לדלג לתוכן

ביאור:בבלי נדרים דף סד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

רבי אליעזר אומר: פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו [1]; וחכמים אוסרין [2].

אמר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו - יפתחו לו בכבוד המקום [3]! [4] אם כן אין נדרים [5].

מודים חכמים לרבי אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו [6] שפותחין לו בכבוד אביו ואמו. [רש"י כנראה אינו גורס במשנה מילים אלה "שפותחין לו וכו' שהרי כתב שפותחין לו בכבודם'.]

ועוד אמר רבי אליעזר: פותחין בנולד [7] וחכמים אוסרין [רש"י כנראה אינו גורס "וחכמים אוסרין" כאן, אלא רק בסוף המשנה].

[8] כיצד?

אמר "קונם שאני נהנה לאיש פלוני", ונעשה סופר [9] או שהיה משיא [10] את בנו, ואמר "אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר -" או "שהיה משיא את בנו בקרוב [11] - לא הייתי נודר";

"קונם לבית זה שאני נכנס" - ונעשה [12] בית הכנסת [13], אמר "אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר" - רבי אליעזר מתיר

וחכמים אוסרין [14].

גמרא:

מאי [15] אין נדרים?

אמר אביי: 'אם כן - אין נדרים ניתרין יפה' [16]


עמוד ב

ורבא אמר: אם כן אין נדרים נשאלין לחכם [17].

תנן: ומודין חכמים לרבי אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו שפותחים לו בכבוד אביו ואמו; בשלמא לאביי, דאמר [18] 'אם כן אין נדרים ניתרין' - הכא [19] כיון דאיחצף ליה [20] הא איחצף ליה [21]; אלא לרבא דאמר [22] 'אם כן אין נדרים נשאלין לחכם' הכא [23] אמאי פותחין [24]?

אמרי: כיון דכל נדרי לא סגיא להון דלאו חכם [25] - הכא נמי [26]פותחין [27].

ועוד אמר רבי אליעזר פותחין בנולד [וחכמים אוסרין]:

מאי טעמא דרבי אליעזר?

אמר רב חסדא: [28] דאמר קרא (שמות ד יט: ויאמר ה' אל משה במדין: לך שב מצרים) כי מתו כל האנשים [המבקשים את נפשך] [29] - והא מיתה דנולד הוא! מכאן שפותחין בנולד.

ורבנן [30] [31].

מאי טעמייהו?

קסברי: הנהו - מי מייתי? והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי [32]: כל מקום שנאמר 'נצים' ו'נצבים' - אינן אלא דתן ואבירם [מהפסוקים: (שמות ב יג) ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך; (שמות ה כ) ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה] [33] [34]! אלא אמר ריש לקיש: [35] שירדו מנכסיהן [36].

אמר רבי יהושע בן לוי: כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת, שנאמר (בראשית ל א: ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה, ותאמר אל יעקב) הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי; ותניא: ארבעה חשובין כמת: עני, ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים: עני - דכתיב כי מתו כל האנשים [כדברי ריש לקיש לעיל]; מצורע - דכתיב (במדבר יב יב) אל נא תהי כמת [אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו]; וסומא - דכתיב (איכה ג ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם [37]; ומי שאין לו בנים - דכתיב: הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי.

הערות

[עריכה]
  1. ^ שאומר לו אילו היית יודע שאומרים על אביך "אוי לו לאב שגדל בן רשע כזה שהוא פרוץ בנדרים", שכן רשעים דרכן לנדור, כדאמרינן לעיל בפירקין קמא (ט,א); ואם אמר "לאו, דאילו הייתי יודע לא הייתי נודר" - מתירין לו
  2. ^ שאפילו אין דעתו להתחרט - נותנים לו דעת להתחרט
  3. ^ כלומר: אם כן יכולים לפתוח לו בכבוד אביו ואמו - פותחין לו נמי בכבוד המקום: שיכולים לומר לו נמי שכנגד הקב"ה עושה שנודר, ורשע הוא לשמים
  4. ^ גירסת רש"י: אלא אם אתה אומר כן שפותחין לו בכך
  5. ^ בגמרא מפרש לה
  6. ^ במה שהדיר, והם צריכים לו להנאתו
  7. ^ בדבר שלא היה בעולם בשעת נדרו ועדיין עתידין לבוא לעולם לאחר שנדר
  8. ^ ומפרש
  9. ^ אית דאמרי תלמיד שהוא צריך לו, ואית דאמרי לבלר שצריך לו נמי
  10. ^ המודר
  11. ^ זמן
  12. ^ אותו בית
  13. ^ האי - נולד ממש הוא
  14. ^ דקסברי אין פותחין בנולד; ובמס' נזיר בפרק 'בית שמאי' (לב,ב) מפרש דזכינהו חכמים לרבי אליעזר והודה להם
  15. ^ דקאמר לן רבי צדוק לרבי אליעזר
  16. ^ כדפרשינן לעיל: אפילו שאין דעתו להתחרט, מתוך שמאיימין עליו כל כך משום כבוד אביו ואמו - אומר שמתחרט, אבל אין מתחרט לגמרי
  17. ^ שאומר בלבו "מה לי לילך אצל חכם? לא צריכנא! דודאי מותר הוא", דכל כך הנאהו - ומתירו הוא בעצמו, והתורה אמרה 'לא יחל דברו' - הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלים לו
  18. ^ היינו טעמא דרבנן משום
  19. ^ מודו ליה לרבי אליעזר
  20. ^ כולי האי מעיקרא דאדריה לאביו ולאמו מנכסיו
  21. ^ ועומד בחוצפו כדמעיקרא, ואי מתחרט - ודאי חרטה, ופיו ולבו שוין, ואהכי מתירין לו בכך
  22. ^ היינו טעמא משום
  23. ^ נמי בנדרים שבינו לבין אביו ואמו
  24. ^ מודו רבנן? הא נמי לא אתו לשיולי לחכם ומתיר הוא בעצמו בכבוד אביו ואמו
  25. ^ לא סגי בלא שאלה לחכם, משום דאין פותחין בכבוד אביו ואמו שלא יתיר עצמו
  26. ^ בנדר שבינו לבין אביו ואמו מודו רבנן ד
  27. ^ דבשביל האי נדר גרידא, דפתחו בכבוד אביו ואמו - לא אתי למימר אין נדרים נשאלין לחכם, כיון דכולהו נדרים בעלמא נשאלין לחכם
  28. ^ לפי שנדר משה ליתרו שלא לשוב מצרימה בשביל אותן האנשים המבקשים את נפשו, כדמפרש לקמן [רשא דף סה,א] 'ויואל משה'
  29. ^ ופתח לו המקום בכך 'לך שוב מצרים', ומותר לך כדין, שבשביל אותן שנדרת כבר מתים הן
  30. ^ דלא סברי ליה דפותחין בנולד
  31. ^ [רבנן] אמרי לך: ההוא - לאו נולד הוא
  32. ^ כולא תירוצא דרבנן היא
  33. ^ ולא מתו עד מעשה קרח!
  34. ^ דהאי קא משמע לן רחמנא: 'כי מתו' - מי מתו? אלא ירדו מנכסיהם, והיינו 'כי מתו', דהכי קאמר רחמנא: הנהו כבר מתו באותה שעה קודם שנדרת, ולא הוי נולד - אהכי אשתרי בההיא חרטה, אבל בנולד - לאו היינו חרטה להתיר בה את הנדר
  35. ^ האי 'כי מתו' =
  36. ^ כבר בשעת הנדר, דלא נולד הוא, והיו כמתים
  37. ^ כשאדם נתון במחשך ואינו רואה חשוב כמת