נדרים סד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · נדרים · סד א · >>

ובמהדורה המבוארת


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | ר"ן | תוספות | עין משפט
פרק תשיעי - רבי אליעזר

מתני' רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו וחכמים אוסרין אמר רבי צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום אם כן אין נדרים מודים חכמים לר' אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו ועוד אמר רבי אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרין כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר קונם לבית זה שאני נכנס ונעשה בית הכנסת אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין:

גמ' מאי אין נדרים אמר אביי אם כן אין נדרים ניתרין יפה

רש"י[עריכה]

פרק תשיעי - רבי אליעזר

מתני' רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו - שאומר לו אילו היית יודע שאומרים על אביך אוי לו לאב שגדל בן רשע כזה שהוא פרוץ בנדרים שכן רשעים דרכן לנדור כדאמרינן לעיל בפירקין קמא (דף ט.) ואם אמר לאו דאילו הייתי יודע לא הייתי נודר מתירין לו:

וחכמים אוסרין - שאפילו אין דעתו להתחרט נותנים לו דעת להתחרט:

רבי צדוק אומר ער שפותחין לו בכבוד אביו ואמו כו' - כלומר אם כן יכולים לפתוח לו בכבוד אביו ואמו פותחין לו נמי בכבוד המקום שיכולים לומר לו נמי שכנגד הקב"ה עושה שנודר ורשע הוא לשמים:

אלא אם אתה אומר כן - שפותחין לו בכך:

אין נדרים - בגמרא מפרש לה:

בדבר שבינו לבין אביו ואמו - במה שהדיר והם צר. כים לו להנאתו שפותחין לו בכבודם:

פותחין בנולד - בדבר שלא היה בעולם בשעת נדרו ועדיין עתידין לבוא לעולם לאחר שנדר ומפרש כיצד:

ונעשה סופר - אית דאמרי תלמיד שהוא צריך לו ואית דאמרי לבלר שצריך לו נמי:

או שהיה משיא - המודר את בנו ואמר אילו הייתי יודע כו' בקרוב זמן לא הייתי נודר:

ונעשה - אותו בית:

כית הכנסת - האי נולד ממש הוא:

ר"א מתיר וחכמים אוסרין - דקסברי אין פותחין בנולד ובמס' נזיר בפ' ב"ש (דף לב:) מפרש דזכינהו חכמים לר' אליעזר והודה להם:

גמ' מאי אין נדרים - דקאמר לן רבי צדוק לר' אליעזר אין נדרים:

ניתרין יפה - כדפרשינן לעיל אפילו שאין דעתו להתחרט מתוך שמאיימין עליו כל כך משום כבוד אביו ואמו אומר שמתחרט אבל אין מתחרט לגמרי:

ר"ן[עריכה]

פרק תשיעי - רבי אליעזר

מתני' רבי אליעזר אומר פותחין לו לאדם בכבוד אביו ואמו. שאומרים לו אילו היית יודע שמבזין אביך ואמך על שאתה קל בנדרים וכדאמרינן (סנהדרין נב.) דקרו לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא כלום היית נודר. לשון אחר שיאמרו שאתה למדת מהם שאף הם מזלזלין בנדרים:

וחכמים אוסרים. בגמרא מפרש טעמייהו:

אמר ר' צדוק עד שפותחין בכבוד אביו ואמו פותחין לו בכבוד המקום. כלומר רבי אליעזר כי היכי דשרי לפתוח בכבוד אביו ואמו שרי נמי לפתוח בכבוד המקום שאומרין לו אילו היית יודע כשנדרת שהיית מיקל בכבוד המקום דהא אמרינן בספרי שהוא כנודר במלך עצמו כלום היית נודר:

אמרו לו אם כן אין נדרים. כלומר אפי' ר' אליעזר מודה לרבנן דבכבוד המקום אין פותחין דאם איתא דפותחין אין נדרים ובגמרא מפרש מאי דבר שבינו לבין אביו ואמו כגון שאסרם בהנאתו ומיהו נהי דמסקינן הכא דאין פותחין בכבוד המקום דוקא בכבוד המקום הוא דאין פותחין משום דאם איתא דפותחין אין נדרים נתרים יפה כדאיתא בגמ' שאין שום אדם שיעיז פניו לומר שאפי' היה יודע שהוא מיקל בכבוד המקום היה נודר ואפי' לא היה נמנע לכך מתחלה ישקר לומר כן אבל בכבוד מצוה אחת פותחין וכדתנן לקמן (דף סה:) פותחין לו מן הכתוב בתורה אילו היית יודע שאתה עובר על לא תשנא את אחיך בלבבך כלום היית נודר משום דמצוה אחת כי הני דמני תנא לא חמירא להו לאינשי כולי האי ואי אפילו אדעתא דהכי היה נודר לא ישקר לומר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר והיינו נמי דתנן פותחין בשבתות:

ירושלמי הכל מודים בכבוד רבו שאינו מעמיד דתנינן ומורא רבך כמורא שמים הלכך אין פותחין בו:

גמ' מאי אין נדרים אמר אביי אם כן אין נדרים ניתרין יפה. שאפילו אם מתחילה לא היה נמנע מפני כבוד המקום לא יעיז פניו בכך לפני חכם וישקר ויאמר אילו הייתי יודע לא הייתי נודר נמצא שאין נדרים מותרין יפה ומשום הכי מודה רבי אליעזר לרבנן שאין פותחין לו בכבוד המקום ומיהו בכבוד אביו ואמו פליג דרבנן אסרי דסבירא להו לא שנא בכבוד המקום ולא שנא בכבוד אביו ואמו אין אדם מעיז הלכך אין פותחין ורבי אליעזר סבר בכבוד המקום הוא דאין אדם מעיז אבל בכבוד אביו ואמו מעיז הלכך פותחין:

תוספות[עריכה]

פרק תשיעי - רבי אליעזר

מתני' רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו. כלומר אילו היית יודע שאומרים עליך לאביך ולאמך ראיתם בנכם קל בנדרים ויתביישו וי"מ שיאמרו העולם אוי לאב ולאם שהגדילו בן שקל בנדרים כזה:

וחכמים אוסרין . דחיישינן שמא יתבייש ויאמר מדעת כן לא נדרתי וישקר:

אמר ר"א בר צדוק. ראייה לדברי חכמים:

עד שפותחין בכבוד אביו יפתחו בכבוד המקום . פירוש אילו היית יודע שקוראין אותך רע לפני המקום כלום היית נודר:

אמרו לו אין נדרים. ובגמרא מפרש ליה:

קונם שאיני נהנה לפלוני ונעשה סופר. וצריך לו לפי שהוא כותב שטרות העיר או שמשיא בנו וצריך ליכנס לביתו לחופת בנו:

ואין חכמים מודים. בגמרא מפרש במאי פליגי:

אמרו לו מת. ובגמרא פריך מת נולד הוא:

ועוד אמר ר' [אליעזר]. קולא אחרת:

מאי אין נדרים. אמר אביי אין נדרים נתרים יפה. כלומר שבלב מקיים הנדר ומחמת בושת אומר שלדעת כן לא נדר:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק ט (עריכה)

א א מיי' פ"ו מהלכות שבועות הל' י ופ"ד מהל' נדרים הל' ה , סמג לאוין רמב , טוש"ע י"ד סימן רכח סעיף יא:

ב ב מיי' פ"ו מהלכות שבועות הל' ה , טוש"ע י"ד שם סעיף י:

ג ג (מיי' שם) , טוש"ע י"ד שם סעיף יא:

ד ד ה מיי' שם הל' יב , טוש"ע שם סעיף יב:

ה ו (מיי' שם) , טוש"ע שם סעיף י: