ביאור:בבלי נדרים דף מט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משנה:

הנודר "מן המבושל" ^[1] - מותר בצלי ובשלוק ^[2].

אמר "קונם תבשיל שאיני טועם" ^[3] - אסור במעשה קדרה רך ^[4], ומותר בעבה ^[5], ומותר בביצה טורמוטא ^[6], ובדלעת הרמוצה.

הנודר מ"מעשה קדרה" - אין אסור אלא ממעשה רתחתה ^[7].

אמר "קונם היורד לקדרה ^[8] שאיני טועם" אסור בכל המתבשלין בקדרה ^[9].

גמרא:

תניא: רבי יאשיה אוסר ^[10]; ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר (דברי הימים ב לה יג) ויבשלו 'הפסח באש כמשפט [והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם]’

לימא בהא קמיפלגי: דרבי יאשיה סבר הלך אחר לשון תורה, ותנא דילן סבר בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ^[11]?

לא, דכולי עלמא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם; מר כי אתריה ומר כי אתריה: באתרא דתנא דילן - לצלי קרו ליה 'צלי' ולמבושל קרו ליה 'מבושל'; באתרא דרבי יאשיה - אפילו צלי קרו מבושל; והא קרא - נסיב לה אסמכתא בעלמא.

קונם תבשיל [שאיני טועם - אסור במעשה קדרה רך, ומותר בעבה].

והא מתבשיל נדר ^[12]?!

אמר אביי: האי תנא ^[13] - כל מידי דמתאכל ביה ריפתא ^[14] - 'תבשיל' קרו ליה. והתניא ^[15]: הנודר מן התבשיל - אסור בכל מיני תבשיל, ואסור בצלי ובשלוק ובמבושל; ואסור בהיטריות רכות ^[16] שהחולין אוכלין בהן פיתן.

איני ^[17], והא רבי ירמיה חלש; על לגביה ההוא אסיא לאסיוה, חזא קרא דמחת בביתיה ^[18], שבקיה ונפק, אמר: מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה!?

לא קשיא: הא ברכיכי הא באשוני.

רבא בר עולא אמר: הא בקרא גופיה, והא בגוויה דקרא, דאמר רב יהודה: לוליבא דקרא ^[19] בסילקא ^[20], לוליבא דכיתנא ^[21] - בכותחא ^[22]; ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ ^[23].

רבא אמר: מאן 'חולין'? – רבנן ^[24].

רבא לטעמיה, דאמר רבא:

עמוד ב

כמאן מצלינן על קצירי ^[25] ועל מריעי ^[26]?

[כמאן? - כר' יוסי.]

מדאמר 'קצירי' ו'מריעי' - שמע מינה קצירי = קצירי ממש, מריעי = רבנן.

[קונם תבשיל שאיני טועם - אסור במעשה קדרה רך]ומותר בעבה [ומותר בביצה טורמוטא ובדלעת הרמוצה]:

מתניתין ^[27] - דלא כבבלאי, דאמר רבי זירא: בבלאי טפשאי דאכלי לחמא בלחמא ^[28].

אמר רב חסדא: דמשאיל להון להלין נקדני ^[29] דהוצל: הדין דייסא - היכין מעלי למיכלה ^[30]? דחיטי ^[31] בלחמא דחיטי ^[32], ודשערי ^[33] - ^[34] בלחמא דשערי ^[35]? או דלמא דחיטי ^[36] ^[37] בדשערי ^[38] ודשערי ^[39] בדחיטי ^[40]?

^[41]

רבא אכליה ^[42] בחסיסי ^[43].

רבה בר רב הונא אשכחיה לרב הונא דקאכיל דייסא באצבעתיה; אמר ליה: אמאי קאכיל מר בידיה?

אמר ליה: הכי אמר רב: דייסא באצבעתא בסים; וכל דכן [שכן] בתרתין [בשתי אצבעות] וכל דכן בתלת [בשלש אצבעות].

אמר ליה רב לחייא בריה, וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה: מזמנים לך למיכל דייסא - ^[44] עד ^[45] פרסה; למיכל בישרא דתורא ^[46] - עד תלתא פרסין ^[47].

^[48]

אמר ליה רב לחייא בריה, וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה: כל מידעם לא תפלוט קמיה רבך ^[49], לבר מן קרא ודייסא ^[50], ^[51] שהן דומין לפתילתא של אבר ^[52]; ואפילו קמי שבור מלכא פלוט ^[53].

רבי יוסי ורבי יהודה: חד אכיל דייסא באצבעתיה, וחד אכיל בהוצא; אמר ליה דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה: עד מתי אתה מאכילני צואתך ^[54]?

אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא: עד מתי אתה מאכילני רוקך ^[55]!?

רבי יהודה ורבי שמעון אייתו לקמייהו בלוספיין ^[56]; רבי יהודה אכל, רבי שמעון לא אכל. אמר ליה רבי יהודה: מאי טעמא לא אכיל מר? אמר ליה רבי שמעון: אלו - אין יוצאין מבני מעים כל עיקר. אמר ליה רבי יהודה: כל שכן ^[57]! שנסמוך עליהן למחר ^[58]!

רבי יהודה הוה יתיב קמיה דרבי טרפון; אמר ליה רבי טרפון: היום פניך צהובין!? אמר ליה "אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח; ואם אכלנום במלח - כל שכן שהיו פנינו צהובין"!

אמרה ההיא מטרוניתא לרבי יהודה: "מורה ^[59] ורוי ^[60]"!

אמר לה: "הימנותא בידא דההיא איתתא ^[61] אי טעימנא ^[62] אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא, וחוגרני צידעי ^[63] מן הפסח עד העצרת; אלא (קהלת ח א: מי כהחכם ומי יודע פשר דבר) חכמת אדם תאיר פניו [ועוז פניו ישונה]".

אמר ליה ההוא <צדוקי> {מינא} לרבי יהודה: פניך דומין אי כמלוי רבית אי כמגדלי חזירין ^[64]!

אמר ליה: ביהודאי - תרוייהו ^[65] אסירן, ^[66] אלא עשרים וארבעה בית הכסא אית לי מן ביתא עד בי מדרשא וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד.

רבי יהודה, כד אזיל לבי מדרשא, שקיל גולפא על כתפיה ^[67]. אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה ^[68].

רבי שמעון שקיל צנא על כתפיה, אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה.

דביתהו דרבי יהודה נפקת, נקטת עמרא ^[69] עבדה גלימא דהוטבי ^[70]; כד נפקת ^[71] לשוקא ^[72] מיכסיא ביה; וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה ^[73] מיכסי ומצלי ^[74], וכד מיכסי ביה הוה מברך: ברוך שעטני מעיל ^[75].

זימנא חדא גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא; רבי יהודה לא אתא לבי תעניתא. אמרין ליה: לא אית ליה כסויא. שדר ליה גלימא ולא קביל.

הערות

^ [מתכוין למבושל] כראוי
^ מבושל יותר מדאי
^ כל תבשיל במשמע
^ שיש בה רוטב
^ כגון דייסא
^ הרמוצה; מפרש בגמרא
^ דבר הרותח, כגון רוטב וכל דדמי ליה
^ דמשמע בין צונן בין רותח
^ בין רך בין עבה
^ בצלי ובשלוק, דמתקרי נמי מבושל
^ דאין דרכם לקרות לצלי מבושל
^ דמשמע בין רך בין עבה
^ דמתניתין, דלא קרי לעבה 'תבשיל'
^ דמלפתין בו את הפת
^ בניחותא
^ בדילועין רכות
^ מי אוכלין החולין מהן
^ דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה
^ תוכו של דלעת יפה לאכול
^ עם התרדין
^ תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן
^ בכותח
^ משום דדבר מעולה הוא לרפואה, ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו; ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא
^ שעוסקין בתורה, ואינם נהנים מן העולם, ובאים לידי חולי
^ רופא חולי עמו ישראל
^ על פליטת סופריהן
^ דקתני דעבה לא מיתאכלא בריפתא
^ דמלפתי פיתן בדייסא דהויא עבה
^ דייקניס במאכל
^ באיזה דבר מעולה אכילת הדייסא
^ יכול לאכלה
^ בלחם של חטים
^ ודייסא דשערי
^ יכול לאכלה
^ בלחם של שעורים
^ דייסא של חטים
^ יפה לאכול
^ בשל שעורים
^ ושל שעורים
^ בשל חטים
^ ואית דגרסי 'נקרני' מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד כט): מלאים חכמה ומאירה פניהם, שנאמר חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח א)
^ היה מלפת פיתו
^ ומפרש לה במסכת פסחים (לט,ב): קימחא דאבישונא = קמח של קליות שעורים שלא הביאו שליש, ומיבשין אותן בתנור, וקלופיהן הן [ה'חסיסי’]
^ דע שאותו מאכל אינו סועד לבך אלא
^ הילוך
^ ובשר השור
^ שלש פרסאות
^ ענין אחר: אי מזמני לך לאכול דייסא עד פרסה לך אחר דייסא לאכול, וטפי לא; ולאכול בשר שור - לך עד שלש פרסאות.
^ לא תרוק רוק בפני רבך, כדאמר במסכת עירובין (צט,א): הרק לפני רבו חייב מיתה, שנאמר (משלי ח לו): כל משנאי אהבו מות
^ אבל אם אכלת דלעת ודייסא ונזדמן לך הרוק בפיך - פלוט בפני רבך וזרוק אותו לחוץ
^ שיש בו סכנת נפשות:
^ שהן קשין לגופו של אדם כפתילה של אבר
^ ואל תתבייש
^ עפרורית שבצפרניו
^ שהיה נותן ההוצא בפיו, ומדביק בו הרוק שבפיו, ומחזירו בקערה
^ תאנים שנתבשלו יותר מדאי
^ דמעלו
^ שאין אנו צריכים לאכול מאכל אחר למחר
^ אתה תלמיד בעל הוראה
^ ואתה שיכור; מפני שהיו פניו צהובין כל שעה
^ אמונתי בידך
^ שאיני שותה כל השנה יין
^ וקושר אני צדעי פדחתי משום מיחוש ראשי מפני ארבע כוסות ששתיתי, שאני חושש מהן
^ שהן מרויחין ביותר ופניהן צהובין ויפין
^ לגדל חזירין ולהלוות ברבית
^ ודאי לאו מינייהו פני צהובין
^ היה נושא הקנקן לבית המדרש לישב עליה
^ דעכשיו ישב עליה בבית המדרש
^ יצאת לשוק וקנתה לצמר
^ ועשתה ממנו סרבל טוב
^ איהי
^ הות
^ נמי
^ ביה
^ שהיה להן חביב כל כך שלא היה להן אחר

[1] [מתכוין למבושל] כראוי

[2] מבושל יותר מדאי

[3] כל תבשיל במשמע

[4] שיש בה רוטב

[5] כגון דייסא

[6] הרמוצה; מפרש בגמרא

[7] דבר הרותח, כגון רוטב וכל דדמי ליה

[8] דמשמע בין צונן בין רותח

[9] בין רך בין עבה

[10] בצלי ובשלוק, דמתקרי נמי מבושל

[11] דאין דרכם לקרות לצלי מבושל

[12] דמשמע בין רך בין עבה

[13] דמתניתין, דלא קרי לעבה 'תבשיל'

[14] דמלפתין בו את הפת

[15] בניחותא

[16] בדילועין רכות

[17] מי אוכלין החולין מהן

[18] דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה

[19] תוכו של דלעת יפה לאכול

[20] עם התרדין

[21] תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן

[22] בכותח

[23] משום דדבר מעולה הוא לרפואה, ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו; ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא

[24] שעוסקין בתורה, ואינם נהנים מן העולם, ובאים לידי חולי

[25] רופא חולי עמו ישראל

[26] על פליטת סופריהן

[27] דקתני דעבה לא מיתאכלא בריפתא

[28] דמלפתי פיתן בדייסא דהויא עבה

[29] דייקניס במאכל

[30] באיזה דבר מעולה אכילת הדייסא

[31] יכול לאכלה

[32] בלחם של חטים

[33] ודייסא דשערי

[34] יכול לאכלה

[35] בלחם של שעורים

[36] דייסא של חטים

[37] יפה לאכול

[38] בשל שעורים

[39] ושל שעורים

[40] בשל חטים

[41] ואית דגרסי 'נקרני' מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד כט): מלאים חכמה ומאירה פניהם, שנאמר חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח א)

[42] היה מלפת פיתו

[43] ומפרש לה במסכת פסחים (לט,ב): קימחא דאבישונא = קמח של קליות שעורים שלא הביאו שליש, ומיבשין אותן בתנור, וקלופיהן הן [ה'חסיסי’]

[44] דע שאותו מאכל אינו סועד לבך אלא

[45] הילוך

[46] ובשר השור

[47] שלש פרסאות

[48] ענין אחר: אי מזמני לך לאכול דייסא עד פרסה לך אחר דייסא לאכול, וטפי לא; ולאכול בשר שור - לך עד שלש פרסאות.

[49] לא תרוק רוק בפני רבך, כדאמר במסכת עירובין (צט,א): הרק לפני רבו חייב מיתה, שנאמר (משלי ח לו): כל משנאי אהבו מות

[50] אבל אם אכלת דלעת ודייסא ונזדמן לך הרוק בפיך - פלוט בפני רבך וזרוק אותו לחוץ

[51] שיש בו סכנת נפשות:

[52] שהן קשין לגופו של אדם כפתילה של אבר

[53] ואל תתבייש

[54] עפרורית שבצפרניו

[55] שהיה נותן ההוצא בפיו, ומדביק בו הרוק שבפיו, ומחזירו בקערה

[56] תאנים שנתבשלו יותר מדאי

[57] דמעלו

[58] שאין אנו צריכים לאכול מאכל אחר למחר

[59] אתה תלמיד בעל הוראה

[60] ואתה שיכור; מפני שהיו פניו צהובין כל שעה

[61] אמונתי בידך

[62] שאיני שותה כל השנה יין

[63] וקושר אני צדעי פדחתי משום מיחוש ראשי מפני ארבע כוסות ששתיתי, שאני חושש מהן

[64] שהן מרויחין ביותר ופניהן צהובין ויפין

[65] לגדל חזירין ולהלוות ברבית

[66] ודאי לאו מינייהו פני צהובין

[67] היה נושא הקנקן לבית המדרש לישב עליה

[68] דעכשיו ישב עליה בבית המדרש

[69] יצאת לשוק וקנתה לצמר

[70] ועשתה ממנו סרבל טוב

[71] איהי

[72] הות

[73] נמי

[74] ביה

[75] שהיה להן חביב כל כך שלא היה להן אחר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]