ביאור:בבלי נדרים דף כו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
ורבא אמר [1]9 דכולי עלמא [2] כל היכא דאמר [3] "אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר 'פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר'" - כולם מותרין [4]; לא נחלקו אלא באומר [5] "אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר: 'כולכם אסורין חוץ מאבא'": בית שמאי סברי לה כרבי מאיר דאמר 'תפוס לשון ראשון' [6], ובית הלל סברי לה כרבי יוסי דאמר 'בגמר דבריו [7] אדם נתפס' [8].
איתיביה רב פפא לרבא [מברייתא]:
'כיצד אמר רבי עקיבא 'נדר שהותר מקצתו הותר כולו'? [9]?
"קונם שאיני נהנה לכולכם", הותר אחד מהן - הותרו כולם;
"שאיני נהנה לא לזה ולזה [10]", הותר הראשון - הותרו כולם [11], הותר האחרון - האחרון מותר וכולן אסורין'; בשלמא לרבה [12]: מוקים לה לרישא, דאמר "לזה ולזה" וסיפא דאמר "לכולכם" [13]; אלא לדידך [14]: בשלמא רישא [15] - מוקים לה דאמר "לכולכם" [16]
אלא סיפא [17], דאמר "לזה ולזה" [18]רבי עקיבא היא [19], אמאי פליגי רבנן עליה? והאמרת [20] 'דברי הכל מותר [21]' [22]!?
אמר ליה רבא [23]: ולרבה - לרבי עקיבא מי ניחא סיפא [24]? במאי מוקים לה? דאמר "לכולכם"? הי דין הוא 'ראשון' והי דין הוא 'אחרון' [25]?
אלא [26]: רישא דאמר "לכולכם", וסיפא [27] - [28] כגון שתלאן זה בזה [29] ואמר "פלוני כפלוני, ופלוני כפלוני" [30]; דיקא נמי [31], דתניא 'הותר האמצעי - הימנו ולמטה [32] מותרין, ולמעלה אסורין [33]'.
[34]
Nedarim Chart #4
Daf 26a
___________________________________ |
|
THE THREE CASES IN THE BERAISA OF |
A NEDER THAT WAS PARTIALLY REPEALED |
___________________________________ |
|
|
[35] [36] [37] |
"HE SAID "L'KULCHEM" HE SAID "LO LA'ZEH "HA'ACHARON |
- when one becomes V'LO LA'ZEH" MUTAR V'CHULAN |
permitted, they all - when the first one ASURIM" |
become permitted" becomes permitted, |
they all become |
permitted" |
____________________ ___________________ ______________ |
|
1</ref> ACCORDING Meshaneh Meshaneh[38] Ma'amid[39] |
TO RABAH [40] [41][42] [43] |
[44] |
|
2</ref> ACCORDING Ma'amid Meshaneh[45] ?[46] |
TO RAVA [47] [48] |
[49] |
|
3</ref> CONCLUSION Rabah: Meshaneh b'Toleh b'Toleh[50] |
Rava : Ma'amid |
|
MESHANEH: He says -- when he realizes that he included in his Neder somebody
whom he did not want to prohibit -- that he would have phrased his Neder
*differently* even with regard to those whom he still wants to include in his
Neder.
MA'AMID: He says -- when he realizes that he included in his Neder somebody
whom he did not want to prohibit -- that he still would have phrased his
Neder *the same way* [51].
B'TOLEH: He prohibited multiple people, phrasing his Neder such that the
status of each person is dependent on the status of the preceding person
mentioned in his Neder.
==========
FOOTNOTES:
==========
[52] This section of the Beraisa is teaching that one is particular about his
phraseology even when he switches from listing each person one by one to
listing all of the people together [53].
[54] The Gemara originally thinks that this means that *any* one person became Mutar –
and not necessarily the last person of the list.
[55] It is not possible to suggest that the Beraisa here is discussing a case
of Ma'amid, like the Reisha, because then this section of the Beraisa would
not be teaching us anything new. [56]
It is from this case that the Gemara challenges Rava. The Gemara asks, why
does Rebbi Akiva have to teach that in a case of Meshaneh all of the subjects
of the Neder become permitted -- even the *Rabanan* agree in such a case [57]!
[58] A question may be asked on Rava's opinion from this section of the
Beraisa as well. Even if this section is discussing a case of Ma'amid, why
aren't all of the subjects of the Neder permitted, according to Rava's
understanding of Rebbi Akiva. The Gemara could have challenged Rava from here as well [59].
[60] According to this final interpretation, the middle part [61] of the
Beraisa and the end [62] of the Beraisa are one and the same case.
[63] So writes the RAN. It seems that his intention is to answer the question
of the Rishonim, why does the Gemara not explain the last case of the Beraisa
according to Rabah. The ROSH, though, explains that this second section of the Beraisa
is what the Gemara refers to as the "Seifa" [64].
איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא: '"קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב"; אמרו לו "והלא הכופרי [65] יפה ללב" - הותר בכופרי [66]; ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים; מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים [67]'; מאי לאו דאמר "אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר 'כל הבצלים אסורין וכופרי מותר'" [68]?
לא [69], באומר "אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר 'בצל פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר'" [70], ורבי מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן [71]!
איתיביה רבינא לרבא [תוספתא נדרים פ"ה ה"א [72]]: 'רבי נתן אומר: יש נדר שמקצתו מותר ומקצתו אסור; כיצד? - נדר מן הכלכלה
הערות
[עריכה]- ^ הואיל ואכתי אדיבורו קמא קאי, דאמר "כולכם"
- ^ לא נחלקו באומר תחלה בכלל "הרי זה עליכם קרבן"
- ^ ושוב אמר
- ^ הואיל ולבסוף פרטן - אפילו בית שמאי מודו דכהאי גוונא - הואיל והותר מקצתו בתוך דבורו - הותר כולו
- ^ אלא דהדר כלל דאמר
- ^ דאזלינן בתר ההוא רובא דאמר "כולכם אסורין", ולא אמרינן 'משהותר מקצתו הותר כולו'
- ^ דאמר "חוץ", דמתוך דבורו
- ^ [וממילא, בגלל ש]הותר מקצתו - דאמר "חוץ מאבא" - הותר כולו
- ^ דזהו כבית הלל, ופליגי רבנן עליה, דאמרי 'לא הותר כולו' - דהיינו כבית שמאי
- ^ שפרטן
- ^ מפרש בברייתא לקמן
- ^ דאמר דב"כולכם" - לא פליגי, אלא ב"פלוני ופלוני" - לא קשיא ליה הך ברייתא
- ^ דמתרץ לה לרישא כסיפא וסיפא כרישא: דקתני רישא 'רבי עקיבא אומר: הותרו כולן' - מיירי בהיכא דפרט: שאמר "שאיני נהנה לזה ולזה", ולא ב"כולכם", ורבי עקיבא - הוא דאמר כבית הלל, והיינו דקאמר 'לא נחלקו אלא ב"הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר", ופליגי רבנן עליה דרבי עקיבא, דקסברי כבית שמאי, וסיפא - דסיפא קתני 'כולן אסורין' - מוקי לה דאמר "כולכם", ודברי הכל היא, דב"כולכם אסורים" לא פליגי רבי עקיבא ורבנן, כדאמרינן: דכולי עלמא היכא דקאמר "כלכם" - כולן אסורין; והשתא: סיפא דרישא, דתני הותר הראשון הותרו כולן - לא דייק, אלא לסיפא דסיפא כדקאמר
- ^ לרבא, דאמר ב"כולכם" פליגי - היכי מוקמינן לה לברייתא?
- ^ דקתני דאמר רבי עקיבא הותר אחד מהן הותרו כולן, דפליגי רבנן עליה
- ^ ולא אפיק אלא כדקתני: רבי עקיבא וכו', ופליגי רבנן עליה, דרבי עקיבא כבית הלל;
- ^ דרישא
- ^ הותר הראשון הותרו כולן, כדקתני לה, ו
- ^ רבנן, כדקתני 'כיצד אמר רבי עקיבא וכו' - ומשמע דפליגי רבנן עליה
- ^ היכא דאמר: הייתי אומר "פלוני ופלוני אסורין"
- ^ כולן מותרין
- ^ והשתא לא דייק סיפא, אלא סיפא דרישא; והשתא לא מצי רבא לאוקמא לדברי הכל: דב"כולן אסורין" ליכא מאן דפליג אפילו רבי עקיבא; אבל הכא, דקתני הותרו כולן - רבנן פליגי עליה
- ^ לרב פפא
- ^ דסיפא, דקתני 'וכולן אסורין'
- ^ הא "לכולכם" קתני, סתם, ומאי 'ראשון' ומאי 'אחרון' איכא, דקתני 'האחרון' מותר וכולן אסורין
- ^ אמר רבא: אנא מתרצינא להדדי דלא קשיא כלל
- ^ דקתני ראשון ואחרון לא משמע כדקתני "שאיני נהנה לזה ולזה"
- ^ אלא
- ^ דמעיקרא אמר "קונם שאיני נהנה לזה"
- ^ והדר אמר "פלוני יהא אסור כפלוני שהדרתי" ו"פלוני השלישי יהא אסור כשני"; לפיכך קתני הותר הראשון הותרו כולן, שכולן תלויין בו; הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין - שהרי הראשון והאמצעי לא נתלו באחרון, לפיכך לא הותרו השנים בהתירו של אחרון
- ^ דהכי הוא דקתני ההיא ברייתא
- ^ והיינו הוא והאחרון שתלוי בו
- ^ היינו הראשון אסור: לפי שהן תלויין בו והוא אין תלוי בהן
- ^ Charts are best viewed with Courier 8,9 or 10 pt, screen width 6.25in/ 16cm/ 75 characters. We include a vertical line in the last column of the chart as a marker for proper text alignment.
- ^ A
- ^ B
- ^ C
- ^ 1
- ^ 2
- ^ "Reisha"
- ^ "Reisha"
- ^ 6
- ^ "Seifa"
- ^ in Havah |
Amina - ^ 3
- ^ 4
- ^ "Reisha"
- ^ "Seifa"
- ^ in Havah |
Amina - ^ 5
- ^ but just with a clause of exclusion of the person he
did not to include - ^ 1
- ^ e.g. "all those present except for..."
- ^ 2
- ^ 3
- ^ According to Rabah, though, this section
can be discussing a case of Meshaneh, like the Reisha, because it teaches us
that one is particular about even such a wording -- see above, footnote #1. - ^ according to Rava
- ^ 4
- ^ RAN
- ^ 5
- ^ B
- ^ C
- ^ 6
- ^ just as the Gemara refers to it by that name according to Rava
- ^ בצל של אותו מקום
- ^ שלא נדר אלא מאותו שהוא רע ללב ולא בכופרי
- ^ דקסבר נדר שהותר מקצתו הותר כולו
- ^ דהיינו דומיא ד"כולכם אסורין חוץ מאבא", ואפילו הכי התירו רבי מאיר בכל הבצלים, וקשיא בין לרבה בין לרבא: דאילו לרבה – ב"כולכם" לא פליגי דאסור, והכא קא שרי רבי מאיר היכא דאמר ב"כולכם"! ולרבא קשיא: דאמר ב"כולכם" פליגי, דבית שמאי דאסרי - סברי לה כרבי מאיר
- ^ תריץ לה
- ^ דהיינו "פלוני ופלוני"; ולהכי קא שרי רבי מאיר, והיינו דרבא, דאמר '"פלוני ופלוני" דברי הכל מותר':
- ^ דרבי מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן קא שרי, כלומר: אליבא דדברי הכל, דהא דברי הכל מותר [ותרוויהו גריס המורה]
- ^ ליברמן