ביאור:בבלי זבחים דף כד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין; ולמאן דאמר 'מלמדין' - שתויי יין הוה ליה שלישי, ושלשה לדברי הכל אין מלמדין.

'עומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי חבירו – פסול'; - מנלן?

דתנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ורצפה מקדשת ^[1], וכלי שרת מקדשים ^[2]: מה כלי שרת: לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת ^[3], אף רצפה: לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה.

וצריכא ^[4]: דאי אשמעינן כלי - משום דלאו מינא דבשר נינהו, אבל בהמה - דמינא דבשר הוא - אימא לא!? ואי אשמעינן בהמה - דלא מינא דאדם הוא ^[5], אבל חבירו, דאדם הוא - אימא לא?! – צריכא.

תניא: רבי אליעזר אומר: רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, רגלו אחת על האבן ^[6] ורגלו אחת על הרצפה – רואין: כל שאילו ינטל הכלי ותנטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת ויעבוד - עבודתו כשירה, ואם לאו - עבודתו פסולה.

בעי רבי אמי: נדלדלה האבן ^[7], ועמד עליה – מהו? היכא דאין דעתו לחברה לא תיבעי לך, דודאי חייצא; כי תיבעי לך דדעתו לחברה – מאי? כיון דדעתו לחברה כמה דמחברה דמיא? או דילמא השתא מיהא הא תלישא?

רבה זוטי בעי לה הכי: בעי רבי אמי: נעקרה האבן ^[8] ועמד במקומה ^[9] - מהו?

מאי קא מיבעיא ליה?

כי קדיש דוד רצפה ^[10], עליונה קדיש? או דילמא עד לארעית דתהומא קדיש?

ותיבעי ליה כל העזרה כולה ^[11]!?

לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש, והכי קמיבעיא ליה: דרך שירות בכך ^[12]? או אין דרך שירות בכך?

תיקו.

קיבל בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר:

תנו רבנן: (ויקרא ד כה: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה) באצבע - ולקח ^[13] - מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין; באצבע - ונתן - מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין.

אמר רבי שמעון: וכי נאמרה 'יד' בקבלה ^[14]? אלא ^[15]: באצבעו ונתן: שלא תהא נתינה אלא בימין ^[16]; הואיל ולא נאמרה יד בקבלה, קיבל בשמאל – כשר.

ורבי שמעון ^[17] - ממה נפשך? אי אית ליה גזירה שוה ^[18] כי לא נאמרה 'יד' בקבלה מאי הוי ^[19]? ואי לית ליה גזירה שוה - כי נאמרה 'יד' בקבלה מאי הוי?

אמר רב יהודה: לעולם לית ליה גזירה שוה, והכי קאמר: וכי נאמר 'יד ימין' בקבלה? הואיל ולא נאמר 'יד ימין' בקבלה - קבל בשמאל כשר.

אמר ליה רבה: אי הכי, אפילו נתינה נמי!? ועוד: וכי לית ליה לרבי שמעון גזירה שוה? והתניא: 'רבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר 'יד' אינה אלא ימין; 'אצבע' אינה אלא ימין'!?

אלא אמר רבא: לעולם אית ליה גזירה שוה, והכי קאמר: 'וכי נאמרה 'יד' בקבלה ^[20]? הואיל ולא נאמרה 'יד' בקבלה, אלא 'אצבע' - ואי אפשר לקבלה באצבע ^[21]! - ^[22] קיבל בשמאל כשר.

אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא: איפשר דעביד ליה אזן לשפת מזרק ^[23] ומקבל ביה ^[24]!

אלא אמר אביי:

עמוד ב

במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי ^[25].

אמר אביי: הא דרבי אלעזר ברבי שמעון מפקא מדאבוה ^[26] ומפקא מדרבנן ^[27], דתניא: רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר 'אצבע' בקבלה ^[28] - שינה בקבלה ^[29] פסול ^[30], בנתינה כשר; וכל מקום שנאמר 'אצבע' בנתינה - שינה בנתינה פסול, בקבלה כשר! והיכן נאמר אצבע בנתינה? - דכתיב ^[31]: (שמות כט יב) ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך [ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח], וקסבר: מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ^[32] ולאחריו ^[33].

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שנאמר 'אצבע' וכהונה ^[34] - אינה אלא ימין.

קא סלקא דעתין תרתי בעינן ^[35], כדכתיב ^[36]: (ויקרא ד לג) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו [ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח], ויליף ממצורע, דכתיב (ויקרא יד טז) וטבל הכהן את אצבעו הימנית [מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני ה’] ^[37].

והרי קמיצה, דלא כתיב בה אלא כהונה ותנן [מנחות פ"א מ"ב]: 'קמץ בשמאל - פסול'!?

אלא אמר רבא: או אצבע או כהונה

אמר ליה אביי: הרי הולכת אברים לכבש, דכתיב בהו כהונה, דכתיב (ויקרא א יג) [והקרב והכרעים ירחץ במים] והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה [עלה הוא אשה ריח ניחח לה’], ואמר מר: זו הולכת אברים לכבש, ותנן [תמיד פ"ד מ"ד] 'הרגל של ימין בשמאלו ^[38] ובית עורה לחוץ ^[39]'!?

כי אמרינן 'או אצבע או כהונה' - בדבר המעכב כפרה ^[40], דומיא דמצורע.

והרי קבלה, דכתב בהו כהונה ^[41] ודבר המעכב בכפרה הוא, ותנן [במשנתנו] 'קבל בשמאל - פסול, ורבי שמעון מכשיר'?

רבי שמעון - תרתי בעי.

מי בעי רבי שמעון תרתי? והתניא: רבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר 'יד' - אינו אלא ימין; 'אצבע' - אינו אלא ימין'

אצבע לא בעיא כהונה, כהונה בעיא אצבע.

ואלא 'כהן' למה לי ^[42]?

בכיהונן ^[43].

והרי זריקה, דלא כתב בהו אלא כהונה, ותנן: 'זרק בשמאל פסול', ולא פליג רבי שמעון?

אמר אביי: פליג בברייתא, דתניא: קיבל בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר; זרק בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר ^[44]'.

אלא הא דאמר רבא ^[45]: יד' 'יד' - לקמיצה ^[46]; 'רגל' 'רגל' – לחליצה ^[47]; 'אזן' 'אזן' – לרציעה; למה לי ^[48]? מדרבה בר בר חנה נפקא ^[49]?

חד לקומֵץ, וחד לקידוש קומץ ^[50].

הערות[עריכה]

^ לעמוד לשרת (דברים יח ה) - שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים, כדאמרינן לקמן בשמעתין: 'כי קדיש דוד כו'
^ כדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז א)
^ בקבלת הדם, כדכתיב ולקח הכהן [מדם הפר] (ויקרא ד ה): שתהא לקיחה בעצמו של כהן
^ למיתני במתניתין חציצת כלים, ובהמה, ורגל חבירו - לפי הסדר שנשנו בה
^ וכיון דאינו ממין אדם כלל - הוי 'מין בשאינו מינו', וחוצץ
^ שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה
^ אבן אחת מאבניה מקביעותה ברצפה ומתנענעת לכאן ולכאן
^ לגמרי, והגומא נראית שם
^ ועמד בגומא ועבד
^ שהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים, כדתנן במסכת שבועות (דף יד. טו:)
^ שנטלה רצפה שלה
^ מי הוי אורח ארעא ומיקרי שירות או לא
^ הטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה, דורשהו לפניו ולאחריו לומר שלא יהיו אלא בימין, דילפינן לקמן בשמעתין 'כל מקום שנאמר אצבע - אינו אלא ימין'
^ קסלקא דעתא דאם נאמרה בה 'יד' הוה רבי שמעון מודה בה, אבל באצבע לא יליף בה ימין; לקמן בעי לה ומשנינן לה
^ בהא מודינא לך:
^ דזריקת חטאת בעיא ימין
^ דאמר אי הוה כתיב בה 'יד' הוה יליף לה ימין, ומ'אצבע' לא יליף
^ דילפינן 'יד' 'יד' דקמיצה ממצורע, דכתיב ביה על בהן ידו הימנית (ויקרא יד יד,יז,כה, כח) אף כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין
^ הרי נאמר בה אצבעו ונילף אצבע אצבע נמי מהתם, דכתיב במצורע וטבל הכהן את אצבעו הימנית (ויקרא יד טז)
^ אי הוה כתב 'יד' שהיה ראויה לאחוז בכלי ולקבל הדם הוא - איכא למידרש נמי אקבלה
^ ואי אפשר לקבל דם בכלי באצבע לבדה
^ על כרחך משום נתינה הוא דכתיב בה, שהוא ראוי לה, ולא משום קבלה; נמצא שאף אצבע לא נאמר בו, לפיכך
^ כמו שעושים לכדים של חרס, שקורין מאניק"ו
^ בההוא אוזן מקבל את הדם באצבע: שתוחב אצבעו לתוכה, ונושא את המזרק ומקבל
^ רבי שמעון סבר מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו, הילכך אצבע - אונתן דכתיב בתריה קאי, ולא אולקח דכתיב לקמיה; ורבנן סברי מקרא נדרש לפניו ולאחריו
^ מוצאת מכלל דברי אביו
^ ומכלל דברי חכמים
^ ולא בנתינה, כגון האי קרא דלעיל, דרבי אלעזר בן רבי שמעון דריש 'אצבע' אולקח, דהיינו לפניו, ולא אונתן
^ שקיבל בשמאל, וקאמר לך:
^ במקום שנכתב - שם תתננו, ולא במה שלא נכתב בו
^ בפר המילואים
^ דלא דריש להאי באצבע[ך] דמילואים אולקחת
^ ולא לאחריו: דלא דריש להאי באצבעו דחטאת יחיד אונתן (ויקרא ד ל: ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח); והיינו פליג אדאבוה: דאבוה סבר לאחריו ולא לפניו, ואדרבנן: דאינהו סברי בין לפניו בין לאחריו
^ כגון 'הכהן' או 'הכהנים'
^ אצבע וכהונה
^ האי קרא דכתיב גבי זריקת חטאת
^ וקאמר רבי יוחנן: דהכא - ימין בעי, דגמר ממצורע עשיר, דכתיב ביה אצבע וכהונה, ומפרש ביה ימנית
^ הרגל של ימין נושא ביד שמאל לכבש, משום דרגל ימין קרבה תחילה עם הראש, כדקיימא לן בפ"ב דסדר יומא (דף כה.); והילכך מוליך הראש בימין, שהוא חשוב, והרגל בשמאל
^ כלפי העם, ומקום החתך כלפי המוליך, דהכי שפיר: שלא יראה החתך
^ דומיא דהזאה של מצורע, כגון קמיצה; אבל הולכת איברים - דלא מעכבא כפרה, דהוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר - לא בעיא ימין
^ דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים (ויקרא א ה), ואמר מר: זו קבלת הדם
^ בקבלה? הא כתיב בני אהרן - אי לאו לאגמורי אימין אתא
^ בבגדי כהונה
^ אשאר כל הזבחים דלא כתב בהו 'אצבע', אלא וזרקו הכהנים, אבל בזריקת חטאת מודה רבי שמעון, כדאמר לעיל: באצבעו ונתן - שלא תהא נתינה אלא בימין
^ במנחות בפ"ק (דף י.)
^ בפרשת מצורע עשיר כתיב על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית [ויקרא יד,פסוקים יד, יז], וקרא יתירא הוא, כדמפרש התם, וקאמר רבא: יד דמצורע אתי לגזירה שוה: למיגמר יד דקמיצה מינה, שתהא בימין; והיכא כתב יד בקמיצה? - וימלא כפו ממנה (ויקרא ט יז)
^ שתהא בימין
^ יד בקמיצה
^ דהא כהונה כתיב
^ בכלי שרת שיהא בימין: שיאחז הכלי שהוא מקדש בו בידו הימנית

[1] לעמוד לשרת (דברים יח ה) - שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים, כדאמרינן לקמן בשמעתין: 'כי קדיש דוד כו'

[2] כדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז א)

[3] בקבלת הדם, כדכתיב ולקח הכהן [מדם הפר] (ויקרא ד ה): שתהא לקיחה בעצמו של כהן

[4] למיתני במתניתין חציצת כלים, ובהמה, ורגל חבירו - לפי הסדר שנשנו בה

[5] וכיון דאינו ממין אדם כלל - הוי 'מין בשאינו מינו', וחוצץ

[6] שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה

[7] אבן אחת מאבניה מקביעותה ברצפה ומתנענעת לכאן ולכאן

[8] לגמרי, והגומא נראית שם

[9] ועמד בגומא ועבד

[10] שהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים, כדתנן במסכת שבועות (דף יד. טו:)

[11] שנטלה רצפה שלה

[12] מי הוי אורח ארעא ומיקרי שירות או לא

[13] הטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה, דורשהו לפניו ולאחריו לומר שלא יהיו אלא בימין, דילפינן לקמן בשמעתין 'כל מקום שנאמר אצבע - אינו אלא ימין'

[14] קסלקא דעתא דאם נאמרה בה 'יד' הוה רבי שמעון מודה בה, אבל באצבע לא יליף בה ימין; לקמן בעי לה ומשנינן לה

[15] בהא מודינא לך:

[16] דזריקת חטאת בעיא ימין

[17] דאמר אי הוה כתיב בה 'יד' הוה יליף לה ימין, ומ'אצבע' לא יליף

[18] דילפינן 'יד' 'יד' דקמיצה ממצורע, דכתיב ביה על בהן ידו הימנית (ויקרא יד יד,יז,כה, כח) אף כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין

[19] הרי נאמר בה אצבעו ונילף אצבע אצבע נמי מהתם, דכתיב במצורע וטבל הכהן את אצבעו הימנית (ויקרא יד טז)

[20] אי הוה כתב 'יד' שהיה ראויה לאחוז בכלי ולקבל הדם הוא - איכא למידרש נמי אקבלה

[21] ואי אפשר לקבל דם בכלי באצבע לבדה

[22] על כרחך משום נתינה הוא דכתיב בה, שהוא ראוי לה, ולא משום קבלה; נמצא שאף אצבע לא נאמר בו, לפיכך

[23] כמו שעושים לכדים של חרס, שקורין מאניק"ו

[24] בההוא אוזן מקבל את הדם באצבע: שתוחב אצבעו לתוכה, ונושא את המזרק ומקבל

[25] רבי שמעון סבר מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו, הילכך אצבע - אונתן דכתיב בתריה קאי, ולא אולקח דכתיב לקמיה; ורבנן סברי מקרא נדרש לפניו ולאחריו

[26] מוצאת מכלל דברי אביו

[27] ומכלל דברי חכמים

[28] ולא בנתינה, כגון האי קרא דלעיל, דרבי אלעזר בן רבי שמעון דריש 'אצבע' אולקח, דהיינו לפניו, ולא אונתן

[29] שקיבל בשמאל, וקאמר לך:

[30] במקום שנכתב - שם תתננו, ולא במה שלא נכתב בו

[31] בפר המילואים

[32] דלא דריש להאי באצבע[ך] דמילואים אולקחת

[33] ולא לאחריו: דלא דריש להאי באצבעו דחטאת יחיד אונתן (ויקרא ד ל: ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח); והיינו פליג אדאבוה: דאבוה סבר לאחריו ולא לפניו, ואדרבנן: דאינהו סברי בין לפניו בין לאחריו

[34] כגון 'הכהן' או 'הכהנים'

[35] אצבע וכהונה

[36] האי קרא דכתיב גבי זריקת חטאת

[37] וקאמר רבי יוחנן: דהכא - ימין בעי, דגמר ממצורע עשיר, דכתיב ביה אצבע וכהונה, ומפרש ביה ימנית

[38] הרגל של ימין נושא ביד שמאל לכבש, משום דרגל ימין קרבה תחילה עם הראש, כדקיימא לן בפ"ב דסדר יומא (דף כה.); והילכך מוליך הראש בימין, שהוא חשוב, והרגל בשמאל

[39] כלפי העם, ומקום החתך כלפי המוליך, דהכי שפיר: שלא יראה החתך

[40] דומיא דהזאה של מצורע, כגון קמיצה; אבל הולכת איברים - דלא מעכבא כפרה, דהוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר - לא בעיא ימין

[41] דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים (ויקרא א ה), ואמר מר: זו קבלת הדם

[42] בקבלה? הא כתיב בני אהרן - אי לאו לאגמורי אימין אתא

[43] בבגדי כהונה

[44] אשאר כל הזבחים דלא כתב בהו 'אצבע', אלא וזרקו הכהנים, אבל בזריקת חטאת מודה רבי שמעון, כדאמר לעיל: באצבעו ונתן - שלא תהא נתינה אלא בימין

[45] במנחות בפ"ק (דף י.)

[46] בפרשת מצורע עשיר כתיב על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית [ויקרא יד,פסוקים יד, יז], וקרא יתירא הוא, כדמפרש התם, וקאמר רבא: יד דמצורע אתי לגזירה שוה: למיגמר יד דקמיצה מינה, שתהא בימין; והיכא כתב יד בקמיצה? - וימלא כפו ממנה (ויקרא ט יז)

[47] שתהא בימין

[48] יד בקמיצה

[49] דהא כהונה כתיב

[50] בכלי שרת שיהא בימין: שיאחז הכלי שהוא מקדש בו בידו הימנית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]