ביאור:בבלי זבחים דף קג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משנה:

כל שלא זכה המזבח בבשרה ^[1] - לא זכו כהנים בעורה, שנאמר (ויקרא ז ח) [והכהן המקריב את] עולת איש [עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה]: עולה שעלתה לאיש; עולה שנשחטה שלא לשמה - אף על פי שלא עלתה לבעלים - עורה לכהנים ^[2];

אחד עולת האיש ואחד עולת האשה - עורותיהן לכהנים ^[3];

עורות קדשים קלים – לבעלים;

עורות קדשי קדשים ^[4] – לכהנים ^[5]: קל וחומר: ומה אם עולה שלא זכו בבשרה זכו בעורה, קדשי קדשים שזכו בבשרה - אינו דין שיזכו בעורה? אין מזבח יוכיח ^[6]: שאין לו ^[7] עור בכל מקום ^[8].

גמרא:

תנו רבנן [ספרא צו פרשתא ד פרק ט משנה א]: 'עולת איש [(ויקרא ז ח) והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה] - פרט לעולת הקדש ^[9], דברי רבי יהודה; רבי יוסי ברבי יהודה אומר: פרט לעולת גרים ^[10]'.

מאי פרט לעולת הקדש?

אמר רבי חייא בר יוסף: פרט לעולה הבאה מן המותרות ^[11].

הניחא למאן דאמר ^[12]: מותרות - לנדבת ציבור אזלי ^[13], אלא למאן דאמר: מותרות לנדבת יחיד אזלי ^[14] - מאי איכא למימר?

כדאמר רבא ^[15]: 'העולה - עולה ראשונה' ^[16], הכא נמי: '^[17]ה עולה' ^[18] - ^[19]עולה ראשונה ^[20].

רבי אייבו אמר רבי ינאי: פרט למתפיס עולה ^[21] לבדק הבית ^[22]; לא מיבעיא למאן דאמר קדשי בדק הבית תפסי מדאורייתא ^[23], אלא אפילו למאן דאמר ^[24], ^[25] לא תפסי - הני מילי ^[26] בשר ^[27], אבל עור ^[28] – תפיס;

וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פרט לעולה הבאה מן המותרות.

אמר ליה רב המנונא לרב נחמן: כמאן? כרבי יהודה? ^[29] הא הדר ביה, דתניא ^[30]: '^[31] ששה לנדבה לעולה הבאה מן המותרות שלא יהו כהנים זכאין בעורה - דברי רבי יהודה; אמר לו רבי נחמיה: - ואמרי לה רבי שמעון - אם כן ביטלת מדרשו של יהוידע הכהן, דתנן [שקלים פ"ו מ"ו]: 'זה מדרש דרש יהוידע הכהן: (ויקרא ה יט) 'אשם הוא אשם אשם לה’’ ^[32] כל שבא משום חטאת ומשום אשם - ילקח בו עולות: הבשר לשם, עורה לכהנים ^[33]'!?

אמר ליה: אלא מר - במאי מוקים לה ^[34]?

אמר ליה: מוקמינא ליה במקדיש נכסיו, וכדרבי יהושע ^[35], דתנן [שקלים פ"ד מ"ז]: המקדיש נכסיו ^[36] והיו בהן בהמות הראויות לגבי מזבח ^[37] זכרים ונקבות: רבי אליעזר אומר: זכרים ימכרו לצורכי עולות; נקבות ימכרו לצורכי זבחי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית ^[38]; רבי יהושע אומר: זכרים עצמם יקרבו עולות ^[39], ונקבות ימכרו לצורכי שלמים ויביא בדמיהן עולות ^[40] ושאר נכסים יפלו לבדק הבית; ואפילו לרבי יהושע, דאמר 'אדם חולק הקדישו' - הני מילי בשר, אבל עור תפיס ^[41]!

רבי יוסי ברבי יהודה אומר פרט לעולת גרים:

אמר ליה רב סימאי בר חילקאי לרבינא: אטו גר - לאו 'איש' הוא?

אמר ליה: פרט לגר שמת ואין לו יורשים ^[42].

תנו רבנן [ספרא צו פרשתא ד פרק ט משנה א]: 'עולת איש [(ויקרא ז ח) והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה]: אין לי אלא עולת איש, עולת גרים, נשים ועבדים – מנין? תלמוד לומר: 'עור העולה' – ריבה ^[43];

אם כן - מה תלמוד לומר 'עולת איש'?

עולה שעלתה לאיש, פרט לשנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה, שלא יהו הכהנים זכאין בעורה;

[שם, משנה ב] יכול שאני מרבה שנשחטה שלא לשמה ^[44]: הואיל ולא עלתה לבעלים -

עמוד ב

לא יהו כהנים זכאין בעורה?

תלמוד לומר: 'עור העולה' מכל מקום.

'עור העולה': אין לי אלא עור העולה, עורות קדשי קדשים מנין?

תלמוד לומר: 'עור העולה אשר הקריב ^[45].

יכול שאני מרבה אף קדשים קלים?

תלמוד לומר: 'עולה': מה עולה קדשי קדשים - אף כל קדשי קדשים.

[שם, משנה ג] רבי ישמעאל אומר: 'עור העולה'; אין לי אלא העולה, עורות קדשי קדשים מנין? - ודין הוא: ומה עולה שלא זכו בבשרה - זכו בעורה, קדשי קדשים שזכו בבשרן - אינו דין שזכו בעורן?

מזבח יוכיח, שזכה בבשר ^[46] ולא זכה בעור!?

[שם, משנה ד] מה למזבח שכן לא זכה במקצת ^[47] - תאמר בכהנים שזכו במקצת ^[48]! הואיל וזכו במקצת - זכו בכוליה.

רבי אומר: כל עצמו לא הוצרכנו אלא לעור העולה בלבד ^[49]: שבכל מקום העור מהלך אחר הבשר: פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין - הן ועורותיהן נשרפין עמהן ^[50];

[שם, משנה ה] חטאת ואשם וזבחי שלמי ציבור - מתנה לכהן; רצו מפשיטין אותן, לא רצו אוכלין אותן על גבי עורן ^[51];

קדשים קלים לבעלים: רצו מפשיטין אותן רצו אוכלין אותן על גב עורן [מ'קדשים קלים לבעלים עד כאן אינה בספרא בגירסתנו], אבל עולה - נאמר בה (ויקרא א ו) והפשיט את העולה ונתח אותה לנתחיה ^[52];

יכול לא יהו הכהנים זכאין בעורה?

תלמוד לומר: (ויקרא ז ח) [והכהן המקריב את עלת איש] עור העולה אשר הקריב [לכהן] לו יהיה ^[53] - פרט לטבול יום ומחוסר כיפורים ואונן ^[54]; שיכול לא יזכו בבשר, שהוא לאכילה ^[55] - יזכו בעור שאינו לאכילה ^[56]?

תלמוד לומר: 'לו יהיה': פרט למחוסר כיפורים וטבול יום ואונן.

ותנא קמא - נמי תיפוק לי מדינא ^[57]?

מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא.

ורבי ישמעאל, האי 'אשר הקריב' ^[58] - מאי עביד ליה?

פרט לטבול יום ומחוסר כיפורים ואונן.

ותיפוק ליה מ'לו יהיה' ^[59]?

רבי ישמעאל – לטעמיה ^[60], דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל: נאמר בעולה לו יהיה [(ויקרא ז ח) והכהן המקריב את עלת איש עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה] ונאמר באשם 'לו יהיה' [ (ויקרא ז ז): כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה]: [באשם] עצמותיו מותרין - אף כאן [בעולה] עצמותיו מותרין.

מופני! דאי לא מופני - איכא למיפרך: מה לאשם, שכן בשרו מותר?

(ויקרא ז ח) [והכהן המקריב את עלת איש עור העולה אשר הקריב לכהן] לו יהיה' - קרא יתירא הוא ^[61].

משנה:

כל הקדשים שאירע בהן פסול קודם להפשיטן - אין עורותיהן לכהנים ^[62];

לאחר הפשיטן - עורותיהן לכהנים.

אמר רבי חנינא סגן הכהנים: מימי לא ראיתי עור שיוצא לבית השריפה ^[63].

אמר רבי עקיבא: מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה ^[64] - שיאותו הכהנים בעורו!

וחכמים אומרים: אין 'לא ראינו' ראיה ^[65], אלא יצא לבית השריפה ^[66].

גמרא:

[במשנה הקודמת נאמר:] כל שלא זכה המזבח בבשרה - לא זכו הכהנים בעורה ואף על גב דאפשטיה לעור קודם זריקה*; מני? רבי אלעזר ברבי שמעון היא, דאמר (לקמן דף קד.)</ref>: אין הדם מרצה על העור ^[67] בפני עצמו ^[68].

^[69]

אימא סיפא: 'כל הקדשים שאירע בהן פסול קודם הפשיטן - אין עורותיהן לכהנים; לאחר הפשיטן - עורותיהן לכהנים ^[70]' - אתאן לרבי ^[71], דאמר: הדם מרצה על העור בפני עצמו ^[72]; רישא רבי אלעזר ברבי שמעון סיפא רבי?

אמר אביי: מדסיפא רבי היא - רישא נמי רבי היא, ומודה רבי שאין הפשט קודם זריקה ^[73].

רבא אמר: מדרישא רבי אלעזר ברבי שמעון - סיפא נמי רבי אלעזר ברבי שמעון; מאי 'קודם הפשט'

הערות

^ כגון שאירע בה פסול קודם זריקה, דלא היתה לה שעת היתר למזבח
^ מקראי איתרבאי, בברייתא בגמרא
^ דאיתרבאי נמי מקרא
^ חטאות ואשמות
^ כדמפרש טעמא ואזיל
^ כלומר: ואין לך לומר מזבח יוכיח: שזכה בבשר העולה ולא זכה בעורה, ואף אתה אל תתמה בקדשי קדשים שאף על פי שזכו כהנים בבשרן לא יזכו בעורן; אין זו הוכחה
^ למזבח
^ אבל לכהנים - מצינו שזכו בעור העולה, וקל וחומר שיזכו בעורות קדשי קדשים
^ לקמיה מפרש לה
^ לקמיה פריך: אטו גר - לאו איש הוא
^ אשמות של רעייה, כגון תמורת אשם, ואשם שמתו בעליו, ושכיפרו בעליו באחר - דקיימא לן 'ירעו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה' - והוא עולת קיץ המזבח, דלאו 'עולת איש' הוא, אלא נדבת צבור היא, ונסכיה משל צבור, ואין בעליו סומך עליה ואינו שוחטה, כדתנן בתמורה (פ"ג מ"ג, דף כ:)
^ פלוגתא דרבי אלעזר ורבנן היא בתמורה (שם)
^ לקיץ המזבח
^ בעליו של אשם שניתותר - הוא עצמו מביא עולה בדמיו, והוא סומך עליה, ושוחטה, ונסכיה קריבין משלו
^ (יומא דף לד.) גבי 'וערך עליה העולה' דילפינן מינה 'מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר: 'וערך עליה העולה וגו'; ואמרינן: מאי תלמודא? ואמר רבא
^ 'העולה' משמע העולה [ה]ראשונה האמורה בסדר קרבנות היום
^ עור
^ כתיב
^ ה
^ שהופרשה מתחילה לשם עולה, ולא הבאה ממותר אשם וממותר חטאת; ולקמיה פריך: והא קיימא לן 'עורה לכהנים' ממדרש יהוידע הכהן?
^ עולתו
^ שאין עורה לכהנים
^ בפרק בתרא דתמורה (דף לב:), דקאמר עולא: המתפיס עולה לבדק הבית - אין בה אלא עיכוב גיזברים בלבד ומותבינן לעולא: המתפיס עולה לבדק הבית - אסור לשוחטה עד שתפדה! ומשני עולא: האי דמצריך ליה פדיה – מדרבנן; מכלל מאן דמותיב בעי למימר דאורייתא! ולענין עורה לא מיבעיא למאן דאמר מדאורייתא תפסה בה קדושת בדק הבית, דאין עורה לכהנים אם שחטה עד שלא נפדית: דלאו 'עולת איש' הוא, אלא עולת הקדש
^ מדרבנן בעלמא
^ אבל מדאורייתא
^ דמדאורייתא לא
^ דשל מזבח הוא, ואין קדושה חלה עליו שאינו שלו על פיו
^ דלאו ממון מזבח הוא, וכהנים אכתי לא זכו ביה
^ לקמן מייתי לה, דאמר 'אין עורה לכהנים';
^ דקאמרי ליה 'אם כן בטלת מדרשו של יהוידע הכהן' ולא אהדר להו מידי
^ בי"ג שופרות שהיו במקדש קמיירי [שקלים פ"ו מ"ה], דכתוב עליהן 'תקלין חדתין' ו'תקלין עתיקין' 'קינין' ו'גוזלי עולה' 'עצים' ו'לבונה' ו'זהב לכפרת', וששה לנדבה, ומפרש מאי ניהו ששה לנדבה:
^ אי אפשר 'אשם לה’’ שכבר נאמר אשם לכהן: (ויקרא ז ז): [כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה] הא כיצד? כל דבר הבא ממותר חטאת, כגון: מפריש מעות לחטאתו וניתותר מהן, וממותר אשמות, כגון: הנך דאזלי לראייה, דקיימא לן (תמורה דף יח.) 'כל שבחטאת מתה באשם רועה'!?
^ נמצאו שני כתובים מקויימין: 'אשם לה’’ = בשר לעולה, ו'אשם לכהן' = העור; והיינו דכתיב כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו (מלכים ב יב יז)
^ להא דתני לעיל 'פרט לעולת הקדש'
^ דאמר 'זכרים עצמן יקרבו עולות'; והך 'עולת הקדש היא', וכדמסיים ואזיל; דכי אמר רבי יהושע דחייל שם מזבח עלייהו מעיקרא - אמאי דחזי למזבח קאמר, אבל בעור - מודה דחייל עלה קדושת בדק הבית
^ לבדק הבית
^ תמימים
^ דקיימא לן בתמורה (דף לג:) 'המתפיס תמימים לבדק הבית, כשהן נפדין - אינן נפדין אלא למזבח: שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם'
^ לשם אותו האיש; דקסבר: אדם חולק הקדישו, ואף על גב דמקדיש סתמא - דעתיה הוה להקריב למזבח הראוי לו
^ אבל הן עצמן - לא יקרבו שלמים עד שימכרו: דכיון דמקדיש סתמא - הכל הקדיש: הראוי למזבח דומיא דבדק הבית, שכולו קדוש; הלכך לדמי עולה אקדשינהו; ובהך עולה דרבי יהושע 'זכרים הקריבים עולות' קאמר רבי יהודה לעיל 'פרט לעולת הקדש'
^ כלומר: ואף על גב דאמר רבי יהושע 'אדם חולק הקדישו: הראוי למזבח – למזבח, ושאינו ראוי למזבח - יהא לבדק הבית': לא שיהו כשאר קדשי מזבח שעורותיהן לכהנים, דמודה הוא שהעור נתפס לבדק הבית כשאר נכסים שלו
^ דאין לה בעלים
^ 'העולה' - קרא יתירא הוא דלא איצטריך למכתב אלא העור לכהן אלא לרבות בא
^ ואף על פי שהיא כשרה
^ כל הקרבנות במשמע
^ באימורים
^ עורות; שלא מצינו עור למזבח
^ בעור העולה
^ אין לנו להביא ראיה לשאר עורות מעולה, שפֵרֵט בה הכתוב לבדה' מפני שלא הוצרכנו ללמוד על שאר עורות מה תהא עליהן אלא על של עולה בלבד
^ כדכתיב: (ויקרא ח, יז) ואת הפר ואת עורו [ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה ה' את משה]
^ שהרי לא הצריכו להפשיט, ונתנו לכהן כמות שהן, כדכתיב [ויקר' ז,ז]: כחטאת כאשם תורה אחת [להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה]
^ והבשר למזבח, ועל העור שהזקיקו להפשיט - לא אמור מה תהא עליו, ולמזבח אינך יכול להביאו - דבהדיא פרט לך הקטר באברים מופשטין, ולא פרט לך העור עמהן
^ רישיה דקרא 'המקריב את עולת איש' ועליה קאי 'לו יהיה'
^ דלא חזי להקרבה
^ מפני שהוא ראוי לאכילה, והן אינן ראוים לאכילת היום
^ כלומר: אף על פי שנתמעטו מלחלוק בבשר מלאכול לערב הוצרכו למעטן מן העורות
^ כי היכי דנפקא ליה לרבי ישמעאל, ולמה לי קרא לעורות קדשי קדשים
^ דיליף תנא קמא מיניה עורות קדשי קדשים
^ כדנפקא ליה לרבי
^ דדריש 'לו יהיה' לדרשא אחריתי
^ דמצי למכתב 'עור העולה אשר הקריב - לכהן' ולשתוק
^ אלא נשרפים עם עורן
^ משהופשט; הכי מפרש לה בגמרא
^ ואפילו שפסול זה היה בו קודם הפשט, הואיל ולא ניכר עד לאחר הפשט
^ שמא לא אירע בימיו שימצא טריפה אחר הפשט; ואם אירע ושרפוה - הוא לא ראה
^ הואיל וקודם הפשט הוה ביה
^ על עור חלוץ
^ בלא בשר, כגון אם נפסל הבשר ואין הדם מרצה עליו - אף העור לא יצא מידי מעילה להיות ניתר לכהנים אחר הפשטן
^ ולא גרסינן 'כל שאין לו בבשר', דההיא - מאי בעיא לענין דם מרצה על העור? הא ההיא - בכהן טמא קאמר!? אלא רישיה דהך דלעיל מהך נקט [משנה בראש דף קג,א], ואותיב: הכי קתני רישא 'כל שלא זכה המזבח בבשרה - כגון שאירע בו פסול קודם זריקה, דלא היה לה לבשר שעת היתר למזבח - לא זכו הכהנים בעורה' ולא פליג בין שהופשט קודם הפסול בין לא הופשט; אלמא: אף על גב דאפשטיה לעור קודם זריקה ונפסל הבשר ואחר כך זרק קאמר דלא זכו בעורה.
^ ואפילו אירע פסול זה קודם זריקה
^ דפליג עליה דרבי אלעזר לקמן (שם)
^ בלא הרצאת בשר
^ אף על גב דאמר 'הדם מרצה על העור בפני עצמו' - היכא דאיתרמי דאיפשט קודם זריקה מודה הוא שאין כהנים רגילין בכך: שאסור לשהות הדם כל כך; הלכך נמי, דקתני ;כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה; - טעמא משום דפסול: דקודם זריקה - קודם הפשט הוא; ומיהו היכא דאיתרמי דהפשיט קודם זריקה ונפסל אחר הפשט, אף על פי שלא זכה מזבח בבשר - יזכו הכהנים בעורה; ומשנתינו דברה בהוה

[1] כגון שאירע בה פסול קודם זריקה, דלא היתה לה שעת היתר למזבח

[2] מקראי איתרבאי, בברייתא בגמרא

[3] דאיתרבאי נמי מקרא

[4] חטאות ואשמות

[5] כדמפרש טעמא ואזיל

[6] כלומר: ואין לך לומר מזבח יוכיח: שזכה בבשר העולה ולא זכה בעורה, ואף אתה אל תתמה בקדשי קדשים שאף על פי שזכו כהנים בבשרן לא יזכו בעורן; אין זו הוכחה

[7] למזבח

[8] אבל לכהנים - מצינו שזכו בעור העולה, וקל וחומר שיזכו בעורות קדשי קדשים

[9] לקמיה מפרש לה

[10] לקמיה פריך: אטו גר - לאו איש הוא

[11] אשמות של רעייה, כגון תמורת אשם, ואשם שמתו בעליו, ושכיפרו בעליו באחר - דקיימא לן 'ירעו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה' - והוא עולת קיץ המזבח, דלאו 'עולת איש' הוא, אלא נדבת צבור היא, ונסכיה משל צבור, ואין בעליו סומך עליה ואינו שוחטה, כדתנן בתמורה (פ"ג מ"ג, דף כ:)

[12] פלוגתא דרבי אלעזר ורבנן היא בתמורה (שם)

[13] לקיץ המזבח

[14] בעליו של אשם שניתותר - הוא עצמו מביא עולה בדמיו, והוא סומך עליה, ושוחטה, ונסכיה קריבין משלו

[15] (יומא דף לד.) גבי 'וערך עליה העולה' דילפינן מינה 'מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר: 'וערך עליה העולה וגו'; ואמרינן: מאי תלמודא? ואמר רבא

[16] 'העולה' משמע העולה [ה]ראשונה האמורה בסדר קרבנות היום

[17] עור

[18] כתיב

[19] ה

[20] שהופרשה מתחילה לשם עולה, ולא הבאה ממותר אשם וממותר חטאת; ולקמיה פריך: והא קיימא לן 'עורה לכהנים' ממדרש יהוידע הכהן?

[21] עולתו

[22] שאין עורה לכהנים

[23] בפרק בתרא דתמורה (דף לב:), דקאמר עולא: המתפיס עולה לבדק הבית - אין בה אלא עיכוב גיזברים בלבד ומותבינן לעולא: המתפיס עולה לבדק הבית - אסור לשוחטה עד שתפדה! ומשני עולא: האי דמצריך ליה פדיה – מדרבנן; מכלל מאן דמותיב בעי למימר דאורייתא! ולענין עורה לא מיבעיא למאן דאמר מדאורייתא תפסה בה קדושת בדק הבית, דאין עורה לכהנים אם שחטה עד שלא נפדית: דלאו 'עולת איש' הוא, אלא עולת הקדש

[24] מדרבנן בעלמא

[25] אבל מדאורייתא

[26] דמדאורייתא לא

[27] דשל מזבח הוא, ואין קדושה חלה עליו שאינו שלו על פיו

[28] דלאו ממון מזבח הוא, וכהנים אכתי לא זכו ביה

[29] לקמן מייתי לה, דאמר 'אין עורה לכהנים';

[30] דקאמרי ליה 'אם כן בטלת מדרשו של יהוידע הכהן' ולא אהדר להו מידי

[31] בי"ג שופרות שהיו במקדש קמיירי [שקלים פ"ו מ"ה], דכתוב עליהן 'תקלין חדתין' ו'תקלין עתיקין' 'קינין' ו'גוזלי עולה' 'עצים' ו'לבונה' ו'זהב לכפרת', וששה לנדבה, ומפרש מאי ניהו ששה לנדבה:

[32] אי אפשר 'אשם לה’’ שכבר נאמר אשם לכהן: (ויקרא ז ז): [כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה] הא כיצד? כל דבר הבא ממותר חטאת, כגון: מפריש מעות לחטאתו וניתותר מהן, וממותר אשמות, כגון: הנך דאזלי לראייה, דקיימא לן (תמורה דף יח.) 'כל שבחטאת מתה באשם רועה'!?

[33] נמצאו שני כתובים מקויימין: 'אשם לה’’ = בשר לעולה, ו'אשם לכהן' = העור; והיינו דכתיב כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו (מלכים ב יב יז)

[34] להא דתני לעיל 'פרט לעולת הקדש'

[35] דאמר 'זכרים עצמן יקרבו עולות'; והך 'עולת הקדש היא', וכדמסיים ואזיל; דכי אמר רבי יהושע דחייל שם מזבח עלייהו מעיקרא - אמאי דחזי למזבח קאמר, אבל בעור - מודה דחייל עלה קדושת בדק הבית

[36] לבדק הבית

[37] תמימים

[38] דקיימא לן בתמורה (דף לג:) 'המתפיס תמימים לבדק הבית, כשהן נפדין - אינן נפדין אלא למזבח: שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם'

[39] לשם אותו האיש; דקסבר: אדם חולק הקדישו, ואף על גב דמקדיש סתמא - דעתיה הוה להקריב למזבח הראוי לו

[40] אבל הן עצמן - לא יקרבו שלמים עד שימכרו: דכיון דמקדיש סתמא - הכל הקדיש: הראוי למזבח דומיא דבדק הבית, שכולו קדוש; הלכך לדמי עולה אקדשינהו; ובהך עולה דרבי יהושע 'זכרים הקריבים עולות' קאמר רבי יהודה לעיל 'פרט לעולת הקדש'

[41] כלומר: ואף על גב דאמר רבי יהושע 'אדם חולק הקדישו: הראוי למזבח – למזבח, ושאינו ראוי למזבח - יהא לבדק הבית': לא שיהו כשאר קדשי מזבח שעורותיהן לכהנים, דמודה הוא שהעור נתפס לבדק הבית כשאר נכסים שלו

[42] דאין לה בעלים

[43] 'העולה' - קרא יתירא הוא דלא איצטריך למכתב אלא העור לכהן אלא לרבות בא

[44] ואף על פי שהיא כשרה

[45] כל הקרבנות במשמע

[46] באימורים

[47] עורות; שלא מצינו עור למזבח

[48] בעור העולה

[49] אין לנו להביא ראיה לשאר עורות מעולה, שפֵרֵט בה הכתוב לבדה' מפני שלא הוצרכנו ללמוד על שאר עורות מה תהא עליהן אלא על של עולה בלבד

[50] כדכתיב: (ויקרא ח, יז) ואת הפר ואת עורו [ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה ה' את משה]

[51] שהרי לא הצריכו להפשיט, ונתנו לכהן כמות שהן, כדכתיב [ויקר' ז,ז]: כחטאת כאשם תורה אחת [להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה]

[52] והבשר למזבח, ועל העור שהזקיקו להפשיט - לא אמור מה תהא עליו, ולמזבח אינך יכול להביאו - דבהדיא פרט לך הקטר באברים מופשטין, ולא פרט לך העור עמהן

[53] רישיה דקרא 'המקריב את עולת איש' ועליה קאי 'לו יהיה'

[54] דלא חזי להקרבה

[55] מפני שהוא ראוי לאכילה, והן אינן ראוים לאכילת היום

[56] כלומר: אף על פי שנתמעטו מלחלוק בבשר מלאכול לערב הוצרכו למעטן מן העורות

[57] כי היכי דנפקא ליה לרבי ישמעאל, ולמה לי קרא לעורות קדשי קדשים

[58] דיליף תנא קמא מיניה עורות קדשי קדשים

[59] כדנפקא ליה לרבי

[60] דדריש 'לו יהיה' לדרשא אחריתי

[61] דמצי למכתב 'עור העולה אשר הקריב - לכהן' ולשתוק

[62] אלא נשרפים עם עורן

[63] משהופשט; הכי מפרש לה בגמרא

[64] ואפילו שפסול זה היה בו קודם הפשט, הואיל ולא ניכר עד לאחר הפשט

[65] שמא לא אירע בימיו שימצא טריפה אחר הפשט; ואם אירע ושרפוה - הוא לא ראה

[66] הואיל וקודם הפשט הוה ביה

[67] על עור חלוץ

[68] בלא בשר, כגון אם נפסל הבשר ואין הדם מרצה עליו - אף העור לא יצא מידי מעילה להיות ניתר לכהנים אחר הפשטן

[69] ולא גרסינן 'כל שאין לו בבשר', דההיא - מאי בעיא לענין דם מרצה על העור? הא ההיא - בכהן טמא קאמר!? אלא רישיה דהך דלעיל מהך נקט [משנה בראש דף קג,א], ואותיב: הכי קתני רישא 'כל שלא זכה המזבח בבשרה - כגון שאירע בו פסול קודם זריקה, דלא היה לה לבשר שעת היתר למזבח - לא זכו הכהנים בעורה' ולא פליג בין שהופשט קודם הפסול בין לא הופשט; אלמא: אף על גב דאפשטיה לעור קודם זריקה ונפסל הבשר ואחר כך זרק קאמר דלא זכו בעורה.

[70] ואפילו אירע פסול זה קודם זריקה

[71] דפליג עליה דרבי אלעזר לקמן (שם)

[72] בלא הרצאת בשר

[73] אף על גב דאמר 'הדם מרצה על העור בפני עצמו' - היכא דאיתרמי דאיפשט קודם זריקה מודה הוא שאין כהנים רגילין בכך: שאסור לשהות הדם כל כך; הלכך נמי, דקתני ;כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה; - טעמא משום דפסול: דקודם זריקה - קודם הפשט הוא; ומיהו היכא דאיתרמי דהפשיט קודם זריקה ונפסל אחר הפשט, אף על פי שלא זכה מזבח בבשר - יזכו הכהנים בעורה; ומשנתינו דברה בהוה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]