ביאור:בבלי נדרים דף כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אמר ליה רב המנונא [1]: [2] קדושה שבהן להיכן הלכה [3]? ומה אילו אמר לאשה "היום את אשתי [4] ולמחר אי את אשתי" [5] - מי נפקא בלא גט [6]?

אמר ליה רבא: מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף? קדושת דמים פקעה בכדי; קדושת הגוף לא פקעה בכדי [7].

אמר ליה אביי: קדושת הגוף לא פקעה בכדי? והתניא: '"שור זה עולה כל שלשים יום, ולאחר שלשים יום שלמים" [8] - כל שלשים יום עולה [9], לאחר שלשים יום שלמים [10]' – אמאי [11]? [12] קדושת הגוף נינהו, ופקעה בכדי [13]!?

הכא במאי עסקינן? דאמר "לדמי" [14].

אי הכי [15] - אימא סיפא [16] לאחר שלשים יום עולה, ומעכשיו [17] שלמים"' [18]; אי אמרת בשלמא חדא [19] בקדושת הגוף, וחדא [20] בקדושת דמים


עמוד ב

היינו דאיצטריך ליה לתנא למיתנא תרתי, דסלקא דעתא אמינא קדושת הגוף לא פקעה בכדי קדושת דמים פקעה בכדי, אמטו להכי תנא תרתי [21]; אלא אי אמרת אידי ואידי קדושת דמים - למה לי למיתנא תרתי? השתא יש לומר מקדושה חמורה לקדושה קלה [22] פקעה - מקדושה קלה [23] לקדושה חמורה [24] צריכא למימר [25]? [26]

לימא תיהוי תיובתא דבר פדא, דאמר לא פקעה קדושה בכדי [27]!?

אמר רב פפא: אמר לך בר פדא: הכי קאמר [28]: [29] [30] אם לא אמר "מעכשיו שלמים לאחר שלשים יום" - עולה הוי [31], מידי דהוה האומר לאשה "התקדשי לי לאחר שלשים יום" - דמקודשת [32] ואף על פי שנתעכלו המעות [33].

פשיטא [34]!?

[35] לא, צריכא [36]: דהדר ביה [37].

הניחא [ההשואה לקידושי אשה] למאן דאמר 'אינה חוזרת' [38], אלא למאן דאמר 'חוזרת' [39] - מאי איכא למימר [40]?

[41] אפילו למאן דאמר התם 'חוזרת' - הכא שאני [42], דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט [43].

יתיב רבי אבין ורב יצחק ברבי קמיה דרבי ירמיה, וקא מנמנם רבי ירמיה, יתבי וקאמרי: לבר פדא, דאמר 'פדאן חוזרות וקודשות [44]'

הערות[עריכה]

  1. ^ לעולא
  2. ^ היאך יוצאין לחולין בלא פדייה?:
  3. ^ כלומר: היכי פקעה בכדי אף על פי שנקצצו
  4. ^ שתהא לי מקודשת היום
  5. ^ אף על פי שהתנה כך בשעת קידושין
  6. ^ הכא נמי אף על פי דנקצצו היינו כמו "למחר אין את אשתי" ולא נפקי בלא פדיון
  7. ^ הני נטיעות, דקדישי - לפדייה קדישי, קדושת דמים, ולהכי פקעו מאחר שנקצצו, אבל אשה - קדושת הגוף היא, ולהכי לא פקעה בכדי
  8. ^ שאם יקרב בתוך שלשים יום עולה, ואם לאחר שלשים יום יקרב יהא שלמים
  9. ^ כמו שאמר
  10. ^ ולאחר שלשים יצא מקדושת עולה והוי שלמים
  11. ^ נפקא מקדושת עולה
  12. ^ הא
  13. ^ וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי
  14. ^ דאמר הכי: "תורת דמיו עולה כל שלשים יום לאחר שאפדנו, ואקח בדמיו עולה"; להכי לאחר שלשים יום פקעה בכדי, דקדושת דמים היא, אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה
  15. ^ דמוקמת לה לדמי
  16. ^ דההיא: 'אמר "שור זה
  17. ^ ועד שלשים יום
  18. ^ הכי הוי, כדאמר איהו
  19. ^ רישא
  20. ^ וסיפא
  21. ^ דאמינא להכי תני תרתי דבין קדושת הגוף ובין קדושת דמים פקעה בכדי
  22. ^ עולה שהיא חמורה לקדושת שלמים שהיא קלה
  23. ^ כלומר שלמים דקלה
  24. ^ לקדושת עולה שהיא חמורה
  25. ^ מי בעיא
  26. ^ אלא לאו - חד לקדושת הגוף וחד לקדושת דמים, דתרוייהו פקעי ותיובתא דעולא, וליכא פירוקא.
  27. ^ דהכא אמר דאפילו קדושת הגוף פקעה בכדי, ובר פדא אמר 'נקצצו פודן פעם אחת' - דאפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי
  28. ^ תסורי מיחסרא והכי קתני
  29. ^ 'האומר "שור זה - עולה כל שלשים יום; ומעכשיו לאחר שלשים יום – שלמים": כל שלשים עולה, לאחר שלשים יום – שלמים': דהואיל ואמר 'מעכשיו' - חל עליה שם שלמים מעכשיו, ומשום הכי הוי שלמים לאחר שלשים יום, דקדושת הגוף פקעה בהכי בכדי, הואיל ואמר 'מעכשיו';
  30. ^ אבל
  31. ^ אפילו לאחר שלשים יום [[כמו האשה] דמקודשת לאחר שלשים יום: דהתם לא פקעה קדושת הגוף בכדי]
  32. ^ לאחר שלשים יום, דכי לא אמר "מעכשיו" דמיא להא: האומר לאשה "הילך פרוטה זו והתקדשי לי לאחר שלשים יום" - דמקודשת לאחר שלשים יום
  33. ^ של קדושין שאינם בעולם, הויא מקודשת לאחר שלשים יום – הכא נמי: כי לא אמר "מעכשיו" אף על גב דהלכו להך שלשים יום של עולה - השתא נמי עולה הוי; וסיפא, דקתני "לאחר שלשים יום עולה, ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים", דלאחר שלשים יום הוה עולה, ופקע קדושת שלמים אף על גב דלא אמר "מעכשיו" - התם משום דקדים ואמר ברישא "לאחר שלשים יום עולה": דכיון שהזכיר עולה תחלה - נעשה כאומר "מעכשיו", הלכך לאחר שלשים יום עולה הוי; והכא הוא משום דאמר "מעכשיו" פקעה קדושה בתרוייהו, בין בקדושת דמים בין בקדושת הגוף; אבל בעלמא - אפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי, ולא קשה לבר פדא, ותיובתא דעולא כדקיימא קיימא
  34. ^ כלומר: דכיון דמחסרת למתניתין, ותרצת דהכי קאמר "שור זה עולה כל שלשים יום ומעכשיו לאחר שלשים יום שלמים" - דלאחר שלשים יום שלמים הוי - ולמה לי למימר שוב דהכי קאמר 'אם לא אמר מעכשיו וכו' – פשיטא! דכיון דאמר 'צריך למימר "מעכשיו"' - ממילא ידענא דאם לא אמר "מעכשיו לאחר שלשים יום שלמים" - הוי עולה
  35. ^ תריץ:
  36. ^ דהא קא משמע לן
  37. ^ דאי הוה קתני כדקאמרת, דלאחר שאמר "שור זה עולה כל שלשים יום, ולאחר שלשים יום שלמים" אף על גב דהשתא הדר ביה ואמר "מעכשיו" - הואיל ומעיקרא, כשאמר "כל שלשים יום עולה", לא אמר "מעכשיו" קודם שאמר "לאחר שלשים יום שלמים" - ולא כלום קאמר, ואפילו לאחר שלשים יום עולה הוי, דהא קא משמע לן: דדוקא בעינן שיאמר בתחלה "מעכשיו" קודם שיאמר "לאחר שלשים יום שלמים", כדקאמר לעיל
  38. ^ שאם עמדה ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום - אינה מקודשת לשני - מצי למימר 'מידי דהוה האומר לאשה וכו'
  39. ^ שאם עמדה ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום מקודשת לשני
  40. ^ היכי מצי למימר דכי לא אמר "מעכשיו לאחר שלשים יום" - עולה הוי
  41. ^ תריץ:
  42. ^ אפילו הכי: התם, אי לא אמר "מעכשיו" מעיקרא - הוי עולה לאחר שלשים יום
  43. ^ וכיון דאמר "מעכשיו עולה" ולא אמר "מעכשיו שלמים" - לא פקעה בכדי, ולעולם הוי עולה
  44. ^ ואפילו לאחר שנקצצו חוזר ופודן