [28], ומותר בבשר דגים וחגבים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנודר "מן הבשר" - אסור בכל מיני בשר, ומותר 'בראש וברגלים ובקנה ובכבד ובלב ובעופות ואין צריך לומר בשר דגים וחגבים [29]; וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר [30]: קרביים - לאו בשר, ואוכליהן - לאו בר אינש.

[31] [32] 'אוכליהן' [33] - כבשר לענין זביני [34] - לאו בר אינש [35].

מאי שנא 'בשר עוף' לתנא קמא דאסיר? דעביד שליחא - [36] דמימליך עליה [37]? בשר דגים נמי עביד שליחא דאי לא משכח בישרא - מימליך עליה, דאמר "אי לא משכחנא בישרא אייתי דגים" וליתסרו [38]?

אמר אביי: כגון שהקיז דם [39], דלא אכיל דגים [40].

אי הכי - אפילו עופות נמי לא אכיל [41], דאמר שמואל: דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא - פרח לביה כצפרא; ותניא: אין מקיזין - לא על דגים, ולא על עופות, ולא על בשר מליח; ותניא: הקיז דם - לא יאכל לא חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא שחליים ולא עופות ולא בשר מליח!

שאני עופות [42] דאפשר [43] על ידי שליקה [44].

אביי אמר: כגון דכייבין ליה עיניה [45], דדגים קשין לעינים [46].

אי הכי - אכיל דגים, דהא אמר שמואל: נו"ן סמ"ך עי"ן נונא סמא לעינים

ההוא - סוף אוכלא [47].

הערות[עריכה]

  1. ^ דקסבר דילועין בכלל ירק
  2. ^ מכלל דלאו מיניה הוא
  3. ^ בתמיה: כלומר: להכי לא קאמר ליה 'אלא דילועין' - מכלל דדילועין מיניה הוא, ולא מין קיטנית
  4. ^ הוי מין ירק
  5. ^ שהוא מין דגן
  6. ^ אמאי אוסר רבי עקיבא?
  7. ^ ודילועין לא איקרי ירק
  8. ^ ודילועין בכלל 'ירקי קדרה' הן, שהרי מתבשלין בקדרה
  9. ^ האי דקאמר "ירקי קדרה עלי"
  10. ^ כגון שומים ובצלים, שהן נאכלים בקדרה, שנותנין אותן בקדרה כדי ליתן טעם בתבשיל
  11. ^ דדילועין נמי הן מתבשלין בקדרה, ונותנין אותן בשביל תבשיל [אבל שומין אין נותנין אותן אלא בשביל טעם], ולהכי רבי עקיבא אוסר [את הדילועין]
  12. ^ כגון דילועין; כי אמר לשלוחו "קח לי ירק" - אינו מביא לו דילועין, אלא אומר לו "לא מצאתי אלא דילועין", ומימליך עליה, וקאמר ליה ד"רוצה אתה שאביא לך דילועין"?
  13. ^ וכהאי גוונא
  14. ^ לפיכך: כי נדר בירק - מותר בדילועין
  15. ^ מדקאמר ליה "לא מצאתי אלא דילועין" ולא אמר "לא מצאתי אלא קיטנית"
  16. ^ אלמא דילועין מין ירק הוא
  17. ^ אף על גב דאוסר בדילועין - אם אכל דילועין אינו לקה, דקסבר ליכא מלקות ד"לא יחל דברו", הואיל וצריך לאימלוכי ביה עלה
  18. ^ דמעילה, דשליח מעל
  19. ^ דקתני סיפא 'לא עשה שליחותו שליח מעל'
  20. ^ לשלוחו
  21. ^ דלא עשה שליחותו דאין כבד בכלל בשר
  22. ^ הא אמר כבד בכלל בשר הוי, דמילתא דמימליך עלה שליח מיניה הוא; והכא נמי אע"ג דלא אימליך השתא - אורחיה הוא לאימלוכי; דכי אמר לו "תן בשר לאורחין" ולא היה לו בשר אלא כבד - דרכו לומר "אין לי אלא כבד", וכמאן דמימליך דמי
  23. ^ דהא עשה שליחותו
  24. ^ תריץ [מסביר]:
  25. ^ שליח בבעל הבית, ואף על גב דסבירא ליה דמיניה הוא - במילתא דצריך לאימלוכי הכי איבעיא ליה למימר שליח לבעל הבית "רוצה אתה שאתן להם כבד?" וכיון דלא מימליך - לא עשה שליחותו, ופשע, ושליח מעל אף על גב דסבר דמין בשר הוי
  26. ^ האי תירוצא דקא מתרץ אביי
  27. ^ בין בהמה ובין חיה
  28. ^ דכל הני מיני בשר נינהו ואפילו כבד
  29. ^ דכסבר לאו מינא דבשר הם, אבל בקרביים - הכל מודו דמין בשר הוו, הואיל ואית בהו שומן טפי מכל הנך מראש והכבד והלב; והיינו דפליג עליה דר"ע, דקא סבר כבד לאו מין בשר, ור"ע סבר מיניה הוא
  30. ^ שמעתא אחריתי
  31. ^ ואמרינן למאי הלכתא 'קרביים לאו בשר הוו'? הא אמרינן לעיל גבי נדרים 'אסור בכל מיני בשר', ולא הוציא קרביים
  32. ^ וקא מתרץ דהאי
  33. ^ לאו בר נש
  34. ^ שהקונה קרביים בדמי בשר שיכול לקנות הבשר וקונה קרביים
  35. ^ הוא, דבטלה דעתו אצל בני אדם
  36. ^ דכי לא משכח בישרא
  37. ^ דבעל הבית, ואמר "לא משכחנא בישרא אלא בשר עוף", ולהכי אסור, דמיניה הוא
  38. ^ ואמאי מותר בבשר דגים
  39. ^ בשעת הנדר
  40. ^ דכיון דלא אכיל דגים בההיא שעתא - לא נדר אדעתא דדגים, ולא ממליך עליה כלל
  41. ^ דלאו אדעתא דעופות נדר, ולא מימליך עליה הוא, וכיון דלא אכיל עופות השתא - לישתרי
  42. ^ שאפשר להו בתקנתא להקזה
  43. ^ לאכלן
  44. ^ אף על פי שהקיז דם, ומידי דמצי למיכל בשום ענין נדר וממליך עליה ואסור
  45. ^ בשעת הנדר
  46. ^ וכל מילי דלא הוה מצי למיכל - לא נדר, אלא אדעתא דמידי דמצי למיכל; ולהכי אדגים שרי, ומן העופות אסור
  47. ^ בסוף החולי, שכבר עבר זמן מרובה שחשש בעיניו, דהתם סם טוב לכאב העינים; והאי דקא תני 'דגים קשים לעינים' - בתחלת אוכלא, כשהתחיל לחשוש בעיניו, ובשעת הנדר הוה תחלת אוכלא