ביאור:בבלי זבחים דף צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא [1]; רבי עקיבא אומר: מועלין בהן וחייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא'; מאי? לאו בדהדר עיילינהו [2] פליגי, ובהא פליגי: דמר סבר מיפסלי ביוצא [3] ומר סבר לא מיפסלי ביוצא?

אמר רב פפא: בדהדר עיילינהו - כולי עלמא לא פליגי, והכא - בדאיתנהו אבראי [4] פליגי, ובהא פליגי: דמר סבר 'אין זריקה מועלת ליוצא' ומר סבר 'זריקה מועלת ליוצא'.

והא רב פפא הוא דאמר [5]: 'בדאיתנהו אבראי כולי עלמא לא פליגי [6], בדעיילינהו לגוואי פליגי'?

הני מילי גבי שתי לחם [7], דלאו גופיה דזיבחא [8]; אבל אימורין - דגופיה דזיבחא הוא - בדאיתנהו אבראי פליגי.

עופות קודמין [למנחות - מפני שהן מיני דמים]:

אדרבה! מנחות קודמות, שכן ישנן בצבור כביחיד [9]!

אפילו הכי: מיני דמים עדיפי.

מנחת חוטא [קודם למנחת נדבה - מפני שהוא בא על חטא]:

אדרבה! מנחת נדבה קודמת, שכן טעונה שמן ולבונה!

אפילו הכי מנחת חוטא הבאה על חטא עדיפא, דמכפרת.

איבעיא להו: מנחת סוטה ומנחת נדבה - איזו מהן קודמת? מנחת נדבה קדמה שכן טעונה שמן ולבונה? או דלמא מנחת סוטה קדמה, שכן באה לברר עון?

תא שמע [זבחים פ"י מ"ד]: מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה; מנחת חוטא - הוא דקדמה למנחת נדבה [10], הא מנחת סוטה לא.

מי קתני 'מפני שהיא מכפרת'? מפני שהיא באה על חטא קתני, והא [11] נמי באה על חטא!?

תא שמע: 'זו קודמת לזו: שזו באה מן החיטין וזו באה מן השעורין'; מאי? לאו מנחת נדבה למנחת סוטה?

לא! מנחת חוטא למנחת סוטה.

תיפוק לי דהא מכפרת והא לא מכפרת?

ואלא מאי - מנחת נדבה? תיפוק לי דזו טעונה שמן ולבונה וזו אינה טעונה שמן ולבונה!

אלא חד מתרי טעמי נקיט.

חטאת העוף קודמת [לעולת העוף; וכן בהקדישן]:

מנא הני מילי?

דתנו רבנן [דומה לספרא ויקרא דבורא דחובה פרשתא י פרק יח משנה ה-ו]: [12] (ויקרא ה ח) [והביא אתם אל הכהן] והקריב את אשר לחטאת ראשונה [ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל] מה תלמוד לומר? שאין תלמוד לומר ללמד שתקרב ראשונה: הרי כבר נאמר (ויקרא ה י) ואת השני יעשה עולה [כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו]! אלא זה [13] בנה אב לכל חטאות שיקדמו לעולה הבאות עמהן, בין חטאת העוף לעולת העוף בין חטאת בהמה לעולת בהמה [14], ואפילו חטאת העוף לעולת בהמה [15]; [עד כאן ציטוט הספרא; והיות ו(לעיל פט,ב) היה לימוד מ'ופר שני', וכאן מ'ואת השני' - מסדרת הגמרא את הדרשות:] הלכך: חטאת העוף לעולת העוף מ'ואת השני', חטאת בהמה לעולת בהמה מדרבי רחמנא [’ופר שני’]; חטאת העוף לעולת בהמה מזה בנה אב.

תא שמע [דומה לספרא תזריע פרשתא א פרק ד משנה ג[16]]: ר"א [רבי אליעזר? אין השם בספרא] אומר: כל מקום שנתחלפה חטאת [17] - חטאת קודמת; וכאן ביולדת [18] [19] עולה קודמת [20]; כל מקום שבא על חטא - חטאת קודמת [21], וכאן - עולה קודמת; וכל מקום ששנים באים תחת חטאת [22] - חטאת קודמת [23], וכאן [24] עולה קודמת [25]!?

אמר רבא: למקראה הקדימה הכתוב [26].

תוספות ד"ה למקראה הקדימה הכתוב. פירש בקונט' שתהא נקראת בענין תחילה; ותימה: מה חידוש הוא זה [דזיל קרי בי רב הוא]!

ומפרש ה"ר חיים: להקדישה תחילה: שיקדיש העולה קודם החטאת, אבל להקריב - חטאת קודמת.

והא דתנן 'וכן בהקדישה'? - מתני' לא מיירי ביולדת; אע"ג דמשמע קצת דאכל מה דתנן 'חטאת קודמת לעולה בהקרבה' - בכל הנהו, וכן בהקדישה.

וקשה לפי' מהא דאמרינן בערכין פרק 'האומר משקלי עלי' [27] 'חייבי חטאות אין ממשכנין אותן חייבי עולות ממשכנין אותן, ופעמים שחייבי עולות אין ממשכנין אותן' ופריך 'מאי נינהו? אי נימא עולת יולדת' - פי': דא"צ למשכנה, משום דאי אפשר לה להביא חטאת עד שתביא עולתה - והאמר רבא: למקראה הקדימה הכתוב'; ואי כפירוש ה"ר חיים, כיון דצריכה להקדיש עולה קודם לחטאת - א"כ א"צ למשכן, ועל כרחה תביא שתיהן!

תא שמע [הרישא בתוספתא קרבנות פ"י מ"ג]: פרים קודמין לאילים, ואילים קודמין לכבשים, כבשים לשעירים,


עמוד ב

מאי? לאו דחג [28]?

לא, לנדבה [29].

פרים קודמין לאילים שכן נתרבו בנסכים, וכן אילים לכבשים [30]; כבשים לשעירים - שכן נתרבו באליה [31].

תא שמע [ברייתא בהוריות דף יג,א]: פר כהן משיח קודם לפר העלם דבר של צבור [32]; פר העלם דבר של צבור [33] קודם לפר עבודת כוכבים [34]; פר עבודת כוכבים קודם לשעירי עבודת כוכבים דאף על גב דפר עבודת כוכבים = עולה, ושעירי עבודת כוכבים = חטאת [35]!?

ואימא מרישא [36]: פר העלם דבר של צבור קודם לפר עבודת כוכבים?

[37] בחד מינא מיהא לא קאמרינן דחטאת קדמה [38], כי קאמרינן בתרי מיני [39] אשכחן עולה דקדמה לחטאת.

אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי: חטאת עבודת כוכבים חסר א' [40] לחטת כתיב [41].

רבינא אמר: [42] '[43] כמשפט' כתיב בהו [44].

השתא דאתית להכי, אפילו תימא פרים [45] דחג [46] נמי [47]: 'כמשפטם' כתיב בהו [48]!

איבעיא להו: חטאת העוף, ועולת בהמה, ומעשר [49] - [50] איזו מהן קודם? תיקדום חטאת העוף? - איכא מעשר דקדים לה; ליקדים מעשר? - איכא עולת בהמה דקדמה ליה; תיקדום עולת בהמה? - איכא חטאת העוף דקדמה לה!?

הכא [51] תרגימו: מין זבח עדיף [52];

במערבא אמרי: עיילא בה עולת בהמה בחטאת העוף [53] ואגבהתה ממעשר [54].

משנה:

כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות [55] חוץ מאשם מצורע, מפני שהוא בא על הֶכְשֵׁר [56];

כל האשמות שבתורה באין בני שתים ובאין בכסף שקלים [57] חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע שהן באין בני שנתן ואין באין בכסף שקלים [58];

כשם שקודמין בהקרבתן - קודמין באכילתן [59].

שלמים של אמש [60] ושלמים של יום - של אמש קודמין לשל יום;

שלמים של אמש, חטאת ואשם של היום [61]: שלמים של אמש קודמין [62] - דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: חטאת קודמת, מפני שהיא קדשי קדשים;

וכולן [63] הכהנים רשאין לשנות באכילתן, [64] לאכלן צלוין, ושלוקין, ומבושלין, לתת לתוכו תבלי חולין ותבלי תרומה - דברי רבי שמעון; רבי מאיר אומר: לא יתן לתוכו תבלי תרומה שלא יביא התרומה לידי פסול [65].

תוספות ד"ה שלמים של אמש וחטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין. פירש בקונטרס דזלזול הוא להשהותם כל כך, שצורת הבשר מתקלקלת; ועל חנם דחק, אלא היינו טעמא: דשלמים של אמש אין להם היתר [66] אלא עד הלילה, וחטאת ואשם של יום עד הבקר: דנאכלין ליום ולילה.

[והנה נראה שרש"י כשיטתו בפירושו: שמבאר במשנה על פי הסלקא דעתא הראשון שבגמרא: שהרי להלן, איבעיא להו: תדיר ושאינו תדיר וקדים ושחט לשאינו תדיר וכו', ומוכיח רב הונא [רבי חנינא] ממשנתנו, ורש"י מפרש כמו כאן; ואחרכך דוחה הגמרא הסבר זה – אך רש"י פירש לפי הסלקא דעתא הראשון.]

גמרא:

איבעיא להו: תדיר ומקודש [67]: איזה מהם קודם? תדיר קודם משום דתדיר? או דלמא מקודש קדים, דקדיש?

תא שמע [משנה ראשונה בפרק, דף פט,א]: תמידין קודמין למוספין -

הערות[עריכה]

  1. ^ משום פיגול - דהוי להו כמי שלא נזרק עליהן הדם ולא קרבו כל מתיריהן; ומשום נותר - דאין נותר אלא בבשר הראוי לאכילה בתוך זמנו, כדכתיב (ויקרא יז טז) ביום זבחכם יאכל וממחרת [והנותר ממנו יאכל]; ומשום טומאת הגוף, כדאמרינן במנחות (דף כה:) 'הניתר לטהורין - חייבין עליו משום טומאה; שאין ניתר לטהורין - אין חייבין עליו משום טומאה', ואימורין - דאיתרבו לטומאה מ'אשר לה’’ - דומיא דבשר איתרבו: דלאחר זריקה - הוא דמחייב עלייהו, ולא לפני זריקה, והני - לא אהניא להו זריקה
  2. ^ דהוו לגואי בשעת זריקה
  3. ^ ואפילו הכי קאמר רבי אליעזר דלא אהניא להו זריקה משום דאיפסילו ביוצא
  4. ^ בשעת זריקה
  5. ^ במנחות בפרק 'התכלת' (דף מז:) גבי שתי הלחם שיצאו בין שחיטה לזריקה דפליגי נמי רבי אליעזר ורבי עקיבא
  6. ^ דלא מהניא להו זריקה
  7. ^ דבזריקת כבשים קא מישתרו
  8. ^ הלכך כל דאיתנהו אבראי - מודה רבי עקיבא דלא מהניא להו זריקה
  9. ^ מנחת העומר ושתי הלחם; עוף אינו בצבור, דתניא (תמורה דף יד) 'והקריב [מן התרים או מן בני היונה]’ (ויקרא א יד): היחיד מביא עוף, ואין צבור מביאין עוף
  10. ^ משום דמכפרת
  11. ^ דסוטה
  12. ^ בשמיעת הקול כתיב:
  13. ^ תלה טעם הקדמתו בשביל שם 'חטאת'
  14. ^ דתניא לעיל 'ופר שני בן בקר וגו'
  15. ^ כגון יולדת עשירה: כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת (ויקרא יב ו)
  16. ^ Note:אחד לעולה ואחד לחטאת: כל מקום שנתחלפה חטאת - הקדים חטאת לעולה; כאן שנתחלפה עולה - הקדים עולה לחטאת. כל שהיא באה על חטא הקדים חטאת לעולה. כאן שאינה באה על חטא הקדים עולה לחטאת. כל מקום ששנים באים תחת חטאת הקדים חטאת לעולה. כאן שאין שנים באים תחת חטאת הקדים עולה לחטאת.
  17. ^ והעופות באין תחתיה בדלות, כגון במטמא מקדש (ויקרא ה ב-י) דעיקרו חטאת בהמה, ובדלות נתחלפה שתי תורים
  18. ^ שהעוף - תחת עולה הוא בא, והבהמה עיקר
  19. ^ היתה
  20. ^ כדכתיב בה אחד לעולה ואחד לחטאת (ויקרא יב ח)
  21. ^ דכתיב לחטאת ראשונה, משום דעיקר חטאת הוא
  22. ^ גירסת רש"י: תחת אחד
  23. ^ כגון במטמא מקדש: שתי העופות - תחת חטאת אחד הן באין, שהרי בעשירות - לא היה מחוייב אלא חטאת
  24. ^ ביולדת, שאין בא תחת הבהמה אלא עוף העולה, דאילו בעשירות - נמי הוה מתיא עוף לחטאת עם עולת בהמה
  25. ^ אלמא עולה של בהמה יולדת קודמת לחטאת, שהרי אף חליפין קודמין לחטאת; ומתניתין תנן 'חטאת העוף קודמת לעולת בהמה'
  26. ^ שתהא נקראת בענין תחילה, אבל בעבודתן - חטאת קודמת, וכדאמרן מ'זה בנה אב'
  27. ^ דף כא.
  28. ^ דמוספי החג: דשעירים הוי חטאת, וכבשים עולה, וקתני 'כבשים קודמין'
  29. ^ ושניהם עולה
  30. ^ וטעמא מאי קדמו פרים לאילים כו' שכן נתרבו בנסכים: פר - שלשה עשרונים, ואיל - שני עשרונים, וכבש - עשרון
  31. ^ לענין אימוריו; ואף על גב דהשתא בעולה קיימינן, שכולה כליל - מיהו צד ריבוי למזבח אשכחן ביה גבי שלמים וחטאת
  32. ^ מפורש טעם בהוריות פרק בתרא (דף יג.) כאשר שרף הפר הראשון (ויקרא ד כא): ראשון יהא לפר העדה לכל מעשיו
  33. ^ שזה חטאת
  34. ^ וזה עולה, ואמרן לעיל: חטאת קודמת
  35. ^ אלמא יש עולה קודמת לחטאת
  36. ^ כלומר: אדמותבת מסיפא - סייען מרישא, דקתני
  37. ^ ומשני לה:
  38. ^ דהא ודאי ניחא לי דבחד מינא חטאת קדמה
  39. ^ בתרי מיני קשיא לן, דקאמרת: מין קטן של חטאת קודם למין גדול של עולה, כדקאמרת, ואפילו חטאת העוף לעולת בהמה; והא הכא דפר עולה קודם לשעיר חטאת
  40. ^ בפרשת שלח לך: (במדבר טו כד) [והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח לה' ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת]
  41. ^ לחטת חסר א' - לומר שאינו כשאר חטאות: שכל חטאת שבתורה הבאה עם עולה - חטאת קודמת, וזו עולה קודמת
  42. ^ בההוא קרא
  43. ^ ומנחתו ונסכו
  44. ^ סדר מקראו - כך סדר עבודתו, ופר - ברישא כתיב
  45. ^ וכבשים
  46. ^ דמוספי החג
  47. ^ הך מתניתין דתניא לעיל 'כבשים קודמין לשעירים' - לא תקשה
  48. ^ ומשמע: כסדר האמור בענין, ושעירים כתובים אחרונים
  49. ^ בהמה
  50. ^ שלשתן עומדין:
  51. ^ בבבל
  52. ^ ויקדים מעשר, ואחר כך חטאת ועולה: דאילו עולת בהמה - לא מצי קדמה לחטאת העוף, מגזירת הכתוב
  53. ^ עיילא בה חשיבות דעולת בהמה שבאה עמה, והיא חשובה ממעשר: שהיא קדש קדשים וכליל, ומגזירת הכתוב החטאת קודמת, ואף על פי שזו מין זבח
  54. ^ לבטל חשיבות שם מין זבח שבו, דהא בעולה נמי איתיה לאותה חשיבות, ובטיל ליה מגזירת הכתוב; הלכך יקדים חטאת העוף לעולה, ועולה למעשר
  55. ^ אם היה מקריב חטאת ואשם, והביאן - חטאת קודמת, כדתנן: שדמה ניתן על ארבע קרנות ועל היסוד
  56. ^ שהוא בא להכשיר את המצורע לקדשים ולביאת מקדש' הלכך חשיבות הוא לגביהף שטהרה תלויה בו
  57. ^ ובאין בכסף שקלים. דכתיב (ויקרא ה טו) בערכך כסף שקלים באשם מעילות, ואתי אשם תלוי ואשם גזילות בגזירה שוה 'בערכך' 'בערכך', ואשם שפחה חרופה גמר ב'איל' ב'איל', כדאמר ב'איזהו מוקמן' (לעיל דף מח.)
  58. ^ דכתיב 'כבש בן שנתו' (ויקרא יב ו); ומדאיל בן שתי שנים בשתי סלעים - כבש בן שנה לאו בשתי סלעים הוא
  59. ^ אכולהו דבני אכילה קאי, כגון חטאת לאשם, אשם לתודה, ותודה לשלמים, ושלמים לבכור
  60. ^ שלמים שבאו אמש לעזרה, ושהו עד היום לשחטן
  61. ^ עומדין להקריב
  62. ^ דזלזול להשהותן כל כך, והואיל ובאו ראשון - יקרבו ראשון; וכן מפרש בתוספתא דזבחים [לא בגירסתנו, וכן מציין התוספות יום טוב]
  63. ^ ובכולן: בכל הנאכלין
  64. ^ כגון
  65. ^ שטעם קדשים הנעשה נותר - אוסרה
  66. ^ אנינות
  67. ^ כגון: דם עולת תמיד ודם חטאת עומדין [עיין תוספות ד"ה תדיר ומקודש]: זה תדיר וזה מקודש ממנו, כדאמרן: דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהוא מרצה; אי נמי עולות מוספי ראש חדש ופר העדה עומדים: זה תדיר וזה מקודש